בזמן שאני מסדר את החסכונות שלי (פנסיה, קרן השתלמות, חסכון לכל ילד, חסכון חדשי), עלתה לי שאלה – האם באמת כדאי לפזר את ההשקעות בין מספר מסלולים ואפיקים, או שמא עדיף להתרכז במדד אחד כמו ה-S&P 500?
האם יש יתרון אמיתי בפיזור, או שבסופו של דבר זה רק מייגע ומפחית את התשואות?
האם יש סיכון בכך שמישהו יבחר להשקיע את כל החסכונות במקום אחד?
אשמח לשמוע את הדעות שלכם ולראות איך אתם מתמודדים עם העניין הזה.
דבר ראשון , s&p 500 זה לכשעצמו פיזור רחב מאוד בין כל החברות הכי גדולות בארה"ב
דבר שני , יש מומחים בשוק הון שכן ממליצים ללכת על מדד עולמי (כמו אינפיניטי בחיסכון לכל ילד)
ויש צד בזה שזה יעשה יותר מה s&p 500 לעתיד הרחוק ,
אני הייתי ממליץ לשים את החיסכון לכל ילד במדד עולמי והפנסיה ב s&p 500
כי הפנסיה מדובר על סכומים הרבה יותר גדולים וה s&p 500 יש יותר ותק של תשואה יותר גבוהה
( זה דעתי השמח לשמוע את דעתם של המומחים)
בזמן שאני מסדר את החסכונות שלי (פנסיה, קרן השתלמות, חסכון לכל ילד, חסכון חדשי), עלתה לי שאלה – האם באמת כדאי לפזר את ההשקעות בין מספר מסלולים ואפיקים, או שמא עדיף להתרכז במדד אחד כמו ה-S&P 500?
האם יש יתרון אמיתי בפיזור, או שבסופו של דבר זה רק מייגע ומפחית את התשואות?
האם יש סיכון בכך שמישהו יבחר להשקיע את כל החסכונות במקום אחד?
אשמח לשמוע את הדעות שלכם ולראות איך אתם מתמודדים עם העניין הזה.
לדעתי התשובה היא ללמוד מה ההבדל ביניהם, ולהבין למה אנחנו משקיעים וכל כך ''בטוחים'' בהצלחה (רמז: לא בגלל מה שהיה עד היום), אחר כך מבטיח שההחלטה לא תהיה כל כך קשה, ולא משנה מה תהיה ההחלטה אתם תהיו שלמים אתה.
לדעתי התשובה היא ללמוד מה ההבדל ביניהם, ולהבין למה אנחנו משקיעים וכל כך ''בטוחים'' בהצלחה (רמז: לא בגלל מה שהיה עד היום), אחר כך מבטיח שההחלטה לא תהיה כל כך קשה, ולא משנה מה תהיה ההחלטה אתם תהיו שלמים אתה.
הסיבה העיקרית שאנחנו בטוחים בהשקעה היא שה''שוק'' יוצר ומפתח כל הזמן עוד מוצרים שאותם מוכרים ברווח וכן הלאה.
מכאן כל שנשאר לנו הוא להחליט מהו השוק, אם אתה בטוח שבחמישים שנה הקרובות השוק הוא הסנופי אז יש לך תשובה לשאלה.ואם אתה משוכנע שהשוק הוא כל העולם אז גם יש לך תשובה.
נשאר לבדוק כמה הסנופי מפוזר על כל העולם
והאם חמש מאות חברות זה מספיק
או שרוצים את כל העולם כולו.
יכול להיות שתחושה בזה היא גם תשובה, כי בסוף צריך להעריך את יכולת וסיבולת הסיכון שבדרך. אבל הכי חשוב להיות שלם עם ההחלטה כדי שלא ייעשו שטויות בדרך.
הסיבה העיקרית שאנחנו בטוחים בהשקעה היא שה''שוק'' יוצר ומפתח כל הזמן עוד מוצרים שאותם מוכרים ברווח וכן הלאה.
מכאן כל שנשאר לנו הוא להחליט מהו השוק, אם אתה בטוח שבחמישים שנה הקרובות השוק הוא הסנופי אז יש לך תשובה לשאלה.ואם אתה משוכנע שהשוק הוא כל העולם אז גם יש לך תשובה.
נשאר לבדוק כמה הסנופי מפוזר על כל העולם
והאם חמש מאות חברות זה מספיק
או שרוצים את כל העולם כולו.
יכול להיות שתחושה בזה היא גם תשובה, כי בסוף צריך להעריך את יכולת וסיבולת הסיכון שבדרך. אבל הכי חשוב להיות שלם עם ההחלטה כדי שלא ייעשו שטויות בדרך.
דבר ראשון , s&p 500 זה לכשעצמו פיזור רחב מאוד בין כל החברות הכי גדולות בארה"ב
דבר שני , יש מומחים בשוק הון שכן ממליצים ללכת על מדד עולמי (כמו אינפיניטי בחיסכון לכל ילד)
ויש צד בזה שזה יעשה יותר מה s&p 500 לעתיד הרחוק ,
אני הייתי ממליץ לשים את החיסכון לכל ילד במדד עולמי והפנסיה ב s&p 500
כי הפנסיה מדובר על סכומים הרבה יותר גדולים וה s&p 500 יש יותר ותק של תשואה יותר גבוהה
( זה דעתי השמח לשמוע את דעתם של המומחים)
יש היגיון לעשות הפוך, כי הפנסיה זה לטווח ארוך, והחיסכון לכל ילד זה טווח של כעשרים שנה.
הסיכוי שהשוק האמריקאי יאבד את ההובלה גבוה יותר ככל שעובר יותר זמן.
אגב, יותר ממחצית של המדד העולמי זה S&P ואנבידיה היא חלק גדול יותר מכלכלות של מדינות במדד העולמי.
אני אישית משקיע גם וגם עם רוב לS&P ויש לשים לב לדמי ניהול שלפעמים נמוכים יותר ב S&P.
בזמן שאני מסדר את החסכונות שלי (פנסיה, קרן השתלמות, חסכון לכל ילד, חסכון חדשי), עלתה לי שאלה – האם באמת כדאי לפזר את ההשקעות בין מספר מסלולים ואפיקים, או שמא עדיף להתרכז במדד אחד כמו ה-S&P 500?
האם יש יתרון אמיתי בפיזור, או שבסופו של דבר זה רק מייגע ומפחית את התשואות?
האם יש סיכון בכך שמישהו יבחר להשקיע את כל החסכונות במקום אחד?
אשמח לשמוע את הדעות שלכם ולראות איך אתם מתמודדים עם העניין הזה.
1. מינוף - הבנקים מאפשרים למנף נדל"ן בצורה קלה יותר, זולה יותר, ומסוכנת פחות משוק ההון התנודתי. ואני מודע לכך שיש בשוק ההון אפשרויות מינוף מעולות.
2. הרוגע - לא כל אחד הוא נושם שוק ההון כמוני, והרבה אנשים ירגישו יותר בטוחים כשיש להם עוד דירה, מאשר שיש להם עוד חצי מליון בתיק השקעות.
3. תזרים - יכולת לייצר הכנסה במקרה שלא ממונפים או הכנסה שתכסה חלק מהתזרים הנצרך לצורך מינוף.
4. מיסוי - שכירות עד 5000 לחודש לא מוסה.
5. מיסוי - מס שבח מתחשב בריבית על המינוף.
5. קפיצה למים - אינו דומה רכישת דירה, לפתיחת חסכון חודשי של אלף ש"ח, בעוד שמשקיע חדש בשוק ההון יעשה טובה וישקיע 1000 ש"ח לחודש, אם יקפוץ לנדל"ן, יתחייב גם על 3000 לחודש.
1. מינוף - הבנקים מאפשרים למנף נדל"ן בצורה קלה יותר, זולה יותר, ומסוכנת פחות משוק ההון התנודתי. ואני מודע לכך שיש בשוק ההון אפשרויות מינוף מעולות.
2. הרוגע - לא כל אחד הוא נושם שוק ההון כמוני, והרבה אנשים ירגישו יותר בטוחים כשיש להם עוד דירה, מאשר שיש להם עוד חצי מליון בתיק השקעות.
3. תזרים - יכולת לייצר הכנסה במקרה שלא ממונפים או הכנסה שתכסה חלק מהתזרים הנצרך לצורך מינוף.
4. מיסוי - שכירות עד 5000 לחודש לא מוסה.
5. מיסוי - מס שבח מתחשב בריבית על המינוף.
1. בהנחה שאין עליית ערך בכלל (שלטעמי זה המצב ההגיוני בנדל''ן), המינוף רק גורע.
2.בעיניי הרבה יותר רגוע שוק ההון, אין כאב ראש וכו'. אם כי מודע לכך שיש הפוכים ממני בזה.
3.כנ''ל בסעיף1
4. בהנחה שאני צודק ואין בזה רווח, ממילא אין משמעות להטבת מיסוי כי גם בשוק ההון אין מיסוי ללא רווח.
5. כנ''ל בסעיף4
חשוב להדגיש. ברור שעד היום הייתה עליית ערך בנדל''ן והרויחו בזה המון (עם מינוף לכאורה אפילו יותר משוק ההון), אבל, תשואות עבר לא מעידות על העתיד, ועוד נקודה שלטעמי היא משמעותית מאד שנדל''ן זה לא רק השקעה אלא סוג של עבודה.
שכירות בארץ נמוכה להחריד
והצמדה לאינפלציה אין בשום מוצר שהולך ומתבלה וגם בדירה בהנחה שנלך לפי ההגיון שהיא נטו מוצר כמו רכב, אז אין הצמדה לאינפלציה אלא ירידת ערך מתמשכת.
הנושאים החמים
