דרוש מידע מחפשים בדחיפות מומחים בניכור הורי!

מצב
הנושא נעול.
גם אם הילד נפגש עם שני הוריו באופן סדיר עדיין הילד יכול שלא להיות קשור לשני ההורים אלא להתנכר מעצמו לאחד ההורים


נכון מאוד!

כמה אבות חד הוריים יש?
ברור שיהיה יותר לאימהות חד הוריות כי הן רוב גורף!

גם אם הילד ישן אצל שני ההורים באופן קבוע עדיין הוא יכול להעדיף את אחד ההורים
וראיתי את זה אצל כמה ילדים,
הסטטיסטיקות המשוות בין אבות חד הוריים לבין אמהות חד הוריות, משוות אחוזים ולא נתונים כמותיים...
 
כתבת כדי להקליל
אבל זה פוצע
כי איזה מזונות מפנקים???
אני לא רוצה לפרט כדי לא לחשוף את עצמי

אבל אפילו אם נלך על זה שבציבור הליטאי, רק לשם הדוגמה הורי האשה משלמים את הרוב אם לא כל מחיר הדירה
בגירושין לרוב האבא מקבל 50%!!! בדירה - מתנה מהורי הגרושה...
מלא נשים נסחטות, איזה חצי משכורת??
אם האבא אומר שאין לו, כמעט לא משלם
ומה אם גם לאמא אין???? - אין לזה פתרון, היא צריכה להתמודד ולממן את כל הוצאות הילדים
חוץ מהעול, הטכני, רגשי, רוחני, פיזי ועוד
סליחה על הסטיה- זה נוגע בפצע...
לא מקבלת שקללללללל!!!! ועוד נשארתי עם חובות
כשכל מי ששומע מזדעזע על חוסר הצדק,
ואולי אצלי זה קיצוני, אבל מכירה עוד כמה וכמה שגם פחות קיצוני ונסחטו
כי כשהאמא מגדלת אין לה אפשרות להילחם מול אבא משועמם....
(ופעמים רבות האבא מוותר על הילדים, או אומר שלא מוותר ובפועל לא מדי מתעניין...)
מצטער על המקרה שלך, אבל זה כנראה מקרה קיצוני.
אני מכיר מקרה, בו האבא שימש יותר כעקר בית, הרוויח בערך 7 אלף, הגרושה הייתה הקרייריסטית מביניהם, והרוויחה מעל 30 אלף כמנהלת בחברת הייטק, ביה"ד חייב אותו ב5 אלף מזונות ובמשמורת משותפת (!), לא תמצאי מקרה כזה הפוך מגדרית, נכון?
ויש כמה מקרים בכיוון הזה, גם אם לא עד כדי כך
(אפרופו מה ש"מקובל" אצל הליטאים, הרבה פעמים האישה מרוויחה יותר ממה שהגבר יכול להרוויח, ובכל זאת בביה"ד הרבני מחייבים אותו במזונות, אפילו במשותפת.
עכשיו ב"ה בימ"ש הפקיע מהם את הסמכות, ויש בזה היגיון אחרי שכבר מזמן הפקיע את הסמכות בחלוקת רכוש ואכמ"ל , כי כבר אמרתי שזה נושא לדוקטורט)...

אז כמה שקשה המקרה שלך, זה לא יכול להתחרות במקרה שלו...
שוב, אני מדבר על מודל של משותפת, שהאימא לא מממנת את ההוצאות.

אני מכיר אישית מקרה, בו בהתחלה היה קרוב מאוד למשותפת (4 לילות לינה מתוך 14 + 2 ימים אחה"צ), בפועל זה כמעט אותן הוצאות לאבא כמו משותפת, כי ההוצאות הגדולות הן דירה ושבתות...
ההרכב שעוד נקרא "הוגן" ברבני חייב את האב ביותר מחצי משכורתו הבסיסית (כי שם האימא טענה שהיא "מסכנה" שלא יכולה כביכול לעבוד), ובנוסף, חצי מהפנסיה של האבא שזה כמובן גזל גמור לפי ההלכה (במקרה הפוך לא, וזה חלק מהדוקטורט המדובר), ובנוסף, במקרה שלו דווקא הצד שלו שילם את רוב הדירה, אבל זה לא שינה והוא נאלץ לחלק איתה את הדירה...


המקרה שפירטתי כאן הרבה יותר משקף ונפוץ מאשר המקרה שלך (נכון שספציפית לגבי הדירה, לא תמיד הצד של האבא משלם יותר), הגברים לרוב פחות נוטים לשתף ולעשות רעש, ולכן יש פחות מודעות לנושא, אבל כל עו"ד יודה שזה המצב כרגע ברבני (שוב, יש אווירה של שינוי, לצערנו רק הבג"צ דחף לזה, מאמין שתוך כמה שנים יהיה תיקון בעז"ה).

עריכה - לגבי טענתך ל"שעמום", שוב - אבות שגם במשמורת משותפת וגם נטחנים במזונות, מטבע הדברים יש להם הרבה פחות זמן פנוי מהצד של האישה, שיכולה לבלות את זמנה בתביעות סרק, והוצאות לפועל למיניהן, #רק_אומר.
 
גם אם הילד נפגש עם שני הוריו באופן סדיר עדיין הילד יכול שלא להיות קשור לשני ההורים אלא להתנכר מעצמו לאחד ההורים
באופן טבעי? באותה מידה הוא יכול להתנכר להורים נשואים באושר, כי הם עושים לו בושות בבית ספר
זה לא יהיה רק אל האבא. וזה לא יבוא על חלל ריק.
זה יהיה מבוסס או על אופי, או על חוויות עבר קשות מאוד או שניהם יחד.
כמה אבות חד הוריים יש?
ברור שיהיה יותר לאימהות חד הוריות כי הן רוב גורף!
זה לא סטטיסטיקה. בסטטיסטיקה מתייחסים לאחוזים, לא למספרים
גם אם הילד ישן אצל שני ההורים באופן קבוע עדיין הוא יכול להעדיף את אחד ההורים
וראיתי את זה אצל כמה ילדים,
להעדיף. לא להתנכר להורה השני.
הרבה פעמים ילד יכול להעדיף הורה/דוד/סבא מסוים וכו', כי הכימיה ביניהם יותר טובה, כי הוא יותר מפנק וכו'.
זה עדיין לא אומר שהוא ישנא את הדוד שאף פעם לא מביא מתנות, אלא אם למדו אותו את זה.
 
עם כל הכבוד, המתחייב בכתובה על מדור ופרנסת צאצאיו הוא הגבר. גם אם ההורים שלנו נתנו חמש דירות.
וזה שהאישה הרוויחה, או איפשרה לו להרויח וגם לצבור לפנסיה, תוך שהיא נושאת בעול משלה - לא מנשל אותה מזכויות המגיעות לה.
מי שלא רוצה לשלם לאישה במקרה שיתגרש - שלא יתחתן.
 
נערך לאחרונה ב:
מצטער על המקרה שלך, אבל זה כנראה מקרה קיצוני.
אני מכיר מקרה, בו האבא שימש יותר כעקר בית, הרוויח בערך 7 אלף, הגרושה הייתה הקרייריסטית מביניהם, והרוויחה מעל 30 אלף כמנהלת בחברת הייטק, ביה"ד חייב אותו ב5 אלף מזונות ובמשמורת משותפת (!), לא תמצאי מקרה כזה הפוך מגדרית, נכון?

אהה.
מקרה קיצוני אמרת?

ויש כמה מקרים בכיוון הזה, גם אם לא עד כדי כך
(אפרופו מה ש"מקובל" אצל הליטאים, הרבה פעמים האישה מרוויחה יותר ממה שהגבר יכול להרוויח,

אה?
בישראל גברים יכולים להרוויח הרבה יותר.


אני מכיר אישית מקרה, בו בהתחלה היה קרוב מאוד למשותפת (4 לילות לינה מתוך 14 + 2 ימים אחה"צ), בפועל זה כמעט אותן הוצאות לאבא כמו משותפת, כי ההוצאות הגדולות הן דירה ושבתות...

זה לא.
אלף, במצב הזה הרבה אבות דורשים שהאשה תקנה את הבגדים שאצלם. כי המזונות.
בית, יש הרבה יותר הוצאות -
חשמל מים אוכל תעסוקה נסיעות ביביסיטר (המון ביביסיטר)
תשלום לאירועים בלימודיםן ואצל חברים,
חוגים לא תמיד חצי חצי,
טיפולים כנל בהרבה הסכמים או פסקים לא חצי חצי.

חצי מהפנסיה של האבא שזה כמובן גזל גמור לפי ההלכה

מקרה קיצוני אמרת?


הגברים לרוב פחות נוטים לשתף ולעשות רעש,

נחנקתי מצחוק.
באחוזים ממקרים שאני מכירה הרעש נעשה ע"י הגברים 70% לפחות לעומת הנשים
 
עם כל הכבוד, המתחייב בכתובה על מדור ופרנסת צאצאיו הוא הגבר.

כתובה היא לא התחיבות לאשה ולא לצאצאים?
היא לא פוקעת עם הגירושין?

חייבים בפרנסת הילדים עד גיל 6.
שיקום הגבר שהיה רוצה שיפסיקו לדאוג לו בגיל 6.
או שיצטרך לעמוד מול הילדים שלו ולספר להם שפרנסתם לא ענינה מגיל 6.
(מי מדבר על חתונות, שקל להגיד -
זה מעל גיל 18 אני פטור. יכולת לחסוך את כל המזונות כל החיים היה לך מספיק לחתן אותו)
 
נערך לאחרונה ב:
את צודקת בדיוקך, אך הכתובה לא פגה עם הגירושין, היא נכתבה במטרה שלא להקל ראש בגירושין ולא להותיר אישה שגורשה בעירום ובחוסר כל, אלא לאפשר לה כלכלית להתקדם לפרק ב'.

תקנת אושא מתייחסת לפרנסת הילדים בקטנותם בהתייחס לרווח באותה תקופה ולגיל בה ילד יכל לזון עצמו ולהיות עצמאי . הרמב"ם פסק כי החובה היא עד גיל שש, אך כופים על הבעל מדין צדקה לפרנסם ולזונם די מחסורם גם מעל לגיל זה.
 
עם כל הכבוד, המתחייב בכתובה על מדור ופרנסת צאצאיו הוא הגבר. גם אם ההורים שלנו נתנו חמש דירות.
וזה שהאישה הרוויחה, או איפשרה לו להרויח וגם לצבור לפנסיה, תוך שהיא נושאת בעול משלה - לא מנשל אותה מזכויות המגיעות לה.
מי שלא רוצה לשלם לאישה במקרה שיתגרש - שלא יתחתן.
את מעבירה נושא להלכה כביכול, יש לי הרבה מה להגיד על זה(במילה אחת, לפי ההלכה כל הרכוש שייך לגבר, ומצד שני הוא חייב במזונןת, בשנים האחרונות בחסות הערבוב בין דת למדינה והבג"צ, החליטו לבטל את ההלכות בנושא הרכוש בשל הצןרך ב"שיויון", אבל כדרכם של הפרןרגסיבים בקשו שיויון בזכויות בלי שיויון בחובןת כמו פרנסת הילדים, עכשיו גם זה בתיקון ב"ה), אבל שיהיה ברור שאת מעבירה נושא.

מבקש שנסכם שמצבם הכלכלי של אבות חד הוריים הוא פחות טוב מזה של אמהות חד הוריות (בניגוד למה שנטען כאן), ולא משנה מה התירוץ?

אחר כך נוכל להעמיק בסןגיה ההלכתית, טובת הילד, והמפגש ביניהם (רמז- טענה שאבא שלא מפרנס לבדו מעל גיל 6 הןא "אכזרי" למרןת שיש לילד גם אמא, זאת לא טענה הגיונית בלשון המעטה).
 
אהה.
מקרה קיצוני אמרת?



אה?
בישראל גברים יכולים להרוויח הרבה יותר.




זה לא.
אלף, במצב הזה הרבה אבות דורשים שהאשה תקנה את הבגדים שאצלם. כי המזונות.
בית, יש הרבה יותר הוצאות -
חשמל מים אוכל תעסוקה נסיעות ביביסיטר (המון ביביסיטר)
תשלום לאירועים בלימודיםן ואצל חברים,
חוגים לא תמיד חצי חצי,
טיפולים כנל בהרבה הסכמים או פסקים לא חצי חצי.



מקרה קיצוני אמרת?





נחנקתי מצחוק.
באחוזים ממקרים שאני מכירה הרעש נעשה ע"י הגברים 70% לפחות לעומת הנשים
את ממשיכה להתעלם מכך שבמשמורת משותפת, כל ההוצאות שיש לאם יש גם לאב.
נכון, שאחרי המזןנןת,טבעי שהאב יצפה שהאימא תקנה בגדים וכו', אבל זה רק אחרי העיוות של המזונות, אם העיוות לא היה קיים, הציפייה לא הייתה קיימת (גם הרבה יותר בריא אחרי גירושין, שכל אחד יקח אחריות על הימים שלו כולל הפרנסה, כמו שהאמא לא באה לנקות ולבשל בבית האב "בשביל הילדים".

הבעיה במחציןת קיימת גם בכיוון ההפוך, אני מכיר מקרה בו האבא משלם צהרונים, ןהאמא נהנית מהצהרןנים אבל מתחמקת מלשלם את חלקה.
 
את צודקת בדיוקך, אך הכתובה לא פגה עם הגירושין, היא נכתבה במטרה שלא להקל ראש בגירושין ולא להותיר אישה שגורשה בעירום ובחוסר כל, אלא לאפשר לה כלכלית להתקדם לפרק ב'.

תקנת אושא מתייחסת לפרנסת הילדים בקטנותם בהתייחס לרווח באותה תקופה ולגיל בה ילד יכל לזון עצמו ולהיות עצמאי . הרמב"ם פסק כי החובה היא עד גיל שש, אך כופים על הבעל מדין צדקה לפרנסם ולזונם די מחסורם גם מעל לגיל זה.
תקנת אושא לא קשורה לכתובה.
החיוב מדין צדקה הוא רק כשיש לאבא ואין לאם (גם האם חייבת בצדקה).
לולי תקנת ה"רבנות" משנת תש"ד להרחיב את תקנת אושא לגיל 15 (תקנה שהחזו"א, הבריסקר רוב, והסטייפלר אמרו שהיא גזל גמור), ואחר כך זה איכשהו עלה ל-18, אף אחד לא היה מעלה על דעתו לחייב את סכומי המזונות השערורייתים שמקובל עדיין לחייב ברבנות.
 
בצורה בה אתה כותב נראה שאין שום משקל לרווחת הילדים עצמם ולאיכות חייהם, אלא רק מלחמה קטנונית מי ישלם כמה, וכמובן רצוי שהאישה תשלם יותר.
אני לא רואה שזה מה שהוא מדבר.
אני רואה פה גבר שמביא את מצוקת האבות הגרושים, שלמרות שצריכים לדאוג למגורים לעצמם, עם בית מצוייד קומפלט לילדים, צריכים לקנות להם ביגוד והנעלה, אוכל והכל.
לפעמים גם צריכים לדאוג לציוד לבית הספר.
בקיצור, צריכים לשלם הכל.וחוץ מזה צריכים גם לשלם לאמא מזונות ומדור.
תבינו שחלקם במצוקה קשה מאוד.
אני מכירה כמה וכמה דרשות שלא צריכות לצאת לעבוד כי חיות על חשבון הגרוש.
אני מסכימה שלפי ההלכה הוא צריך לדאוג לילדים, והוא עושה את זה יפה מאוד, אבל משום מה הוא צריך לפרנס שני בתים.
יש פה מצוקה מאוד קשה בנושא.
הוא לא נכנס פה לקטנוניות אלא מציג פה מצוקה.
רוצה להעלות נקודה נוספת שבעייתי מאוד לגברים במשמורת משותפת.
יש מושג של משרת אם, יש משרות המיועדות לאמהות שרוצות להגיע בזמן ולהוציא ילדים מהצהרונים.
מה יעשה אבא ביום שהוא צריך להוציא מהצהרון?
מכירה משרות לגברים שגם מספיקות להחזיק שתי בתים וגם פחות מעשרה מלאה???
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה