תח"צ קימה באוטובוס לאמהות עם ילדים- לבקש או לא?

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #41
  • הוסף לסימניות
  • #42
אם החיים שלך חשובים פחות משעה וחצי אז אין מה לומר.....
עלינו על אוטובוס שהיה נראה שיש מה לאלתר, וזה יותר טוב להצטופף אני ובעלי והילדות והמזוודה ביחד על ספסל אחד מלחכות שעה וחצי לאוטובוס הבא. (היה נראה שזה הכיוון), ועד שגילינו זה לא- הוא כבר לא היה בירושלים.
אגב בשעה הזאת זה בערך המצב בד"כ, ולא מה שהיה. (קרה פעם אחת בלבד! במוצאי חג....)
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
עלינו על אוטובוס שהיה נראה שיש מה לאלתר, וזה יותר טוב להצטופף אני ובעלי והילדות והמזוודה ביחד על ספסל אחד מלחכות שעה וחצי לאוטובוס הבא. (היה נראה שזה הכיוון), ועד שגילינו זה לא- הוא כבר לא היה בירושלים.
אגב בשעה הזאת זה בערך המצב בד"כ, ולא מה שהיה. (קרה פעם אחת בלבד! במוצאי חג....)
אולי צריך להוציא עוד אוטובוס
תפנו לחברה
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
לכל המחנכים/ות כאן, יש לכם רכב, נכון?
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
תגובות מבישות.
יצא לי לאחרונה לנסוע באוטובוס בין עירוני צפוף. עם תינוק קטן.
ולא להאמין- יש אנשים שעושים חסד.
רוח האשכול ב"ה לא משקפת את המציאות.

ולא- ללכת לתחנה ראשונה זו לא תמיד אופציה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
אגב יש לציין שמי שהתעניינה אם יש לי מקום לשבת היו נשים עם תינוקות קטנים שהצטופפו עם עוד 3 ילדים על הספסל. הילדות בכיתה ד-ה ומעלה פחות, רק שיחקו כל הנסיעה, לא ממש ישבו, אבל לפנות את המקום? נונו. נדון אותן לכף זכות שאולי הן חשבו שאני לא יכולה להצטופף עם עוד 2 ילדות על הספסל. אני יכולה אם מעניין אותכן לדעת...
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
המצוקה שלך מובנת בהחלט זה שאת צריכה לחכות שעה וחצי עם ילדים ומזוודה וכו' וכו'
ויכול להיות שהחברה צריכה להוציא עוד אוטובוס וכו'
אבל ברור שאף אחד לא אמור לדעת שמסוכן לך או לילדה שלך לעמוד, בטח לא לקחת אחריות על הסכנות שלך!
וגם אם לא נוח לך ליסוע עוד אוטובוס וכו' ויקח לך זמן ללכת לתחנה ראשונה זה לגמרי בעיה שלך....
ואם את רואה את זה ככזו סכנה יכול להיות שהיה עדיף לך לרדת בתחנה אחרי או לבקש מהנהג לעצור ותרדי ולהסתדר בדרך אחרת כמו מונית או טרמפ או משהו כזה...
אי אפשר לצפות שאחרים ישתתפו או יקחו חלק באחריות שלך!

ולא סותר כל מה שכתבתי שנערה תקום אם אין לה בעיה לעמוד בנסיעה זה בהחלט חסד עצום
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
איזה אשכול מגעיל
האשכולות לאחרונה רק מבהירים לי למה בית המקדש נחרב על שהעמידו דינהם על דין תורה ולא נהגו מלפנים משורת הדין
@הטעם המושלם רק להגיד לך שזה לצערנו הדור
אנחנו קנינו רכב אחרי שנסענו נסיעה שלמה שאני בשבוע 41 עם ילדה על הידים ובעלי עם ילד נוסף ואפילו לשבת לא היה מקום על הרצפה (לכל הקופצים זה אחרי שחיכינו שעתיים ולא מצאנו שום דרייבר או מונית ליעד)
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
המצוקה שלך מובנת בהחלט זה שאת צריכ לחכות שעה וחצי עם ילדים ומזוודה וכו' וכו'
ויכול להיות שהחברה צריכה להוציא עוד אוטובוס וכו'
אבל ברור שאף אחד לא אמור לדעת שמסוכן לך או לילדה שלך לעמוד, בטח לא לקחת אחריות על הסכנות שלך!
ואם את רואה את זה ככזו סכנה יכול להיות שהיה עדיף לך לרדת בתחנה אחרי או לבקש מהנהג לעצור ותרדי ולהתסדר בדרך אחרת כמו מונית או טרמפ או משהו כזה...
אי אפשר לצפות שאחירם ישתתפו או יקחו חלק באחריות שלך!

