תח"צ קימה באוטובוס לאמהות עם ילדים- לבקש או לא?

[L.E.]

אני חושבת שתמיד אפשר לבקש...
אף אחד לא מכריח את אף אחד להיענות לבקשה.

 

[ST.R]

אגב יש לציין שמי שהתעניינה אם יש לי מקום לשבת היו נשים עם תינוקות קטנים שהצטופפו עם עוד 3 ילדים על הספסל. הילדות בכיתה ד-ה ומעלה פחות, רק שיחקו כל הנסיעה, לא ממש ישבו, אבל לפנות את המקום? נונו. נדון אותן לכף זכות שאולי הן חשבו שאני לא יכולה להצטופף עם עוד 2 ילדות על הספסל. אני יכולה אם מעניין אותכן לדעת...

זה לא נכון להאשים ילדות בכיתה ד-ה.
את לא יכולה לצפות מהן להבין שצריך לקום..

 

[הטעם המושלם]

זה לא נכון להאשים ילדות בכיתה ד-ה.
את לא יכולה לצפות מהן להבין שצריך לקום..

נכון, ועליהן בעיקר היה השאלה שלי אם לבקש. להן לכאורה לשבת על המדרגה זה בערך אותו דבר מבחינת הגובה של האגן והברכיים. להשען הן ממילא לא נשענו.

 

[נעליים]

אנחנו באמת כמעט ולא נוסעים לשבתות. (אצל ההורים שלי לא היינו חודש, ואצל חמותי מפסח היינו רק פעם אחת. עכשיו הייתה הפעם השנייה!)

יש לי נסיעות של 2.5-3 שעות, ואפילו שזה רחוק כן מקפידה ללכת לתחנה הראשונה
אבל מהעיר שלי אני מהתחנות האחרונות, ויותר מפעם עמדתי כל הנסיעה בכל מיני מצבים, ולא ביקשתי, פעם הייתה נערה דתלי"ת שביקשה מגברים להצטופף, כדי שיהיה לי מקום.
כמעט ולא נוסעים לשבתות, כבר לא הייתי אצל ההורים לשבת מפורים, כן רציתי לסוע השבוע או שבוע הבא, אבל יצא לי כל הטעם מלהיזכר איך זה נראה בתחנה הראשונה, עם הדחיפות וכו'

 

[המאושר!]

או קיי.


כמה תובנות אחרי שקראתי ועברתי על כל האשכול - ההודעות היפות והמבישות.


לא אתייחס להודעות המבישות, כי הן מבישות למי שקורא אותן, לכן אין צורך להתייחס אליהן.

כי, מי שלא מבין לבד שהן מבישות, לא ילמד מההודעה שלי.


@הטעם המושלם ברור שהיית צריכה לבקש.


ועוד יותר - זה שלא ביקשת עשית עוול גם לעצמך וגם לאחרות:

לעצמך - כי סיכנת את עצמך, את ביתך, ואת... וזה פשוט מחובת השתדלות.

לאחרות - כי כל עוד שמישהי לא מבקשת, הנערות נוטות להרגיע את מיצפונן, בכך שאת מסתדרת - ובעיקר גם בגלל שבכל זאת זה דרך ארוכה.

אבל אם הייית מבקשת, לא היה להן תירוץ - וכנראה שהן היו קמות - מקווה על כל פנים.

 

[aabb]

זה לא נכון להאשים ילדות בכיתה ד-ה.
את לא יכולה לצפות מהן להבין שצריך לקום..

זה נכון להאשים את ההורים שלהם שלא חינכו אותם

 

[הטעם המושלם]

יש לי נסיעות של 2.5-3 שעות, ואפילו שזה רחוק כן מקפידה ללכת לתחנה הראשונה
אבל מהעיר שלי אני מהתחנות האחרונות, ויותר מפעם עמדתי כל הנסיעה בכל מיני מצבים, ולא ביקשתי, פעם הייתה נערה דתלי"ת שביקשה מגברים להצטופף, כדי שיהיה לי מקום

שוב אני אומרת שליסוע לתחנה הראשונה זה לא אופציה!

