התייעצות שידוכים

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #81
יצא לי לא פעם להציע לרווקים/ות בגילאים גדולים יותר.
וכן יש את האלה שהיו פתוחים לשמוע והודו כמו שצריך ונתנו הרגשה נעימה, להם המשכתי להציע שוב ושוב.

אבל יש את האלה והם ממש?לא מעטים, שמורידים בהינף יד, ואת רואה שהם לא מתייחסים ברצינות רק כי משו לא נראה להם מושלם, אז להם הפסקתי להציע. ובליבי גם חשבתי עליהם שאני לא מתפלאת שהם מעוכבים.
אני עצמי בתור אחת שהתחתנה צעירה העלמתי עין מכמה פרטים שלא היו הכי ספץ, ובלעתי. העיקר הקרן.
אז קל וחומר כשמדובר בבחורה לא צעירה.
בתור אחת שגם מסוגלת להניף ברגע הצעות - זה כי כבר הספקנו לצבור ניסיון כל אחת בחוויה שלה ולדעת שלכזה אין עניין להיכנס ולהיפגש סתם. זה לא עקשנות זו חכמה לדעת להכיר את עצמך ומה אתה מחפש ולמה אתה לא מתחבר ולמנוע מעצמך עוגמת נפש שקרתה לך מיליון פעם. אם את אחת שהתחתנה צעירה אז לך אין את הניסיון הזה ברוך ה' אז עוד יותר לא תוכלי להבין אנשים כאלו. ותזכרי שכל רגע שאת חושבת את המחשב הזאת זו גאווה שצריך להפטר ממנה בדחיפות!
רק השבוע התחתנה מישהי אצלנו שוואלה אני גם לא חשבתי שתתחתן בגלל המווון סיבות והיא התחתנה!
מאז אני מפסיקה לחשוב ככה כי כשה' רוצה הוא נותן.
יש הרגשה נוראית כזאת של התנשאות לא מוסברת של צעירים נשואים על פני רווקים באמת שאני לא מבינה מאיפה זה מגיע. זיווג זה נטו משמיים זה לא קשור להשתדלות.
ההשתדלות זה רק חובה אבל זה לא מה שיכריע אם נקבל וכמה נקבל
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #82
אני חושבת שיש נטיה אצל חלק מהמתבגרים לגישת ה״אם חיכינו עד עכשיו לפחות שיהיה שווה את זה״ ומאוד מאוד קשה לקבל את הצורך להתפשר כשלצורך הענין לפני 10 שנים היו הצעות יותר טובות שאפילו אותן הורידו. צריך לקחת את זה בחשבון. להגיד לבחור שלדוגמא הוריד שידוכים על בנות שלא רצו לגור בירושלים בתחילת חיפושי השידוך פתאום 10 שנים מאוחר יותר להתפשר על בחורה שרוצה לגור בחיפה - זה מאוד מורכב.

מצד שני התנסיתי לא מעט בהצעת שידוכים לכמה מתבגרים ואכן חלקם מנפנפים הצעות על דברים שמהצד נראים ״לא חשובים״ או ״תוקעים״, ובאמת זה מוציא את החשק להציע שוב כשהשאלות הראשונות ששואלים אותך על ההצעה זה על ייחוס ודברים דומים.

לטעמי אם יש קירבה ממש טובה לאנשים המדוברים ואפשר באמת לנסות להבין איתם מה מונע, יש מקום לנסות לעזור. לא ברמת ״לנער״ כמו שראיתי שכותבים כאן, אבל כן לדבר על הדברים. אם אין קירבה, עם כל הקושי ״אל תאמר דבר שאינו נשמע״.
 
  • הוסף לסימניות
  • #83
מצד שני התנסיתי לא מעט בהצעת שידוכים לכמה מתבגרים ואכן חלקם מנפנפים הצעות על דברים שמהצד נראים ״לא חשובים״ או ״תוקעים״, ובאמת זה מוציא את החשק להציע שוב כשהשאלות הראשונות ששואלים אותך על ההצעה זה על ייחוס ודברים דומים.
ואולי
אותם מנפנפים
מנפנפים אותך כי התחושה שנתת להם (לא באתי להכליל באתי לומר את מה שהרגשתי אני לפעמים) היא של תגידו תודה שמישו בכלל חושב עליכם
או תחושה של
הוא רווק היא רווקה
מסתדר פלוס מינוס בגילאים יאללה נציע
צר לי אבל זה מה שגרם לי לנפנף הרבה
זה יצר תחושה של זלזול
תחושה כאילו לי לא אכפת מעצמי
ורק המציע התורן יכול להושיע אותי מעצמי
 
  • הוסף לסימניות
  • #84
זה מאד פופולרי לאמר לא לשפוט
בשורה התחתונה אנשים בהחלט נוטים להסיק לעצמם את המסקנות שלהם. רק לא קוראים לזה שפיטה.
נכון לגמרי.
זה בדיוק אחד השלבים החשובים והראשוניים ב'לא לשפוט' - לפתח מודעות לכך שאתה בעצם שופט...
שהסיבות שגרמו לך להגיע למסקנה המתבקשת בעיניך - הם אולי חסרות, הם אולי מוטעות, הם אולי מוטות, שהרי לא הגעת למקומו, כמאמר חז"ל.
ולפחות אל תהיה נחרץ.

אני לא מדברת על שום פרט ספציפי שצריך או לא צריך להוריד.
אבל יש לפעמים תחושה של נפנוף, שלא מתייחסים ברצינות, שמחפשים על מה להוריד.

ועם כל הכאב, ויש אב, אני לא אציע לאנשים כאלה...
הכל טוב. אף אחד לא צריך להציע למי שלתחושתו לא לוקח את ההצעות שלו ברצינות.
מה שכן חשוב יותר בעיניי, זה לא להציק וגם לא לתת סטיגמות.
שמעתי מבחורות ומהורים יותר מידי סיפורים, ואולי אזכיר כאן שתי דוגמאות בקיצור.

שדכנית יקרה שבאה מבחוץ, ולא מכירה ניואנסים בסיסיים וסוגים שונים בתוך הציבור החרדי.
בשבילה לומד בישיבה - וממש לא משנה איזו, והוא לובש שחור לבן - כהגדרתה - זה מספיק ודי להבין את הסגנון, ולא ברור לה השאלות הנוספות על הסגנון.

שדכן יקר אחר, שלא מבין על מה מדברים כשיש פער גדול מאוד באופי, מה זה משנה? ונראה לו שמורידים סתם, איך כתבת? - מנפנפים. ואותו שדכן כשהמשפחה ההיא פנתה אליו בקשר למישהו אחר שחשבו שיכול להתאים - והיה שם איזה חיסרון אחר - לא הצליח לתפוס איך מסכימים לחיסרון ההוא...

אז, כן. המסקנות של השדכנית והשדכן ההם היו מתוך העולם שלהם, ובעולם שלהם זה נקרא בררנות.
ועדיין זה לא אומר שהמוצעים באמת בררנים.
אפשר להגיע למסקנה מצד השדכן או מצד המוצע או מצד שניהם - שלא מתאים להם לעבוד ביחד.
אבל לתת סטיגמה של בררנים - זה כבר שיפוט סובייקטיבי.
ובעיקר אם הם מעבירים את זה לאנשים אחרים.
ולמרבה הצער, אנשים מאמינים לסטיגמה, ולפחות חוששים לה. והנזק לפעמים גדול.
 
  • הוסף לסימניות
  • #85
או תחושה של
הוא רווק היא רווקה
מסתדר פלוס מינוס בגילאים יאללה נציע
אז תדעי לך שאני מכירה אישית כמה שידוכים שיצאו לפועל
כן לא תמיד מצליחם ליצלוף ואם הציעו משהו שהוא לא בדיוק מה שאתה מחפש?
כאחת שניסתה להציע לחברה שידוך היא הוציאה לי את הנשמה בכל שלב בסוף בירור קטן הורידו-אין לי בעיה שזה לא התאים בל לפעמים משודכים וגם צעירים ניכנסים לעמדה שאני שווה ושירדפו אחרי
הציעו לך שידוך תגיד תודה תעשה בירור קטן ותגיד שזה ל מתאים
 
  • הוסף לסימניות
  • #86
הציעו לך שידוך תגיד תודה תעשה בירור קטן ותגיד שזה ל מתאים
בשמחה נגיד תודה
ונעשה ברור קטן ואפילו גדול
אבל כל זה בתנאי נתנו לנו הרגשה טובה ולא כמו שכתבתי קודם
תחושה של תגיד תודה שבכלל אני חושב עליך
וההבדל הוא דק מאוד
וכואב מאוד
 
  • הוסף לסימניות
  • #88
אני חושבת שיש נטיה אצל חלק מהמתבגרים לגישת ה״אם חיכינו עד עכשיו לפחות שיהיה שווה את זה״ ומאוד מאוד קשה לקבל את הצורך להתפשר כשלצורך הענין לפני 10 שנים היו הצעות יותר טובות שאפילו אותן הורידו. צריך לקחת את זה בחשבון. להגיד לבחור שלדוגמא הוריד שידוכים על בנות שלא רצו לגור בירושלים בתחילת חיפושי השידוך פתאום 10 שנים מאוחר יותר להתפשר על בחורה שרוצה לגור בחיפה - זה מאוד מורכב.
לא בטוח. לפעמים אולי זה אכן כך.
אך לפעמים אחרי 10 שנים המגורים דווקא בירושלים הרבה פחות שוקלים אצלו באופן אוטומטי.
ויש הרבה דברים כאלה, שעם הגיל והניסיון והמצוקה - דברים זזים בצורה אוטומטית אצל האדם.
לכן גם אמירות של אנשים, כגון - השידוך הזה הציעו כבר לפני כך וכך שנים, ועכשיו זה רק יצא, כמה חבל וכו' - זו טעות.
כי אנשים משתנים, דברים מסוימים נהיים בשלים אצלם עם הזמן, דברים אחרים מאבדים מחשיבותם, וזה אצל שניהם, הם לא אותו השידוך של פעם. פעם זה לא יכול היה להיות, ועכשיו - כן.

מצד שני התנסיתי לא מעט בהצעת שידוכים לכמה מתבגרים ואכן חלקם מנפנפים הצעות על דברים שמהצד נראים ״לא חשובים״ או ״תוקעים״, ובאמת זה מוציא את החשק להציע שוב כשהשאלות הראשונות ששואלים אותך על ההצעה זה על ייחוס ודברים דומים.
יש אנשים שמאוד חשוב להם העניין של ייחוס מסיבות שונות. זה בסדר.
לעומת זאת הם מסכימים לדברים שאחרים לא מסכימים.
אישית, אני לא בקטע של ייחוס וכדו' כדבר ראשון, ודאי לא אצל רווקים לא צעירים.
אבל להם זה חשוב. והם אלה שצריכים להתחתן בהרגשה טובה.
וכל אחד רוצה שיכבדו את מה שחשוב לו.

כמובן זה בסדר אם יוצא לך החשק להציע שוב...
לטעמי אם יש קירבה ממש טובה לאנשים המדוברים ואפשר באמת לנסות להבין איתם מה מונע, יש מקום לנסות לעזור. לא ברמת ״לנער״ כמו שראיתי שכותבים כאן, אבל כן לדבר על הדברים. אם אין קירבה, עם כל הקושי ״אל תאמר דבר שאינו נשמע״.
מסכימה עם זה מאוד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #89
ואולי
אותם מנפנפים
מנפנפים אותך כי התחושה שנתת להם (לא באתי להכליל באתי לומר את מה שהרגשתי אני לפעמים) היא של תגידו תודה שמישו בכלל חושב עליכם
או תחושה של
הוא רווק היא רווקה
מסתדר פלוס מינוס בגילאים יאללה נציע
צר לי אבל זה מה שגרם לי לנפנף הרבה
זה יצר תחושה של זלזול
תחושה כאילו לי לא אכפת מעצמי
ורק המציע התורן יכול להושיע אותי מעצמי
וואי כמה פעמים נפגשתי עם אנשים בגלל סיבה כזאת ברמה שאמרתי שאני לא מבינה איך אנשים שמכירים אותי הציעו לי את הבחורים האלה וסתם היתה לי עוגמת נפש.. והלכתי כי יאלללללה אני לא אהיה עקשנית ואולי זה יתאים (תמיד מכניסים את הפחד שאולי אם אני לא אפגש זה הזיווג שלי ואני מפספסת אותו).ולמדתי לסרב בנימוס מההתחלה ולמנוע ממני ומהצד השני את האכזבה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #90
בתור אחת שגם מסוגלת להניף ברגע הצעות - זה כי כבר הספקנו לצבור ניסיון כל אחת בחוויה שלה ולדעת שלכזה אין עניין להנכס ולהפגש סתם. זה לא עקשנות זו חכמה לדעת להכיר את עצמך ומה אתה מחפש ולמה אתה לא מתחבר ולמנוע מעצמך עוגמת נפש שקרתה לך מיליון פעם. אם את אחת שהתחתנה צעירה אז לך אין את הניסיון הזה ברוך ה' אז עוד יותר לא תוכלי להבין אנשים כאלו.
מאוד נכון!
אין חכם כבעל הניסיון, ויש כאלה שכבר עשו דוקטורט בנושא, וניסו המון ניסיונות, ומכירות את המפה היטב!
 
  • הוסף לסימניות
  • #91
ואולי
אותם מנפנפים
מנפנפים אותך כי התחושה שנתת להם (לא באתי להכליל באתי לומר את מה שהרגשתי אני לפעמים) היא של תגידו תודה שמישו בכלל חושב עליכם
או תחושה של
הוא רווק היא רווקה
מסתדר פלוס מינוס בגילאים יאללה נציע
צר לי אבל זה מה שגרם לי לנפנף הרבה
זה יצר תחושה של זלזול
תחושה כאילו לי לא אכפת מעצמי
ורק המציע התורן יכול להושיע אותי מעצמי
בהחלט לא מדברת על מקרים כאלו. את צודקת שזה יכול לקרות אבל אני יותר מביאה את הצד שאתה באמת ובתמים חושב ומציע, וטורח לאסוף מידע ומתקשר, ובסוף אומרים לך, בלי לברר בכלל, שלא נראה להם מתאים כי זה לא ישיבה שפיץ, או אומרים שיבררו ואפילו לא חוזרים אליך.
זאת זכותם במאה אחוז, ואולי התחושה שלהם שונה, אבל קשה מאוד להציע שוב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #92
לא בטוח. לפעמים אולי זה אכן כך.
אך לפעמים אחרי 10 שנים המגורים דווקא בירושלים הרבה פחות שוקלים אצלו באופן אוטומטי.
ויש הרבה דברים כאלה, שעם הגיל והניסיון והמצוקה - דברים זזים בצורה אוטומטית אצל האדם.
לכן גם אמירות של אנשים, כגון - השידוך הזה הציעו כבר לפני כך וכך שנים, ועכשיו זה רק יצא, כמה חבל וכו' - זו טעות.
כי אנשים משתנים, דברים מסוימים נהיים בשלים אצלם עם הזמן, דברים אחרים מאבדים מחשיבותם, וזה אצל שניהם, הם לא אותו השידוך של פעם. פעם זה לא יכול היה להיות, ועכשיו - כן.
מסכימה שיש דברים שמשתנים. עדיין חושבת שיש דברים שלא משתנים, ומאוד קשה להתפשר עליהם כש״יכולת״ להתפשר עליו לפני 10 שנים. אם כבר חיכית - לפחות שישתלם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #93
חצי בלת"ק ;)
דבר ראשון לא כולם צריכים לחשוב כמו כולם לכל אחד מותר להתעקש על מה שחשוב לא ואם למישהו הלבוש המגורים /מראה /מנת משכל /קהילה /שפה זה הנושא שהכי חשוב לו אז אין מה לשכנע לכל אחד גם יש את הדברים שהוא מתפשר עליהם -ואם לא זה כבר בעיה אחרת של מקובעות ויהיה לו גם קשה לחיות בזוגיות עד שהוא לא יפתור את הבעיה הזאת.
דבר נוסף גרושים במיוחד אם יש ילדים זה מאוד מקשה וכמו שכבר אמרו פה לפעמים גם אם מבחינת הבנאדם הוא מוכן לנתק את כל החיים שהיו לו העבודה המשפחה החברים אם יש ילדים הוא פשוט לא יכול.
לכן מי שמציע צריך לחשוב אם ההצעה שלו רלוונטית לבנאדם במקום לעשות כמו סדום ולהתאים את הבנאדם להצעה
 
  • הוסף לסימניות
  • #94
או אומרים שיבררו ואפילו לא חוזרים אליך.
בנוגע ללא חוזרים - את צודקת. צריכים לחזור.
אמנם אחרי שהכרתי כמה משפחות ששנים רבות מבררים ונפגשים, ועולים ויורדים, ועולים ויורדים, וההצעות נהיות יותר ויותר מורכבות וקשות לברור, והאכזבות, והמתחים ואי נעימויות מכל מיני סוגים -
זה יכול להיות 5 שנים, 8 שנים, 14 ויותר.
והם עייפים. עייפים מבפנים. ואם שוב יש הצעה שלא נראית להם, או שהם לא יודעים אם היא נראית להם... הם עייפים אפילו לחזור.

כל זה כדי לדון לכף זכות.
מצידך - ודאי שאת מצפה שיחזרו, וזה מה שצריך להיות.
לפעמים הרצוי והמצוי לא מתחברים, וזה גורם לנזקים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #95
והם עייפים. עייפים מבפנים. ואם שוב יש הצעה שלא נראית להם, או שהם לא יודעים אם היא נראית להם... הם עייפים אפילו לחזור.
מובן לחלוטין וגם באמת לוקחים את זה בחשבון. אבל יש פתרונות נוספים לעייפות. אפשר להחליף את זה שמטפל בשידוכים (אב, אם, אח וכו), אפשר להחליט שלא שומעים שידוכים תקופה או מה שנוח להם. אבל אם אתה מקבל הצעות ולא חוזר לאנשים - אתה מוריד אותם מרשימת המציעים הפוטנציאלים (בודאי אחרי שזה קורה שוב ושוב) ואז סטטיסטית רק מאריך את זמן ההמתנה והעייפות.
בסופו של יום יש ציפיה למענה מינימלי כשאתה מציע שידוך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #96
בשמחה נגיד תודה
ונעשה ברור קטן ואפילו גדול
אבל כל זה בתנאי נתנו לנו הרגשה טובה ולא כמו שכתבתי קודם
תחושה של תגיד תודה שבכלל אני חושב עליך
וההבדל הוא דק מאוד
וכואב מאוד
ברור שלא
חיבים להציע את זה בהרגשה טובה ואם לא אז מה עשינו?!
 
  • הוסף לסימניות
  • #97
וואי כמה פעמים נפגשתי עם אנשים בגלל סיבה כזאת ברמה שאמרתי שאני לא מבינה איך אנשים שמכירים אותי הציעו לי את הבחורים האלה וסתם היתה לי עוגמת נפש.. והלכתי כי יאלללללה אני לא אהיה עקשנית ואולי זה יתאים (תמיד מכניסים את הפחד שאולי אם אני לא אפגש זה הזיווג שלי ואני מפספסת אותו).ולמדתי לסרב בנימוס מההתחלה ולמנוע ממני ומהצד השני את האכזבה.
ולא הזכרת כמה אנרגיה נפשית של לתת לזה סיכוי ולהיות במאה אחוז שלך זה דורש. וכל זה מתוך מאגרים שכבר מרוקנים ומנוגבים.

זה כ"כ לא - מה אכפת לה לבדוק

זה כ"כ הרבה יותר מורכב ודורש
מבחינת אנרגיות זה יותר דומה ל-מה אכפת לה לעצור את החיים ליסוע לאוסטרליה ולהיפגש עם קנגורו כדי לתת צ'אנס לאיזה מחשבה של שדכן
 
  • הוסף לסימניות
  • #98
בסופו של יום יש ציפיה למענה מינימלי כשאתה מציע שידוך.
נכון מאד.
ובכל זאת- אנחנו מצווים לדון לכף זכות, גם אם נראה לנו שלא נהגו כשורה.
יתכן שההצעה הזאת הגיעה 10 דקות אחרי ששידוך מלא תקוות התנפץ וקרע שם כמה לבבות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #99
ולא הזכרת כמה אנרגיה נפשית של לתת לזה סיכוי ולהיות במאה אחוז שלך זה דורש. וכל זה מתוך מאגרים שכבר מרוקנים ומנוגבים.

זה כ"כ לא - מה אכפת לה לבדוק

זה כ"כ הרבה יותר מורכב ודורש
מבחינת אנרגיות זה יותר דומה ל-מה אכפת לה לעצור את החיים ליסוע לאוסטרליה ולהיפגש עם קנגורו כדי לתת צ'אנס לאיזה מחשבה של שדכן
אנשים לא מבינים כמה פעמים קורה שבונים לך מגדל על מישהו והוא כזה וכזה וצדיק וזה נראה הכי מתאים שיש לפי דעתם כמובן, ובסוף זה ההפך של ההפך. אנשים צריכים להבין שהם רואים את הבחור מהצד ויכול להיות שהוא באמת טוב אבל הבחורה צריכה לראות אותו בתור שותף לחיים וזו הסתכלות שונה לגמרי ולכן לא תמיד מתאים והם לא חווים ממנו את מה שהבחורה חווה ממנו בפגישה.
 
תתכלס כולם צודקים מכל צד יש את היוצאי דופן שמפשלים
בתכלס מהצד
הרוקים טוענים שאתם לא מבינים הכל
ומהצצד של השדכנים הבחור\ה סתם מורידים ולא מתיחסים
צריך משהו שישדך בינהם:)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה