לא נכון.
אתה קודם צריך להבין שמדד הסנופי נבחן בערך עצמי, לפני שאני בוחן אותו בדולרים.
אח"כ אני יכול לבדוק האם הוא הרוויח מול הדולר, מול השקל, מול הין ומול הלירה הטורקית.
אבל המוצרים שלך תלויים בדולר יותר מהשקל.
החל ממחיר הנפט, הגז, השינוע, הביטוח הבין לאומי, מה לא?
אפילו תפוז ישראלי - אתה מתמודד מול כמה אפשר להרויח על ייצוא שלו.
ככל והדולר מתחזק, הוא יעלה את מחיר השקל בארץ, אחרת למה לא למכור אותו בחו"ל?
(גם יבוא אירופי, בסוף בעולם התמחור בד"כ הוא דולרי, ולא סתם)
ממש לא, ונראה לי שלצערי לא טרחת להבין מה כתבתי.
גם אם הוא ייתן לך בשקלים, תקבל בדיוק אותו דבר.
והתעלמת מההוכחה הכי פשוטה: הקרנות האיריות.
בלארוק עוקבת פיזית אחרי המדד - ואתה יכול למכור את זה הן בשקלים והן בדולר.
במנוטרלת אתה ממציא מדד חדש:
אתה רוצה את אחוזי התשואה של סנופי מול הדולר - בפער שקלי.
אני חושב שהדוגמא הכי טובה לזה הביא ה שלמה
תאר לך שמחר כל החברות מהS&P נוחתות בארץ, אין שום משמעות איך אתה מתמחר אותם, בין אם זה בשקלים בין אם בדולרים הם שוות בדיוק אותו דבר, השקל והדולר זה צורת מדידה שכל מדינה המדידה היא שונה, על זה אני לא מתווכח זה ברור.
אבל מה כן, תאר לך שהם לא נוחתות היום, אלא עוד שנתיים, אבל מצד שני אתה משלם היום, נניח היום הדולר הוא 4 ש"ח, ועוד שנתיים 3 ש"ח, אילו היית משלם עוד שנתיים לא היית מפסיד כלום, אבל כיון שאתה שילמת היום ואילו החברות נחתו כאן רק בעוד שנתיים, יוצא שאם אתה עכשיו תממש את ההשקעה שלך, הוי אומר תמכור את החברות בארץ אתה תקבל רק 3 שקל על כל 4 שקל ששילמת לפני שנתיים.
@אמת מארץ תצמח אשמח לשמוע אם עד כאן אתה מסכים איתי?
אם כן זה מה שקורה למי שמשלם היום על חברה - הוי אומר מניה, אבל מקבל אותה רק עוד שנתיים, כיון שאת ההשקעה אתה לא ממש היום אלא עוד שנתיים/20 שנה, וכיון דאז אתה צריך שקל לא דולר, יוצא ששילמת 4 שקל ליחידה, וקיבלת על כל 4 שקל 3 ש"ח (אני מתעלם כרגע מהרווח)
מה שנשאר לדון, זה האם כשהשקל מתחזק ויש לך במקום 4 ש"ח, 3 ש"ח כח הקניה שלך נשאר אותו דבר בדיוק או לא.
בטווח הקצר זה ברור, לא כל פעם שהשקל מתחזק המחירים בארץ יורדים/מפסיקים לעלות, השאלה האם בטווח הארוך כח הקניה משתווה באופן מוחלט לשער השקל דולר או לא, עכשיו זה משהו שדי קשה לבדוק אותו כיון שבאופן נורמלי יש אינפלציה, כך שכל השאלה האם זה מאט את האינפלציה באותו שיעור של התחזקות השקל, כלומר אילו בשנה מסויימת השקל התחזק ב6% אמורה להיות לו לכל הפחות בטווח הארוך השפעה של 6%.
לא בדקתי האם יש מחקרים בנושא ומה המסקנה שלהם, בשביל זה הדיון כאן, ואני אשמח שיתמקדו בנקודה הזו, כי הנקודה הקודמת היא בעיניי חשבון מתמטי שלא שייך להתווכח איתו.
לדעתי הכח הקניה לא חשוף במלאו לשער השקל דולר, ולו בגלל שיש לנו כלכלה מקומית שלא תלויה ביבוא בכלל או כמעט ולא, כגון פירות וירקות, (נכון שיש דברים שהם יבוא אבל הם לא 100% ממחיר הפירות וירקות), עופות, הייטק ושירותים טכנולוגים, שירותי משרד (יעוץ מס ראיית חשבון וכדו'), כח אדם (הוי אומר פועלי בנין נקיון שמירה וכדו'), ועוד ועוד, כך שברור שלשער השקל דולר יש משמעות לכח הקניה שלי, אבל לדעתי זה לא ב100% לשינוי בשער השקל דולר, כך שאם השקל התחזק ב6% כח הקנייה שלי לא התחזק גם הוא ב6% ולכן בהימור בין לונג על השקל או על הדולר, בגלל שההשקעה שלי בסוף צריכה להיות מומרת לשקלים, הייתי הולך על השקל.
@אמת מארץ תצמח האם דעתך מסכימה, או עדיין לא תפסתי את הנקודה?
ולגבי הקרנות האיריות, זה ברור הם לא מפסידות, כי הם ממירות את הכסף שלך לדולר כשהם מקבלות אותו, וממירות אותו שוב לשקל כשאתה פודה את הקרן, מי שמפסיד זה אתה, הוי אומר מי שקונה בשקלים חשוף באמת להפסדים במידה והשקל מתחזק, כלומר, הרווח שלך ישחק כשהשקל יתחזק בדיוק כמו שקרה בכל הקופות גמל והניירות ערך הישראליות שמחקות מדד
הנושאים החמים