 

[ככר השוק]

אגב, בקשה מהורים מארחים-
אתם מאד רוצים שהילדים יבואו לשבת? אפילו לוחצים עליהם ועושים רגשי ולא נעים ומה עם כיבוד הורים לא ראינו את רוחקפיצקלה כבר חודש?
תחשבו רגע על הילדים שלכם. איזה דרך הם עוברים. תנו להם אפשרות להגיע בכבוד- לממן מונית לתחנה ראשונה וכד', או לוותר ולא לדרוש מהם להגיע לפני\ אחרי\ במהלך לידות וכל סוגי האתגרים בדרכים....

 

[ללושקה]

אני מדברת נערות מול אשה עם תינוקת.

אם הייתי בחורה ורואה את הסיטואציה - ברור שכן
הבעיה היא שהחינוך היום .... עדיף לא לפתוח פה

כשאותי חינכו קראו לזה חסד
היום קוראים לזה ניצול
יחי ההבדל הקטן

עד היום אני נבוכה בשביל הנערות שיושבות באוטובוס ורק האשה בגיל 70 יכולה לעמוד לאישה בהריון

אשרי הדור שלנו שכל דבר נוהגים בו על פי הדין וההלכה.
מה עם מצוות חסד, עזרה?

תגובות מבישות.
יצא לי לאחרונה לנסוע באוטובוס בין עירוני צפוף. עם תינוק קטן.
ולא להאמין- יש אנשים שעושים חסד.
רוח האשכול ב"ה לא משקפת את המציאות.

ולא- ללכת לתחנה ראשונה זו לא תמיד אופציה.

איזה אשכול מגעיל
האשכולות לאחרונה רק מבהירים לי למה בית המקדש נחרב על שהעמידו דינהם על דין תורה ולא נהגו מלפנים משורת הדין
@הטעם המושלם רק להגיד לך שזה לצערנו הדור
אנחנו קנינו רכב אחרי שנסענו נסיעה שלמה שאני בשבוע 41 עם ילדה על הידים ובעלי עם ילד נוסף ואפילו לשבת לא היה מקום על הרצפה (לכל הקופצים זה אחרי שחיכינו שעתיים ולא מצאנו שום דרייבר או מונית ליעד)

עדיין חושבת שלבוא בטענה למי שלא קם לך זה מוגזם....
אם יקומו זה חסד וזה יפה!
ואם לא תאלצי להתמודד או להסתדר כי זו אחריות הבלעדית שלך!

באתי בטענה?
מזכירה ששאלתי אם צריך לבקש. למה אם בנות חושבות שזה לא אסון שאני עומדת, או בכלל חושבות שבעצם למה לא לשבת על המדרגה עם תינוקת, אבל מאירים את עיניהן ואומרים להם בעדינות- מתוקה, קצת קשה לי לשבת כאן, אולי נתחלף? אולי הן ישימו לב יותר. הרי לאשה עם תינוק אחרי שאני ישבתי כבר על המדרגה הן כן קמו. ככה שזה כנראה רק עניין של חוסר שימת לב.
לכל המתלהמים- מזכירה שזה היה השאלה שלי.

אנחנו באמת כמעט ולא נוסעים לשבתות. (אצל ההורים שלי לא היינו חודש, ואצל חמותי מפסח היינו רק פעם אחת. עכשיו הייתה הפעם השנייה!)

אני גם לא חושבת שמותר לבקש מבחורה
אלא א"כ היא מציעה לך מעצמה זה מאד יפה מצידה...

את תמיד יכולה לבקש. רק תעשי את זה בצורה הוגנת. תמיד עדיף להציע שהיושבת תחזיק עבורך תינוק\ ילדות יצטופפו עם הבת שלך ולא לנשל מישהו מהמקום שיצטרך לעמוד שעה וחצי, גם אם הסכים, זה חשש גזל אם זה בגלל אי נעימות לסרב.
אם זה מול ילד שקטן יותר מבת\ בר מצוה צריך להזהר לא להעמיד אותו במצב שהוא לא יכול לסרב לך, ואז את בעצם חומסת ממנו את המקום ששלו בדין, ולקטן אין אפשרות למחול.

אני חושבת שתמיד אפשר לבקש...
אף אחד לא מכריח את אף אחד להיענות לבקשה.

הייתי מגדירה כך, מי שצעירה ויש לה אפשרות לעמוד זה ממש חסד לעמוד ולפנות מקום אבל ממש לא חובה.
ולשאלתך, לא זה ממש לא יפה לשאול, אם יש מישהי שנראת לך נערה צעירה אם איזשהיא מגבלה רפואית שאסור לה לעמוד בגלל או שסתם הוא ממש ממוטטת מעייפות וממש לא מסוגלת לעמוד ולכן לקחה מונית לתחנה ראשונה כדי שיהיה לה מקום? זה לא תמיד מרגיש נעים לסרב...

 

[ככר השוק]

שוב אני אומרת שליסוע לתחנה הראשונה זה לא אופציה!

למה?
מונית בתוך העיר לתחנה ראשונה היתה עולה לכם 80 שקלים. מוניות לא דורשות כסאות בטיחות.
ויודעת מה- אפשר גם לבקש מגיס\ שכן\ קרוב להקפיץ. יש גם דרייברים במקרה קיצון. יש עוד כמה דרכים להגיע ממקום למקום.

 

[הטעם המושלם]

הייתי מגדירה כך, מי שצעירה ויש לה אפשרות לעמוד זה ממש חסד לעמוד ולפנות מקום אבל ממש לא חובה.
ולשאלתך, לא זה ממש לא יפה לשאול, אם יש מישהי שנראת לך נערה צעירה אם איזשהיא מגבלה רפואית שאסור לה לעמוד בגלל או שסתם הוא ממש ממוטטת מעייפות וממש לא מסוגלת לעמוד ולכן לקחה מונית לתחנה ראשונה כדי שיהיה לה מקום? זה לא תמיד מרגיש נעים לסרב...

נערה עייפה שכל הנסיעה יושבת עפם הפנים לחברות שלה שיושבות בספסל מאחוריה ומשחקת איתן אישיות?
ילדות בית ספר להזכירכן.
מי שקמה לזאת עם התינוק זאת נערה בא/ב סמינר שלמדה למבחן! כל הכבוד לה. באמת.

 

[המאושר!]

הייתי מגדירה כך, מי שצעירה ויש לה אפשרות לעמוד זה ממש חסד לעמוד ולפנות מקום אבל ממש לא חובה.
ולשאלתך, לא זה ממש לא יפה לשאול, אם יש מישהי שנראת לך נערה צעירה אם איזשהיא מגבלה רפואית שאסור לה לעמוד בגלל או שסתם הוא ממש ממוטטת מעייפות וממש לא מסוגלת לעמוד ולכן לקחה מונית לתחנה ראשונה כדי שיהיה לה מקום? זה לא תמיד מרגיש נעים לסרב...

זה ממש לא נעים לשני הצדדים.

ולכן, הצד הראשון יעשה את ההשתדלות שלו - לבקש - וה' יעזור שהיא תבקש מהכתובת הנכונה.

והצד השני - תענה שהיא לא יכולה. אין מה לעשות.

וכמובן, מה ששכחתי בהודעה הקודמת שלי - שאם ההשתדלות תהיה בשיתוף תפילה קטנה לה', בטוחני שה' ישלח את המתפללת לכתובת הנכונה.

 

[הטעם המושלם]

למה?
מונית בתוך העיר לתחנה ראשונה היתה עולה לכם 80 שקלים. מוניות לא דורשות כסאות בטיחות.
ויודעת מה- אפשר גם לבקש מגיס\ שכן\ קרוב להקפיץ. יש גם דרייברים במקרה קיצון. יש עוד כמה דרכים להגיע ממקום למקום.

שוב אני חוזרת על הכל מתחילה- אם הייתי יודעת שזה המצב- זה מה שהייתי עושה, או אם כבר לוקחת מונית לאוטובוס של 10. לא חלמתי שזה המצב.

 

[L.E.]

אם יש מישהי שנראת לך נערה צעירה אם איזשהיא מגבלה רפואית שאסור לה לעמוד בגלל או שסתם הוא ממש ממוטטת מעייפות וממש לא מסוגלת לעמוד

במצב כזה (שקורה לעיתים רחוקות) על הנערה לומר בנימוס... "אני לא יכולה לעזור לך" - בניסוח כזה או אחר.
בגלל המצב שאת מתארת, שקורה פעם ב... אישה צריכה להימנע מלבקש טובה?
אני חושבת שלא.

 

[רק בשמחה תמיד]

בתור בחורה תמיד אבל תמיד קמתי לאישה,
גם אם לא היה נראה שהמצב שלה קשה.....
היה קל? ממש לא אבל ככה חונכנו וזה לא היה לפני 50 שנה....
בכלל לא...
יש חסד ואנושיות עוד לפני הלכה...
לא יכולה? חולה? חלשה? אל תקומי,
אבל לא מאמינה שכל האוטובוס מלאאא בבחורות חולניות...
וכן,
להן יותר קל לעמוד שעה וחצי מאישה בהריון עם ילדים קטנים....
חבל שזה לא ברור להן...
לא אמרתי שזה נח אמרתי קל יותר.
לא תמיד מונית זה באופציה,
ותאמינו לי שאם הייתה אפשרות כזו היא הייתה עושה את זה,
למה נראה לכן שזה כיף לה המצב?
וללכת לתחנה ראשונה-
לא תמיד בא בחשבון במוצ"ש עם קטנטנים....
יודעת מנסיון עגום!
אממה, היום אני עם תינוקות, משתדלת כמה שפחות לנסוע וכשחייבים ממש וכאשר יש עומס גדול-
או לא עולים
או עולים ויושבים על המדרגות
או עומדים....
כבר קרה לי שישבתי פעם עם תינוק יונק בן כמה חודשים על המדרגה,
היה מורכב אבל צפיתי מראש שכך יהיה וזה היה בסדר גמור....
לא מרגישה בנח להרים אנשים שיושבים, זוכרת שזה היה מעצבן....
אז אני לא עושה את זה אף פעם.....
אבל מכאן ועד לעקוץ? להשמיץ? לייקר את האנוכיות? לדעתי בושה!
חושבת שהנערות והילדות מצידן צריכות להציע ולחשוב
והאמהות רק במקרה חירום להיענות....
אבל להראות אכפתיות, להראות אנושיות משהו...

 

[חן חני]

מזכירה שלא שאלתי למה לא קמו, אלא האםן הייתי צריכה לבקש. זה 2 דברים. אשה שלא רואים עליה שאסור לה לעמוד זה דבר אחד, אשה עם תינוק זה דבר שני, אשה עם שתיהם זה דבר שלישי, ועל כל אלו יש לבקש ויש לשאול למה לא עשו את זה מעצמן...

מבינה אותך לגמרי אני הייתי איתך באוטבוס ובאמת הלכתי לתחנה הראשונה בגלל העומס אגב לדעתי היה אוטבוס אחד שלא יצא כי אף פעם לא היה כזה עומס, ולגבי קימה זה באמת שאלה קשה כי בנסיעה עירונית זה דבר אחד ובנסיעה בין עירונית זה קשה לעמוד גם לבחורות, בכל אופן אני זוכרת את עצמי בתור בחורה במצבים שלא היה לי קל לעמוד,
אבל היום באוטבוס עירוני אני קמה תמיד לנשים שצריך לקום להם ובכל אופן זה שלא רואים שצריך לקום אף אחד לא יכול לדעת... וזה מאד קשה לבחורות לעומד .... בכל אופן אני הייתי במצב לא מזמן ובאמת לא בניתי על אף אחד אלא הלכתי תמיד לתחנה ראשונה או שלקחתי מונית כי זה באמת לא מציאותי לעמוד כל הנסיעה במצב כזה...

 

[ST.R]

נכון, ועליהן בעיקר היה השאלה שלי אם לבקש. להן לכאורה לשבת על המדרגה זה בערך אותו דבר מבחינת הגובה של האגן והברכיים. להשען הן ממילא לא נשענו.

מאה אחוז.
בנות קטנות, לא היה לי בכלל שאלה.

 

[הטעם המושלם]

מבינה אותך לגמרי אני הייתי איתך באוטבוס ובאמת הלכתי לתחנה הראשונה בגלל העומס אגב לדעתי היה אוטבוס אחד שלא יצא כי אף פעם לא היה כזה עומס, ולגבי קימה זה באמת שאלה קשה כי בנסיעה עירונית זה דבר אחד ובנסיעה בין עירונית זה קשה לעמוד גם לבחורות, בכל אופן אני זוכרת את עצמי בתור בחורה במצבים שלא היה לי קל לעמוד,
אבל היום באוטבוס עירוני אני קמה תמיד לנשים שצריך לקום להם ובכל אופן זה שלא רואים שצריך לקום אף אחד לא יכול לדעת... וזה מאד קשה לבחורות לעומד .... בכל אופן אני הייתי במצב לא מזמן ובאמת לא בניתי על אף אחד אלא הלכתי תמיד לתחנה ראשונה או שלקחתי מונית כי זה באמת לא מציאותי לעמוד כל הנסיעה במצב כזה...

יכול להיות לגבי האוטובוס שלא יצא. אף פעם אין מקום על האוטובוס הזה- אבל לא ככה!

 

[חן חני]

בתור בחורה תמיד אבל תמיד קמתי לאישה,
גם אם לא היה נראה שהמצב שלה קשה.....
היה קל? ממש לא אבל ככה חונכנו וזה לא היה לפני 50 שנה....
בכלל לא...
יש חסד ואנושיות עוד לפני הלכה...
לא יכולה? חולה? חלשה? אל תקומי,
אבל לא מאמינה שכל האוטובוס מלאאא בבחורות חולניות...
וכן,
להן יותר קל לעמוד שעה וחצי מאישה בהריון עם ילדים קטנים....
חבל שזה לא ברור להן...
לא אמרתי שזה נח אמרתי קל יותר.
לא תמיד מונית זה באופציה,
ותאמינו לי שאם הייתה אפשרות כזו היא הייתה עושה את זה,
למה נראה לכן שזה כיף לה המצב?
וללכת לתחנה ראשונה-
לא תמיד בא בחשבון במוצ"ש עם קטנטנים....
יודעת מנסיון עגום!
אממה, היום אני עם תינוקות, משתדלת כמה שפחות לנסוע וכשחייבים ממש וכאשר יש עומס גדול-
או לא עולים
או עולים ויושבים על המדרגות
או עומדים....
כבר קרה לי שישבתי פעם עם תינוק יונק בן כמה חודשים על המדרגה,
היה מורכב אבל צפיתי מראש שכך יהיה וזה היה בסדר גמור....
לא מרגישה בנח להרים אנשים שיושבים, זוכרת שזה היה מעצבן....
אז אני לא עושה את זה אף פעם.....
אבל מכאן ועד לעקוץ? להשמיץ? לייקר את האנוכיות? לדעתי בושה!
חושבת שהנערות והילדות מצידן צריכות להציע ולחשוב
והאמהות רק במקרה חירום להיענות....
אבל להראות אכפתיות, להראות אנושיות משהו...

את צודקת גם אני חונכתי ככה ואני אפילו נסעתי פעם ברכבת מתל אביב לצפון בהריון בחודש שמיני ישבתי על המדרגות כל הנסיעה ... והיום אני תמיד קמה לנשים בהריון בגלל שאני יודעת מה המצב שלהם אבל אני יכולה להגיד לך שלא תמיד רק הריון זה הקושי...
אני בתור בחורה לפעמים הרגשתי חולה.. ולא יכולתי לקום לנשים, אבל תמיש שיכולתי קמתי, בכל אופן ברור שלא כל הבחורות חולניות,
ולדעתי צריך לפנות לחברת התחבורה לתגבור של האוטובסים

 

[רינהרינה]

כשאנחנו נוסעים מחוץ לעיר עם הילדים, בפרט בזמנים עמוסים כמו ימי שישי,
אנחנו תמיד נוסעים לתחנה הראשונה,
למרות שזה כרוך במאמץ (ימי שישי קצרים וכו').
חשוב לי מאד שכל שכל ילד ישב במושב נפרד, אחרת זה מתכון בטוח למריבות ולהקאות.
מאד מכעיס אותי לראות כאלו שעולים בסוף המסלול עם תינוקות על הידיים וכו' ומצפים שיפנו להם מקום,
וכן- הרבה פעמים אני נאלצת לצופף את הילדים למרות המאמץ המוקדם,
כי לא נעים לי ומרגיש לא הוגן שהילדים שלי יושבים ברווח ואישה תעמוד עם תינוק.
אבל זה בהחלט מכעיס מאד.
אתם צריכים לשבת- תתכננו מראש ותתאמצו בשביל זה,
אל תבנו על חסדים של אחרים.