התייעצות ביתר ובית שמש- איפה זול יותר מבחינת מגורים?

  • הוסף לסימניות
  • #1
אשמח לשמוע על קניית דירה וגם על שכירות.
בית שמש הכוונה לאזורים ג/ד
תודה רבה:)
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
פחות או יותר אותו דבר...
(עריכה: בדירות בלי אופציה)

שכירות יחידות ודירות 3 חדרים כרגע בביתר כנראה מעט יותר יקר, אבל כרגיל, בקיץ המחירים מאד תנודתיים.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #5
בקניית דירה ביתר הרבה יותר יקר בלי השוואה
מקבלן? מיד 2 עם אופציה? בלי אופציה?

אל תשווה את הזכויות והפוטנציאל בדירות בביתר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
  • הוסף לסימניות
  • #9
זאת הסיבה שבבי"ש יש פחות דירות בטאבו משותף? בגלל שאין שם אופציות?
כן.

אפשר ליצור אופציות ע''י שינוי תב''ע, אבל בביתר מקבלים מן המוכן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
בגלל ההתעניינות הרבה שהעניין יוצר וההשפעה על מחירי הדירות, הפעם אכתוב סקירה קצרה על ההבדלים בין התב''ע של ביתר ויו''ש באופן כללי לבין התב''ע של בית שמש והשטחים הישראלים.




אז למה? למה יש דירות בביתר שמגיעות עם אופציה להרחבה של 60 מ"ר וצפונה?
למה בבית שמש אין את הפינוקים האלו?

התשובה נעוצה כמובן בתחולת או יותר נכון, באי תחולת החוקים הישראלים ביו''ש שיוצרת בביתר מצב תכנוני הזוי,
והנה הפרטים:

סדרי התכנון והבניה במדינת ישראל נקבעים לפי חוק התכנון והבניה התשכ''ה על תיקוניו השונים שעושה סדר מה אפשר לבנות היכן, למי מותר לבנות ומי הוא בעל הסמכות בכל מקום לעניין מה לבנות ומתי.
אלא שהחוק אינו יכול לעזור היכן שהוא לא חל וכידוע ביו''ש לא חל החוק הישראלי ומבחינת המדינה אלופי הצבא הינם הריבונים היחידים שם,
כעת, צבא זה אולי טוב לשמור על הסדר, אבל בענייני תו''ב, אלופי הצבא לא כל כך יעילים כיוון שנהלי הפיקוד בצבא אינם כוללים חוקי תכנון ובנייה...
לכן, בהתאם לחוק הבין לאומי חתמו האלופים על צו שמחיל בשטח את חוק תכנון ערים, כפרים ובניינים מס' 79 לשנת 1966 והוא זה שקובע בכל נהלי התכנון בכל שטחי יו''ש. (אם תהיתם, החוק נחקק בכלל המדינה זרה מעבר לנהר ומי שחתום עליו הינו מלך המדינה דאז חוסיין...)
ההבדלים בין שני החוקים הם כמובן רבים מאד, אבל אני רוצה להתמקד כאן בהבדל מהותי שמשפיע על המטרים שעומדים לזכות כל אחד מאיתנו.

קודם כל, מהם בכלל זכויות בנייה ומה קובע כמה מטרים ניתן לבנות בכל מגרש ודירה?

בין ביו''ש ובין בתוך הקו התשובה היא, שמה שקובע את סך המטרים הוא התב''ע (תכנית בינוי עיר) כלדהלן:
התב''ע מחלקת את השטח למגרשים, מחליטה למה מיועד כל מגרש ומפרטת במדוייק כמה מטר ניתן לבנות בכל מגרש ולכל ייעוד.
לדוג':
מגרש 303 מיועד למבני ציבור ולמגורים במשולב וניתן לבנות בו XXX מטרים למגורים וXXXX מטרים למבני ציבור.
מגרש 304 מיועד למגורים וניתן לבנות בו XXX מטרים לצורך כך
(לקמן אביא בעז''ה צילומים מתוכניות מקוריות).

אלא שכאן יש הבדל חשוב בין שני עברי הקו הירוק:

בתוך הקו הירוק המטרים שמוקצים לשימוש במגרש מתפלגים בתב''ע בין שימוש עיקרי לשימוש לצרכי שירות -
כלומר, במגרש שמיועד למגורים לדוג', מוקצים XXX מטרים לשימוש עיקרי - לצורך בניית המקומות בהם בני אדם מעיזים להסתובב עם פיג'מה... ועוד XXX מטרים לשטחי שירות - מחסנים, חניונים (אם הם מקורים) וכו'.

לעומת זאת, בתב''עות המוגשות במסגרת החוק הירדני אין הבדלה בין שטחי שירות לשטחי שימוש עיקרי, רק מחליטים כמה יח''ד וקומות, מוקצים X מטרים למגורים בהתאם (כבר נראה כמה זה בהתאם) וזהו זה.

הנקודה הזו, היא זו שמשפיעה כל כך על כמות המטרים שנשארים לנו כאופציה להרחבה.

ניקח במקרה שלנו את בית שמש, בבית שמש ישנה הקצאה מסודרת של מטרים לצרכי שירות בנפרד מהמטרים לעיקר המגורים. לכן, כשמקצים בבית שמש מגרש למגורים, מחליטים ע''פ נוסחה כלשהי בהתחשב במספר הקומות והיח''ד כמה מטרים נצרכים למגורים עיקרי, אותם, ואותם בלבד, מקצים לבניית הדירות - ואילו כל המחסנים, חדרי העגלות, המעלית ושאר התשתיות ניזונים מהקצאת מטרים נפרדת לגמרי.
כעת, כמה מטרים בממוצע נוהגים מתכנני התוכניות שכפופות לחוק הישראלי להקצות לכל דירה לשימוש עיקרי? מבדיקה שלי בתוכניות בבית שמש, ההקצאה הינה כ-100 מ''ר לכל יח''ד. כך מקבל היזם את המגרשים מרמ''י.

לדוג', הבה נעיף מבט לתב''ע העדכנית של שכונת רמב''ש ה-2:
במגרש 211 בשכונה המיועד למגורים ג' צפויים להבנות 54 יח''ד.
כמה מטרים הוקצו במגרש למגורים עיקרי? 5,502.
5,502/54 = כמעט 102 מ''ר בממוצע לכל יח''ד, שמתקזזים בין הדירות הגדולות לקטנות.

כעת, נראה לכם שהקבלן משאיר מטרים לא מנוצלים לשימוש הדיירים בעתיד? ספוילר: לא ולא.
כך קורה שבתוך הקו הירוק אין לדיירים שום אפשרות לקבל היתר לבנייה נוספת אפילו, לדוג', לבנייה על גג ששייך לגמרי להם!
זו הסיבה שבבית שמש אף דירה לא מגיעה עם אופציה כלשהי להרחבה.

לעומת זאת, בביתר עילית? חגיגה!

בביתר, הרי אין במסגרת התכנון הקצאה מסודרת של מטרים לשטחי שירות,
כתוצאה מכך, במגרשים למגורים לצורך העניין, כל מטר שבונים למחסנים לדוג' - נוגס במטרים שאמורים להיות מיועדים לדירות, דבר שהמתכננים חוששים ממנו ולכן דוחסים אל המגרש מטרים רבים נוספים בעת הקצאת המטרים.
אבל כאן קורה דבר מוזר: במקום לחשב בהתאם למס' היח''ד כמה מטרים צריך לכל דירה ועל זה להוסיף את מספר המטרים שהיו מקצים לשירות אם היה מדובר בתכנית ישראלית, ואת סך המטרים הזה להקצות למגרש, מרוב דאגה מזליגת המטרים לשירות, מקצים לכל יח''ד כמות אדירה של מטרים ללא כל הבחנה.

הבה נעיף מבט לתכנית שכונה חדשה בביתר שאושרה ממש במקביל להכנת התכנית של רמב''ש ה-2 ממנה הבאתי לעיל.
שם התכנית: 'ביתר עילית - שולי שכונה A2'. (כמה סימבולי ששמן של שתי השכונות נהגה בצורה כמעט זהה...)
במגרש 2501 בשכונה שמיועד גם הוא למגורים ג' וכמה נפלא, גם בו צפויים להבנות 54 יח''ד...
כמה מטרים הוקצו בו למגורים כולל הכל? 10,800
בלי מחשבון כבר רואים שלפני הקיזוז לשטחי שירות מוקצים שם 200 מ''ר לכל יח''ד (!)
ואם תאמרו: מה הבעיה? סך המטרים צפוי להתקזז בין הדירות הענקיות לקטנות,
אומר לכם, שהמתכננים הקדימוכם ובתקנון הרישוי של התכנית הם מדגישים במפורש שלכל יח''ד יש זכויות של 200 מ''ר שאין להעביר מדירה לדירה...
ועוד לא סיימנו.
המתכננים, ברוב דאגתם פן יאזלו המטרים בגלל הקיזוז לשירות, דאגו בתכנית הזו להגביל את הקיזוז כלדהלן:
אין לקזז לצורך חדר מדרגות יותר מ15 מ''ר מכל יח''ד...
בנוסף, אין לקזז לצורך מחסן יותר מ6 מ''ר לכל יח''ד...
באופן מעט פרדוקסלי, לצורך לובי אין לקזז פחות מ2 מ''ר לכל יח''ד, (לא אולם אירועים, זה מתחלק ל3 מבנים).

כעת, הבה נחשב:
גם אם מאד נגזים ונאמר שמעבר ל20 המטרים של חדר המדרגות והמחסן ידרש קיזוז של 30 מ''ר נוספים מכל דירה לצורך שטחי השירות, עדיין נותרו לכל דייר 150 מטרים! מה שאומר, שלכל דירת 3 חדרים של 80 מ''ר יש בכיס לא פחות מ70 מ''ר נוספים לבזבוז (!) (כמובן, בהתחשב בגבולות המגרש וקווי הבניין, אבל ביו''ש עדיין ניתן לקבל הקלות כידוע).

כעת אמרו לי אתם:
אתם לא הייתם בונים באותם 70 המטרים יחידת דיור אותה ניתן למכור בטאבו משותף?
אתם לא הייתם שוקלים לקנות כזו דירה תמורת 26 אל''ש למ''ר?


אם כן ידידי, זהו ההבדל בין ביתר לבית שמש ולאור נתונים אלו יש להשוות בין מחירי הדיור בשני הערים.



הבהרה: כמובן שבתב''עות בכל אזורי ביתר זו רוח הדברים, אבל אין ללמוד ממספר המטרים בתכנית זו למקומות אחרים בעיר. אם מישהו מעוניין שאבדוק לו באופן פרטני על בניין מסוים, ניתן לפנות באמצעות מס' הטלפון או כתובת המייל אותם ניתן למצוא בלחיצה על האייקונים שמופיעים בריחוף על שם הניק שלי. מכיוון שזהו אחד מאפיקי הפרנסה שלי, הרי שאגבה על כך תשלום :).

הקצאת המטרים בתב''ע בביתר, A2:
1751407966803.png

הקצאת המטרים בתוכנית ה-2, בית שמש:

1751437266178.png
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #11
גם בביתר וגם בבית שמש יש שכונות
יקרות יותר ויקרות פחות

עדיין בביתר ב A יש דירות זולות יותר
כנ"ל בבית שמש
ליד הקריה, יש את יפה נוף אולי? שנקרא זול יותר
במתחרדים עוד יותר...
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
@דג תמנון יפה מאוד.
לדעתי אין ענין להשוות בצורה הזאת.
צריכים לחשב כל דירה לעניינה.
אם יש אופציה ואם כן כמה, כמו בכל מקום בארץ (לדוגמא באזורים הותיקים בירושלים)
בנוסף יש הרבה מה לדון מה הערך של אופציה למ"ר בהתחשב בעלויות הבניה ההולכות ומתייקרות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
@דג תמנון יפה מאוד.
לדעתי אין ענין להשוות בצורה הזאת.
צריכים לחשב כל דירה לעניינה.
אם יש אופציה ואם כן כמה, כמו בכל מקום בארץ (לדוגמא באזורים הותיקים בירושלים)
בנוסף יש הרבה מה לדון מה הערך של אופציה למ"ר בהתחשב בעלויות הבניה ההולכות ומתייקרות.
ברור שיש לבחון כל דירה בפני עצמה, אך לנידון בו עוסק האשכול חשוב מאד להבין מה המשמעות של קנייה ביוקר בביתר לעומת בית שמש.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #16
בגלל ההתעניינות הרבה שהעניין יוצר וההשפעה על מחירי הדירות, הפעם אכתוב סקירה קצרה על ההבדלים בין התב''ע של ביתר ויו''ש באופן כללי לבין התב''ע של בית שמש והשטחים הישראלים.




אז למה? למה יש דירות בביתר שמגיעות עם אופציה להרחבה של 60 מ"ר וצפונה?
למה בבית שמש אין את הפינוקים האלו?

התשובה נעוצה כמובן בתחולת או יותר נכון, באי תחולת החוקים הישראלים ביו''ש שיוצרת בביתר מצב תכנוני הזוי,
והנה הפרטים:

סדרי התכנון והבניה במדינת ישראל נקבעים לפי חוק התכנון והבניה התשכ''ה על תיקוניו השונים שעושה סדר מה אפשר לבנות היכן, למי מותר לבנות ומי הוא בעל הסמכות בכל מקום לעניין מה לבנות ומתי.
אלא שהחוק אינו יכול לעזור היכן שהוא לא חל וכידוע ביו''ש לא חל החוק הישראלי ומבחינת המדינה אלופי הצבא הינם הריבונים היחידים שם,
כעת, צבא זה אולי טוב לשמור על הסדר, אבל בענייני תו''ב, אלופי הצבא לא כל כך יעילים כיוון שנהלי הפיקוד בצבא אינם כוללים חוקי תכנון ובנייה...
לכן, בהתאם לחוק הבין לאומי חתמו האלופים על צו שמחיל בשטח את חוק תכנון ערים, כפרים ובניינים מס' 79 לשנת 1966 והוא זה שקובע בכל נהלי התכנון בכל שטחי יו''ש. (אם תהיתם, החוק נחקק בכלל המדינה זרה מעבר לנהר ומי שחתום עליו הינו מלך המדינה דאז חוסיין...)
ההבדלים בין שני החוקים הם כמובן רבים מאד, אבל אני רוצה להתמקד כאן בהבדל מהותי שמשפיע על המטרים שעומדים לזכות כל אחד מאיתנו.

קודם כל, מהם בכלל זכויות בנייה ומה קובע כמה מטרים ניתן לבנות בכל מגרש ודירה?

בין ביו''ש ובין בתוך הקו התשובה היא, שמה שקובע את סך המטרים הוא התב''ע (תכנית בינוי עיר) כלדהלן:
התב''ע מחלקת את השטח למגרשים, מחליטה למה מיועד כל מגרש ומפרטת במדוייק כמה מטר ניתן לבנות בכל מגרש ולכל ייעוד.
לדוג':
מגרש 303 מיועד למבני ציבור ולמגורים במשולב וניתן לבנות בו XXX מטרים למגורים וXXXX מטרים למבני ציבור.
מגרש 304 מיועד למגורים וניתן לבנות בו XXX מטרים לצורך כך
(לקמן אביא בעז''ה צילומים מתוכניות מקוריות).

אלא שכאן יש הבדל חשוב בין שני עברי הקו הירוק:

בתוך הקו הירוק המטרים שמוקצים לשימוש במגרש מתפלגים בתב''ע בין שימוש עיקרי לשימוש לצרכי שירות -
כלומר, במגרש שמיועד למגורים לדוג', מוקצים XXX מטרים לשימוש עיקרי - לצורך בניית המקומות בהם בני אדם מעיזים להסתובב עם פיג'מה... ועוד XXX מטרים לשטחי שירות - מחסנים, חניונים (אם הם מקורים) וכו'.

לעומת זאת, בתב''עות המוגשות במסגרת החוק הירדני אין הבדלה בין שטחי שירות לשטחי שימוש עיקרי, רק מחליטים כמה יח''ד וקומות, מוקצים X מטרים למגורים בהתאם (כבר נראה כמה זה בהתאם) וזהו זה.

הנקודה הזו, היא זו שמשפיעה כל כך על כמות המטרים שנשארים לנו כאופציה להרחבה.

ניקח במקרה שלנו את בית שמש, בבית שמש ישנה הקצאה מסודרת של מטרים לצרכי שירות בנפרד מהמטרים לעיקר המגורים. לכן, כשמקצים בבית שמש מגרש למגורים, מחליטים ע''פ נוסחה כלשהי בהתחשב במספר הקומות והיח''ד כמה מטרים נצרכים למגורים עיקרי, אותם, ואותם בלבד, מקצים לבניית הדירות - ואילו כל המחסנים, חדרי העגלות, המעלית ושאר התשתיות ניזונים מהקצאת מטרים נפרדת לגמרי.
כעת, כמה מטרים בממוצע נוהגים מתכנני התוכניות שכפופות לחוק הישראלי להקצות לכל דירה לשימוש עיקרי? מבדיקה שלי בתוכניות בבית שמש, ההקצאה הינה כ-100 מ''ר לכל יח''ד. כך מקבל היזם את המגרשים מרמ''י.

לדוג', הבה נעיף מבט לתב''ע העדכנית של שכונת רמב''ש ה-2:
במגרש 211 בשכונה המיועד למגורים ג' צפויים להבנות 54 יח''ד.
כמה מטרים הוקצו במגרש למגורים עיקרי? 5,502.
5,502/54 = כמעט 102 מ''ר בממוצע לכל יח''ד, שמתקזזים בין הדירות הגדולות לקטנות.

כעת, נראה לכם שהקבלן משאיר מטרים לא מנוצלים לשימוש הדיירים בעתיד? ספוילר: לא ולא.
כך קורה שבתוך הקו הירוק אין לדיירים שום אפשרות לקבל היתר לבנייה נוספת אפילו, לדוג', לבנייה על גג ששייך לגמרי להם!
זו הסיבה שבבית שמש אף דירה לא מגיעה עם אופציה כלשהי להרחבה.

לעומת זאת, בביתר עילית? חגיגה!

בביתר, הרי אין במסגרת התכנון הקצאה מסודרת של מטרים לשטחי שירות,
כתוצאה מכך, במגרשים למגורים לצורך העניין, כל מטר שבונים למחסנים לדוג' - נוגס במטרים שאמורים להיות מיועדים לדירות, דבר שהמתכננים חוששים ממנו ולכן דוחסים אל המגרש מטרים רבים נוספים בעת הקצאת המטרים.
אבל כאן קורה דבר מוזר: במקום לחשב בהתאם למס' היח''ד כמה מטרים צריך לכל דירה ועל זה להוסיף את מספר המטרים שהיו מקצים לשירות אם היה מדובר בתכנית ישראלית, ואת סך המטרים הזה להקצות למגרש, מרוב דאגה מזליגת המטרים לשירות, מקצים לכל יח''ד כמות אדירה של מטרים ללא כל הבחנה.

