עזרה כפתורים בבגדים

  • הוסף לסימניות
  • #1
הבת שלי בת 6 לא מוכנה ללבוש בגד שיש בו כפורים, זה ממש מגעיל אותה,
אני משתדלת לא לקנות לה בגדים עם כפתורים- העונה יש לה שמלה אחת עם 3 כפתורים למעלה(שמלת פולו) והיא לא מוכנה ללבוש אותה, וכשכן זה אחרי מריבות ובכיות, יש למישהי מידע בנושא? אולי טיפול שיכול לעזור זה ממש קשה לי (וגם לה כמובן)
במיוחד ששנה הבאה היא עולה לא' ואז כידוע החולצת תלבושת מרובה בכפתורים...
יש לציין שהיא לא תחושתית בשאר הדברים, לא מפריעה לה תויות וכו רק בענין הכפתורים, נראה שיש לה ממש חרדה מיזה
לפעמים כשאני שואלת אותה שתסביר לי למה היא לא אוהבת ללבוש בגדים עם כפתורים היא אומרת שיש לזה ריח מגעיל...
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
הבת שלי בת 6 לא מוכנה ללבוש בגד שיש בו כפורים, זה ממש מגעיל אותה,
אני משתדלת לא לקנות לה בגדים עם כפתורים- העונה יש לה שמלה אחת עם 3 כפתורים למעלה(שמלת פולו) והיא לא מוכנה ללבוש אותה, וכשכן זה אחרי מריבות ובכיות, יש למישהי מידע בנושא? אולי טיפול שיכול לעזור זה ממש קשה לי (וגם לה כמובן)
במיוחד ששנה הבאה היא עולה לא' ואז כידוע החולצת תלבושת מרובה בכפתורים...
יש לציין שהיא לא תחושתית בשאר הדברים, לא מפריעה לה תויות וכו רק בענין הכפתורים, נראה שיש לה ממש חרדה מיזה
לפעמים כשאני שואלת אותה שתסביר לי למה היא לא אוהבת ללבוש בגדים עם כפתורים היא אומרת שיש לזה ריח מגעיל...
יכול להיות שיש לה סינסתזיה?
היא טוענת שיש לכפתורים ריח מגעיל גם אם מישהו אחר לובש חולצה עם כפתורים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
אממ היו אני חושבת מקרים שטענה כך
מה זה סינסתזיה?
הסבר של GPT-
1758099741362.png
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
מכירה אישה מבוגרת שסובלת מזה מאז שנולדה.
אין מה להלחם עם זה, הדרך היחידה שאולי זה יעזוב אותה, זה לזרום עם זה בלי לעשות עסק וכמובן לא להאשים אותה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
מכירה אישה מבוגרת שסובלת מזה מאז שנולדה.
אין מה להלחם עם זה, הדרך היחידה שאולי זה יעזוב אותה, זה לזרום עם זה בלי לעשות עסק וכמובן לא להאשים אותה.
השאלה אם זה נכון שאני קונה לה בגדים עם כפתורים, אולי לאט לאט תתרגל אם תיחשף לזה
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
בטוחה שיש לזה טיפול
רק צריך למצוא איזה...
בקשר להאישה המבוגרת, אצלה אולי זה נכון
אבל היום הכל התקדם...
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
השאלה אם זה נכון שאני קונה לה בגדים עם כפתורים, אולי לאט לאט תתרגל אם תיחשף לזה
תלוי מה הבעיה...
אם זה סינסתזיה היא באמת מרגישה את זה ולא חושבת שיש כאן עניין של הרגל.
אולי יש לזה טיפול בצורה אחרת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
השאלה אם זה נכון שאני קונה לה בגדים עם כפתורים, אולי לאט לאט תתרגל אם תיחשף לזה
אני אישית לא מאמינה בזה כי גם אני סבלתי מחרדה ורק כשנתנו לי ספייס והבנה שהכל בסדר לחיות עם זה , זה לאט לאט ירד מאליו (לקח שנים), היו פעמים שניסיתי להחשף לאט לאט וזה רק גרם לנסיגה אבל זאת דעתי האישית.
עולם המטפלים טוען אחרת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
אולי זה קומפונופוביה
שזה פחד מכפתורים

במאמר מוסגר,
לסטיב ג'ובס היה את זה,
ומכאן התגלגל כל הטלפונים החכמים לעולם בלי המקשים
וזה מה שגרם לו לעצב מוצרים עם כמה שפחות כפתורים
ואם תסתכלו בתמונות שלו הוא בחיים לא לבש חולצות מכופתרות...
אפילו מעלית בבניין משרדים שלו הייתה ללא כפתורים
עד כאן שיעור העשרה🙃
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
הבן שלי בן 8 היה בדיוק כך,
לא הסכים שום בגד עם כפתורים אפילו סתם לקישוט
זרמתי איתו ולא התווכחתי, כי לדעתי לעשות מזה עסק רק יחמיר את הבעיה.
היום שחשוב לו לא להיות שונה הוא רוצה והולך בשבת עם חולצה מכופתרת, אבל עדיין לא מוכן בשום אופן חולצות עם כפתורים סתם ביום חול.
אני חושבת שיש לזה קשר לויסות חושי ורגשי, שלפעמים יושבים על אותו מקום, וכדאי לנסות לפנות להתפתחות הילד.
(את רואה עוד דברים שקשה לה מבחינה רגשית וכד'?)
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
הבן שלי בן 8 היה בדיוק כך,
לא הסכים שום בגד עם כפתורים אפילו סתם לקישוט
זרמתי איתו ולא התווכחתי, כי לדעתי לעשות מזה עסק רק יחמיר את הבעיה.
היום שחשוב לו לא להיות שונה הוא רוצה והולך בשבת עם חולצה מכופתרת, אבל עדיין לא מוכן בשום אופן חולצות עם כפתורים סתם ביום חול.
אני חושבת שיש לזה קשר לויסות חושי ורגשי, שלפעמים יושבים על אותו מקום, וכדאי לנסות לפנות להתפתחות הילד.
(את רואה עוד דברים שקשה לה מבחינה רגשית וכד'?)
אני מזדהה עם מה שרשמת, כשחשוב לה ולא רוצה להרגיש שונה היא תלביש,
היא ילדה מאוד רגישה, יש לה קושי ריגשי מסויים אני חושבת
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
רק אני חשבתי שזה יושב על קושי מוטורי?
מיומנות של רכיסת כפתורים דורשת מוטוריקה עדינה. יכול להיות שהיא מתקשה לרכוס ומשם הרתיעה
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
אני לא חושבת כי מדובר גם על כפתורים שנמצאים על הבגד כקישוט..
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
אולי זה קומפונופוביה
שזה פחד מכפתורים

במאמר מוסגר,
לסטיב ג'ובס היה את זה,
ומכאן התגלגל כל הטלפונים החכמים לעולם בלי המקשים
וזה מה שגרם לו לעצב מוצרים עם כמה שפחות כפתורים
ואם תסתכלו בתמונות שלו הוא בחיים לא לבש חולצות מכופתרות...
אפילו מעלית בבניין משרדים שלו הייתה ללא כפתורים
עד כאן שיעור העשרה🙃
כן שמעתי על זה-
במשפחה ישר קישרו את זה:)
היה על זה כתבה בזמן
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
אני מזדהה עם מה שרשמת, כשחשוב לה ולא רוצה להרגיש שונה היא תלביש,
היא ילדה מאוד רגישה, יש לה קושי ריגשי מסויים אני חושבת
אז דבר ראשון- מרגיעה אותך שעם התלבושת היא בעז"ה תסתדר
ובקושי הרגשי מומלץ לטפל
העיקר לא לעשות מזה עסק!!
שלא תלבש כפתורים בינתיים, לא נורא..
(אפילו אם זה הורס את הסט של כל הילדים כמו שקרה אצלי לא פעם ;) )
 
  • תודה
Reactions: RRL
  • הוסף לסימניות
  • #20
היא לובשת גופיה מתחת? אולי המגע של הכפתורים בגוף מציק לה.
ילדים לא תמיד יודעים להסביר מה בדיוק מפריע להם ולכן אומרת מגעיל.
אגב הבת שלי לא הסכימה ללבוש בגדים עם כפתורים כי זה של בנים...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

הבאתי את הפאה שלי לפאנית (שהיא גם חברה שלי) לעבודת צבע,
פאנית שנחשבת למומחית בתחום,
הסברתי לה בפירוט והרחבה איזה צבע אני רוצה שיהיה בפאה,
כולל תמונות והדגמות שעמלתי לאסוף ושלחתי לה במצגת (!) כדי שלא יהיו פאשלות,
אבל--- היא לא הצליחה להגיע לגוון שרציתי ולכן ביקשתי ממנה שתנסה שוב,
ומכיוון שזה כבר היה אחרי תקופה ארוכה שילמתי על הצבע מחדש...
אבל גם אז שוב הצביעה לא נעשתה כמו שרציתי, ושוב הסברתי לה מחדש,
שלחתי לה תמונות חדשות להדגמה ו-- כמובן- לא יצא טוב.
מכיוון שזאת חברה שלי לא היה לי נעים להפסיק את הלופ הזה וללכת למישהי אחרת,
ובמיוחד שגם הוצאתי על זה מלאאא כסף, וחלק מהתיקונים היו עדיין במסגרת האחריות...
אחרי כמה פעמים של נסיונות כושלים היא הבטיחה שעכשיו זהו היא באמת קלטה מה אני רוצה והיא תקנה לי צבע מיוחד ותעשה איתו, כשבאתי לקחת את הפאה היא הייתה עצבנית עלי מאד,
היא אמרה לי שזהו יותר היא לא מוכנה להתעסק עם הפאה שלי,
היא פלטה משהו שלא הלך לה והיא הייתה צריכה לעבוד על זה שוב וזה לקח לה מלא זמן...
לא ממש הבנתי מה קרה ועל מה העצבים אם זה העבודה שלה, אבל שתקתי והבנתי שהיא לחוצה בגלל העומס שיש לה,
רק כשחזרתי הביתה הבנתי שקרה לפאה שלי משהו , היא פשוט נשרפה:(((((((
סוף כל שיערה קיבל צבע לבן שקוף מוזר וכל השליש האחרון של הפאה מזדקר החוצה כמו פאת קש, והסירוק לא מצליח להחזיק מעמד מרוב שהשיער "מת"
זאת פאה יקרה מאד, שיער טבעי, שעד עכשיו למרות הצביעות הייתה נראית מהמם! עד הפעם האחרונה שקרה משהו אבל לא הבנתי בדיוק מה.
היא אמרה לי מראש שהצביעות לא מייטיבות עם הפאה, אבל הפאה עכשיו פשוט גמורה!
יש לי רק פאה אחת, ואני אוכלת את הלב בכל פעם מחדש כשאני לובשת אותה.
עד עכשיו הדחקתי אבל זהו, נשבר לי.

שאלותי---
1. יש אחריות על שריפת פאה אצל פאנית? אם כן איך זה עובד?
2. מי קובע מה נחשבה לנזק?
3. זה קרה למישהי שתוכל להעשיר אותי מנסיונה?
4. האם זה שהיא אמרה לי שהצביעה לא מייטיבה עם הפאה זורק עלי את האחריות?
5. במקרה והיא צריכה לשלם עליה, איך מחשבים את הערך של הפאה?

אגב, עדיין לא דיברתי איתה על זה, ניסיתי לסרק אותה שוב וקיוויתי שאולי זה רק הסירוק האחרון שהיה גרוע, אבל כמובן שהתבדיתי, הפאה סיימה את תפקידה בעולם. אני רוצה לבוא אליה כשאני מוכנה, בעיקר שמדובר בחברה. כל מידע יעזור לי.

תודה עצומה!
שלחתי היום תלונה למשרד הבריאות עבור ביתי בת ה-3.8 השוהה במסגרת גן עירייה שיקומי, טשטשתי פרטים אישיים אבל באופן כללי מובן המסר העיקרי..
מה הייתם עושים במקומי במצב כזה?
זה לשון התלונה:
ילדה מיוחדת המאובחנת כ"ספינה ביפידה", הילדה מטופלת בבי"ח שיקומי אלי"ן בירושלים, תל השומר, וסורוקה במגוון מקצועות הנמצאים תחת התחום הנ"ל.
ע"פ הידוע לנו אצל ילדי ספינה ביפידה אין שליטה על סוגרים והם מצונטרים ע"י קטטר לסירוגין, אביגיל מצונטרת בערך כל 3 שעות (תלוי לפי המצב- לפעמים פחות מ-3 שעות כשצריך),
אנחנו יודעים שיש חוקים של משרד הבריאות:
1. אין להביא ילד עם חום לגן עד שעוברים 24 שעות מסיום החום.
2. ילד שנעדר 5 ימים רצופים מתבקש להמציא אישור רפואי שיכול לחזור לגן.
ע"פ בידוע לנו בעניין ספינה ביפידה- תמיד, תמיד, תמיד יש חיידק בשתן בגלל הצינטורים, ולכן לא בכל מצב נותנים אנטיביוטיקה, אלא רק מתי שיש חום שאינו מלווה בתסמינים אחרים ואין לו הסבר אחר.
במצבים שהשתן עכור, הפרשות, צבע לא תקין, ריח וכו- ע"פ פרופסור יובל בר יוסף וצוות מרפאת ספינה ביפידה באלי"ן, הפתרון הוא- שתיה מרובה וצינטורים צפופים יותר שזה שוטף את שלפוחית השתן ומטפל בבעיה הנ"ל.
הדברים כתובים בצורה ברורה במסמכים שנמצאים אצל צוות הגן- דף מספר 4 בהמלצות בסיכום הרפואי של אלי"ן.
כרגע נמצאת בגן אחות מ"מ, וגננת מ"מ, שביום ראשון שעבר 15/2 שלחו את הילדה לבית בגלל שתן עכור והפרשות- ללא חום! אמרנו להם איך לטפל בילדה ובכל זאת שלחו אותה,
אנחנו טיפלנו בילדה בבית ושטפנו לה את השלפוחית ע"פ מה שלימדו אותנו הצוות הרפואי באלי"ן, השארנו אותה בבית יום נוסף כדי ש"בטוח" הכל בסדר- יש לציין שלא ראינו ממצא חריג בשתן בבית.
למחרת ביום שלישי 17/2 שלחנו את הילדה בריאה ושלימה לגן עם שתן צלול לגמרי, הגננת לא הייתה בגן והייתה גננת מחליפה לא מוכרת, הגננת ביקשה אישור רפואי שהילדה יכולה לבוא לגן- אין באישור כזה שום צורך, לא התווכחנו, התקשרתי לגננת שלא הייתה והגעתי איתה להסדר שנשיג את האישור למרות שאין בו שום צורך בעיקר שהדברים כבר כתובים במסמכים של אלי"ן וגם לא היה לילדה חום בכלל,
בינתיים הזמן בגן עובר והילדה צריכה לעבור צינטור, האחות לא מסכימה לצנטר אותה בלי אישור רפואי- זה הזיה בפני עצמו כי אין צורך באישור לצנטר, ולהיפך זה לבד יוצר יותר נזק אצל הילדה,
התקשרתי לגננת בגן והיא דחפה לי את הטלפון לאחות, האחות אמרה משפט הזוי "אני לא אזרוק את התעודה שלי לפח כדי לטפל בילדה", "אסור לי לטפל בה"- הטיפול בינתיים התאחר בשעה!
בעלי הלך למרפאה בזמן הזה ולא היו רופאים במרפאה כדי להוציא אישור, והאחות התעקשה שאסור לה,
ומה שהכי הזוי זה שבשבוע לפני הילדה הייתה עם דלקת גרון וסיימה אנטיביוטיקה בסוף השבוע- סמוך לזמן הנ"ל.. וזאת אותה אניטביוטיקה שהיא מקבלת עבור דלקת בשתן...
הסברתי את זה לאחות, ובתוספת זה שבכלל לא היה לילדה חום והחזרנו אותה לגן רגילה לגמרי היא התעקשה שלא לטפל בילדה.
בעלי בא לקחת את הילדה מהגן עמ"נ לטפל בה.
זה לא הסוף אבל אני מציגה פה שאלה: אני צריכה ללדת כל רגע, מה היה קורה אם הייתי למשל בחדר לידה עם בעלי ולא היה מי שיוציא את הילדה? או סתם היינו מחוץ לעיר..
ביום שלמחרת הגננת עדיין לא הייתה ולא היה גם עם מי לדבר ומשום מה בשבוע הזה אין לנו רופאים במרפאה.. הילדה נשארה יום נוסף בבית, אני פניתי לצוות הרפואי של אלי"ן- פרופסור יובל בר יוסף וקרן פוקס אחות סוגרים- כשסיפרתי להם את הסיפור הזה הם היו בהלם טוטאלי ואמרו שאם יש משהו שיכול לזרוק לאחות הזאת את התעודה לפח זה דווקא זה שהיא לא הסכימה לצנטר את הילדה! זה יוצר לה נזק! וגם במצב שיש חום אין שום מניעה מלצנטר, ולהיפך חייב לצנטר! זה לא שנשאיר את השתן בפנים אם יש הפרשות או חום וכו.. (השיחות הנ"ל מוקלטות)
זה לא יוצר נזק אם מצנטרים אלא אם לא מצנטרים.
אין כל קשר לאישור הרפואי לצורך הצינטור..
אגב ברור שיש להם בגן אישור מרופא למתן צינטורים בגן ע"י אחות מתחילת השנה.
ביום חמישי הגננת חזרה לגן אחרי יומיים של היעדרות והתקשרה לשאול למה הילדה לא באה.. אמרתי לה שהצוות הרפואי של אלי"ן ביקשו שייצרו איתם קשר מהגן (נתתי מספר טלפון אישי של הצוות- ודווקא של מי שלא ירים צעקות על ההתנהלות בגן כדי לא לפגוע..) בשביל להסביר להם אחת ולתמיד את ההתנהלות הנכונה במצבים הנ"ל כדי למנוע את מה שהיה, הצוות בגן לא הסכים בטענה שזה "העברת מידע רפואי", וצריך אישור בכתב ושההורים ידאגו לאישור וזהו... אמרתי להם שכתוב בצורה מפורשת את הדברים כמו שהזכרתי לעיל והם לא צריכים יותר מזה, אני והגננת היינו על הקו ביחד וקראנו את הדברים מתוך הכתב ביחד, היא אמרה "נכון זה מפורש אבל זה כללי מידי, צריך שזה יהיה ממש מפורט ושזה יהיה אישור מיוחד לגן"..
למרות שהם לא צודקים ואין פה על מה להביא את האישור, ביקשתי מהצוות הרפואי של אלי"ן להנפיק להם אישור מפורט, האישור מתעכב בגלל בעיה בתיאום בין הצוותים של המקום שצריכים לחתום על האישור, אין לי עדיין רופא שמכיר את הילדה במרפאה, השירות אונליין של כללית סיבך אותי לגמרי,
הילדה בבית בפועל ובא לי רק לבכות, אני לא במצב של תפקוד בכלל, עם פיברומיאלגיה, תת פעילות של בלוטת הטריס, אנמיה, ושבוע 33 של הריון, הקצת שאני מבקשת זה המנוחה שאני יכולה להרשות לעצמי בבוקר... (לא קראתי לזה שמירת הריון כי אני לא עובדת, אבל זה בדיוק זה)
אמרתי לגננת בגן שגם אם היה יוצא נזק מהטיפול בילדה בגן הייתי מחפה על האחות, אני רואה שהאטימות גוברת ואין עם מי לדבר בעיקר שהם כ"כ בטוחים בעצמם אז אני פונה למקום שאולי יתן לי מענה..
לציין: במצב שאין צינטורים סדירים הילדה סובלת מכאבים עזים בשעת הצינטור ולאחריה שרק משכך כאבים עוזר.. ובמקרה זה הילדה סבלה יומיים!
גם אנחנו וגם הרופאים הבכירים שחתומים במכתבים המצורפים, כולנו הרגשנו שהמלחמה פה היא על עמדת כוח שבאה על חשבון הגב שלנו ושל הילדה.
מצורף הסיכום של אלי"ן משנה שעברה שהיה ברשות הגן+ מכתב מפורט שכתבו עבור נושא זה במיוחד+ סיכום ביקור בהתפתחות הילד בסורוקה במרפאה משותפת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה