מידע שימושי כי ממנו - ליבי קליין. זהירות - יהיו כאן ספויילרים!

[ACHOT KTANA]

כבר שנתיים לפחות שהיא לא פעילה בדונים.

הוא אשר אמרתי
בוחרת להתעלם וזכותה

הא נכנסה רק כדי לפרסם.

וללייק לכל המגיבים שם

ובואי נעצור כאן כי ינעלו לנו א האשכול

 

[ליליאן]

הוא אשר אמרתי
בוחרת להתעלם וזכותה

וללייק לכל המגיבים שם

ובואי נעצור כאן כי ינעלו לנו א האשכול

לא ראיתי שהיא נכנסה לשום אשכול אחר
אני יודעת ממנה שהיא עמוסה בטירוף

 

[אולטרא סגול]

אני מבינה אותה ולא מבינה אותה
מצד אחד זה אדם שאת אוהבת שהוא הכל בשבילך, והא עוזב בפתע פתאום לא כי הוא לא אוהב אותך, אלא כי נכנס לו איזה שגיעון (אולי קשור לחינוך הקשה של המשפחה שלו) והוא חשב עליה כל השנים וחסך לה את המשכורות שלו וזכר אותה ברגעיו האחרונים השאיר לה מכתב וכו'
אם היא היתה מתגרשת ממנו ומתחתנת והוא היה נפטר לא יודעת אם היא היתה עומדת בזה היא תיארה בכל מהלך הספר זיכרונות של דבורהלה מחיי הנישואין תמונות טיולים...
(סתם כך מעניין אותי - לגבי הינדי מה אתן אומרות היא צודקת או לא צודקת שהיא נשארה עם אנשיל)- לדעתי זה כמעט אותו קטע

מה?
ממש ממש לא אותו קטע!!
זה כמו שתגידי את זה על אסתי ולייבי...

בעלה חולה, צריך עזרה. למה שתעזוב אותו?
פה הוא עשה את זה במודע, יצא מהדרך. מה אכפת לי אם את קוראת לזה שיגעון או לא?
יצא לצבא. יצא להודו. יצא מבחינתי להונוללו.
מה זה משנה לאן הוא יצא,
הוא יצא לדרך אחרת משלה, לא חי בבית. לא חי איתה.
למה להישאר. כי יום אחד אולי יחזור??

 

[ליליאן]

פה הוא עשה את זה במודע, יצא מהדרך. מה אכפת לי אם את קוראת לזה שיגעון או לא?
יצא לצבא. יצא להודו. יצא מבחינתי להונוללו.
מה זה משנה לאן הוא יצא,
הוא יצא לדרך אחרת משלה, לא חי בבית. לא חי איתה.
למה להישאר. כי יום אחד אולי יחזור??

מה הייתה הגבורה במעשה שלה? אני באמת שואלת את עצמי.
מה היא חשבה שימחאו לה כפיים? שמישו יעריך את המסירות נפש שלה?
למי?
לתורה של בעלה? לא אין תורה.
לשפיות של הילדים? לא אין ילדים.
לעצמה? לא , זה רק עשה אותה יותר ויותר מטורללת. סליחה על ההגדרה. והם גם לא נפגשו הרבה במהלך השנים.
אם היה אומר לה שבא כל ראש השנה - כיפור לבית, ניחא,
היה לה איזה זמן שפוי לחכות לו, משו להתאמץ בשביל זה,

אז מה העניין להישאר לחיות ולסבול? לא לקנות בגדים? להזניח את עצמך? להיות מוזרה בכח? ואחר כך לצפות שכולם יבינו אותך, אחרי ששנים אמרו לך תתקדמי בחיים?

היא יכלה להיות כמו זיסי, שהיא קינאה בה כל כך באותו לילה של הלידה שלה, אמא ל4 מתוקים, להתקדם בחיים,
היא בחרה שלא.
וגם אם הבחירה שלה הייתה מלב, מרגש
ולא משכל,
בסופו של דבר זה בחירה שלה.
מזוכיזם שלא קיים בעולם המעשה שלה, לפני המוות ואחרי המוות שלו.
ועל בחירות אנשים נאלצים לשלם.
.

בת כמה את?

חשיבה די שטחית ותפיסה די ילדותית של נישואין.

(היא יכלה כמובן לקבל את הגט. אבל מהות הנישואין ורגשות של אשה לבעלה זה דבר הרבה יותר מורכב).

 

[שין אלף]

אני מבינה אותה ולא מבינה אותה
מצד אחד זה אדם שאת אוהבת שהוא הכל בשבילך, והא עוזב בפתע פתאום לא כי הוא לא אוהב אותך, אלא כי נכנס לו איזה שגיעון (אולי קשור לחינוך הקשה של המשפחה שלו) והוא חשב עליה כל השנים וחסך לה את המשכורות שלו וזכר אותה ברגעיו האחרונים השאיר לה מכתב וכו'
אם היא היתה מתגרשת ממנו ומתחתנת והוא היה נפטר לא יודעת אם היא היתה עומדת בזה היא תיארה בכל מהלך הספר זיכרונות של דבורהלה מחיי הנישואין תמונות טיולים...
(סתם כך מעניין אותי - לגבי הינדי מה אתן אומרות היא צודקת או לא צודקת שהיא נשארה עם אנשיל)- לדעתי זה כמעט אותו קטע

ממש לא אותו קטע!
אנשיל עושה בשבילה המון, המון לפי היכולת שלו... הוא לא הלך ומתעקש לא לבוא לקראתה בכלום..
לפי מה שאת אומרת כל אישה שקרה משהו לבעלה שתעזוב אותו ותלך....
ולא שאני שופטת אותה... כי זה באמת קושי עצום.. אבל מבחינתי - וסליחה מראש - יותר שפוי שתלך איתו עם תנאים מסוימים, עם גישור ורצון לחיות ביחד מאשר שתישאר לבכות 10 שנים...

 

[מירית לוי]

ממש לא אותו קטע!
אנשיל עושה בשבילה המון, המון לפי היכולת שלו... הוא לא הלך ומתעקש לא לבוא לקראתה בכלום..
לפי מה שאת אומרת כל אישה שקרה משהו לבעלה שתעזוב אותו ותלך....
ולא שאני שופטת אותה... כי זה באמת קושי עצום.. אבל מבחינתי - וסליחה מראש - יותר שפוי שתלך איתו עם תנאים מסוימים, עם גישור ורצון לחיות ביחד מאשר שתישאר לבכות 10 שנים...

את ממש לא הבנת אותי
אני הכי מצדדת בהינדי בעולם וברור שהיא תישאר עם אנשיל
רק שאני חושבת שירדו יותר מדי על דבורה'לה שהיא לא הסכימה להתגרש משייע
הוא לא ירד אחרי שנה של נישואים הוא ירד אחרי 6 שנים! -של זוגיות מושלמת - כמו שדבורל'ה מספרת
אז ברור שיהיה לה קשה להתגרש ממנו, היא זוכרת את הבעל הצדיק והיר"ש ומווכה ומתפללת שהוא יחזור חזרה
הוא לא עזב אותה כי הוא לא אוהב אותה- כשהוא בא באחד הפעמים הוא שאל אותה אם היא עדיין אוהבת אותו והיא ענתה שכן אבל את ה' היא אוהבת יותר....

 

[שין אלף]

את ממש לא הבנת אותי
אני הכי מצדדת בהינדי בעולם וברור שהיא תישאר עם אנשיל
רק שאני חושבת שירדו יותר מדי על דבורה'לה שהיא לא הסכימה להתגרש משייע
הוא לא ירד אחרי שנה של נישואים הוא ירד אחרי 6 שנים! -של זוגיות מושלמת - כמו שדבורל'ה מספרת
אז ברור שיהיה לה קשה להתגרש ממנו, היא זוכרת את הבעל הצדיק והיר"ש ומווכה ומתפללת שהוא יחזור חזרה
הוא לא עזב אותה כי הוא לא אוהב אותה- כשהוא בא באחד הפעמים הוא שאל אותה אם היא עדיין אוהבת אותו והיא ענתה שכן אבל את ה' היא אוהבת יותר....

באמת לא הבנתי.... תודה שהסברת!
ובאמת הקושי של אישה לעזוב בעל, בעל טובב, אחרי 6 שנים זה קשה עד בלתי אפשרי..
מרגיש לי שגם את לא הבנת אותי - מה שהכעיס אותי אצל דבורהלה זה לא שהיא חיכתה לשייע ורצתה אותו, זה שהיא בכלל לא ראתה אותו... היא הסכימה לקבל אותו רק אם הוא יחזור להיות בדיוק אותו דבר... ובעיני זה מסר מוטעה! את אוהבת אותו, רוצה לחיות איתו - מדהים - אין שום סיבה לפרק בית! אבל בואי תנסי לבנות את הבית ולא לחכות בנאיביות...
לא היה שום תיאור של ניסיון לחיים משותפים, או אותו דבר או כלום... ולכן לדעתי הכעס על דבורלה

 

[ACHOT KTANA]

לא היה שום תיאור של ניסיון לחיים משותפים, או אותו דבר או כלום... ולכן לדעתי הכעס על דבורלה

יפה היטבת להסביר ולהבהיר מה כ"כ עצבן אצלה

אנשיל עושה בשבילה המון, המון לפי היכולת שלו... הוא לא הלך ומתעקש לא לבוא לקראתה בכלום..

אממ
אני חושבת שאמנם שייע הלך אבל גם רצה גט היא זו שלא רצתה וחיה עם התקווה שאולי הוא עוד יחזור להיות האברך המתוק שהיא הכירה
היא זו שגם התעקשה לא לבוא לקראתו בשום צורה אפשרית הוא ניסה לשכנע אותה לבוא לגור איתו וכו' ומבלי לכפות עליה את השקפתו החדשה
היא התעקשה שרק כשהוא יחזור להיות שייע ויפסיק להיות שי היא תכיר בו חזרה
(למרות שאני באמת לא מבינה איך אדם שבעט בהכל עוד שומר לה את משכורותו ודואג לה. וכן, אני יודעת שזה שהוא בעט לא הופך אותו לאדם רע ובכל זאת....)
ואנשיל לעומת זאת מנסה כ"כ לשמח את הינדי ולעשות לה טוב
והינדי מנסה להבין אותו בכל דרך אפשרית וקונה בשבילו מדבקות ודפים לצייר
והזוגיות שלהם כזו מתוקה ותמימה
ואני בטוחה שאנשיל יהיה אבא מדהים לאסתי (אאל"ט) ולבאים אחריה
למרות ועל אף הכל

 

[אולטרא סגול]

בת כמה את?

חשיבה די שטחית ותפיסה די ילדותית של נישואין.

(היא יכלה כמובן לקבל את הגט. אבל מהות הנישואין ורגשות של אשה לבעלה זה דבר הרבה יותר מורכב).

לא עניינך.

אני יודעת שאם היה לה מטרה להמשיך לחיות איתו, היא הייתה באה איתו לדירה , הולכת אחריו וממשיכה לחיות איתו.
הוא לא ביקש ממנה להיות חיילת ולא מפקדת בצבא, לא ביקש פלאפון, כלום.
הוא כיבד אותה, והיא יכלה ללכת להיות איתו שם, ולאט לאט להחזיר אותו.
אישה בונה אישה הורסת.
שם הייתה לה אולי יותר השפעה עליו מאשר להישאר בבית קטן מקולף עם בגדי המצאה בשכונה חרדית
לא לטפח את עצמך, ולא לסגור את הדלת כשהוא מגיע לבקר.

ראינו בסיפור את אישתו של ארי, אישתו של שולם.
איך הבעלים שלהם חזרו, קצת עבודה אמונה.
ואולי גם אם לא היה חוזר להיות אותו האיש ההוא שהכירה בנישואין - אבל היה מתקרב ושומר על מה שחשוב לה,
זה היה צעד חכם יותר מלסבול ולא להתגרש.
אם היא היתה חכמה, הייתה הולכת איתו, שומרת על עצמה, הוא היה שומר על מה שחשוב לה,
ולא חסר סיפורים כאלה היום שהבעל חרדי והאישה לא,
ועדיין הם חיים באושר ושמחה כבר שנים....

הקב"ה מחה את שמו מעל פני המים בשביל שלום בית,
היא לא יכלה לעשות שום שום צעד בשביל לקבל אותו? לצאת מהשכונה , לצאת מהקיבוע המחשבתי, לקנות בגדים קצת יותר יפים,
לגור איתו ליד הבסיס / רבע שעה נסיעה?
הוא לא ביקש שתחלל שבת ולא שתלך עם קצר או תוריד כיסוי,
הוא מקבל אותה כמו שהיא, למה היא לא עשתה את זה?
[ועוד היא האישה,
לא האיש]
באמת למה?
היא שאלה רב אם מותר לה להיות ככה? לחיות כפרודה שנים?
היא שאלה רב אם אסור לה לסגור את הדלת שהוא בא? לשלוח לו אוכל לשבתות? להראות לו שאכפת ממנה?
למה היא לא באה לבקר אותו? אני באמת שואלת.
למה היא לא עשתה כלוםם במהלך השנים!!!!למה??????
התקשרה לומר שנה טובה? פעם אחת להתעניין בו?
הרי היא לא גרושההה, היא מותרת,
אז למה לא? לדבר מותר להם.
טיפשי שהיא נזכרה להתגעגע רק אחרי המוות בלי לעשות שום מאמץ נוסף אחדדדדד במהלך השנים, אחד.
ברמה של לבוא אליו לבסיס ולצאת לקפה.
להתקשר אחרי ה7 באוקטובר לבדוק שהוא חי. שהוא בסדר.
ידעת שהוא שם, לא?
סורי, אבל היא לא השקיעה מינימום בזוגיות שלה, ובמקום להכיל את השיגעון של בעלה , היא הפכה את עצמה למשוגעת.
נשים חכמות,
אנשים חכמים,
המשיכו לחיות עם הבעלים שלהם אחרי 6 שנים מאושרות , גם אם הבעל הפך לחולה נפש, וגם אם הבעל קיבל שיגעון.

ויותר מזה -
זוג חילונים אחד חוזר בתשובה אחד לא
וחיים ביחד...
נו, הוכחה שאפשר לחיות, היא יכלה לחיות
והיא בחרה שלא.
בחרה שלא.
הוא הציע לה והיא אמרה לא
ולא רק זה , דחתה ועשתה הכל כדי להראות איזה מסכנה היא
אם הייתה מספרת על עצמה שהתקשרה לומר לו כל ראש השנה שנה טובה, הייתי אולי אומרת עליה נקודת זכות,
אבל היא לא עשתה כלוםםםםםם חוץ מלהתמסכןןן המון לפני המוות
והמוןןןןןןןןןןן עוד יותר אחרי.

 

[ליליאן]

=
ואנשיל לעומת זאת מנסה כ"כ לשמח את הינדי ולעשות לה טוב
=

נכון.

ועדיין לצערי בעולם האמיתי,
זה לרוב לא מספיק.

 

[אולטרא סגול]

נכון.

ועדיין לצערי בעולם האמיתי,
זה לרוב לא מספיק.

זה מספיק. עובדה.
ובעל חולה זה משו אחר,
כל אישה שבעלה חלה אישתו תתגרש ממנו?
וכל איש שאישתו חוותה דיכאון לידה או משו יתגרש?

וואי

 

[ליליאן]

זה מספיק. עובדה.
ובעל חולה זה משו אחר,
כל אישה שבעלה חלה אישתו תתגרש ממנו?
וכל איש שאישתו חוותה דיכאון לידה או משו יתגרש?

וואי

עובדה שמה?

את מדברת תיאורתית.
אני רואה את האנשים בבתי חולים.

אני מלווה מקרים כאלו יום יום.
אני רואה גירושין מאוד כואבים.
של פגעות קוגטיביות קשות, ובני זוג אהובים ומסורים.


הסיפור נפלא. באמת.
הלוואי שבחיים זה היה כ"כ ברור לאנשים.

מסתבר שפגיעה קוגניטיבית היא לא כמו דיכאון אחרי לידה.
(אני מתיחסת למצב שלו בספר הראשון,
בחומרה ובחוסר שיתוף פעולה שלו).

ובאמת, ומי שמכיר את הנושא,
חסר הרבה מאוד מה שבאמת עובר עליה.
החרגעים הבודדים שלה,
התסכולים שלה,
המקורות תמיכה שלה.
אצל שייני זה כן בא לידי ביטוי (מעט מזעיר).

רגעים הרגעים ה'לא יפים' שלו.
האימפולסיביות שלו בבית, כמו שהיתה בבי"ח.
הדרך שלו לפרוק נכון
(לא הגיוני האיפוק שלו בבית מול ההתנהלות בבי"ח.
כשלא מבינים לא מבינים בשום מקום.
כשמסותכלים שלא מבינים, זה קורה בכל מקום.)

כי ככה זה בחיים האמיתיים.
לא יכול להיות שהאשה תמיד מבינה.
ולאט יכול להיות שהוא תהין סבלני כלפיה. במצבו.

איך היא יציבה ורגועה,
בהריון,
בלי טיפול נוירופסיכולוגי,
בלי משפחה תומכת,
בלי מערכת שיקומית טיפולית שמסבירה את מהות הקשים.
בלי קבוצנה של חולים נוספים.
בלי עזרה בבית.
בלי אסטרטגיות לתקשורת.
זה קצת פנטזיה.

 

[אולטרא סגול]

אני לא מדברת תיאורתית,
לצערי


אלא מדברת מידיעה והכרות של אנשים כאלה
הבעל חולה אנוש ברמה של טיטולים ופיליפיני איתם בבית,
של איש חולה במחלה סופנית, והוא רק חודשיים אחרי חתונה,
של אישה שבעלה צמח והיא לא מוותרת עליו ועל להיות לידו תורנות צמודה עם כל הילדים,
על אישה [ ותתפללו עליו] שהבעל לוקח סמים כדי שלא יכאב לו, הוא בקושי מזהה אותה,
על סבא שלי שאיבד את הזיכרון ואישתו נשארת איתו באהבה
על מה את מדברת? אישה שמתגרשת מבעלה כי הוא חולה , אני לא רוצה להגיד מה היא.
לא רוצה.

וחוץ מזה איך זה מתקשר לשייע ודבורהלה?
הוא לא היה חולה, והיא על כל פנים- קצת כן....
עצם זה שלא התייעצה עם רב / דמות סמכותית, מטפלת רגשית, משוווו
ושלא ניסתה עוד פעם אחת לדבר על ליבו במהלך ה10 שנים האלו, אפילו פעם אחת לא שאלה אותו בשנת תש"פ נגיד,
בכוחה של אישה וחכמה שה' נתן בה,
מעיד הרבה הרבה על הצמצום המחשבתי שהיא חיה בו
בלי להבין שאפשר לחיות אחרת, באושר.

 

[ACHOT KTANA]

עובדה שמה?

את מדברת תיאורתית.
אני רואה את האנשים בבתי חולים.

אני מלווה מקרים כאלו יום יום.
אני רואה גירושין מאוד כואבים.
של פגעות קוגטיביות קשות, ובני זוג אהובים ומסורים.


הסיפור נפלא. באמת.
הלוואי שבחיים זה היה כ"כ ברור לאנשים.

מסתבר שפגיעה קוגניטיבית היא לא כמו דיכאון אחרי לידה.
(אני מתיחסת למצב שלו בספר הראשון,
בחומרה ובחוסר שיתוף פעולה שלו).

ובאמת, ומי שמכיר את הנושא,
חסר הרבה מאוד מה שבאמת עובר עליה.
החרגעים הבודדים שלה,
התסכולים שלה,
האימפולסיביות שלו בבית, כמו שהיתה בבי"ח.
המקורות תמיכה שלה.
אצל שייני זה כן בא לידי ביטוי (מעט מזעיר).

בלי טיפול נוירופסיכולוגי,
בלי משפחה תומכת,
בלי מערכת שיקומית טיפולית שמסבירה את מהות הקשים.
בלי קבוצנה של חולים נוספים.
בלי עזרה בבית.
בלי אסטרטגיות לתקשורת.
זה קצת פנטזיה.

כי את חווה את זה שם...
אני מכירה יותר מזוג אחד
שאחד מבני הזוג חלה וכן במקרה אחד גם נפגע קוגנטיבית
והם חיים בשלום ושלווה ובאהבה
ובהקרבה אדירה של בן הזוג הבריא למען זה החולה (הקרבה לטובה כן?)
ובמחילה ממש ממש כעסתי על כל מי שניסה להניע את הינדי להתגרש

 

[מירית לוי]

אתן צודקות הסברתן ממש טוב זה נכון שדבורהל'ה היתה לעשות קצת יותר מאמץ ולהשקיע יותר בזוגיות שלהם
לא הבנתי אותכם כך מלכתחילה חשבתי שאתן לא מבינות למה היא נתקעה ולא התחתנה אחרי שהוא עזב אותה
אבל אני חושבת שכן מוזכר שהיא שאלה רב- אבל אני לא בטוחה (נראה לי שהיא שאלה רק אם מותר לה לא להתגרש)
אני גם מכירה זוג כזה שאישה חזרה בתשובה והם התגרשו ואח"כ התחתנו שוב והבעל חילוני והאישה חרדית והם זוג מהמם שמעריך אחד את השני ומקבל אחד את השני ואני מאמינה שלא חסרים זוגות כאלו

לגבי הינדי ואנשיל גם אני כעסתי על כל מי שאמר להינדי להתגרש זה שאחד מבני הזוג נהיה חולה לא אומר שצריך לברוח זוגיות זה לא רק מתי שכיף ויפה אלא גם נמדדת כאשר השני צריך אותך ואתה צריך "להקריב" למעני ותת את כל כולך בשבילו

 

[ליליאן]

אני לא מדברת תיאורתית,
לצערי


אלא מדברת מידיעה והכרות של אנשים כאלה
הבעל חולה אנוש ברמה של טיטולים ופיליפיני איתם בבית,
של איש חולה במחלה סופנית, והוא רק חודשיים אחרי חתונה,
של אישה שבעלה צמח והיא לא מוותרת עליו ועל להיות לידו תורנות צמודה עם כל הילדים,
על אישה [ ותתפללו עליו] שהבעל לוקח סמים כדי שלא יכאב לו, הוא בקושי מזהה אותה,
על סבא שלי שאיבד את הזיכרון ואישתו נשארת איתו באהבה
על מה את מדברת? אישה שמתגרשת מבעלה כי הוא חולה , אני לא רוצה להגיד מה היא.
לא רוצה.

זה עדיין לא פגיעות קוגנטיביות.
אלצהיימר זה סיפור אחר, זה גם גיל אחר.
ואני לא נגד להשאר ביחד.
אבל מציאות שזה קורה.
ואף אחד תללא יכול לשפוט את מי שזה קרה לו.

וחוץ מזה איך זה מתקשר לשייע ודבורהלה?
הוא לא היה חולה, והיא על כל פנים- קצת כן....
עצם זה שלא התייעצה עם רב / דמות סמכותית, מטפלת רגשית, משוווו
ושלא ניסתה עוד פעם אחת לדבר על ליבו במהלך ה10 שנים האלו, אפילו פעם אחת לא שאלה אותו בשנת תש"פ נגיד,
בכוחה של אישה וחכמה שה' נתן בה,
מעיד הרבה הרבה על הצמצום המחשבתי שהיא חיה בו
בלי להבין שאפשר לחיות אחרת, באושר.

כי כל הדיבור הזה הוא נורא דיכוטומי.
הכל שחור-לבן.
ברור שהוא אשם - ברור שהוא לא אשם.
ברור שהיא טועה - ברור שהיא לא טועה.

אם יש משהו שלמדתי בנושא הזה ספיציפית,
וזה לא מילים שלי,
שבגרות נפשית נמדדת, בין השאר,
ביכולות דויאליות ודיאלקטיות.
ביכולות למצוא תחום אפור.
להבין את שני הצדדים.
גם את מי שבחר ללכת, וגם את מי שבחר להשאר.

 

[אולטרא סגול]

כי את חווה את זה שם...
אני מכירה יותר מזוג אחד
שאחד מבני הזוג חלה וכן במקרה אחד גם נפגע קוגנטיבית
והם חיים בשלום ושלווה ובאהבה
ובהקרבה אדירה של בן הזוג הבריא למען זה החולה (הקרבה לטובה כן?)
ובמחילה ממש ממש כעסתי על כל מי שניסה להניע את הינדי להתגרש

אני מכירה 20 זוגות כאלה לפחות...

 

[ליליאן]

כי את חווה את זה שם...
אני מכירה יותר מזוג אחד
שאחד מבני הזוג חלה וכן במקרה אחד גם נפגע קוגנטיבית
והם חיים בשלום ושלווה ובאהבה
ובהקרבה אדירה של בן הזוג הבריא למען זה החולה (הקרבה לטובה כן?)
ובמחילה ממש ממש כעסתי על כל מי שניסה להניע את הינדי להתגרש

אני גם.
ב"ה.



אבל מי שכן עזב,
אף אחד בעולם לא יכול לשפוט אותו.

 

[אולטרא סגול]

אני גם.
ב"ה.

אבל מי שכן עזב,
אף אחד בעולם לא יכול לשפוט אותו.

אנחנו מדברות על 2 דברים שונים,
את על אנשיל
ואני על דבורהלה, ולא לא היה לו שום נכות קונגטיבית,וחילוני וחרדי יכולים לחיות יחד בשמחה, והיא לא ניסתה אפילו.
מזוכיזם.

אותי גידלו על-
אם לא תנסי - לא תדעי.
והיא לא ניסתה. ואיך שרק אמר לה על זה השתגעה עליו , צעקה ובכתה.

הורים מתמודדיםם היום לילד נושר, שיושב עם פלאפון באמצי יום כיפור בסלון,
הורים מתמודדים עם בחורה מחללת שבת בבית שלהם,
ויש הוראה לא לזרוק אותם. לקבל אותם, להכיל.
יש מלא רבנים, מטפלים, מכונים, אנשי דת ודעת שמתעסקים עם זה,
ואם ילד יוצא מהדרך - ויש הוראה להשאירו בבית , לקרב, להתקרב, ולרדת לשפה שלו,
למה כשבעל יוצא - לא???
מה ההבדל?

 

[ACHOT KTANA]

אף אחד בעולם לא יכול לשפוט אותו.

נכון.
אבל פה לא מדובר על זה.
מדובר אישה יחסית צעירה 25 + - שהחליטה לחכות לבעל שנטש הכל, ולא עושה שום דבר ע"מ לנסות באמת להשאר לחיות איתו