ולא סותר כל מה שכתבתי שנערה תקום אם אין לה בעיה לעמוד בנסיעה זה בהחלט חסד עצום
ניסית פעם לחכות באמצע הלילה בכביש בין עירוני עם ילדים קטנים? לא מומלץ בלשון המעטה, בטח לא אם את רוצה גם לתפוס תחבורה ככה....
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
ניסית פעם לחכות באמצע הלילה בכביש בין עירוני עם ילדים קטנים? לא מומלץ בלשון המעטה, בטח לא אם את רוצה גם לתפוס תחבורה ככה....
אני לא ניסיתי! ואין לי רכב ואני נוסעת הרבה... אני לא מגיעה למצב כזה
אני נוסעת לתחנה ראשונה או לוקחת מונית
לא מצפה מאף אחד אחר שיקח אחריות עלי או על ילדי או על הסכנה שלי....
 
  • הוסף לסימניות
  • #54
אני לא ניסיתי! ואין לי רכב ואני נוסעת הרבה... אני לא מגיעה למצב כזה
אני נוסעת לתחנה ראשונה או לוקחת מונית
לא מצפה מאף אחד אחר שיקח אחריות עלי או על ילדי או על הסכנה שלי....
כבר אמרנו שליסוע לתחנה הראשונה זה לא אפשרי. לקחת מונית זה הון תועפות. (400-450 שקל, ואם מחפשים דווקא מונית ולא דרייור בגלל הכסאות בטיחות זה גם יותר)
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
כבר אמרנו שליסוע לתחנה הראשונה זה לא אפשרי. לקחת מונית זה הון תועפות. (400-450 שקל, ואם מחפשים דווקא מונית ולא דרייור בגלל הכסאות בטיחות זה גם יותר)
עדיין חושבת שלבוא בטענה למי שלא קם לך זה מוגזם....
אם יקומו זה חסד וזה יפה!
ואם לא תאלצי להתמודד או להסתדר כי זו אחריות הבלעדית שלך!
 
  • הוסף לסימניות
  • #56
תראי, את יכולה לבקש. האם יתנו לך? זה לא משהו שאפשר לבנות עליו כשיוצאים מהבית להרפתקאה כזו. מספיק ש2 אמהות אחרות יבקשו לפנייך ואז בכל מקרה לא יהיה לך מקום כי לא תוכלי לבקש מאמהות אחרות לקום, נכון?
כמשפחה שנסעה המון בתח"צ בין עירוני עם ילדים ככה נהגנו:
  • במצבים שאסור לעמוד, אסור לשבת, שכל דבר חוץ מכסא נח באוטובוס מסוכן כפי שתיארת- לא. יוצאים. מהבית. לא סומכים על הנס. אפילו אם נתחיל תהליך חינוכי בכלל הציבור, הוא לא ישפיע בשנים הקרובות...
  • עם ילדים קשים במיוחד בנסיעות- לא נסענו. חיכינו שיגדלו. או שנסענו רק עם מונית.
  • המעטנו מאדדד נסיעות במוצ"שים קצרים כאלה. תמיד יש לחץ באוטובוסים. תמיד מגיעים מאוחר הביתה.
  • בפעמים הבודדות שכן נסענו- יכולנו לפעמים פרגן מונית צד אחד. אפילו אם זה רק לחלק מהמשפחה, והאחרים שלא מסוכן להם לעמוד באוטובוס, נסעו באוטובוס.
  • נסענו לתחנה ראשונה- אפשר עם מונית. זה זול יותר ממונית בין עירונית. אפילו מנווה יעקב לגשר המיתרים היה עולה לכם 80 שקלים. שווה את הסיכון לחייך וחיי ביתך.
  • כשהיה לי תינוק קטן העברתי אותו לאישה\ נערה שהציעה להחזיק. היא ישבה ואני עמדתי. אין סיבה שהיא תעמוד ואני אשב אם עליתי אחריה לאוטובוס.

בקיצור, מיקוד שליטה פנימי. מה בידיים שלך, מה לא. אם המצב הוא כזה שמסוכן ואסור וילדה היפראקטיבית- אל תסמכי על הנס או על זה שאולי מישהו יקום. שבו את ובעלך ותתכננו מראש איזה שבתות בקיץ הכרחיות לנסיעה, איזה לא, מתי אפשר להשאר לישון ולנסוע בבוקר, מתי לא, ומתי אפשר לשלם מונית לתחנה ראשונה או מונית ישירה בין עירונית.
אה, והבעל (או את) אמורים לבדוק אם יש מקום באוטובוס לפני שהוא מעלה את המשפחה שלו עליו ומגלה שאופס, יצאנו מירושלים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #57
תראי, את יכולה לבקש. האם יתנו לך? זה לא משהו שאפשר לבנות עליו כשיוצאים מהבית להרפתקאה כזו. מספיק ש2 אמהות אחרות יבקשו לפנייך ואז בכל מקרה לא יהיה לך מקום כי לא תוכלי לבקש מאמהות אחרות לקום, נכון?
כמשפחה שנסעה המון בתח"צ בין עירוני עם ילדים ככה נהגנו:
  • במצבים שאסור לעמוד, אסור לשבת, שכל דבר חוץ מכסא נח באוטובוס מסוכן כפי שתיארת- לא. יוצאים. מהבית. לא סומכים על הנס. אפילו אם נתחיל תהליך חינוכי בכלל הציבור, הוא לא ישפיע בשנים הקרובות...
  • עם ילדים קשים במיוחד בנסיעות- לא נסענו. חיכינו שיגדלו. או שנסענו רק עם מונית.
  • המעטנו מאדדד נסיעות במוצ"שים קצרים כאלה. תמיד יש לחץ באוטובוסים. תמיד מגיעים מאוחר הביתה.
  • בפעמים הבודדות שכן נסענו- יכולנו לפעמים פרגן מונית צד אחד. אפילו אם זה רק לחלק מהמשפחה, והאחרים שלא מסוכן להם לעמוד באוטובוס, נסעו באוטובוס.
  • נסענו לתחנה ראשונה- אפשר עם מונית. זה זול יותר ממונית בין עירונית. אפילו מנווה יעקב לגשר המיתרים היה עולה לכם 80 שקלים. שווה את הסיכון לחייך וחיי ביתך.
  • כשהיה לי תינוק קטן העברתי אותו לאישה\ נערה שהציעה להחזיק. היא ישבה ואני עמדתי. אין סיבה שהיא תעמוד ואני אשב אם עליתי אחריה לאוטובוס.

בקיצור, מיקוד שליטה פנימי. מה בידיים שלך, מה לא. אם המצב הוא כזה שמסוכן ואסור וילדה היפראקטיבית- אל תסמכי על הנס או על זה שאולי מישהו יקום. שבו את ובעלך ותתכננו מראש איזה שבתות בקיץ הכרחיות לנסיעה, איזה לא, מתי אפשר להשאר לישון ולנסוע בבוקר, מתי לא, ומתי אפשר לשלם מונית לתחנה ראשונה או מונית ישירה בין עירונית.
אה, והבעל (או את) אמורים לבדוק אם יש מקום באוטובוס לפני שהוא מעלה את המשפחה שלו עליו ומגלה שאופס, יצאנו מירושלים.
כל מילה!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #58
עדיין חושבת שלבוא בטענה למי שלא קם לך זה מוגזם....
אם יקומו זה חסד וזה יפה!
ואם לא תאלצי להתמודד או להסתדר כי זו אחריות הבלעדית שלך!
באתי בטענה?
מזכירה ששאלתי אם צריך לבקש. למה אם בנות חושבות שזה לא אסון שאני עומדת, או בכלל חושבות שבעצם למה לא לשבת על המדרגה עם תינוקת, אבל מאירים את עיניהן ואומרים להם בעדינות- מתוקה, קצת קשה לי לשבת כאן, אולי נתחלף? אולי הן ישימו לב יותר. הרי לאשה עם תינוק אחרי שאני ישבתי כבר על המדרגה הן כן קמו. ככה שזה כנראה רק עניין של חוסר שימת לב.
לכל המתלהמים- מזכירה שזה היה השאלה שלי.
תראי, את יכולה לבקש. האם יתנו לך? זה לא משהו שאפשר לבנות עליו כשיוצאים מהבית להרפתקאה כזו. מספיק ש2 אמהות אחרות יבקשו לפנייך ואז בכל מקרה לא יהיה לך מקום כי לא תוכלי לבקש מאמהות אחרות לקום, נכון?
כמשפחה שנסעה המון בתח"צ בין עירוני עם ילדים ככה נהגנו:
  • במצבים שאסור לעמוד, אסור לשבת, שכל דבר חוץ מכסא נח באוטובוס מסוכן כפי שתיארת- לא. יוצאים. מהבית. לא סומכים על הנס. אפילו אם נתחיל תהליך חינוכי בכלל הציבור, הוא לא ישפיע בשנים הקרובות...
  • עם ילדים קשים במיוחד בנסיעות- לא נסענו. חיכינו שיגדלו. או שנסענו רק עם מונית.
  • המעטנו מאדדד נסיעות במוצ"שים קצרים כאלה. תמיד יש לחץ באוטובוסים. תמיד מגיעים מאוחר הביתה.
  • בפעמים הבודדות שכן נסענו- יכולנו לפעמים פרגן מונית צד אחד. אפילו אם זה רק לחלק מהמשפחה, והאחרים שלא מסוכן להם לעמוד באוטובוס, נסעו באוטובוס.
  • נסענו לתחנה ראשונה- אפשר עם מונית. זה זול יותר ממונית בין עירונית. אפילו מנווה יעקב לגשר המיתרים היה עולה לכם 80 שקלים. שווה את הסיכון לחייך וחיי ביתך.
  • כשהיה לי תינוק קטן העברתי אותו לאישה\ נערה שהציעה להחזיק. היא ישבה ואני עמדתי. אין סיבה שהיא תעמוד ואני אשב אם עליתי אחריה לאוטובוס.

בקיצור, מיקוד שליטה פנימי. מה בידיים שלך, מה לא. אם המצב הוא כזה שמסוכן ואסור וילדה היפראקטיבית- אל תסמכי על הנס או על זה שאולי מישהו יקום. שבו את ובעלך ותתכננו מראש איזה שבתות בקיץ הכרחיות לנסיעה, איזה לא, מתי אפשר להשאר לישון ולנסוע בבוקר, מתי לא, ומתי אפשר לשלם מונית לתחנה ראשונה או מונית ישירה בין עירונית.
אה, והבעל (או את) אמורים לבדוק אם יש מקום באוטובוס לפני שהוא מעלה את המשפחה שלו עליו ומגלה שאופס, יצאנו מירושלים.
אנחנו באמת כמעט ולא נוסעים לשבתות. (אצל ההורים שלי לא היינו חודש, ואצל חמותי מפסח היינו רק פעם אחת. עכשיו הייתה הפעם השנייה!)
 
  • הוסף לסימניות
  • #59
באתי בטענה?
מזכירה ששאלתי אם צריך לבקש. למה אם בנות חושבות שזה לא אסון שאני עומדת, או בכלל חושבות שבעצם למה לא לשבת על המדרגה עם תינוקת, אבל מאירים את עיניהן ואומרים להם בעדינות- מתוקה, קצת קשה לי לשבת כאן, אולי נתחלף? אולי הן ישימו לב יותר. הרי לאשה עם תינוק אחרי שאני ישבתי כבר על המדרגה הן כן קמו. ככה שזה כנראה רק עניין של חוסר שימת לב.
לכל המתלהמים- מזכירה שזה היה השאלה שלי.

אנחנו באמת כמעט ולא נוסעים לשבתות. (אצל ההורים שלי לא היינו חודש, ואצל חמותי מפסח היינו רק פעם אחת. עכשיו הייתה הפעם השנייה!)
אני גם לא חושבת שמותר לבקש מבחורה
אלא א"כ היא מציעה לך מעצמה זה מאד יפה מצידה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #60
באתי בטענה?
מזכירה ששאלתי אם צריך לבקש. למה אם בנות חושבות שזה לא אסון שאני עומדת, או בכלל חושבות שבעצם למה לא לשבת על המדרגה עם תינוקת, אבל מאירים את עיניהן ואומרים להם בעדינות- מתוקה, קצת קשה לי לשבת כאן, אולי נתחלף? אולי הן ישימו לב יותר. הרי לאשה עם תינוק אחרי שאני ישבתי כבר על המדרגה הן כן קמו. ככה שזה כנראה רק עניין של חוסר שימת לב.
לכל המתלהמים- מזכירה שזה היה השאלה שלי.

אנחנו באמת כמעט ולא נוסעים לשבתות. (אצל ההורים שלי לא היינו חודש, ואצל חמותי מפסח היינו רק פעם אחת. עכשיו הייתה הפעם השנייה!)
את תמיד יכולה לבקש. רק תעשי את זה בצורה הוגנת. תמיד עדיף להציע שהיושבת תחזיק עבורך תינוק\ ילדות יצטופפו עם הבת שלך ולא לנשל מישהו מהמקום שיצטרך לעמוד שעה וחצי, גם אם הסכים, זה חשש גזל אם זה בגלל אי נעימות לסרב.
אם זה מול ילד שקטן יותר מבת\ בר מצוה צריך להזהר לא להעמיד אותו במצב שהוא לא יכול לסרב לך, ואז את בעצם חומסת ממנו את המקום ששלו בדין, ולקטן אין אפשרות למחול.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

אשכולות דומים

נהוג בעמנואל וגלילותיה להעלות לאוטובוסים בינעירוניים עם עגלות קניות עמוסות. להעמיס את השקיות והעגלה בתא מטען.
הסיבה לזה ברורה מאוד ומורכבת מהמרכיבים הבאים:
1- בעמנואל העליות קשות מאוד, והסופר נמצא הכי למטה שיש. (עד שיפתחו יש ליד המועצה.)
2- אין בעמנואל אוטובוסים עירוניים.
3- לאוטובוס בינעירוני לא מעלים עגלות אלא רק בתא מטען.
4- זה מצוי גם באנשים שעושים קניות בבני ברק או באריאל.
אבל מה?
היום עליתי עם עגלה מלאה בקניות לשבת על אוטובוס מהסופר הביתה (עגלה כבדה+ קור כלבים+ עליה קשה מאוד+ דרך של 25 דקות בערך+ ילדה בת 4 שהצטרפה לקניה.) אחרי 10 שניות בערך של העמסה הנהג מתחיל לצפור ולצעוק עליי מה אני מעמיסה שקיות בתא מטען! "מה אני? נהג ספיישל?" כשלונו.
וגם בירידה הציב דרישה בלתי הגיונית בעליל של 2 שניות! (אציין שכל הסיפור הסתכם ב5-6 שקיות+ עגלה.)
הנהג אנטישמי מובהק, אבל לפני שאני מתלוננת, אני רוצה לדעת האם הנוהג הזה חוקי או רק מטעמי נוחות מקומיים. (להעמיס קניות בתא מטען.)
אני לא יודעת אם זה המקום לשחרר כאן, אבל נמאס, פשוט נמאס מהצורה שבה (לא) עובדים.
כמויות האוטובוסים שלא יוצאים, יוצאים לא בזמן, משנים מהמסלול, לא עוצרים עולה כל הזמן!
כבר אין אפשרות להסתמך על לוחות זמנים כשרוצים לתכנן מסלול, זה נהיה לא הגיוני בעליל!!!

כמה אנקדוטות מהתקופה האחרונה:
ערש"ק פרשת חיי שרה.
הוזמנתי לאח שלי שגר בצפת.
לקווים אלו יש צורך בהזמנת מקום מראש. הזמנתי מקום מראש, כמו שצריך. עכשיו אני רגועה.
יום שישי בבוקר התארגנו מוקדם (יום שישי קצר, נסיעה ארוכה)
אנחנו יוצאים לכיוון האוטובוס (אנחנו עולים בתחנה אחרונה). כשאנחנו בדלת, ה"קל-קו" טוען שהוא עוד שלוש דקות בתחנה.
(מה שהיה לא הגיוני בעליל, כי זה היה 3 דקות לאחר שעת היציאה, לרוב זה משהו כמו 20 דקות נסיעה בתוך העיר)
מרוב ריצה, לא הספקנו לקחת כיסוי גשם לעגלה, לא מטריות ולא כלום. רצנו כמות שאנחנו, התעטפנו איך שהוא במעיל והגענו לתחנה.
פתאום - מהפך. עוד עשרים דקות האוטובוס מגיע. אנחנו מחכים מחכים מחכים.
אחרי 40(!) דקות משעת היציאה - האוטובוס מגיע. השעה 11:55. ואז - הוא מנופף לנו לשלום---------------------------- ושועט בדרכו לכיון היציאה מהעיר.

אני שבת (אמורה להיות) בצפת. איך אני מגיעה? טלפון מהיר ל8787 מבהיר לי שהאוטובוס האחרון מבני ברק יוצא ב12:05. הצצה קטנה בשעון מגלה שהשעה כבר 12:00, ואם אין לי רשיון טיס (ואין לי) - אין לי דרך להגיע לבני ברק בפרק הזמן הזה.

טלפון (עצבני למדי, חייבת לציין) לחברת המפעילה. הנציגה אומרת שתבדוק ותחזור אלי (כאילו שזה יעזור לי...)
לאחר כמה דקות היא חוזרת אלי וטוענת "האוטובוס היה מלא, ולכן הנהג לא עצר"
אז דבר ראשון, מסקנה, אנשים, פליזזזזזזזזזזזזזזזזזז תזמינו מקום. עקרונית צריך להזמין מקום, אבל אף אחד לא אוכף את זה בעליה לאוטובוס. מה קורה? האנשים שעולים בתחנות הראשונות - מסודרים, גם אם הם לא הזמינו מקום, והאלו בתחנות האחרונות - גם אם הזמינו מקום לא תמיד הוא מובטח להם. הנציגה אמרה לי שהם מוציאים כמות אוטובוסים לפני כמות האנשים שהזמינו.
לטענתה רק 20 איש הזמינו מקום, ולכן הוציאו רק אוטובוס אחד.
בבקשה, קצת מחשבה על האחר, תזמינו מקום! זה לא כזה מסובך. זה מסקנה לקוראים.
למעשה התחלתי להתווכח איתה, והיא חוזרת על טענתה שהחברה לא אשמה שאנשים לא הזמינו מקום (כמובן, היא לא מאשימה אותי, תודה רבה לה באמת...).
ביקשתי פיצוי, אין עם מי לדבר.
ביקשתי כמה וכמה פעמים מנהל, והוא "לא נמצא". משום מה, מעולם הוא לא נמצא במקום, וגם אין דרך להשיג אותו.
(שאלתי אותה מה הם יעשו אם פתאום יוודע להם שיש פצצה בבניין, האם גם אז הם לא ישיגו אותו...)
כשהיא שאלה אותי מה אני רוצה מהמנהל אמרתי לה שאני רוצה פתרון איך אני מגיעה לשבת לצפת
(אמרתי לה בצחוק ,מצידי שהמנהל יבוא על קורקינט לקחת אותי לצפת, היא קיבלה את הדברים כמות שהם, ועונה לי בשיא הרצינות. "לא, המנהל לא יבוא על קורקינט, הוא עכשיו בבית"... מה את אומרתתתתתתתתתתתתתתתתת...)
מפה לשם, הבנתי שאם אני לא מזמינה מונית, אין לי דרך להגיע לשבת לצפת.
שינינו כיון ונסענו להורים שלי לשבת
(אה, ושכחתי לספר שכל פעם שנמאס לנציגה התורנית לדבר איתי, היא פשוט מעבירה אותי להמתנה. לפי הפרוטוקול אסור להם לנתק לי, אז הם מעבירים אותי להמתנה שלא מובילה לשום מקום, ואז ברישומים מופיע שאני ניתקתי ולא הם. מעניין למה)
עד כאן הקפה א'...;)

סיפור נוסף, לפני כחודש.
יש לי תור עם הבן שלי לבדיקת BERA (בדיקת שמיעה) בביה"ח רמב"ם.
תכננתי לקחת אוטובוס לתחנת סבידור מרכז בתל-אביב, ומשם להמשיך ברכבת.
רק מה שלא הבאתי בחשבון - שאומנם 379 יוכל להביא אותי למחוז חפצי, אבל זה יקרה רק אם הוא יעצור לי...
ושוב, המחזה חוזר על עצמו, הנהג מנופף לי לשלום (יפה שיש להם דרך ארץ, והם מקיימים את "והווי מקדים בשלום כל אדם")
הערכת מצב פשוטה ומהירה מבהירה לי שעם האוטובוס הבא אני לא אספיק את הרכבת. מה אני עושה?
זו בדיקה עם המתנה יחסית ארוכה, ואני לא הולכת לפספס אותה.
פשוט וקל. מונית. רק 180 ש"ח לתחנת רכבת...


