הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #21
במילים מכובסות? שימוש בחומרים ממסטלים.
השימוש בהם כביכול הוא הרגע הראשון שצלאי פוגש את הדמות האמיתית והמלכותית שלו. אבל כיוון שהחיבור הזה חולני ועקום, הוא דווקא הורס את הקשר העדין בין צלאי לבין עצמו.
הפרק הזה בא להזהיר מפני קיצורי דרך אל ה"חוויה" שעלולים להרוס את העבודה האיטית והאיכותית.
אגב, במערת הממירים, הם מפעילים את חותם הרעש נגד עולו. ואפילו עולו לא מצליח להתמודד עם החותם. מה שהוא עושה זה מחכה שהם יפסיקו - ואז ממהר לתקוף אותם ולברוח.
כי זו הדרך היחידה להיחלץ. לתפוס רגע אחד של שקט ופשוט לברוח. בכל הכוח, למקום שבו יש עזרה.
עשרת המאמרות, שיוצרות את כל החומרים בעולם.
היכולת הנדירה לראות אותו נראית "לראות את כוח הפועל בנפעל", וסיהרא זוכה בה.
בגלל אותה יכולת, לא משנה על מה היא תסתכל - היא תראה בתוך החומר את החכמה של המחולל ואת נוכחותו.
גשם האותיות נותן לה את הכוח לראות בתוך הגשם את האותיות, ולכן היא יכולה לנצח את חיויא. רק היא, כי רק היא שתתה מהגשם.
אחד המשלים ליצר הרגע היא שהוא כמו עכביש ארסי.
טווה קורים באיטיות, ולבסוף עוקץ והורג.
למה הם לא ממירים? כי מדובר בסוגים שונים של נפשות.
תפקיד הממירים הוא לטפל במי שאפשר להמיר אותו.
אבל יש כאלה שההמרה שלהם לא תצליח להיות שלימה אף פעם (בעיקר כאלה שהם כבר לוחמי תמורות, ולא סתם בני כפר תמימים) ולכן מיותר לנסות להמיר אותם. להם נועדו המטילים, שפשוט לוכדים אותם ברשת של קורי זהב (לדעתי רמז ל"כלוב של זהב") ומחסלים אותם.
מיצוי הנפש היא הנפש עצמה.
כל הכוחות, הרגשות, המחשבות, הרצונות - הם רק ביטויים לנפש.
זה, אגב, כתוב בספר בפירוש. כאן האלגוריה חלקית מאוד, והמשל דומה לנמשל.
בשורש הנשמות כולן מאוחדות ולכן "איחוד תמציות הנפש" הוא המקרה היחיד בספר בו כוחות שונים מתאחדים קבוצתית והופכים לכלי אחד. כי אחדות אמיתית יכולה להיות רק בנפש עצמה ולא בביטויים שלה (תניא פרק ל"ב, לא זוכרת איפה זה מופיע בתורת ברסלב אבל זה מבואר גם שם באותה הצורה).
אני לא בטוחה, אבל ההסבר הכי הגיוני שמצאתי היא שמדובר כאן על עבירות שיש בהן כרת.
לכרות את הנפש ממקורה, נותן כוח מטורף לצד הרע.
לכן הרוע משתמש דווקא בתמציות הנפש כדי להגן על העיר, כי יהודי שנכרת ה"י ממקורו - הוא עדיין בעל כוח של יהודי, אבל נמצא תחת שלטון הרוע ומסוגל לדברים נוראיים ל"ע ור"ל.
וואי, זה יהיה ארוך. נראה אם יהיה לי זמן לזה, אעלה בהודעה נפרדת.
אולי תכתבי רשימה של התחנות, להגדיל את הסיכוי שזה יקרה?
לא קשור. מצאתי פעם את המקור לכל שאלות הממירים ואת התשובות, לא זוכרת איפה זה.
עדיין לא פיצחתי עד הסוף.
בגדול:
המימד העילי זה המימד בו נמצאים הכוחות ה"קיצוניים". שם הכל ברור, יש את הרפאים השחורים ויש את הילד. הכל ברור, הכל חותך.
אבל שם לא מתנהלים החיים. הוא צריך להיות מתאים לחיים, אבל אלו לא החיים עצמם.
המישור האמצעי הוא מרכז המלחמה. זה החיים הרגילים, שם כל בני הכפרים והחיילים. רוב הצללים ורוב השקופים. זה היום יום.
המישור התחתון הוא בעומק מנהרות הזמן. זה המקום בו הכל מבולבל (אפילו סיהרא מסוגלת לטעות ולחשוב שהיא מלכת הרפאים!), בכל עיקול יכול להיות אויב - או מקור מים חיים. אלו עמקי הנפש, ובהם חייבים את המפה כדי לשרוד. הכל כאוטי.
אין לי מושג מהו מהלך הלהבה שבו כל המישורים צריכים להיות במבנה זהה, ואין לי מושג מה פשר כדור האור שמסוגל לעבור בין כל המימדים כדי להציל את הלוחמים.
עולו לומד להתמודד עם הכשלונות שלו ושל אחרים.
הכישלון של צלאי שהפיל את גלימת המלך, הכישלון של עולו באי הירוק, הכישלון מול טיקלא שמאלץ אותו להיחשף, הכישלון שלוכד את סג במגדל. (בכוונה ספרתי מהסוף להתחלה)
בכישלון הראשון הוא אבוד, הוא לא יודע מה לעשות עם עצמו. כשסג נלכד עולו מרגיש שהוא לא ראוי יותר להיות לוחם.
כשצלאי מאבד את הגלימה ועולו נכשל במשחק מול המלך הלבן - עולו מקבל את הכישלון בנפש שלימה. בכאב גדול ובנפש שלימה.
מאושרת שאני לא היחידה שמתעניינת בפיצוח החידה הזו
