דרוש מידע מריבות בין אחיות נשואות

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #22
אבל אם אמא שלך הייתה יודעת שהחלום שלה גורם למריבות........
לא נראה לי שזה מה שהתכוונה כשחלמה על זה
זה לא קורה הרבה המריבות.
מצד שני יש לה את הנחת שכל שבת היא יכולה לארח הרבה נשואים. אמא שלי טיפוס מאוד מאוד משפחתית.
היא רואה הרבה את הנכדים. אבל משום מה נראה לי שלאמא שלי פחות מפריע המריבות.
נגיד רב המריבות בא מרכילות שהיא אמרה לה שהיא לא מלבישה יפה את הילדים. וחכמה אחת
הלכה להגיד לה. וככה זה מתחיל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
מבחינה זוגית זה פחות מפריע כי בערב אני בחיים לא עולה שם.
רק אחה"צ שבעלי בכולל. אבל זה כן מפריע לו כל הקטע של הריכולים הפוליטיקה מכל דבר וכ"ו
זה פשוט מעניין האם זה קורה בעוד משפחות.
לא מדברת על הזמן הטכני מתי את נמצאת שם
זה נראה שלא התנתקת 100% מההורים ומהאחיות שלך
אני לא מכירה את זה מקרוב כי מיד אחרי החתונה עברתי לעיר אחרת
אבל יש לי 2 אחיות שגרות קרוב להורים שלי
ואני יודעת שהן עשו לעצמן גדרות מאוד ברורים מתי וכמה להגיע להורים, זה א ב בזוגיות
וזה מאוד יפה בעיני שהבעיה שלכם על השולחן ואתם מנסים לפתור אותה ביחד
(יש הרבה זוגות שמעדיפים להתעלם)
לדעתי הפתרון היחיד זה לעבור דירה, אפשר באופן זמני
כי זה נשמע שאת מאוד קשורה לבית וגם אם תחליטי כל הבוקר שהיום את לא מגיעה להורים
בסוף רגליך יוליכו אותך לשם לבד...
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
בלתק

הייתי עוברת דירה ויפה שעה אחת קודם.
המריבות האלו הן ענין קטן מול העתיד לבוא.

הילדים הולכים לגדול. לא כולם גדלים אותו דבר.
וההשוואות מתחילות
והקנאה
והשיא מגיע בזמן נישואי הילדים. האחות הצליחה יותר עם השידוך.
אצלינו הבן/בת לא אייי אייי המצב בשידוכים.
הקנאה הופכת לאיבה....
זה מסתיים רע.

עדיף שהאחיות תגורנה רחוק זו מזו. כמה שפחות קרוב - הסיפור הזה נמנע.
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
זה לא קורה הרבה המריבות.
מצד שני יש לה את הנחת שכל שבת היא יכולה לארח הרבה נשואים. אמא שלי טיפוס מאוד מאוד משפחתית.
היא רואה הרבה את הנכדים. אבל משום מה נראה לי שלאמא שלי פחות מפריע המריבות.
נגיד רב המריבות בא מרכילות שהיא אמרה לה שהיא לא מלבישה יפה את הילדים. וחכמה אחת
הלכה להגיד לה. וככה זה מתחיל.
זה לא יעזור שתגורו רחוק אם האמא מעבירה מידע מאחת לשניה
כדאי פחות להיות שם ופחות לשתף אותה
לפעמים הורים בלי לשים לב גורמים למריבות ולתחרות במו ידיהם
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
טוב שכן קרוב מאח רחוק לא?
בכל מקרה נשמע דביק מידי וחסר גבולות..
צריך לשים יותר גבולות ברורים ..
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
לא נשמע תקין
גם אני מגיעה ממשפחה של 5 אחיות שגרות ממש קרוב בנין אחד ליש השני
נפגשות המון ( אמא שלנו גרה ברחוב ליד)
בחיים אנחנו לא רבות
אלא רק אוהבות להיות יחד
ועוזרות ונעזרות כל הזמן אחת בשניה
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
מה עושים? קורה לכם?
אנחנו חמישה אחיות שגרות ליד ההורים ובכללי אנחנו בקשר ממש טוב. עולות כמעט כל יום להורים.וכל חודשיים
מתפוצץ איזה מריבה. ובד"כ גם ההורים מתערבים אז בכלל נהיה בלאגן.
וממש לא מדברים שבוע אחרי זה לפחות.
זה משהו תקין? מה עושים? בעלי כבר ממש מתעצבן על העניין. הוא טוען שצריך להתרחק. הבעיה שזה דירה
שקנינו כבר ודירה ממש טובה. וגם יש מלא בונוסים ליד ההורים כמו בייביסיטר שבתות וכ"ו
אבל מצד שני המריבות גומרות אותנו.
מה עושים?
יש טיפולים משפחתיים בפסיכודרמה
ממליצה על מלכי מילר
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
פעם פעם גרנו קרוב להורים נהנהנו מכל הפלוסים וסבלנו מכל המינוסים...
ואז האילוץ הרחיק אותנו קצת ןרק אז גיליתי איך מעבירים יום עם הילדים ועם עצמך
פשוט הילדים קיבלו אמא הבעל קיבל אשה ביתית שיודעת לפנק קצת מעבר כי היא הייתה כל השבוע אחה''צ בבית
פתאום התחלנו לעשות שבתות לבד (משהו שלא קרה עד אז כי גרנו קרוב אז הלכנו לאכול וחזרנו הביתה)וגילינו את עצמינו מחדש הפכנו להיות זוג עצמאי ומאושר זה תרם לנו המון המון... פרטיות ועוד מלא בונוסים טעמו וראו כי טוב
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
לא נכנסת לעניין של המריבות , נשמע שמדברים על לעבור דירה כאל עניין פשוט.
להעברת דירה יש עלויות גבוהות , מוסדות , במיוחד שהם מרוצים מהאזור והדירה ( שלא ברור מאליו בכלל )
חייבת להיות דרך אחרת ,מבין המילים נשמע שהידברות יותר בוגרת חכמה מאופקת, ולא לקחת כל מילה ללב ( אפילו שמילה של אמא ) תפתור כמה בעיות ...

יצאתי שיפוטית , אבל זאת התמונה שהצלחתי לקרוא .

בשלום ובשלווה עד 120.
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
מבחינה זוגית זה פחות מפריע כי בערב אני בחיים לא עולה שם.
רק אחה"צ שבעלי בכולל. אבל זה כן מפריע לו כל הקטע של הריכולים הפוליטיקה מכל דבר וכ"ו
זה פשוט מעניין האם זה קורה בעוד משפחות.
מי גר היום קרוב להורים ולאחיות?
זה נדיר עד לא קיים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
וואי זה ממש קשה!
אצלינו יש קטע של העלבויות, (היא לא שיתפה אותי, אמרה לה קודם וכו.)
וזה בכלל לא קשור למי שגרה קרוב בדווקא ,
גם אם מדברים בטלפון זה קורה...
אבל אצלינו כל הזמן מדברים על זה- שנפגעו,- ז'תומרת, לא יקרה שלא ידברו שבוע, אלא ידברו על זה אחת עם השניה...
ןיספרו כמה היה לה קשה ואז זה עובר - עד שאחרי כמה ימים אותו סיפור:confused:
אבל לא לוקחים את זה מידי קשה
וזה פשוט חלק מהתמודדיות החיים.
ויש גם חלקים כמובן ממש כייפים - כל הבייבי סיטר , ושולחים את הילדים לכמה ימים לפה ולשם,
ואפשר לנפוש.
יש לזה מלאא פלוסים
צריך לדעתי לעשות רשימה של מעלות וחסרונות ולבדוק זה מול זה מה הכי חשוב...
בהצלחה ענקית!!!!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
הכתיבה עד כאן מצד הילדים, מענין לשמוע את הצד השני,
אנחנו כהורים שזכינו לחתן כמה וכמה ילדים מבינים היטב את הנושא,
ולכן לא מעודדים את הילדים לגור קרוב אלינו [למרות הגעגוע והרצון לראות את הילדים והנכדים] העדפנו שיגורו מעט רחוק, ומדוע?

דבר ראשון, אין דבר יותר טוב לזוגיות מאשר שגרים במרחק מה מההורים, אין לאן לברוח, אין אפשרות לקפוץ שניה, והחיים תלויים האחד בשני וזקוקים אחד לשני,
דבר שני, לכל ילד וילדה שלנו יש את תהליך החיים שלו, אמנם ב"ה זכינו שכולם הולכים בדרך הישר והטוב בלי עין הרע, אבל לכל אחד דרך חיים מעט שונה, אחת יותר מחמיר בזה ומקיל בזה וכן הלאה, החיים המשותפים גורמים לתחרות, לתסכול וגם כן גם לקנאה, ולא נשכח שיש מי שמרוויחה יותר ויש מי שמרוויחה פחות,
אז עדיף שכל ילד וילדה יבנו את הקן האישי שלו, וכאשר הם זקוקים לדלק של תשומת לב הם באים להורים להראות עד כמה הם מיוחדים.
ויש עוד המון מעלות,
נכון זה מחיר לא קל להורים, אבל הנחת מהתוצאה שווה את המחיר בכפל כפליים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
זה לא יעזור שתגורו רחוק אם האמא מעבירה מידע מאחת לשניה
כדאי פחות להיות שם ופחות לשתף אותה
לפעמים הורים בלי לשים לב גורמים למריבות ולתחרות במו ידיהם
זה ממש נכון הקטע של העברת מידע זה הכי מעצבן.
כי אני יכולה להגיד משהו ממש אישי לאחותי ותוך שבועיים כולם כבר
יודעים את זה. אבל דווקא הקטע של הגבולות אז אני כן מרגישה שממש שמתי גבולות,
שבעלי בבית אני כמעט לא עולה שם. למרות שיש חלק שהם כן כאלה.
אני מרגישה אבל שברגע שאני יעבור רחוק אני פשוט התנתק מכל האקשן במשפחה.
ומד שני אני חולמת על הפרטיות הזאת. שלא יודעים עליי את הכל.
אבל להורים שלי אין לי מה להגיד להם זה משהו שממש יפגע בהם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
הכתיבה עד כאן מצד הילדים, מענין לשמוע את הצד השני,
אנחנו כהורים שזכינו לחתן כמה וכמה ילדים מבינים היטב את הנושא,
ולכן לא מעודדים את הילדים לגור קרוב אלינו [למרות הגעגוע והרצון לראות את הילדים והנכדים] העדפנו שיגורו מעט רחוק, ומדוע?

דבר ראשון, אין דבר יותר טוב לזוגיות מאשר שגרים במרחק מה מההורים, אין לאן לברוח, אין אפשרות לקפוץ שניה, והחיים תלויים האחד בשני וזקוקים אחד לשני,
דבר שני, לכל ילד וילדה שלנו יש את תהליך החיים שלו, אמנם ב"ה זכינו שכולם הולכים בדרך הישר והטוב בלי עין הרע, אבל לכל אחד דרך חיים מעט שונה, אחת יותר מחמיר בזה ומקיל בזה וכן הלאה, החיים המשותפים גורמים לתחרות, לתסכול וגם כן גם לקנאה, ולא נשכח שיש מי שמרוויחה יותר ויש מי שמרוויחה פחות,
אז עדיף שכל ילד וילדה יבנו את הקן האישי שלו, וכאשר הם זקוקים לדלק של תשומת לב הם באים להורים להראות עד כמה הם מיוחדים.
ויש עוד המון מעלות,
נכון זה מחיר לא קל להורים, אבל הנחת מהתוצאה שווה את המחיר בכפל כפליים.
וואי כך נראה הורים בריאים בנפשם
כל כך נורמלי הורים שדואגים לילדים שלהם באמת
ולא בכאילו..
גם אני בעזרת השם יתנהג כך
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
פעם פעם גרנו קרוב להורים נהנהנו מכל הפלוסים וסבלנו מכל המינוסים...
ואז האילוץ הרחיק אותנו קצת ןרק אז גיליתי איך מעבירים יום עם הילדים ועם עצמך
פשוט הילדים קיבלו אמא הבעל קיבל אשה ביתית שיודעת לפנק קצת מעבר כי היא הייתה כל השבוע אחה''צ בבית
פתאום התחלנו לעשות שבתות לבד (משהו שלא קרה עד אז כי גרנו קרוב אז הלכנו לאכול וחזרנו הביתה)וגילינו את עצמינו מחדש הפכנו להיות זוג עצמאי ומאושר זה תרם לנו המון המון... פרטיות ועוד מלא בונוסים טעמו וראו כי טוב
כמה שנים גרת קרוב?
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
מעבר לענין של ללמוד להתרחק קצת רגשית, אני חושבת שמה שיותר חשוב זה ללמוד מהעבר.
בדרך כלל יש מוטיב אחד של מריבה שחוזרת ע"ע- לדוג'- הרגשת קיפוח, או לדוג'- תחרות, או לדוג'- מי הכי אהוב אצל ההורים, או פוליטיקה קהילתית...
ועוד כהנה וכהנה.
ואז, כשלומדים לזהות את הטריגר, לומדים לזהות ולמנוע את המריבה- לפני שהיא קורית, וגם אם היא כבר קורית, אז לפני שהיא מחריפה.
ובמקביל- אפשר גם לתת לה את המענה המתאים- לפי הטריגר שמודעים לו.

(ומשהו נוסף- לא כל מה ש"מדליק" את אחת מכן, ידליק את האחרת... אז לפעמים א' תעלב ותגיב בצורה שמדליקה את ב', ואז באופן לא מודע שוב היא תגיב בצורה שדליק את א' וג' ביחד, כי א' וג' כבר מזמן מעצבנות אותה בדבר X... ואז יהיו שתי קבוצות... וההורים ינסו לפשר... אבל אולי בכלל הילדים צריכים את האישור שההורה לצידם... ואז שוב דברים נדלקים... בקיצור, מה שצריך זה פשוט- מודעות לתהליכים שקורים...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
כשיש קשר קרוב וצפוף בין אחים או אחיות, במיוחד עם נוכחות יומיומית ורגשית חזקה, זה כמעט בלתי נמנע שמתפרצות מדי פעם מריבות. אבל כן, זה משהו שדורש התבוננות וחשיבה מחודשת.
אולי צריך לנסות לצמצם מעט את התדירות של העליות להורים. לא לוותר לגמרי, אבל כן ליצור גבולות. נגיד, פעמיים-שלוש בשבוע במקום כמעט כל יום.
  • אם פורצת מריבה, תנסו לקבוע כללים — לא מערבים הורים. לא מנתקים קשר לשבוע. אולי אפילו קובעים מבעוד מועד: כל ריב נפתר עד סוף אותו היום, גם אם זה רק "נחזור לדבר מחר".
  • לשבת כל האחיות (אולי אפילו בלי ההורים) ולדבר על זה כשהכול רגוע. לשים את הדברים על השולחן ולחשוב ביחד מה אפשר לעשות כדי למנוע שהריבים יתפוצצו ככה.
  • תשתפי את בעלך בזה שאת מבינה אותו. אבל גם תסבירי לו שהקשר הזה חשוב לך, ואת כן רוצה לנסות לפתור ולא לברוח.
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
אנחנו כהורים שזכינו לחתן כמה וכמה ילדים מבינים היטב את הנושא,
ולכן לא מעודדים את הילדים לגור קרוב אלינו [למרות הגעגוע והרצון לראות את הילדים והנכדים] העדפנו שיגורו מעט רחוק, ומדוע?
מדהים!
פשוט צלש.
ניתקלתי בכל כך הרבה הורים אחרים.
חושבת שהצורך האמיתי והכל כך נכון שהילדים יבנו חיים קצת רחוק ועצמאיים, מעידה על זוגיות מיוחדת גם שלכם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
לפי איך שזה נראה שהכל מתחיל מזה שאחת מעבירה לשניה מה כל אחת אמרה עליה ועד שלא תפסיקו לקבל כל משפט שאמרו עליכם זה לא ישנה אם תגורו רחוק

יש עוד נקודה זה התערבות הורים בריבים בין הילדים
כהורים קחו את זה לתשומת ליבכם זה יכול למנוע הרבה מחלוקת
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.
למעלה