סיפורים ג', ד',ה' עד ש' סופית בערך מספרים על קווים פנימיים שלא יצאו,
אחד אחרי השני, קו 4, קו 6 וכו'
כשאני בלחץ להגיע לתורים, ובסוף, מחוסר ברירה מזמינה מונית.
זה כבר מצב לא הגיוני!!!
למה (לפחות) 5 פעמים בחודש אני אמורה לשלם על מונית???
שדדתי בנק ולא ידעתי? ירשתי את רוטשילד? נהייתי שותפה של איילון מאסק?


והנה סיפור טוב לקינוח.
ערש"ק פרשת וארא. ממש עכשיו.
אנחנו מתארחים בשבת אצל חמותי - בגני הדר.
יש שתי דרכים להגיע לשם. קו 180 לבני ברק - ואנחנו יורדים בצומת שערייה או קו 179 ישירות לפ"ת
החיסרון בקו 179 שאנחנו עולים עליו די בתחילת המסלול, מה שאומר נסיעה ארוכה בתוך העיר, כמו כן, התדירות שלו די נמוכה.
היתרון שזה אוטובוס עירוני, ולא צריך לקפל עגלות, לדחוף לתא-מטען מזוודות וכו'
ב180 זה בדיוק הפוך. זה אוטובוס בינעירוני, בתדירות יחסית גבוהה במיוחד בשעות המאוחרות של יום שישי, וזו תחנה אחרונה
יצאנו מהבית בשעה 12:55, אנחנו שומעים שיש לנו 180 עוד רבע שעה (יחסית הרבה זמן לחכות בשעות האלו)
קו 179 יוצא ב13:10. בחישוב פשוט נגיע הרבה יותר מהר עם 180. אנחנו הולכים לתחנה של 180 (שכחתי לציין שזה תחנות אחרות)
מחכים. מחכים, מחכים. וה"קל קו" ממשיך ודבק במשנתו שהאוטובוס יגיע בעוד 15 דקות.
בשעה 13:08, כשאנחנו מבינים שבזמן הקרוב לא יגיע 180, אנחנו רצים בחזרה לתחנה של קו 179. שיוצא עוד רגע.
או, ב"ה, אנחנו שומעים שהוא יצא ואפילו מתקרב לעברינו. אחרי כמה דקות שהוא לא מגיע, אנחנו מתקשרים שוב לקל קו, ומגלים שכמה נחמד, האוטובוס נעלם מהמסלול. חיכינו עוד כמה דקות ליתר בטחון, ואין זכר לאוטובוס.
רצים שוב בחזרה לתחנה של 180, שלא עבר עדין. (יש לנו נקודת תצפית על התחנה ההיא, זה ממול)
מקפלים עגלה, מתכוננים, ורק ב13:35 הגיע קו 180.
(במשך 35 דקות לא עבר הקו הזה!!! , בשעות האלו של יום שישי אמור להיות קו כל מקסימום 12 דקות)
במהלך הנסיעה הקצרה מאלעד למחלף שערייה הספקתי להתקשר לחברה.
הנציגה שענתה לי "בדקה" ואמרה שהיא רואה שהאוטובוס סטה ממסלולו. שאלתי למה, וקיבלתי תשובה שהנהג על דעת עצמו סטה מהמסלול. וכמובן שהוא יקבל על זה קנס וכו' וכו'.
כשממש התעצבנתי על ההתנהלות, אז היא אומרת לי, אני ממש מצטערת שהאוטובוס לא עצר לך (מה זה לא עצר? גם לא עבר בתחנה!)
הטחתי בה, את לא באמת מצטערת, זה לא מעניין אותך, אז היא עונה לי, נכון, אבל אני נציגה של החברה ואני מתנצלת בשמה...
כששוב ביקשתי מנהל, אז היא אומרת שהוא לא נמצא, וגם ממנו אני אשמע את אותן התשובות, והוא לא יפרט לי את הדרכים בהם הם מטפלים בדברים האלו. הסברתי לה שברור שהוא לא יפרט. אין מה לפרט, כי הם לא מטפלים!
היא המשיכה להגיד שבוודאי, וכל מקרה כזה מטופל, והנהג מוזמן לשיחת בירור וכו'. אני רק אמרתי לה שאני ממש מרחמת עליהם אם זה המצב שלהם אחרי שהם מנסים לטפל ולייעל...

זהו. קצת שפכתי...
ועכשיו ברצינות. תגידו, יש מה לעשות????
יש עם מי לדבר???
יש דרך כל שהיא לשפר את המצב?
תלונות לחברה, כפי שהבנתי שוות לכפרות
(המקסימום זה שהם שמרו את השם שלי בתור "נוסע נודניק - לא לענות...)
יש מישהו שהתלונן במשרד התחבורה או בכל מקום אחר וראה מזה תועלת?
מקרה שקרה לי כבר מספר פעמים, שזה כבר הגיע לרף הסיבולת המכיל.

אישה עולה לאוטובוס בין עירוני, אוחזת בידיה תינוק קטן. קטן מאד אפילו.
האוטובוס מלא עד לעייפה, אבל בקדימה, באזור הגברים יש מקומות בודדים שיכולים להצטמצם בקלות אם רוצים.
אז נכון, אני אישית הייתי עומדת ולא מבקשת להצטמצם כי זה לא דחוף כל כך להזיז אנשים ממקומם ולא נחמד, כל עוד אני בגפי.
אבל אישה עם תינוק על הידיים - זה כבר דורש שימת לב מיידית. מינימום אתיקה.

מקרה ראשון -
האישה מבקשת מילד לצמצם מקום ליד מבוגר כי היא לא יכולה לעמוד עם התינוק. הילד חמוד, נענה לבקשתה, אולם כשהוא נעמד על רגליו בדרך לכסא המקביל, טופח על שכמו 'איש' מאנ"ש מאחוריו, ואומר לו 'היא צריכה לשבת מאחורה. נשים מאחורה. מיותר לציין שה'מאחורה' היה עמוס ואף חלק נשים עמדו, ולא. לא היה קשה לפספס את זה.
אני אחסוך במילים. אבל במילה אחת בוטה - רשעות. אין פה שום יראת שמים ולא צדיקות. חסיד שוטה.

מקרה שני -
אותו פתיח. אישה עולה לאוטובוס בין עירוני, אוחזת בידיה תינוק קטן. קטן מאד אפילו.
הנהג מתניע ונוסע מהר מאד והיא מטלטלתת מצד לצד. המושב אחד לפני האחרון בחלק הקדמי פנוי, והיא באה להתיישב כי האחיזה כבר לא נוחה ואפילו מסוכנת.
מקדימה יש הרבה מקומות פנויים, מאחורה היה נראה לה גם שהכל תפוס, אולי לא הכל אבל לבחון לעומק בעמידה תוך כדי נסיעה עם תינוק ביד זה קצת קשוח.
רגע לפני שהיא מתיישבת, קופץ 'אדון' מאנ"ש כנשוך נחש ואומר לה 'גברת אסור כאן. לכי מאחורה. נשים מאחורה!'
כאילו אין תינוק ביד. כאילו הנהג לא נוסע בפראות.
כאילו הוא צדיק.
חשוב לך שאישה לא תשב מקדימה שלך? לך אתה למקדימה!!! יש מקומות בשפע! אל תתפזר לך אפה שאתה רוצה ועוד תדרוש מהגברת האבודה לעשות כפי שהורו לך הרבנים שלך. למה? כי אם הרבנים שלך היו במקרה הזה הם גם היו קמים ומפנים לה את המקום ואם היה צריך אף היו עומדים נסיעה שלמה.
שוב, חסיד שוטה.

ולכל מי שכזה - זה נורא. אין כאן יראת שמים ולא חלקה. יש כאן עיוורון מוחלט בין הטוב לרע. לא מדובר כאן באישה מתריסה או בבחורה שלא אכפת לה. מדובר באישה עם תינוק שבהחלט יש סכנה בעמידה של רגע. וכן, מכוונת גם לנשים בהריון מתקדם שהעמידה קשה להן.
ועוד משו - יש אוטובוס מהדרין. אם אתה ככה למה לא עלית עליו?

סליחה על הלשון הנוקבת. החריפה. זה פשוט החריד אותי והרגשתי חובה להעלות את זה.
דיברתי בלשון נוכח, אבל חס ושלום לא פונה אליך. מי שזה פונה אליו מבין.
והלוואי שיבין באמת, ויפנים את המסר.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה