מדהים אותי כל פעם מחדש איך פרופסורים וחוכמולוגים יושבים חודשים לדון ומגיעים למסקנות פשוטות ידועות מראש, ועם כל זה העצות שלהם מגיעות לפח.
קודם, ההגבלה היא על חוזים חדשים שיהיו לאחר שההמלצות יעברו כחוק אם בכלל, כלומר עוד כמה חודשים. מה העצה שהם נותנים על מלאי הדירות הקיים? כלום. כלומר, ישבו ודיברו ואין להם שום פיתרון.

גם בנק ישראל ישב בוועדה, והוא מגיב שזו המלצה שאפשר לעקוף. הנה עוד הוכחה שהבנקים ובנק ישראל זה שותפים על מלא ולכן הריבית לא ירדה כי הבנקים מרוויחים מהריבית הגבוהה. רואים בבירור שכשיש לבנק ישראל את טובת הציבור למול טובת הבנקים במי הוא בוחר. הבעיה היא שבנק ישראל זה מינוי ציבורי, גוף ממשלתי, שלכאורה צריך לדאוג לציבור ולבוחרים ולא לבעלי ההון. אלא מה הם אומרים? אם הבנקים יפסידו אז כל הציבור יפסיד, אבל הבנקים רק מרוויחים יותר ויותר מיליארדים על חשבון הציבור ואף אחד לא עוצר את החגיגה.
אותי מדהים איך פרופסורים וחכמולוגים יושבים לפתור בעיה מומצאת ולא קיימת.

כמה כבר הבנקים יכולים למנוע מהקבלן להוריד מחיר? אם המכירות יתייבשו בעקבות דרישת הבנק גם הבנק ירצה שהוא יוריד מחיר וימכור.

פשוט שטויות.
 
ברור שיש הבדל עצום בין ערים חרדיות ללא חרדיות.
הביקושים בערים החרדיות רק עולים, (מתחתנים בגיל מוקדם, רוצים לגור ליד ההורים, ויש תרבות של רכישת דירה ולא שכירות)
ואת כל זה אין בערים חילוניות. הצעירים בורחים לחו"ל, אלו שנשארים לא תמיד מתחתנים, וגם אם כן, עושים את זה בגיל מבוגר, ואין להם ענין דווקא לגור בתל הביב.
 
אני חושב שהירידה היא רק בדירות יוקרה שהיו 4.13 מליון והיא נעוצה בהייטק ובסטארטפ שב2022 כל אחד שפתח אפליקציה שמאגדת משלוחים לחנויות או שתעשה תזכורות לימי הולדת או לתורים לרופאים מכר את זה במליונים ואז גם הייתה הפריחה של בסדנו בקיצור כסף עף בקלות בתל אביב כמו מים אבל בשאר הארץ לא נראה לי שיהיו כאלה ירידות
מסכים איתך, ב2022 היה כאן שיאים ממש גבוהים, ובסוף צריך להבדיל בין דירות בשווי של כמה מיליונים, ששם יש יותר לאיפה לזוז- כי זה תלוי באוכלוסיה עם הרבה כסף, וכשיש קצת טלטלות בשוק זה משפיע שם מאוד, לבין דירה באזור ביקוש קשיח(ערים חרדיות), ששם אכן המיתון הכללי משפיע אבל הרבה פחות מאשר במקומות עם מחירים שמלכתחילה לא באמת משקפים שוק נורמלי.
אם בת"א יש ירידה של 15%(לפי הכתבות...) לא תראה ירידה בבית שמש מ2 מיליון ל 1.7.
שימו לב שכולם מביאים כתובות ונתונים מירושלים ות"א, אתה לא רואה כתבה שבראש העין יש צניחה של מחירים, או בערים אחרות במרכז, צריך להפריד בין ירושלים לת"א- ששם תמיד השוק לא היה נורמלי לבין שאר הארץ עם אוכלוסיות שעובדות ומתפתחות, אז נכון שקשה למכור היום, אבל בסוף מחיר הסגירה הוא לא 10% פחות ממחיר השוק.
 
נערך לאחרונה ב:
באמת כשבוחנים לפי כלל העסקאות - אין כל כך שינוי בשנתיים האחרונות (אפילו ירידה קלה מהשיא בסוף 23)
העלייה הגדולה היא בדירות היד השניה (והיא מתמשכת על פני כל התקופה)
שים לב להבדל בגרפים - הראשון של כל העסקאות, והשני של דירות היד שניה
צפה בקובץ המצורף 2026466

צפה בקובץ המצורף 2026467
סיכוי רב שזה גם בגלל שב3 שנים האחרונות יש עוד הרבה דירות יחסית חדשות שנמכרות בתור יד 2.
ולא דומה דירת יד 2 בבית שמש הוותיקה לרמת בית שמש ד' וה' וכדו'.
 
מסכים איתך, ב2022 היה כאן שיאים ממש גבוהים, ובסוף צריך להבדיל בין דירות בשווי של כמה מיליונים, ששם יש יותר לאיפה לזוז- כי זה תלוי באוכלוסיה עם הרבה כסף, וכשיש קצת טלטלות בשוק זה משפיע שם מאוד, לבין דירה באזור ביקוש קשיח(ערים חרדיות), ששם אכן המיתון הכללי משפיע אבל הרבה פחות מאשר במקומות עם מחירים שמלכתחילה לא באמת משקפים שוק נורמלי.
אם בת"א יש ירידה של 15%(לפי הכתבות...) לא תראה ירידה בבית שמש מ2 מיליון ל 1.7.
שימו לב שכולם מביאים כתובות ונתונים מירושלים ות"א, אתה לא רואה כתבה שבראש העין יש צניחה של מחירים, או בערים אחרות במרכז, צריך להפריד בין ירושלים לת"א- ששם תמיד השוק לא היה נורמלי לבין שאר הארץ עם אוכלוסיות שעובדות ומתפתחות, אז נכון שקשה למכור היום, אבל בסוף מחיר הסגירה הוא לא 10% פחות ממחיר השוק.
נכון שלא כל מוכר יורד ב-10%
אבל בשוק היום בהחלט ניתן למצוא עסקאות סגירה בהנחות כאלה!
במיוחד כשיש לחץ למכור, נכס לא משופץ, או קונה שמוכן לסגור מהר.
זה קיים, גם אם לא נפוץ.
 
נכון שלא כל מוכר יורד ב-10%
אבל בשוק היום בהחלט ניתן למצוא עסקאות סגירה בהנחות כאלה!
במיוחד כשיש לחץ למכור, נכס לא משופץ, או קונה שמוכן לסגור מהר.
זה קיים, גם אם לא נפוץ.

---
לחוצים תמיד היו ותמיד יהיו, אז אם ההנחה של השוק בכללי היא 5% אז יהיה עוד ירידה בהתאם ללחץ.
 
אותי מדהים איך פרופסורים וחכמולוגים יושבים לפתור בעיה מומצאת ולא קיימת.

כמה כבר הבנקים יכולים למנוע מהקבלן להוריד מחיר? אם המכירות יתייבשו בעקבות דרישת הבנק גם הבנק ירצה שהוא יוריד מחיר וימכור.

פשוט שטויות.
איך בעיניך ההסבר הבא.
• הבנק מניח שהורדת מחיר מצד קבלנים תהפוך לכדור שלג.
• כדור שלג הכוונה תהליך שבסופו שוק הדיור ימצא את עצמו ברמות מחירים שהבנק לא רוצה לראות.
• רמות מחירים כנ"ל משפיעים בכמה כיוונים על שוק המשכנתאות שהבנק מנהל. כל הכיוונים לא לרוחו.
• הבנק מחזיק ביכולת להקפיא את הורדות המחירים של הקבלנים. זה עולה לו במתן הקלות לקבלנים, הקפאת תשלומים או כל קנוניה אחרת ששווה לקבלנים לשתף איתה פעולה.
• שיתוף הפעולה הנ"ל מתומחר זול ובטוח יותר מתרחיש כדור השלג.
מה לא הגיוני?
 
סיכוי רב שזה גם בגלל שב3 שנים האחרונות יש עוד הרבה דירות יחסית חדשות שנמכרות בתור יד 2.
ולא דומה דירת יד 2 בבית שמש הוותיקה לרמת בית שמש ד' וה' וכדו'
במיוחד שברמה ד הדירות הם יותר גדולות (85-90 ל3 חדרים) וחלק גדול מהם עם אופציה ככה שהמחיר מתחיל מ1.9.
וגם בחלק מהעיר הוותיקה יש פינוי בינוי מתקדם וזה לא אותה סחורה של לפני שלוש שנים.
 
איך בעיניך ההסבר הבא.
• הבנק מניח שהורדת מחיר מצד קבלנים תהפוך לכדור שלג.
• כדור שלג הכוונה תהליך שבסופו שוק הדיור ימצא את עצמו ברמות מחירים שהבנק לא רוצה לראות.
• רמות מחירים כנ"ל משפיעים בכמה כיוונים על שוק המשכנתאות שהבנק מנהל. כל הכיוונים לא לרוחו.
• הבנק מחזיק ביכולת להקפיא את הורדות המחירים של הקבלנים. זה עולה לו במתן הקלות לקבלנים, הקפאת תשלומים או כל קנוניה אחרת ששווה לקבלנים לשתף איתה פעולה.
• שיתוף הפעולה הנ"ל מתומחר זול ובטוח יותר מתרחיש כדור השלג.
מה לא הגיוני?
ההנחה שהוראת הבנק לא להוריד מחירים תהיה חזקה יותר מכוח השוק של עודף ההיצע היא לא רק לא הגיונית, היא אידיוטית. במחילה.
 
מוזמן לקרוא על הנושא
?!

שוק הדיור למיטב ידיעתי כולל גם את דירות היד 2 כך שאין שום אפשרות להצמיד לו תואר שמסתיים בפּוֹל גם אם מאד רוצים. הוא אחד הרחוקים מכך ביותר.

והגם שכיום שוק היד 2 ושוק הדירות החדשות די מנותקים אחד מהשני, זה חד משמעית לא מצב שיימשך לאורך זמן.
בקיצור, לא שוכנעתי שיש לבנקים השפעה ממשית על השוק.
 
נערך לאחרונה ב:
שוק הדיור למיטב ידיעתי כולל גם את דירות היד 2 כך שאין שום אפשרות להצמיד לו תואר שמסתיים בפּוֹל גם אם מאד רוצים. הוא אחד הרחוקים מכך ביותר.
בקיצור, לא שוכנעתי שיש לבנקים השפעה ממשית על השוק.
מסתבר מאוד שאם מחירי הדיור יהפכו להיות תנודתיים
הבנק יתחיל לעשות הגבלות במשכנתא גם ללקוחות פרטיים
(אחוז מימון יותר נמוך או ריבית יותר גבוהה, או גם וגם)
בשביל לקחת מרחב ביטחון במקרה של ירידות
כי להפסיק לתת משכנתאות עד שיתבאר המצב, אין להם אפשרות
 
מסתבר מאוד שאם מחירי הדיור יהפכו להיות תנודתיים
הבנק יתחיל לעשות הגבלות גם על פרטיים
בשביל לקחת מרחב ביטחון במקרה של ירידות
כי להפסיק לתת משכנתאות עד שיתבאר המצב, אין להם אפשרות
?

הבנק יאמר לי שהוא לא מסכים לי למכור את ביתי בפחות ממה שקניתי?
 
ההנחה שהוראת הבנק לא להוריד מחירים תהיה חזקה יותר מכוח השוק של עודף ההיצע היא לא רק לא הגיונית, היא אידיוטית. במחילה.
מה הם מפסידים מלנסות? גם זמנית זה הישג עבורם
לכאורה עד עתה זה גם מצליח. או שתוכיח אחרת?
 
זה רק ינמיך את הביקוש והמחירים עוד יותר כפי שכתבתי.
יכול להיות
אבל עד אז זה יהיה יותר יקר
ואגב אם הריבית עולה והמחיר יורד באותו יחס, ללקוח זה לא משנה
הוא משלם משכנתא באותו סכום
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

אשכולות דומים

עקב הדיון בפורום אודות מחירי הנדל"ן בישראל בשנים הקרובות, החלטתי לעשות מחקר בנושא, ולבסס את הטענות שלי בנידון הנ"ל.
אני מאמין בתחזית הזו, באותה מידה שאני משוכנע בהיגיון שעומד מאחוריה.
ערכתי את המחקר הזה בהתבסס על מקורות עדכניים, תחזיות כלכליות, מגמות נדל"ן, מדיניות ממשלתית, ריבית, היצע וביקוש, והשפעות חיצוניות כמו עליית מחירי חומרי גלם או שינויים דמוגרפיים.
אשמח לשמוע מה אתם חושבים!!!
להלן:
תחזית מחירי הדירות בישראל בשנים הקרובות

דוח מחקר מקיף: תחזיות מחירי הדירות בישראל בשנים הקרובות​


מבוא: שוק הנדל"ן הישראלי בצומת דרכים​

שוק הנדל"ן בישראל ניצב ערב שנת 2026 בצומת דרכים קריטית. לאחר עשור של עליות מחירים כמעט רציפות, שהפכו את רכישת הדירה למשימה כמעט בלתי אפשרית עבור רבים, ניכרת בשנה האחרונה מממגמת התקררות מובהקת. מצד אחד, מחירי הדירות עדיין ברמות שיא היסטוריות, ומחיר דירה ממוצעת עומד על כ-2.33 מיליון ש"ח. מצד שני, השוק חווה קיפאון יחסי בהיקף העסקאות, ירידות מחירים מתונות באזורים מסוימים, וחוסר ודאות עמוק המושפע מסביבת ריבית גבוהה, השלכות מלחמת "חרבות ברזל", והיעדר מדיניות ממשלתית . הדילמה המרכזית היא האם ההאטה הנוכחית היא הפוגה זמנית לפני גל עליות נוסף, או שמא תחילתו של תיקון מחירים משמעותי יותר.


סיכום מצב שוק הנדל"ן בישראל עד 2025​

מגמות מחירים והיקף עסקאות​

בשנים 2023–2025 נרשמה מגמה מעורבת: לאחר ירידה קלה של 0.7% במחירי הדירות בשנת 2023, חלה התאוששות ב-2024 עם עלייה של כ-7.3%. עם זאת, 2025 התאפיינה בהתקררות מחודשת – ארבעת מדדי מחירי הדירות האחרונים עד אוגוסט 2025 היו שליליים והסתכמו בירידה מצרפית של 1.3%. בחודשים יוני–יולי 2025 נרשמה ירידה של 0.2%, החודש החמישי ברציפות של ירידות באותה שנה. מחוז תל אביב רשם את הירידה החדה ביותר עם נסיגה של 4.2% מאז פברואר 2025, בעוד שבערים בפריפריה כמו לוד, קריית גת, עכו ואופקים נרשמו עליות מחירים גבוהות במהלך 2024.

היקף העסקאות ירד בכ-14% במחצית הראשונה של 2025 לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ובין מאי ליולי 2025 נרשמה צניחה של 19.6%. ביוני 2025 נרשם שפל היסטורי של 29% בעסקאות. מכירת דירות חדשות ירדה ב-28% בממוצע ארצי, עם ירידות חדות במיוחד באשקלון (שני שלישים), בבאר שבע (52%) ובפתח תקווה (51%).

מלאי דירות לא מכורות ושוק היד השנייה​

נכון לספטמבר 2025, מלאי הדירות החדשות הלא מכורות הגיע לשיא של כ-83,000 יחידות דיור, המשקף כ-29 חודשי היצע בממוצע ארצי, ובתל אביב אף 86 חודשי היצע כמעט שבע שנים. שוק היד השנייה הפגין יציבות יחסית: הירידה במכירת דירות יד שנייה במחצית הראשונה של 2025 הייתה מינורית – כחצי אחוז בלבד, ובפתח תקווה אף נרשמה עלייה של 5%. מחיר דירות יד שנייה נמוך לרוב ב-10%-15% מדירות חדשות מקבילות.

סיכום מגמות 2025​

  • בלימת מחירים: ירידות מתונות של כ-1.3%, שונות גבוהה בין אזורים.
  • קיפאון בעסקאות: ירידה של עד 30%, בעיקר בדירות חדשות.
  • לחץ על יזמים: מלאי של מעל 83,000 דירות, המשקף 29 חודשי היצע.
  • יציבות ביד שנייה: שוק היד השנייה נותר יציב.

ניתוח עומק: הכוחות המרכזיים המשפיעים על שוק הדיור​

מדיניות הריבית של בנק ישראל​

הריבית במשק עומדת על 4.5% (נובמבר 2025), לאחר שב-2024 נרשמה הורדה אחת בלבד מ-4.75% ל-4.5%. סביבת האינפלציה הגבוהה (3.5%-3.8%) מקשה על בנק ישראל להוריד את הריבית, אך גם מונעת העלאות נוספות. הריבית הגבוהה יצרה "מחנק משכנתאות": ההחזר החודשי התייקר, זוגות צעירים מתקשים לקבל אישור עקרוני או שהסכום אינו מספיק, ועלויות המימון ליזמים זינקו. תחזית בנק ישראל: שלוש הורדות ריבית עד אמצע 2026, יעד של 3.75% עד סוף 2025.

הורדת ריבית צפויה להוזיל משכנתאות, להגדיל את כוח הקנייה ולהחזיר קהלים לשוק. עם זאת, כל עוד האינפלציה לא תרד מתחת ל-3%, בנק ישראל יתקשה להוריד את הריבית באופן משמעותי.

מדיניות ממשלתית ורגולציה​

הממשלה קידמה בשנים האחרונות שורת רפורמות להגדלת ההיצע, בהן תוכנית דיור לשנים 2022–2025 (280,000 התחלות בנייה, תכנון 500,000 יחידות דיור, השקעות בתשתיות, רפורמות רישוי עצמי, עידוד התחדשות עירונית, הסבת משרדים למגורים, העלאת מס רכישה למשקיעים, עידוד בנייה בקרקע פרטית, ביטול שימוש חורג בדירות מגורים, פיצול דירות, ועוד). ב-2024 אושרה תוכנית נוספת בהיקף של 2.5 מיליארד ש"ח, הכוללת דירות מוזלות בפריפריה, הגדלת מכסת עובדים זרים, קיצור הליכי ביורוקרטיה, עידוד העסקת עובדים ישראלים, קידום שוק השכירות, מענקים לטכנולוגיות בנייה מתקדמות, ותיקונים בחוקי התכנון והבנייה.

במרץ 2025, בנק ישראל הגביל את מבצעי "20/80" והלוואות בלון: הבנקים יחויבו לרתק יותר הון לפרויקטים שמציעים מבצעי 80/20, ושיעור הלוואות הבלון המסובסדות יוגבל ל-10% מהמשכנתאות בחודש, עד סוף 2026. צעדים אלה נועדו להקטין את הסיכון ליזמים ולרוכשים, אך גם מקשים על קבלנים ומצמצמים את אפשרויות המימון.

היצע: התחלות בנייה, מלאי דירות חדשות ולא מכורות​

בשנת 2024 החלה בנייתן של כ-65,530 דירות, עלייה של 3.2% לעומת 2023. עם זאת, הביקוש השנתי עומד על כ-80,000 יחידות דיור, כך שהפער בין היצע לביקוש נמשך. מלאי הדירות הלא מכורות הגיע לשיא של כ-83,000 דירות בספטמבר 2025, גידול של 20% לעומת שנה קודם. מחוז תל אביב מחזיק ב-31.8% מהמלאי (כ-26,740 דירות), המרכז ב-24.3% (כ-20,390 דירות), ובירושלים כ-8,000 דירות לא מכורות.

התחלות הבנייה מתרכזות בעיקר במחוזות המרכז (23%), תל אביב (21.4%) והדרום (19.4%). מחוז חיפה רשם עלייה של 50.5% במספר הדירות בהיתרים לעומת 2023, הדרום עלייה של 24.3%, בעוד שבירושלים והמרכז נרשמו ירידות. משך זמן הבנייה הממוצע עומד על 29 חודשים, והמשוקלל לפי מספר הדירות בבניין – 34.3 חודשים.

התחדשות עירונית מהווה מנוע צמיחה מרכזי: ב-2024, 28% מכלל יחידות הדיור שאושרו היו במסגרת פינוי-בינוי, ו-30% מהתחלות הבנייה ו-31% ממכירות הדירות החדשות היו בפרויקטים של התחדשות עירונית.

ביקוש: דמוגרפיה, הגירה, משקי בית חדשים ושוק השכירות​

האוכלוסייה בישראל ממשיכה לגדול בקצב מהיר: נכון ל-2025, מספר התושבים עומד על כ-9.4 מיליון, עם גידול שנתי של כ-2%. מספר משקי הבית החדשים עולה על 65,000 בשנה, בעוד שהתחלות הבנייה נעות סביב 60,000 -65,000 דירות. שיעור הילודה הגבוה במערב, הגירה חיובית (כולל עלייה), והעדפה תרבותית לבעלות על דירה – כולם תורמים לביקוש קשיח.

שוק השכירות מתפתח לאט מדי: מרבית הדירות בארץ מע נבנות למכירה ולא להשכרה, מה שמייצר מחסור מתמשך במלאי רלוונטי. שוק השכירות לטווח ארוך עדיין בחיתוליו, למרות ניסיונות לעודד קרנות ריט ומודלים מוסדיים. שכר הדירה החודשי ממשיך לעלות: שוכרים שחידשו חוזה חוו עלייה של 2.7%, ושוכרים חדשים ראו עלייה של 5.2%.

השפעות חיצוניות: מחירי חומרי גלם, עלות בנייה, מצב ביטחוני ופוליטי​

מדד תשומות הבנייה עלה ב-4.3% בשנת 2025, לאחר עלייה של 2.9% ב-2024. עם זאת, בחודשים האחרונים נרשמה עצירה בעליות, ואף ירידות קלות במחירי חומרים מסוימים. שכר העבודה בענף הבנייה עלה ב-0.2% בלבד בספטמבר 2025, אך מחסור בעובדים (בעיקר פלסטינים) ממשיך להכביד על קצב הבנייה.

המצב הביטחוני (מלחמת חרבות ברזל) הביא לעיכובים במסירת דירות, מחסור חמור בידיים עובדות, והאטה בהתחלות בנייה. בתי המשפט לא הכירו במבצעים צבאיים כ"כוח עליון" המצדיק עיכובים, אך נבחנות תביעות בנושא. המצב הפוליטי הלא יציב, מחאות ציבוריות, והרחבת הגרעון התקציבי – כולם מוסיפים לאי הוודאות בשוק.
לסיכום:
  • היצע: קצב התחלות הבנייה צפוי להישאר נמוך מהביקוש, גם אם יושגו יעדי הממשלה (כ-70,000–80,000 דירות בשנה). מחסור בעובדים, עיכובים בירוקרטיים, והאטה בהתחדשות עירונית בפריפריה ימשיכו להכביד.
  • ביקוש: גידול דמוגרפי מהיר, הגירה חיובית, והעדפה תרבותית לבעלות על דירה ימשיכו להפעיל לחץ על המחירים.
  • ריבית: ירידה הדרגתית לרמות של 3–3.5% תעודד חזרת משקיעים ורוכשים לשוק, אך תלווה בעלייה בביקוש לאשראי.
  • שוק השכירות: המשך עליית מחירי השכירות, פיתוח איטי של שוק השכירות המוסדי, והעדפה גוברת לפתרונות דיור גמישים.
  • טכנולוגיה וחדשנות: אימוץ איטי של בנייה ירוקה, ושיטות מתקדמות – בעיקר בפרויקטים גדולים ובשוק ההשכרה

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה