דרוש מידע אתם אומרים תודה למלמדים ולמורות?

[ברוך ר]

מסכימה עם מה שכתבת-
אבל רוצה להדגיש, שגם מורות למרות כל התנאים שכתבת וכו'..
לא בדיוק מלקקות דבש..
זאת עבודה מלאת שליחות מצד אחד ומצד שני אחראיות (כבדה מאוד!!!!)

לא חושב שהוא מתנגד, רק הוא טוען שזה לא בר השוואה התנאים בין מורות למלמדים

 

[אני1000]

זה לא נכון צר לי לומר לך שאתה טעית...... מאוד אנטלגנטי מצדך כשרון פנומנלי

אולי טעיתי... ואין חולק על כשרוני המדהים... בכל אופן לא מכיר איש הוראה, שמתייחס לילד טוב יותר בגלל השוקולד או ה 200 שקל... אולי יש? לא מכיר... זה לא שוחד ולא קלקול..
אם נתת לאיש הוראה כדי שיתייחס יותר טוב לילד... אז תשכח מזה! זה לא יקרה לא לטוב ולא למוטב!
אם נתת לאיש הוראה כי אתה מעריך אותו... ומבין שיש מישהו שמשקיע בילד הזה שלך.... כי זה תפקידו... אתה עושה נכון...
לא כתבתי מכישרון כל שהוא... אני יודע שמי שיושב שם בכיתה... הוא לא מלצר... הוא עושה שליחות... וגם אם אתמול האבא צעק עליו... היום הוא יתן אהבה לילד... וישקיע את נשמתו...

 

[Harmonyapro]

לא קראתי את כל התגובות כאן-הספיק לי עמוד וחצי וידעתי לבד את ההמשך,
אני רק לא מבינה דבר אחד,
למה כל האנשים שבטוחים שעבודת החינוך היא העבודה הכי משתלמת הכי מתגמלת עם התנאים הכי טובים, והחופשים הכי ארוכים...
לא באים לעבוד בזה????
יש לכם מושג כמה כוח אדם מערכת החינוך החינוך בישראל צריכה?????
באמת לא חבל שכישרונות כאלו מתלכלכים על עבודה שחורה בהייטק ובמשרדים השונים??
אתם הרי יודעים לעשות את זה טוב יותר מאתנו, אז קדימה קשוט עצמך תחילה...
@ali-li אני לא יודעת על בסיס מה הדבברים נכתבים, אבל משום מה הם חוזרים במנטרה אחידה כמעט בכל מקום באתר ,
אם יש לך משהו נגד איש צוות מסוים זה לא נכון ולא מוסרי להשמיץ את כל מי שעוסק בתחום הזה בצורה כזו.

 

[חןעיצובגרפי]

בעקבות השרשור הכאוב הזה בו עלתה ביקורת נוקבת על התנהגות של מלמד מסוים .
אנחנו יודעים יפה מאד להעביר ביקורת. (והרבה פעמים בצדק!)
איך אתם מביעים הוקרה ותודה למלמדים לאורך השנה ולאו דווקא בפורים ובסוף שנה...?
תנו רעיונות, שתפו מה הולך אצלכם כהורים וכמחנכים...

אישית אני מכירה מורות שחוזרות מאסיפת הורים עם שקיות כבידות מלאות במכתבי הערכה ובפינוקים..
האם כך זה גם אצל המלמדים?
תחשבו כמה כח מקבל מחנך או מורה ממכתב עם פינוק קטן...

אני מאוד משתדלת בלי נדר להביע הערכה לאורך השנה, בדרך כלל לפני חגים וציונים מיוחדים, אני מביאה מתנה עם ברכה אישית ומאמר תורני מחזק. אצלי זה לצוות הגן, אבל באמת חשוב לי שירגישו שרואים את ההשקעה והלב שלהן.

אם זה לפני ראש השנה, חנוכה, ט''ו בשבת, פורים, פסח, אפילו מצאתי הזדמנות למשהו נחמד למשפחה של הגננות לפני חופשת ל''ג בעומר, שבועות... אפילו אני זוכרת בטבת שלא היה חג כל שהוא ועלה לי רעיון להביא להן משהו נחמד לגן עם תזכורת כזו של אני רואה את ההשקעה, הדפסתי משהו חמוד והדבקתי על כוס חד''פ עם תיון וחטיף אנרגיה - באוירה חורפית. והן מאוד התרגשו.

ובנוסף אני מנסה ומשתדלת להיות זו שלוקחת על עצמי את היוזמה למתנות משותפות – בפורים, בסוף שנה, ובאירועים מיוחדים. אני לא אשקר, כל פעם לפני שאני מתחילה לארגן משהו כזה אני מתעייפת רק מהמחשבה שצריך לרדוף אחרי 35 הורים, לתזכר, לאסוף כסף, לתאם... אבל אני באמת מרגישה שמגיע לצוות שידעו כמה הם משמעותיים. והמחשבה שזה לא יגיע רק ממני אלא בשם כולם – היא זו שנותנת לי את הכוח להרים את זה בכל פעם מחדש.

 

[חןעיצובגרפי]

מודה כמעט כל שבוע בפתק מפורט,
מתקשרת מידי פעם למפקח להודות ולשבח את הרבה,
מביאה משהו לאסיפת הורים
משתדלת לשלוח עוד משהו מתי שהוא במהלך השנה (לא מתחייבת ולא גדול ולא בהזדמנות מיוחדת, פשוט כשאני יכולה וזוכרת בזמן)

זה מזכיר לי! (אני מקווה שגם גננות זה קשור לשרשור הזה)
כשהיתה לנו גננת מחליפה ממש מקסימה! באמת! ותם זמנה בתפקיד מילוי המקום, התקשרתי למנהל האחראי על הגנים ושיתפתי בכמה היינו מרוצים ממנה וכו', היא גם היתה חדשה בעיר. זה היה לא שיגרתי אבל באמת הרגשנו שחייב לומר.

 

[פנינה ריימונד]

משתדלים באמת. לדוגמה מעשה קטן אבל חשוב-
אחרי החג החמאתי לגננות על מה ששלחו הבייתה וסיפרתי איך הילד יישם בבית מה שלמדו- ושוב שיבחתי
מתנות- 3 פעמים בשנה: ר"ה, פורים, סופשנה.

גילוי נאות: ילד בכור, שנת בכורה בגן, עשיתי הרבה טעויות משתדלים להשתפר כמובן

הורים עוצרים את עצמם מלהעיר הערות על דברים שלא מוצאים חן בעיניהם -רק כדי שזה לא ישפיע על היחס שהילד/ה שלהם יקבלו .

מסכימה אתך. אני מכירה הרבה כאלה שנמנעים מלשוחח עם הצוות בעניינים מורכבים... וההתנהלות שלהם מול הצוות היא קצת יותר מדי "ללכת על ביצים"...
אבל אני חושבת שאם יש קשר טוב אז אפשר גם לבקר בעדינות וגם לשבח מצד שני

 

[משה 05276]

מי שיכול לא להתעלם ולהגיד אפילו פרק אחד לרפואת רב חשוב שחולה
אנא אל תעמדו מינגד

קריאת תהילים משותפת

תהילים יחד - כל אחד מקבל פרק אחר, וביחד משלימים קריאת ספרי תהילים

new.tehilimyahad.com

איך זה קשור לאשכול
תפתחו אשכול חדש

 

[שלוימזל]

בעקבות השרשור הכאוב הזה בו עלתה ביקורת נוקבת על התנהגות של מלמד מסוים .
אנחנו יודעים יפה מאד להעביר ביקורת. (והרבה פעמים בצדק!)
איך אתם מביעים הוקרה ותודה למלמדים לאורך השנה ולאו דווקא בפורים ובסוף שנה...?
תנו רעיונות, שתפו מה הולך אצלכם כהורים וכמחנכים...

אישית אני מכירה מורות שחוזרות מאסיפת הורים עם שקיות כבידות מלאות במכתבי הערכה ובפינוקים..
האם כך זה גם אצל המלמדים?
תחשבו כמה כח מקבל מחנך או מורה ממכתב עם פינוק קטן...

מקווה שאינני נוגע לאף אחד...
כמחנך ברצוני לומר שזה משפיע אינני דומה למלאך וזה פשוט,
זה ברור שזה מוסיף כח נותן אנרגיות מעבר למצוקה,
בן אדם רוצה גם פידבק אם הוא עובד מעבר שיעריכו,
ולא תמיד ההורים רואים את זה
אבל אוכל לומר - שאבא אני מפנק את עמיתי המלמדים כיון שאני יודע מה זה עושה להם,
ולא רק לי כי אני שוכן בחדר מלמדים של כ50 אנשי צוות
ולכן...
כל הוסיף להתחנף ולשחד את הרבה עושה זאת אך ורק לטובתו לטובת בנו.
וגם אם זה נראה מוגזם....
רבה שמשקיע המון בילד זה שווה הרבה יותר מטיפול רגשי מוצלח,
וזאת אומר כבדרך אגב כמטפל....

 

[חני נדלן]

בעז"ה השבוע ביום שישי אני הולכת לשלוח משהו למלמדים עם מכתב הערכה
תודה על העלאת המודעות

הערכה שלי תצטרך לחכות לשבוע הבא

 

[שניונת]

הנה שכחתי לציין גם את שבועות ואת ראש חודש

אז אם זה כל כך נשמע לך טוב למה שלא תהיי גננת או מורה ותקבלי את החופשים המדוברים?
לא בחרת בזה?
אז בקשה לא להיות צרת עין על מקצוע אחר שזה הבונוס היחיד שיש בו,
עכשיו תגידי שזה לא צרות עין כי בסוף את נתקעת עם ילדים בבית,
אז זהו, שיש קיטנות, למקרה שלא שמעת על זה....
זה שאת בחרת מקצוע X ובו אין חופשים לא אמור להכליל על מקצועות שיש....
אולי שהמורות יתחילו להתקומם על השכר הגבוה של הייטקיסטיות?
ואז מה תעני?
רוצה שכר גבוה לכי להייטק?

 

[לארג']

אז אם זה כל כך נשמע לך טוב למה שלא תהיי גננת או מורה ותקבלי את החופשים המדוברים?
לא בחרת בזה?
אז בקשה לא להיות צרת עין על מקצוע אחר שזה הבונוס היחיד שיש בו,
עכשיו תגידי שזה לא צרות עין כי בסוף את נתקעת עם ילדים בבית,
אז זהו, שיש קיטנות, למקרה שלא שמעת על זה....
זה שאת בחרת מקצוע X ובו אין חופשים לא אמור להכליל על מקצועות שיש....
אולי שהמורות יתחילו להתקומם על השכר הגבוה של הייטקיסטיות?
ואז מה תעני?
רוצה שכר גבוה לכי להייטק?

איפה יש פה טענה עניינית

 

[שניונת]

איפה יש פה טענה עניינית

ואם אין? וזה רק תגובה רגשית כי כבר נמאס לשמוע את הדיבורים האלה?
לא מוצא חן בעינך תעבור לתגובה הבאה....

 

[לארג']

ואם אין? וזה רק תגובה רגשית כי כבר נמאס לשמוע את הדיבורים האלה?
לא מוצא חן בעינך תעבור לתגובה הבאה....

תודה על הכנות

 

[לראות את הטוב]

בלת"ק חלקי
ממש צורם לי, נשמע שאמירת התודה היום היא חייבת להיות עם משהו,
הולכים לאסיפת הורים- מביאים משהו,
בנוסף לזה ר"ח, ראש השנה, חנוכה, טו בשבט, פורים, פסח, שבועות וכו.........
לא הגזמנו, אי אפשר להגיד תודה מלב אל לב,
מציינת שאני באה מתחום הגננות (לא אצל החרדים, אצלם לא מביאים משהו על כל אפצי,) וגם כשמביאים, אני יותר מעריכה את אמירת התודה מלב אל לב, בעיקר לא כשזה מגיע עם מתנה מהורים שיודעים רק להתלונן................................
חושבת שאיבדנו את זה.

 

[ali-li]

אני אכן עוסק בתחום.

את ההודעה הבאה אני כותב בשלוף דברים שיוצאים לי כרגע אז זה לא הכי מסודר.

קשה לי לתאר את עוצמת העלבון מהודעה משפילה כזו שמשווה מלמד שאתם מוסרים לו את בנכם כדי שיקדם אותו ויהיה עבורו, אבא, רב, פסיכולוג, מגשר, ועוד כל שאר התפקידים שנדרשים היום ממלמד,
לבין סדרן מדפים בסופר שאולי לו אפשר לומר שישתוק ולא יתלונן כי על זה הוא מקבל משכורת.

אז דבר ראשון המשכורת של המלמדים היום היא משכורת מביישת ואומר את זה כל מי שקצת מתמצא בתחום,
בנוסף השחיקה היא גדולה בגלל עומס המטלות ואין יום חופשי לנשום.

אז בעוד אם זה היה סדרן מדפים אז לא כל כך נורא שהוא שחוק כי המקסימום זה שהשימורי עגבניות לא יגמר בשווה עם השימורי תירס. אבל כאן מדובר על אדם שמופקד על בנכם ונמצא אתו שעות רבות ביום.

אז יש דרך פשוטה שבה אתם ההורים יכולים להרוויח מלמד עם חשק ואמביציה מצב רוח ולמרות תנאי העסקה והשכר, והדרך הזו גם לא תעלה לכם כסף.

והיא - פעם ב... , לשלוח פתק שנכתב בקצת יותר מחשבה ובו פירוט קטן מאיך שאתם מרוצים, ואיך אתם רואים את ההשקעה, וכמה הילד שמח וכו' וכו' - זהו - זה הכל!

והנקודה המרכזית כאן שכדאי מאד לקלוט!

שההשקעה הזו היא לא בשביל הרב'ה, כלומר אולי קצת כן, אבל היא בעיקר בשביל הילד שלכם שירוויח רב'ה שמח ומסופק שמפיק עבודה הרבה הרבה יותר טובה, ויהיה פנוי רגשית להתמסר לתלמידיו.

כדאי מאד להבין את זה,
אבל אין לי טענה על מי שמעולם לא היה במקום הזהשאולי לא מבין את זה,
כי גם אני לפני שהתחלתי לעסוק בתחום לא קלטתי עד כמה זה נחוץ.

סליחה , אבל זאת ממש לא הייתה הכוונה !
שוב , מתנצלת !

 

[ali-li]

אני מעלה פה מכתב כואב שעובר עכשיו בין המלמדים, ואשמח שתקדישו כמה דקות מזמנכם לקרוא. בכבוד רב:

בכל הריכוזים החרדיים ברחבי הארץ - ירושלים, בני ברק, מודיעין עילית, ביתר עילית ואלעד - הולך ומתרקם אחד המשברים הקשים ביותר שידע החינוך החרדי בדור האחרון.

מדובר במשבר חסר תקדים במציאת מלמדים איכותיים לתלמודי התורה. זה לא עוד חוסר זמני - מדובר בקו שבר עמוק, מסוכן, שהולך ומתרחב בקצב מפחיד.

כיתות רבות נותרות בלי מלמד. המוסדות מפרסמים מודעות-ביקוש שוב ושוב - ואין מענה. עשרות תלמודי תורה נאלצים לפתוח את השנה ללא איש צוות מסודר, חלקם מאלתרים פתרונות זמניים, חלקם מצרפים אנשי צוות שלא היו מקבלים תפקיד אפילו כחונך אישי - בטח שלא כמחנך כיתה. מה שלא היה עובר סינון בסיסי לפני כמה שנים - הפך היום לסטנדרט.

התוצאה? תחלופה מסחררת, חוסר יציבות, וילדים שלא מקבלים דמות חינוכית ברורה ואיתנה. בתים שלמים מרגישים את זה - והציבור מתחיל להבין: המערכת קרסה.

בשיחה עם הרב אברהם מנחם אייזנבאך, מייסד ויו"ר מרכז 'מגדלור' - המרכז החרדי הגדול בארץ לטיפול, הכשרה והכוונה חינוכית, הוא מנתח את המשבר הדרמטי שמאיים על עולם הת"תים.

"זה כבר לא מקרה", הוא אומר. "זה תהליך של התרסקות ארוכה. המלמד הפך לדמות שחוקה, בלי מעמד, בלי הכרה, בלי שכר הוגן, בלי גב חינוכי ונפשי. זה לא מקצוע שצעירים שואפים אליו - אלא ברירת מחדל של מי שלא מצא משהו אחר".

המלמדים הטובים? הם עוזבים. נשחקים. לא עומדים בעומס. והמערכת לא משקיעה בלשמר אותם. הצעירים? לא נכנסים מלכתחילה. הם רואים את הקושי, את השחיקה, את הביקורת, את היעדר הגב, ובוחרים בכיוונים אחרים.

ובינתיים? הילדים של כולנו יושבים בכיתות בלי דמות מובילה. בלי לב. בלי חזון. ובמקומם? אנשים שלא היו מקבלים הזדמנות לעמוד מול ילד - מקבלים כיתה שלמה לידיים.

החינוך החרדי נמצא בצומת קריטי. אם לא תתקבל החלטה ברורה, כוללת, לשנות כיוון - אנחנו נאבד דור שלם. כי כשהמלמד במינוס - הילד שלך לא יכול להיות בפלוס.

הרב אייזנבאך מתאר תמונה שכולנו מכירים: מסיבת חומש. הבמה מושקעת, הילדים בלבוש חגיגי, התאורה מקצועית, הבר מלא קינוחים. ומה עם הרב'ה? יושב בצד, על כיסא פלסטיק מהמחסן של השכונה, מחזיק דף דהוי, לוחש 'לחיים' עם כוס מים מהברזייה.

הילדים קיבלו את התורה. ההורים קיבלו מזכרת. הצלם קיבל מזומן. המלמד - קיבל טפיחה על השכם ו'תודה כללית' במיקרופון: "ולרב'ה המסור… תודה".

נגמר. עד האירוע הבא.

בכל בוקר, המלמד נכנס לכיתה. מולו - עשרים ילדים, לפעמים שלושים. הוא מתחיל שיעור, שואל שאלה, מדגים בתנועה - וחוזר על זה מחר. הוא לא רק מלמד את הילד איך להגות "וַיֹּאמֶר ה'" - הוא מלמד איך להגות את החיים. אבל כשאנחנו שולחים מכתב תודה בסוף שנה, אנחנו שוכחים דבר פשוט: המלמד הוא לא מתנדב. הוא עובד. יש לו משפחה. ויש לו חשבון בנק. והבנק, לפעמים, מתקשר לפני שהוא בכלל הספיק לשתות קפה.

חיידר 'חמישה כוכבים', משכורת של 45 ש"ח לשעה

"איך קרה ששכחנו את המלמד?" שואל הרב אייזנבאך. "החברה החרדית יודעת להוקיר 'תורה'. היא מוכנה להשקיע הון על שטיבל חדש, על ספסלים מגולפים ועל מלגות לאברכים. אבל איפשהו בדרך - שכחנו את בעל המקצוע הראשון של המערכת: המלמד. אנחנו רואים בו תחנה. לא יעד. שלב בדרך ל'כובע השחור'. הוא מחזיק את המקום עד שיגיע ה'עיקר'. כמו שומר – חשוב, אבל לא מקבל מילה טובה או העלאה בשכר. ובשתיקה רועמת, הפכו מאות מלמדים לאנשי תחזוקה רגשית. נושאים על כתפיהם את עולמו של הילד - כמו פקידים ומתנדבים בשירות קהילתי".

הרב אייזנבך מחדד: "היום כל תלמוד תורה משקיע בנראות, בציוד, באירועים, ואפילו מחזיק 'אולם מהצד' כהכנסה נוספת. אבל המלמד? ממשיך לקבל תזכורת שכר, לא תלוש. בלי זכויות, בלי פנסיה, בלי יציבות. חי במתח מתמיד: איך לשלם שכר דירה? איך להתמודד עם הארנונה? מה יגיד לילד שרוצה נעליים חדשות? ומי כבר מדבר על נסיעה לסוף שבוע מנוחה".

• מה קורה בכיתה באמת?

"שלושים ילדים. אחד בלי מחברת, אחד בלי קלמר, אחד נרדם, אחד בוכה. המלמד - מכיל, מנהל, מווסת. ובתוך הראש - שאלות קיומיות על כסף, שכר דירה, טיפולי שיניים, חובות. והילדים - מרגישים. הם מרגישים אם המבוגר מולם נוכח - או טרוד.

"נוכחות אמיתית דורשת שקט פנימי שאין - כשאדם תחת לחץ. המלמד בתשפ"ה - זה לא המלמד של פעם, שהיה צריך רק לדעת איך עושים שימוש נכון בסרגל… כיום הוא נדרש להיות גם מלמד, גם מחנך, גם פסיכולוג, גם מטפל רגשי, גם מומחה למוטוריקה עדינה וגסה בהתפתחות הילד, וגם להבנה עמוקה של נושאים דידקטיים ורגשיים. לפעמים, הוא אף משמש כעובד סוציאלי לילד, ומלווה אותו במצבי קושי מהבית או מהסביבה. העול שעל כתפיו כבד פי כמה ממה שהחברה בכלל מבינה".

המוסדות נושאים עול כבד - אבל המלמד הוא הלב

מנהלי המוסדות נושאים על עצמם משא כבד מאוד. הם דואגים לתלמידים, להורים, למורים, לתקציבים, לפיקוח, לרישום, לאירועים ולמשברים. ובהערכה עצומה.

את המאמץ - מריחים אותו היטב בכל מוסד, בפרט תחת הגזרות הקשות והאתגרים הרבים. אבל למרות זאת, אף אחד לא חושב לנתק את המזגנים מהת"תים, לא מפחיתים את השקעתם באולמות ולא מבטלים את הפעלת האירועים.

וכמו שלא מנתקים מזגנים כך גם ברור: אי אפשר לפגוע בזכויות הבסיסיות וההכרחיות של המלמד. בכל זאת, במקום להשקיע מאמץ בלב המלמד - פשוט משלמים לו שכר בלתי הולם, ובכך מפסידים את הלב הפועם של החינוך. כי המלמד הוא לא רק "איש כיתה" – הוא עמוד התווך, הלב והנשמה של המוסד כולו.

רוצים חינוך איכותי? תנו למלמד אפשרות לנשום. אי אפשר לדרוש מהמלמד להיות "כולו עם הילדים", כשהוא עצמו שקוע בחובות, לחוץ מהוצאות, דואג למשפחה שלא מצליחה להתקיים בכבוד. הילד שלך צריך יחס, תשומת לב, סבלנות? המלמד צריך את אותם הדברים בדיוק.

• כולם מתלוננים על משבר באיתור "מלמדים טובים"… אז למה אנשים לא נכנסים לחינוך?

"כי הם לא טיפשים. מקצוע שדורש את הנשמה ונותן אפר בתמורה – לא מושך. פחות מ-1,500 ש"ח לחודש על כל שעת עבודה - זו בדיחה כואבת מידי. זו מציאות. מציאות שנפגשים איתו בסוף התור בסופר. והדור הבא? לא בהכרח יבחר בחינוך מתוך תשוקה, אלא מתוך חוסר ברירה. וזה מסוכן. הוא יקח את התחום במעבר בין הכולל… לנדל"ן.

אם המלמדים יהיו רעבים - החינוך יהיה רעב

• מה הפתרון?

הרב אייזנבאך מציע להניח את הדברים על השולחן - ועל התלוש. ולדבר תכל'ס על פתרון כאן ועכשיו.

1. שכר מכובד - לפחות 1,500 ש"ח לשעה חודשית ובנטו. לא נדבות, לא מענקים. שכר הוגן שמאפשר למחייה בכבוד.
2. תלוש מסודר, הכולל ימי מחלה, הבראה, פנסיה, קרן השתלמות, קביעות, תנאים סוציאליים וזכויות מלאים.
3. יחס אמיתי - המלמד הוא איש חינוך, לא פועל ניקיון רגשי. הוא ראוי לכבוד, להכרה ולתמיכה.

ומה עם המוסדות?

במקום לשקוע בעוד הוצאות תחזוקה, תשקיעו מאמץ בלב של המלמד - פשוט תשלמו לו שכר הוגן. תנו לו את האפשרות לחיות בכבוד, תנו לו להיות חופשי מלחצים כלכליים - ואתם תקבלו מערכת חינוכית משגשגת עם לב גדול ונשמה מלאה. במקום להשקיע מאות שעות בלמצוא את אותם מלמדים טובים - פתאום הם יהיו, ויהיו עם כל האנרגיה והמוטיבציה הנדרשת.

וההורים? כעת לאחריות שלנו. אתם יודעים טוב כמה מלמד טוב שווה. אתם רואים את ההבדל בין ילד שמגיע שמח, לבין ילד כבוי. הילד שלכם צריך מבוגר שרואה אותו באמת. איך המלמד יראה אותו, כשהוא עצמו בקושי רואה את עצמו?

הורה נבון נותן מילה טובה. מתנה לחג. וכן, גם מעטפה עם מאות שקלים תעזור מאוד. אם אתם בעלי השפעה, מותר גם בעדינות לשאול את ההנהלה: "כמה מרוויח המלמד של בני?"

גם זו אחריות.

הרב אייזנבאך: "זו מלחמה על עתיד החינוך החרדי. אם המלמדים יהיו רעבים - החינוך יהיה רעב. אם המלמד יקבל כבוד - הילד שלך יקבל נשמה. כי כשהמלמד יהיה בפלוס - הילד שלך יהיה באקסטרה פלוס.

וואי ,
לא מאמינה שקראתי כל מילה
אבל באמת אין מה לאמר , צודק !!!

 

[ali-li]

קראתי את מה שכתבת, וחשוב לי לשתף אותך, לא כל כך התחברתי לגישה שהצגת.

נדמה לי שלא מדובר כאן בכלל על כסף, אלא על מילה טובה. על הכרת הטוב, שהיא לא דבר חומרי, אלא ערכי.
על אמירת תודה פשוטה וישירה. דיברו כאן על חשיבות ההערכה, לא בצורה חומרית, אלא באמירה עצמה: תודה.

כשאומרים "תודה", זו לא דרישה למתנה, אלא ביטוי להוקרה. מילה אחת שיכולה לחולל שינוי, בבית, בעבודה, מול כל אדם שמשקיע.

גם אני, כאמא וכאישה, עושה דברים רבים מתוך מחויבות ואהבה, ובכל זאת, מילה טובה נותנת כוח.
אני קמה מוקדם כדי להכין סנדוויץ' טרי ויפה, מבשלת, מכבסת, מסדרת, מגהצת, אלה לא רק פעולות טכניות. יש בהן מחשבה, מאמץ, כוונה. והערכה, אפילו מילה אחת, היא כמו דלק.

כמו שאני משתדלת לומר תודה לבעלי על כל מה שהוא עושה,
גם אם אלו תפקידים שעליהם התחייב בכתובה, אני יודעת שהוא מתאמץ, עובד, משקיע, ולכן אני רואה לנכון להודות לו.
ובאותה מידה, גם אני מצפה (ומאמינה שזה לגיטימי) לשמוע מילה טובה על מה שאני עושה באהבה ובאחריות.

וכמו כן, גם הרבה של הילדים שלך משקיע ועובד קשה מאוד.
נכון, הוא מקבל שכר, וזה תפקיד שהוא התחייב אליו, אבל גם לו מגיעה מילה טובה.
הכרת הטוב לא צריכה להיות תלויה בשכר, אלא בהשקעה, בנוכחות, במסירות. מילה אחת יכולה לחזק מאוד, והיא לא עולה כלום.

הכרת הטוב היא ערך. היא לא צריכה להיתקל בביקורת או חשד, אלא להיפך: לעודד אותנו להסתכל בעין טובה זה על זה.

צודקת!

 

[ali-li]

אני מבינה שהתגובות שלי גרמו לאי נוחות אצל חלק מכם.
זה לגמרי לא היה מתוך זלזול או הקנטה – אלא פשוט מתוך מחשבה אחרת שכנראה לא הובנה כמו שהתכוונתי.
קראתי את ההודעות של כולם ,ואני לגמרי בעד ללמוד ולהשתפר.

שיהיה ברור ,אני מאוד מעריכה את הצוות החינוכי !!!!
ולגמרי חושבת שהם צריכים להשתכר במשכורת יפה ומכובדת !!!
(איך גורמים לזה לקרות ???)

(דוגמה קטנה : אפילו ביום רביעי כשהתחילו הלימודים אחרי תקופה של אזעקות , וכשעוד כולם היו מבולבלים ....
פינקתי את הצוות במשהו טעים +מכתב הערכה כדי שתהיה להם נחיתה רכה לשגרה )

אם מישהו הרגיש לא נעים – אני באמת מצטערת.
מקווה שתיתנו לי קרדיט של כוונה טובה ונמשיך באווירה חיובית יותר

 

[חןעיצובגרפי]

בלת"ק חלקי
ממש צורם לי, נשמע שאמירת התודה היום היא חייבת להיות עם משהו,
הולכים לאסיפת הורים- מביאים משהו,
בנוסף לזה ר"ח, ראש השנה, חנוכה, טו בשבט, פורים, פסח, שבועות וכו.........
לא הגזמנו, אי אפשר להגיד תודה מלב אל לב,
מציינת שאני באה מתחום הגננות (לא אצל החרדים, אצלם לא מביאים משהו על כל אפצי,) וגם כשמביאים, אני יותר מעריכה את אמירת התודה מלב אל לב, בעיקר לא כשזה מגיע עם מתנה מהורים שיודעים רק להתלונן................................
חושבת שאיבדנו את זה.

אפשר להגיד תודה מלב אל לב, ויש מי שירצה גם לתת משהו בין אם קטנטן או גדול.
בסך הכל זה חסד והוקרת הטוב. והכל מתקבל באהבה ומוערך.

אני לא חושבת שזה צריך לצרום לך.

 

[חן לבן]

אולי טעיתי... ואין חולק על כשרוני המדהים... בכל אופן לא מכיר איש הוראה, שמתייחס לילד טוב יותר בגלל השוקולד או ה 200 שקל... אולי יש? לא מכיר... זה לא שוחד ולא קלקול..
אם נתת לאיש הוראה כדי שיתייחס יותר טוב לילד... אז תשכח מזה! זה לא יקרה לא לטוב ולא למוטב!
אם נתת לאיש הוראה כי אתה מעריך אותו... ומבין שיש מישהו שמשקיע בילד הזה שלך.... כי זה תפקידו... אתה עושה נכון...
לא כתבתי מכישרון כל שהוא... אני יודע שמי שיושב שם בכיתה... הוא לא מלצר... הוא עושה שליחות... וגם אם אתמול האבא צעק עליו... היום הוא יתן אהבה לילד... וישקיע את נשמתו...

ודאי אבל עצם הנתינה והבעת ההערכה עושה את נתינת היחס הטוב לילד לקלה יותר