זה לא נכון להאשים ילדות בכיתה ד-ה.אגב יש לציין שמי שהתעניינה אם יש לי מקום לשבת היו נשים עם תינוקות קטנים שהצטופפו עם עוד 3 ילדים על הספסל. הילדות בכיתה ד-ה ומעלה פחות, רק שיחקו כל הנסיעה, לא ממש ישבו, אבל לפנות את המקום? נונו. נדון אותן לכף זכות שאולי הן חשבו שאני לא יכולה להצטופף עם עוד 2 ילדות על הספסל. אני יכולה אם מעניין אותכן לדעת...
נכון, ועליהן בעיקר היה השאלה שלי אם לבקש. להן לכאורה לשבת על המדרגה זה בערך אותו דבר מבחינת הגובה של האגן והברכיים. להשען הן ממילא לא נשענו.זה לא נכון להאשים ילדות בכיתה ד-ה.
את לא יכולה לצפות מהן להבין שצריך לקום..
יש לי נסיעות של 2.5-3 שעות, ואפילו שזה רחוק כן מקפידה ללכת לתחנה הראשונהאנחנו באמת כמעט ולא נוסעים לשבתות. (אצל ההורים שלי לא היינו חודש, ואצל חמותי מפסח היינו רק פעם אחת. עכשיו הייתה הפעם השנייה!)
זה נכון להאשים את ההורים שלהם שלא חינכו אותםזה לא נכון להאשים ילדות בכיתה ד-ה.
את לא יכולה לצפות מהן להבין שצריך לקום..
שוב אני אומרת שליסוע לתחנה הראשונה זה לא אופציה!יש לי נסיעות של 2.5-3 שעות, ואפילו שזה רחוק כן מקפידה ללכת לתחנה הראשונה
אבל מהעיר שלי אני מהתחנות האחרונות, ויותר מפעם עמדתי כל הנסיעה בכל מיני מצבים, ולא ביקשתי, פעם הייתה נערה דתלי"ת שביקשה מגברים להצטופף, כדי שיהיה לי מקום
אני מדברת נערות מול אשה עם תינוקת.
אם הייתי בחורה ורואה את הסיטואציה - ברור שכן
הבעיה היא שהחינוך היום .... עדיף לא לפתוח פה
כשאותי חינכו קראו לזה חסד
היום קוראים לזה ניצול
יחי ההבדל הקטן
עד היום אני נבוכה בשביל הנערות שיושבות באוטובוס ורק האשה בגיל 70 יכולה לעמוד לאישה בהריון
אשרי הדור שלנו שכל דבר נוהגים בו על פי הדין וההלכה.
מה עם מצוות חסד, עזרה?
תגובות מבישות.
יצא לי לאחרונה לנסוע באוטובוס בין עירוני צפוף. עם תינוק קטן.
ולא להאמין- יש אנשים שעושים חסד.
רוח האשכול ב"ה לא משקפת את המציאות.
ולא- ללכת לתחנה ראשונה זו לא תמיד אופציה.
איזה אשכול מגעיל
האשכולות לאחרונה רק מבהירים לי למה בית המקדש נחרב על שהעמידו דינהם על דין תורה ולא נהגו מלפנים משורת הדין
@הטעם המושלם רק להגיד לך שזה לצערנו הדור
אנחנו קנינו רכב אחרי שנסענו נסיעה שלמה שאני בשבוע 41 עם ילדה על הידים ובעלי עם ילד נוסף ואפילו לשבת לא היה מקום על הרצפה (לכל הקופצים זה אחרי שחיכינו שעתיים ולא מצאנו שום דרייבר או מונית ליעד)
עדיין חושבת שלבוא בטענה למי שלא קם לך זה מוגזם....
אם יקומו זה חסד וזה יפה!
ואם לא תאלצי להתמודד או להסתדר כי זו אחריות הבלעדית שלך!
באתי בטענה?
מזכירה ששאלתי אם צריך לבקש. למה אם בנות חושבות שזה לא אסון שאני עומדת, או בכלל חושבות שבעצם למה לא לשבת על המדרגה עם תינוקת, אבל מאירים את עיניהן ואומרים להם בעדינות- מתוקה, קצת קשה לי לשבת כאן, אולי נתחלף? אולי הן ישימו לב יותר. הרי לאשה עם תינוק אחרי שאני ישבתי כבר על המדרגה הן כן קמו. ככה שזה כנראה רק עניין של חוסר שימת לב.
לכל המתלהמים- מזכירה שזה היה השאלה שלי.
אנחנו באמת כמעט ולא נוסעים לשבתות. (אצל ההורים שלי לא היינו חודש, ואצל חמותי מפסח היינו רק פעם אחת. עכשיו הייתה הפעם השנייה!)
אני גם לא חושבת שמותר לבקש מבחורה
אלא א"כ היא מציעה לך מעצמה זה מאד יפה מצידה...
את תמיד יכולה לבקש. רק תעשי את זה בצורה הוגנת. תמיד עדיף להציע שהיושבת תחזיק עבורך תינוק\ ילדות יצטופפו עם הבת שלך ולא לנשל מישהו מהמקום שיצטרך לעמוד שעה וחצי, גם אם הסכים, זה חשש גזל אם זה בגלל אי נעימות לסרב.
אם זה מול ילד שקטן יותר מבת\ בר מצוה צריך להזהר לא להעמיד אותו במצב שהוא לא יכול לסרב לך, ואז את בעצם חומסת ממנו את המקום ששלו בדין, ולקטן אין אפשרות למחול.
הייתי מגדירה כך, מי שצעירה ויש לה אפשרות לעמוד זה ממש חסד לעמוד ולפנות מקום אבל ממש לא חובה.אני חושבת שתמיד אפשר לבקש...
אף אחד לא מכריח את אף אחד להיענות לבקשה.
למה?שוב אני אומרת שליסוע לתחנה הראשונה זה לא אופציה!
נערה עייפה שכל הנסיעה יושבת עפם הפנים לחברות שלה שיושבות בספסל מאחוריה ומשחקת איתן אישיות?הייתי מגדירה כך, מי שצעירה ויש לה אפשרות לעמוד זה ממש חסד לעמוד ולפנות מקום אבל ממש לא חובה.
ולשאלתך, לא זה ממש לא יפה לשאול, אם יש מישהי שנראת לך נערה צעירה אם איזשהיא מגבלה רפואית שאסור לה לעמוד בגלל או שסתם הוא ממש ממוטטת מעייפות וממש לא מסוגלת לעמוד ולכן לקחה מונית לתחנה ראשונה כדי שיהיה לה מקום? זה לא תמיד מרגיש נעים לסרב...
זה ממש לא נעים לשני הצדדים.הייתי מגדירה כך, מי שצעירה ויש לה אפשרות לעמוד זה ממש חסד לעמוד ולפנות מקום אבל ממש לא חובה.
ולשאלתך, לא זה ממש לא יפה לשאול, אם יש מישהי שנראת לך נערה צעירה אם איזשהיא מגבלה רפואית שאסור לה לעמוד בגלל או שסתם הוא ממש ממוטטת מעייפות וממש לא מסוגלת לעמוד ולכן לקחה מונית לתחנה ראשונה כדי שיהיה לה מקום? זה לא תמיד מרגיש נעים לסרב...
שוב אני חוזרת על הכל מתחילה- אם הייתי יודעת שזה המצב- זה מה שהייתי עושה, או אם כבר לוקחת מונית לאוטובוס של 10. לא חלמתי שזה המצב.למה?
מונית בתוך העיר לתחנה ראשונה היתה עולה לכם 80 שקלים. מוניות לא דורשות כסאות בטיחות.
ויודעת מה- אפשר גם לבקש מגיס\ שכן\ קרוב להקפיץ. יש גם דרייברים במקרה קיצון. יש עוד כמה דרכים להגיע ממקום למקום.
אם יש מישהי שנראת לך נערה צעירה אם איזשהיא מגבלה רפואית שאסור לה לעמוד בגלל או שסתם הוא ממש ממוטטת מעייפות וממש לא מסוגלת לעמוד
מבינה אותך לגמרי אני הייתי איתך באוטבוס ובאמת הלכתי לתחנה הראשונה בגלל העומס אגב לדעתי היה אוטבוס אחד שלא יצא כי אף פעם לא היה כזה עומס, ולגבי קימה זה באמת שאלה קשה כי בנסיעה עירונית זה דבר אחד ובנסיעה בין עירונית זה קשה לעמוד גם לבחורות, בכל אופן אני זוכרת את עצמי בתור בחורה במצבים שלא היה לי קל לעמוד,מזכירה שלא שאלתי למה לא קמו, אלא האםן הייתי צריכה לבקש. זה 2 דברים. אשה שלא רואים עליה שאסור לה לעמוד זה דבר אחד, אשה עם תינוק זה דבר שני, אשה עם שתיהם זה דבר שלישי, ועל כל אלו יש לבקש ויש לשאול למה לא עשו את זה מעצמן...
מאה אחוז.נכון, ועליהן בעיקר היה השאלה שלי אם לבקש. להן לכאורה לשבת על המדרגה זה בערך אותו דבר מבחינת הגובה של האגן והברכיים. להשען הן ממילא לא נשענו.
יכול להיות לגבי האוטובוס שלא יצא. אף פעם אין מקום על האוטובוס הזה- אבל לא ככה!מבינה אותך לגמרי אני הייתי איתך באוטבוס ובאמת הלכתי לתחנה הראשונה בגלל העומס אגב לדעתי היה אוטבוס אחד שלא יצא כי אף פעם לא היה כזה עומס, ולגבי קימה זה באמת שאלה קשה כי בנסיעה עירונית זה דבר אחד ובנסיעה בין עירונית זה קשה לעמוד גם לבחורות, בכל אופן אני זוכרת את עצמי בתור בחורה במצבים שלא היה לי קל לעמוד,
אבל היום באוטבוס עירוני אני קמה תמיד לנשים שצריך לקום להם ובכל אופן זה שלא רואים שצריך לקום אף אחד לא יכול לדעת... וזה מאד קשה לבחורות לעומד .... בכל אופן אני הייתי במצב לא מזמן ובאמת לא בניתי על אף אחד אלא הלכתי תמיד לתחנה ראשונה או שלקחתי מונית כי זה באמת לא מציאותי לעמוד כל הנסיעה במצב כזה...
את צודקת גם אני חונכתי ככה ואני אפילו נסעתי פעם ברכבת מתל אביב לצפון בהריון בחודש שמיני ישבתי על המדרגות כל הנסיעה ... והיום אני תמיד קמה לנשים בהריון בגלל שאני יודעת מה המצב שלהם אבל אני יכולה להגיד לך שלא תמיד רק הריון זה הקושי...בתור בחורה תמיד אבל תמיד קמתי לאישה,
גם אם לא היה נראה שהמצב שלה קשה.....
היה קל? ממש לא אבל ככה חונכנו וזה לא היה לפני 50 שנה....
בכלל לא...
יש חסד ואנושיות עוד לפני הלכה...
לא יכולה? חולה? חלשה? אל תקומי,
אבל לא מאמינה שכל האוטובוס מלאאא בבחורות חולניות...
וכן,
להן יותר קל לעמוד שעה וחצי מאישה בהריון עם ילדים קטנים....
חבל שזה לא ברור להן...
לא אמרתי שזה נח אמרתי קל יותר.
לא תמיד מונית זה באופציה,
ותאמינו לי שאם הייתה אפשרות כזו היא הייתה עושה את זה,
למה נראה לכן שזה כיף לה המצב?
וללכת לתחנה ראשונה-
לא תמיד בא בחשבון במוצ"ש עם קטנטנים....
יודעת מנסיון עגום!
אממה, היום אני עם תינוקות, משתדלת כמה שפחות לנסוע וכשחייבים ממש וכאשר יש עומס גדול-
או לא עולים
או עולים ויושבים על המדרגות
או עומדים....
כבר קרה לי שישבתי פעם עם תינוק יונק בן כמה חודשים על המדרגה,
היה מורכב אבל צפיתי מראש שכך יהיה וזה היה בסדר גמור....
לא מרגישה בנח להרים אנשים שיושבים, זוכרת שזה היה מעצבן....
אז אני לא עושה את זה אף פעם.....
אבל מכאן ועד לעקוץ? להשמיץ? לייקר את האנוכיות? לדעתי בושה!
חושבת שהנערות והילדות מצידן צריכות להציע ולחשוב
והאמהות רק במקרה חירום להיענות....
אבל להראות אכפתיות, להראות אנושיות משהו...
הנושאים החמים