תח"צ קימה באוטובוס לאמהות עם ילדים- לבקש או לא?

[חני בנני]

שעה וחצי כשילדות כ"כ עייפות באמצע הלילה???
החיים שלהן חשובים לה יותר מהבריאות שלה, זה ראוי להערצה, לא לעקיצה!

יש מוניות.

 

[הטעם המושלם]

אם החיים שלך חשובים פחות משעה וחצי אז אין מה לומר.....

עלינו על אוטובוס שהיה נראה שיש מה לאלתר, וזה יותר טוב להצטופף אני ובעלי והילדות והמזוודה ביחד על ספסל אחד מלחכות שעה וחצי לאוטובוס הבא. (היה נראה שזה הכיוון), ועד שגילינו זה לא- הוא כבר לא היה בירושלים.
אגב בשעה הזאת זה בערך המצב בד"כ, ולא מה שהיה. (קרה פעם אחת בלבד! במוצאי חג....)

 

[ניק 118787]

עלינו על אוטובוס שהיה נראה שיש מה לאלתר, וזה יותר טוב להצטופף אני ובעלי והילדות והמזוודה ביחד על ספסל אחד מלחכות שעה וחצי לאוטובוס הבא. (היה נראה שזה הכיוון), ועד שגילינו זה לא- הוא כבר לא היה בירושלים.
אגב בשעה הזאת זה בערך המצב בד"כ, ולא מה שהיה. (קרה פעם אחת בלבד! במוצאי חג....)

אולי צריך להוציא עוד אוטובוס
תפנו לחברה

 

[אינטקסט]

לכל המחנכים/ות כאן, יש לכם רכב, נכון?

 

[הטעם המושלם]

אולי צריך להוציא עוד אוטובוס
תפנו לחברה

ברור שצריך. אוטובוס ב11 במקום ב9:30. מי מספיק את האוטובוס של 9:30 בכלל? אין כמעט אוטובוסים פנימיים בשעה הזאת!

 

[efrat1]

תגובות מבישות.
יצא לי לאחרונה לנסוע באוטובוס בין עירוני צפוף. עם תינוק קטן.
ולא להאמין- יש אנשים שעושים חסד.
רוח האשכול ב"ה לא משקפת את המציאות.

ולא- ללכת לתחנה ראשונה זו לא תמיד אופציה.

 

[הטעם המושלם]

אגב יש לציין שמי שהתעניינה אם יש לי מקום לשבת היו נשים עם תינוקות קטנים שהצטופפו עם עוד 3 ילדים על הספסל. הילדות בכיתה ד-ה ומעלה פחות, רק שיחקו כל הנסיעה, לא ממש ישבו, אבל לפנות את המקום? נונו. נדון אותן לכף זכות שאולי הן חשבו שאני לא יכולה להצטופף עם עוד 2 ילדות על הספסל. אני יכולה אם מעניין אותכן לדעת...

 

[פייגיפ]

המצוקה שלך מובנת בהחלט זה שאת צריכה לחכות שעה וחצי עם ילדים ומזוודה וכו' וכו'
ויכול להיות שהחברה צריכה להוציא עוד אוטובוס וכו'
אבל ברור שאף אחד לא אמור לדעת שמסוכן לך או לילדה שלך לעמוד, בטח לא לקחת אחריות על הסכנות שלך!
וגם אם לא נוח לך ליסוע עוד אוטובוס וכו' ויקח לך זמן ללכת לתחנה ראשונה זה לגמרי בעיה שלך....
ואם את רואה את זה ככזו סכנה יכול להיות שהיה עדיף לך לרדת בתחנה אחרי או לבקש מהנהג לעצור ותרדי ולהסתדר בדרך אחרת כמו מונית או טרמפ או משהו כזה...
אי אפשר לצפות שאחרים ישתתפו או יקחו חלק באחריות שלך!

ולא סותר כל מה שכתבתי שנערה תקום אם אין לה בעיה לעמוד בנסיעה זה בהחלט חסד עצום

 

[ניק 108474]

איזה אשכול מגעיל
האשכולות לאחרונה רק מבהירים לי למה בית המקדש נחרב על שהעמידו דינהם על דין תורה ולא נהגו מלפנים משורת הדין
@הטעם המושלם רק להגיד לך שזה לצערנו הדור
אנחנו קנינו רכב אחרי שנסענו נסיעה שלמה שאני בשבוע 41 עם ילדה על הידים ובעלי עם ילד נוסף ואפילו לשבת לא היה מקום על הרצפה (לכל הקופצים זה אחרי שחיכינו שעתיים ולא מצאנו שום דרייבר או מונית ליעד)

 

[הטעם המושלם]

המצוקה שלך מובנת בהחלט זה שאת צריכ לחכות שעה וחצי עם ילדים ומזוודה וכו' וכו'
ויכול להיות שהחברה צריכה להוציא עוד אוטובוס וכו'
אבל ברור שאף אחד לא אמור לדעת שמסוכן לך או לילדה שלך לעמוד, בטח לא לקחת אחריות על הסכנות שלך!
ואם את רואה את זה ככזו סכנה יכול להיות שהיה עדיף לך לרדת בתחנה אחרי או לבקש מהנהג לעצור ותרדי ולהתסדר בדרך אחרת כמו מונית או טרמפ או משהו כזה...
אי אפשר לצפות שאחירם ישתתפו או יקחו חלק באחריות שלך!

ולא סותר כל מה שכתבתי שנערה תקום אם אין לה בעיה לעמוד בנסיעה זה בהחלט חסד עצום

ניסית פעם לחכות באמצע הלילה בכביש בין עירוני עם ילדים קטנים? לא מומלץ בלשון המעטה, בטח לא אם את רוצה גם לתפוס תחבורה ככה....

 

[efrat1]

ולמציעים לקחת מוניות ושות' -
יש אנשים שמוכנים לשבת קצת בצפיפות, כדי לחסוך לשני עוגמת נפש או כמה מאות שקלים.
לא ייאמן. אה?

 

[צרצרית]

מנחמת את עצמי שהאשכול הזה לא משקף את עמ"י.
ב"ה הרבה פעמים מפנים לי מקום כשאני צריכה,
וכשאני לא - אני זו שמפנה מקום לאחרים.
אנשים אחים אנחנו.

 

[פייגיפ]

ניסית פעם לחכות באמצע הלילה בכביש בין עירוני עם ילדים קטנים? לא מומלץ בלשון המעטה, בטח לא אם את רוצה גם לתפוס תחבורה ככה....

אני לא ניסיתי! ואין לי רכב ואני נוסעת הרבה... אני לא מגיעה למצב כזה
אני נוסעת לתחנה ראשונה או לוקחת מונית
לא מצפה מאף אחד אחר שיקח אחריות עלי או על ילדי או על הסכנה שלי....

 

[הטעם המושלם]

אני לא ניסיתי! ואין לי רכב ואני נוסעת הרבה... אני לא מגיעה למצב כזה
אני נוסעת לתחנה ראשונה או לוקחת מונית
לא מצפה מאף אחד אחר שיקח אחריות עלי או על ילדי או על הסכנה שלי....

כבר אמרנו שליסוע לתחנה הראשונה זה לא אפשרי. לקחת מונית זה הון תועפות. (400-450 שקל, ואם מחפשים דווקא מונית ולא דרייור בגלל הכסאות בטיחות זה גם יותר)

 

[פייגיפ]

כבר אמרנו שליסוע לתחנה הראשונה זה לא אפשרי. לקחת מונית זה הון תועפות. (400-450 שקל, ואם מחפשים דווקא מונית ולא דרייור בגלל הכסאות בטיחות זה גם יותר)

עדיין חושבת שלבוא בטענה למי שלא קם לך זה מוגזם....
אם יקומו זה חסד וזה יפה!
ואם לא תאלצי להתמודד או להסתדר כי זו אחריות הבלעדית שלך!

 

[ככר השוק]

תראי, את יכולה לבקש. האם יתנו לך? זה לא משהו שאפשר לבנות עליו כשיוצאים מהבית להרפתקאה כזו. מספיק ש2 אמהות אחרות יבקשו לפנייך ואז בכל מקרה לא יהיה לך מקום כי לא תוכלי לבקש מאמהות אחרות לקום, נכון?
כמשפחה שנסעה המון בתח"צ בין עירוני עם ילדים ככה נהגנו:

• במצבים שאסור לעמוד, אסור לשבת, שכל דבר חוץ מכסא נח באוטובוס מסוכן כפי שתיארת- לא. יוצאים. מהבית. לא סומכים על הנס. אפילו אם נתחיל תהליך חינוכי בכלל הציבור, הוא לא ישפיע בשנים הקרובות...
• עם ילדים קשים במיוחד בנסיעות- לא נסענו. חיכינו שיגדלו. או שנסענו רק עם מונית.
• המעטנו מאדדד נסיעות במוצ"שים קצרים כאלה. תמיד יש לחץ באוטובוסים. תמיד מגיעים מאוחר הביתה.
• בפעמים הבודדות שכן נסענו- יכולנו לפעמים פרגן מונית צד אחד. אפילו אם זה רק לחלק מהמשפחה, והאחרים שלא מסוכן להם לעמוד באוטובוס, נסעו באוטובוס.
• נסענו לתחנה ראשונה- אפשר עם מונית. זה זול יותר ממונית בין עירונית. אפילו מנווה יעקב לגשר המיתרים היה עולה לכם 80 שקלים. שווה את הסיכון לחייך וחיי ביתך.
• כשהיה לי תינוק קטן העברתי אותו לאישה\ נערה שהציעה להחזיק. היא ישבה ואני עמדתי. אין סיבה שהיא תעמוד ואני אשב אם עליתי אחריה לאוטובוס.

בקיצור, מיקוד שליטה פנימי. מה בידיים שלך, מה לא. אם המצב הוא כזה שמסוכן ואסור וילדה היפראקטיבית- אל תסמכי על הנס או על זה שאולי מישהו יקום. שבו את ובעלך ותתכננו מראש איזה שבתות בקיץ הכרחיות לנסיעה, איזה לא, מתי אפשר להשאר לישון ולנסוע בבוקר, מתי לא, ומתי אפשר לשלם מונית לתחנה ראשונה או מונית ישירה בין עירונית.
אה, והבעל (או את) אמורים לבדוק אם יש מקום באוטובוס לפני שהוא מעלה את המשפחה שלו עליו ומגלה שאופס, יצאנו מירושלים.

 

[ניק 136772]

תראי, את יכולה לבקש. האם יתנו לך? זה לא משהו שאפשר לבנות עליו כשיוצאים מהבית להרפתקאה כזו. מספיק ש2 אמהות אחרות יבקשו לפנייך ואז בכל מקרה לא יהיה לך מקום כי לא תוכלי לבקש מאמהות אחרות לקום, נכון?
כמשפחה שנסעה המון בתח"צ בין עירוני עם ילדים ככה נהגנו:

• במצבים שאסור לעמוד, אסור לשבת, שכל דבר חוץ מכסא נח באוטובוס מסוכן כפי שתיארת- לא. יוצאים. מהבית. לא סומכים על הנס. אפילו אם נתחיל תהליך חינוכי בכלל הציבור, הוא לא ישפיע בשנים הקרובות...
• עם ילדים קשים במיוחד בנסיעות- לא נסענו. חיכינו שיגדלו. או שנסענו רק עם מונית.
• המעטנו מאדדד נסיעות במוצ"שים קצרים כאלה. תמיד יש לחץ באוטובוסים. תמיד מגיעים מאוחר הביתה.
• בפעמים הבודדות שכן נסענו- יכולנו לפעמים פרגן מונית צד אחד. אפילו אם זה רק לחלק מהמשפחה, והאחרים שלא מסוכן להם לעמוד באוטובוס, נסעו באוטובוס.
• נסענו לתחנה ראשונה- אפשר עם מונית. זה זול יותר ממונית בין עירונית. אפילו מנווה יעקב לגשר המיתרים היה עולה לכם 80 שקלים. שווה את הסיכון לחייך וחיי ביתך.
• כשהיה לי תינוק קטן העברתי אותו לאישה\ נערה שהציעה להחזיק. היא ישבה ואני עמדתי. אין סיבה שהיא תעמוד ואני אשב אם עליתי אחריה לאוטובוס.

בקיצור, מיקוד שליטה פנימי. מה בידיים שלך, מה לא. אם המצב הוא כזה שמסוכן ואסור וילדה היפראקטיבית- אל תסמכי על הנס או על זה שאולי מישהו יקום. שבו את ובעלך ותתכננו מראש איזה שבתות בקיץ הכרחיות לנסיעה, איזה לא, מתי אפשר להשאר לישון ולנסוע בבוקר, מתי לא, ומתי אפשר לשלם מונית לתחנה ראשונה או מונית ישירה בין עירונית.
אה, והבעל (או את) אמורים לבדוק אם יש מקום באוטובוס לפני שהוא מעלה את המשפחה שלו עליו ומגלה שאופס, יצאנו מירושלים.

כל מילה!!

 

[הטעם המושלם]

עדיין חושבת שלבוא בטענה למי שלא קם לך זה מוגזם....
אם יקומו זה חסד וזה יפה!
ואם לא תאלצי להתמודד או להסתדר כי זו אחריות הבלעדית שלך!

באתי בטענה?
מזכירה ששאלתי אם צריך לבקש. למה אם בנות חושבות שזה לא אסון שאני עומדת, או בכלל חושבות שבעצם למה לא לשבת על המדרגה עם תינוקת, אבל מאירים את עיניהן ואומרים להם בעדינות- מתוקה, קצת קשה לי לשבת כאן, אולי נתחלף? אולי הן ישימו לב יותר. הרי לאשה עם תינוק אחרי שאני ישבתי כבר על המדרגה הן כן קמו. ככה שזה כנראה רק עניין של חוסר שימת לב.
לכל המתלהמים- מזכירה שזה היה השאלה שלי.

תראי, את יכולה לבקש. האם יתנו לך? זה לא משהו שאפשר לבנות עליו כשיוצאים מהבית להרפתקאה כזו. מספיק ש2 אמהות אחרות יבקשו לפנייך ואז בכל מקרה לא יהיה לך מקום כי לא תוכלי לבקש מאמהות אחרות לקום, נכון?
כמשפחה שנסעה המון בתח"צ בין עירוני עם ילדים ככה נהגנו:

• במצבים שאסור לעמוד, אסור לשבת, שכל דבר חוץ מכסא נח באוטובוס מסוכן כפי שתיארת- לא. יוצאים. מהבית. לא סומכים על הנס. אפילו אם נתחיל תהליך חינוכי בכלל הציבור, הוא לא ישפיע בשנים הקרובות...
• עם ילדים קשים במיוחד בנסיעות- לא נסענו. חיכינו שיגדלו. או שנסענו רק עם מונית.
• המעטנו מאדדד נסיעות במוצ"שים קצרים כאלה. תמיד יש לחץ באוטובוסים. תמיד מגיעים מאוחר הביתה.
• בפעמים הבודדות שכן נסענו- יכולנו לפעמים פרגן מונית צד אחד. אפילו אם זה רק לחלק מהמשפחה, והאחרים שלא מסוכן להם לעמוד באוטובוס, נסעו באוטובוס.
• נסענו לתחנה ראשונה- אפשר עם מונית. זה זול יותר ממונית בין עירונית. אפילו מנווה יעקב לגשר המיתרים היה עולה לכם 80 שקלים. שווה את הסיכון לחייך וחיי ביתך.
• כשהיה לי תינוק קטן העברתי אותו לאישה\ נערה שהציעה להחזיק. היא ישבה ואני עמדתי. אין סיבה שהיא תעמוד ואני אשב אם עליתי אחריה לאוטובוס.

בקיצור, מיקוד שליטה פנימי. מה בידיים שלך, מה לא. אם המצב הוא כזה שמסוכן ואסור וילדה היפראקטיבית- אל תסמכי על הנס או על זה שאולי מישהו יקום. שבו את ובעלך ותתכננו מראש איזה שבתות בקיץ הכרחיות לנסיעה, איזה לא, מתי אפשר להשאר לישון ולנסוע בבוקר, מתי לא, ומתי אפשר לשלם מונית לתחנה ראשונה או מונית ישירה בין עירונית.
אה, והבעל (או את) אמורים לבדוק אם יש מקום באוטובוס לפני שהוא מעלה את המשפחה שלו עליו ומגלה שאופס, יצאנו מירושלים.

אנחנו באמת כמעט ולא נוסעים לשבתות. (אצל ההורים שלי לא היינו חודש, ואצל חמותי מפסח היינו רק פעם אחת. עכשיו הייתה הפעם השנייה!)

 

[פייגיפ]

באתי בטענה?
מזכירה ששאלתי אם צריך לבקש. למה אם בנות חושבות שזה לא אסון שאני עומדת, או בכלל חושבות שבעצם למה לא לשבת על המדרגה עם תינוקת, אבל מאירים את עיניהן ואומרים להם בעדינות- מתוקה, קצת קשה לי לשבת כאן, אולי נתחלף? אולי הן ישימו לב יותר. הרי לאשה עם תינוק אחרי שאני ישבתי כבר על המדרגה הן כן קמו. ככה שזה כנראה רק עניין של חוסר שימת לב.
לכל המתלהמים- מזכירה שזה היה השאלה שלי.

אנחנו באמת כמעט ולא נוסעים לשבתות. (אצל ההורים שלי לא היינו חודש, ואצל חמותי מפסח היינו רק פעם אחת. עכשיו הייתה הפעם השנייה!)

אני גם לא חושבת שמותר לבקש מבחורה
אלא א"כ היא מציעה לך מעצמה זה מאד יפה מצידה...

 

[ככר השוק]

באתי בטענה?
מזכירה ששאלתי אם צריך לבקש. למה אם בנות חושבות שזה לא אסון שאני עומדת, או בכלל חושבות שבעצם למה לא לשבת על המדרגה עם תינוקת, אבל מאירים את עיניהן ואומרים להם בעדינות- מתוקה, קצת קשה לי לשבת כאן, אולי נתחלף? אולי הן ישימו לב יותר. הרי לאשה עם תינוק אחרי שאני ישבתי כבר על המדרגה הן כן קמו. ככה שזה כנראה רק עניין של חוסר שימת לב.
לכל המתלהמים- מזכירה שזה היה השאלה שלי.

אנחנו באמת כמעט ולא נוסעים לשבתות. (אצל ההורים שלי לא היינו חודש, ואצל חמותי מפסח היינו רק פעם אחת. עכשיו הייתה הפעם השנייה!)

את תמיד יכולה לבקש. רק תעשי את זה בצורה הוגנת. תמיד עדיף להציע שהיושבת תחזיק עבורך תינוק\ ילדות יצטופפו עם הבת שלך ולא לנשל מישהו מהמקום שיצטרך לעמוד שעה וחצי, גם אם הסכים, זה חשש גזל אם זה בגלל אי נעימות לסרב.
אם זה מול ילד שקטן יותר מבת\ בר מצוה צריך להזהר לא להעמיד אותו במצב שהוא לא יכול לסרב לך, ואז את בעצם חומסת ממנו את המקום ששלו בדין, ולקטן אין אפשרות למחול.