הבה נעיף מבט לתכנית שכונה חדשה בביתר שאושרה ממש במקביל להכנת התכנית של רמב''ש ה-2 ממנה הבאתי לעיל.
שם התכנית: 'ביתר עילית - שולי שכונה A2'. (כמה סימבולי ששמן של שתי השכונות נהגה בצורה כמעט זהה...)
במגרש 2501 בשכונה שמיועד גם הוא למגורים ג' וכמה נפלא, גם בו צפויים להבנות 54 יח''ד...
כמה מטרים הוקצו בו למגורים כולל הכל? 10,800
בלי מחשבון כבר רואים שלפני הקיזוז לשטחי שירות מוקצים שם 200 מ''ר לכל יח''ד (!)
ואם תאמרו: מה הבעיה? סך המטרים צפוי להתקזז בין הדירות הענקיות לקטנות,
אומר לכם, שהמתכננים הקדימוכם ובתקנון הרישוי של התכנית הם מדגישים במפורש שלכל יח''ד יש זכויות של 200 מ''ר שאין להעביר מדירה לדירה...
ועוד לא סיימנו.
המתכננים, ברוב דאגתם פן יאזלו המטרים בגלל הקיזוז לשירות, דאגו בתכנית הזו להגביל את הקיזוז כלדהלן:
אין לקזז לצורך חדר מדרגות יותר מ15 מ''ר מכל יח''ד...
בנוסף, אין לקזז לצורך מחסן יותר מ6 מ''ר לכל יח''ד...
באופן מעט פרדוקסלי, לצורך לובי אין לקזז פחות מ2 מ''ר לכל יח''ד, (לא אולם אירועים, זה מתחלק ל3 מבנים).

כעת, הבה נחשב:
גם אם מאד נגזים ונאמר שמעבר ל20 המטרים של חדר המדרגות והמחסן ידרש קיזוז של 30 מ''ר נוספים מכל דירה לצורך שטחי השירות, עדיין נותרו לכל דייר 150 מטרים! מה שאומר, שלכל דירת 3 חדרים של 80 מ''ר יש בכיס לא פחות מ70 מ''ר נוספים לבזבוז (!) (כמובן, בהתחשב בגבולות המגרש וקווי הבניין, אבל ביו''ש עדיין ניתן לקבל הקלות כידוע).

כעת אמרו לי אתם:
אתם לא הייתם בונים באותם 70 המטרים יחידת דיור אותה ניתן למכור בטאבו משותף?
אתם לא הייתם שוקלים לקנות כזו דירה תמורת 26 אל''ש למ''ר?


אם כן ידידי, זהו ההבדל בין ביתר לבית שמש ולאור נתונים אלו יש להשוות בין מחירי הדיור בשני הערים.



הבהרה: כמובן שבתב''עות בכל אזורי ביתר זו רוח הדברים, אבל אין ללמוד ממספר המטרים בתכנית זו למקומות אחרים בעיר. אם מישהו מעוניין שאבדוק לו באופן פרטני על בניין מסוים, ניתן לפנות באמצעות מס' הטלפון או כתובת המייל אותם ניתן למצוא בלחיצה על האייקונים שמופיעים בריחוף על שם הניק שלי. מכיוון שזהו אחד מאפיקי הפרנסה שלי, הרי שאגבה על כך תשלום :).

הקצאת המטרים בתב''ע בביתר, A2:
צפה בקובץ המצורף 2002711

הקצאת המטרים בתוכנית ה-2, בית שמש:

צפה בקובץ המצורף 2002912
אם כך, כמעט ואין היטל השבחה בביתר
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
ביתר גבעה B מול רמה ד' - ביתר הרבה יותר יקרה גם בדירות ללא אופציה
גבעה B היא אזור עם הציע דירות קטן מאוד וביקוש מטורף
וגם בדירות עם אופציה אפשר לבדוק את זה, לדוגמא: דירה בביתר 3 חדרים עם אופציה ל2 חדרים נוספים נמכרת כמעט כמו דירת 5 חדרים בבי"ש
[כשמוסיפים את עלות הבנייה ואת העובדה שדירה מקורית של 5 חדרים לא דומה בכלל לדירת 3 חדרים שהורחבה, הן מבחינה תכנונית: גם תכנון נכון ולא מאולתר גם סלון ומטבח ומרפסת גדולים בהתאם וגם בנייה תקנית וטובה יותר, בסוף יוצא שביתר הרבה הרבה יותר יקרה]
ועוד דוגמא: דירה בביתר 4 חדרים + 2 יחידות שהמחיר שלה 4 מליון ש"ח, גם כאן כשנוריד עלות משוערת של היחידות תהיה הדירה עצמה קרוב לדירה רגילה 4 חדרים בבי"ש וזה אומר למעשה שהדירה בביתר הרבה יותר יקרה [בהתחשב בסיבות האמורות לעיל + כאב ראש של להשכיר 2 יחידות + הון עצמי הרבה יותר גבוה מ25 אחוז]
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
ביתר יותר יקרה מסיבה פשוטה של היצע וביקוש (חוץ מהעניין של חריגות בניה)
בזמן שבבית שמש בונים עשרות אלפי דירות, בביתר בונים כמה מאות דירות.
לכן יש נהירה של תושבים מביתר לבית שמש, והנשארים בביתר צריכים לשלם יותר על הדירה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

אנחנו כרגע בשלב חיפוש דירה לקניה.
המספרים לא נכונים בכלל זה רק לשם הבנת הרעיון-
מוכרים דירה בפריפריה ונשארים אחרי סילוק יתרת משכנתא עם סכום של מיליון ש"ח נזיל.
בתנאים שלנו אנחנו יכולים לקנות דירה במרכז 3 חדרים ולשלם משכנתא של 6000 בחודש ל-30 שנה.

פנה אלינו חבר שיש לו דירת 5 חדרים ענקית, משודרגת, מחסן ובקיצור דירת החלומות שלנו ;)
הוא תקוע בכסף ולכן הציע לנו הצעה כזאת-
שווי הדירה הוא 2,800,000.
ניתן לו את המיליון שקל במזומן(מה שאפשרי מבחינתינו כמובן) ואת כל שאר הסכום- 1,800,000 נשלם כל חודש למשך 25 שנה 6000 ש"ח.
מה שיוצא שבעצם אנחנו משלמים פחות שנים ומקבלים דירה ששוה בלי השוואה וענקית וחלומית.
כמובן חוזה מסודר ע"י עו"ד ומשפטי כחוק. הדירה נהיית שלנו בטאבו! (סוג של חוזה מכר תמורת מיליון ש"ח..)

יש לנו כמה שאלות-
יש תקדים לדבר כזה? זה ייתכן משפטית?
עם המיליון שקל הוא בעצם פורע את רוב המשכנתא שלו ומקטין החזר חודשי ושנים בפער-אבל המשכנתא שנשארת לו היא על שמו. אנחנו לא לוקחים בכלל משכנתא מהבנק. זה אפשרי? ברגע שהוא מוכר את הדירה הוא חייב לפרוע את כל המשכנתא או שיכול להמשיך לשלם אותה בלי קשר?
והמוכר כרגע גר בשכירות ומחפש דירה לקנייה יותר קטנה ויותר זולה(לכן הוא מוכר). יש דרך לגרור את המשכנתא הנוכחית שלו שתקטן כמובן לדירה חדשה או להוסיף?


שורה תחתונה-
אנחנו צריכים להגיע למצב שבו התשלום החודשי שלנו נותן לו לקנות דירה יותר קטנה ונשאר לו קצת עודף..
אם יש למישהו הברקה ופיתרון נשמח לשמוע!
ואשמח לחוו"ד מהמומחים בתחום

תודה רבה!!

(מי שיכול לתייג מומחים לעניין אשמח)

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה