דרוש מידע קידישיק , מלאנז' ופסטל בלו תעזרו לי לפצח את החידה?

בלת"ק חלקי, בתחילת אלול, באדר, מתחילות ההתרמות הקהילתיות השכונתיות לכרטיסי התווים לחג הקרוב, הקמפיינרים מוציאים כרזוצ ושלטים
וקוראים לנו חברי הקהילה, אלה שמרוויחים טיפה יותר מכדי להיות זכאים להנחות בתמת, לאלה שמבחן ההכנסה שלהם בדרך כלל לא עובר גבאי צדרה ןלא משנה כמה ההוצאות מטורפות כדי לעמוד בהכנסה הזו )צהרונים/ רכב ועוד(
אנשים כאלה בדרך כלל לא מאפשרים לעצמם לקנות בתחילת עונה בחנויות האלה ומפרנסים את נקסט, שיין ומכירות הסוף עונה אבל הם גם אלה שעליהם בונים להוראת קבע בכל ההתרמןת האלה
עעשין זה ברור איזה צד מביא פה את התגובות התמהות...
אני גם לא כ''כ מבינה את חוסר הפירגון.
כן, אם אני תורמת לטובה וברכה וזה מגיע לאמא שרוצה לראות את הילדים שלה לבושים טוב וחמים, והיא קונה בקידישיק תחילת עונה - מחירים סבירים בהחלט.
זו צדקה יפיפייה! מה יעזור לכם אם היא תדחף ותקנה בסוף עונה אחרי שכל החורף הם הלכו סמטרטוטים.
כן, זו צדקה ממש מהודרת לתת למשפחות אברכיות להתלבש בכבוד ובתחילת עונה, ומי שלא מסכים - לא חייב לתרום.
 
העקרון של 2 רמות מחירים מתאים גם לשם.
ואולי באמת שיפתחו חנות במקום זול יותר עם רמות מחירים נמוכות יותר?
אולי יהיו אנשים שיעדיפו את החסכון במחיר?

בד"כ המוכרות מעקמות את האף כאילו ביקשתי מהן בקשה מופרזת, מזהירות אותי 3 פעמים שזה לא מדויק ולא תמיד נכון, ואז מואילות בטובן לבדוק.
ולזה בדיוק אני מתכוונת כשאני אומרת שרמת השירות שלהם לא תואמת את רמת המחירים.
למה בחנויות היוקרתיות את מקבלת שירות וואו?
נכנסת לשם בודקים אותך עם אף למעלה כאילו לא יודעת מה, אלא אם כן מכירים אותך ואז עד חצי המלכות, יש חנויות כאלה שאני לא נכנסת רק בגלל המבט המעצבן הזה שמסתכלים עליי
אישית ביקרתי היום בקידישיק סניף מכבי בבני ברק והדס בפינת הרב קוק קיבלתי יחס מצוין לא יודעת מה כל הקיטורים שהולך פה, תמיד יש את העומס שהולך ממש לפני החגים והמוכרות לא משתלטות וזה הגיוני, אישה שיוצאת בזמנים כאלה צריכה לצאת עם יותר סבלנות ואורך רוח
 
ממש לפני החגים והמוכרות לא משתלטות וזה הגיוני
לא, זה לא הגיוני.
בשעת עומס צריך לתגבר מוכרות!
זו לא הפתעה שמגיעים חגים והחנויות עמוסות, למה לזלזל בלקוחות ולהשאיר אותה כמות מוכרות כמו של אחרי צהרים מנומנם בחודש תמוז?
 
אני גם לא כ''כ מבינה את חוסר הפירגון.
כן, אם אני תורמת לטובה וברכה וזה מגיע לאמא שרוצה לראות את הילדים שלה לבושים טוב וחמים, והיא קונה בקידישיק תחילת עונה - מחירים סבירים בהחלט.
זו צדקה יפיפייה! מה יעזור לכם אם היא תדחף ותקנה בסוף עונה אחרי שכל החורף הם הלכו סמטרטוטים.
כן, זו צדקה ממש מהודרת לתת למשפחות אברכיות להתלבש בכבוד ובתחילת עונה, ומי שלא מסכים - לא חייב לתרום.
הסיפור של החוסר פרגון הוא ממש לא קידישיק....
קידישיק זה הסטנדרט ההגיוני.
הסיפור מתחיל שהכרטיסים ממומשים באלפי שקלים בחנויות כמו גלורי, בנים, טיפטופ, קידס מוד ועוד.
ואז הבעל מסתובב שבור כולו וכל הקהילה מתגייסת לממן לו את המכולת והנעליים והחולצות שלו...

חוסר הפרגון לא מופנה לכל מי שנזקק לעזרה, אלא לתופעה תרבותית של בחירה בחיי צדקה.

כולנו מבינים היטב את המשפחות האברכיות שבהן האמא ממצה את יכולת ההשתכרות שלה, המשפחה חיה בצניעות יחסית, וכשמגיעים חגים יש צורך ממשי בעזרה כדי לסגור את המאזן השנתי. שם כולם מפרגנים, מבינים את הקושי, ואף תורמים בשמחה. (וכן שיקנו סטים יפים בקידישיק, זה ממש המצווה מלכתחילה הכי מהודר שיש)


הבעיה נוצרת מול משפחות שבוחרות לחיות על צדקה כדרך חיים: האמא עובדת שעות קצרות בלבד, הבית משופץ ומפואר (כל שנה כמעט), הכול מתנהל ברמת צריכה גבוהה. קונים מותגים יקרים בקלות ובכמויות, ובמקביל שולחים את הציבור או את קופות הצדקה לממן את המכולת.
בינתיים, אנחנו – שאיננו זכאים לעזרה מפאת ההכנסה הגבוהה יחסית – חוסכים, קונים בסוף עונה, או מזמינים משיין ועלי אקספרס.
ולא זה לא סיפור ספציפי של משפחה אחת או שתיים, ברור לי שכל אחד פה מכיר לפחות שתיים שלוש משפחות בסביבתו שחיות ככה...
זה יוצר פרדוקס: מצד אחד מתפללים יום־יום “אל תצריכני לידי מתנת בשר ודם”, ומצד שני מתרגלים לתרבות של מחיה מכספי צדקה, כולל מותרות כמו בגדי יוקרה.

מחיה – כן. לוקסוס מכספי צדקה – לא.
 
לא, זה לא הגיוני.
בשעת עומס צריך לתגבר מוכרות!
זו לא הפתעה שמגיעים חגים והחנויות עמוסות, למה לזלזל בלקוחות ולהשאיר אותה כמות מוכרות כמו של אחרי צהרים מנומנם בחודש תמוז?
וקופה אחת
 
ואגב הטעות הרווחת שעשירים מחו"ל ממנים את זה.
זה היה לי מוזר כי אני זוכרת כמה וכמה פעמים שתרמנו עבור זה
אז ביררתי את זה עכשיו שוב (וגם בדקתי בקבלות) וזה חלק (החלק הארי) עשירים מחו"ל וחלק הקהילה צריכה להביא.
(זה מותנה באחוז מסוים שהקהילה צריכה להביא כדי שהגבאי יוכל לקבל עבור הקהילה שלו את הטובה וברכה/ חסדי יעקב)
 
(הייתי מרוצה מאוד מקולקציה שקניתי שנה שעברה באליאקספרס-יצרנית חרדית, אחרי כביסות ומייבש נראה חדש בסוף העונה ואני העברתי לשכנה שממש התלהבה מזה)
אז השנה שוב הזמנתי שם סט
והזמנתי דברים יפים בטמו ואלי אקספרס, סריגים לשלושת הילדים ביחד בכמעט מאה שקל וכדו'
הילדים שלי לבושים מושלם, המטופחים של הגן
אם אפשר להזמין בגדים מהממיםבזול אז באמת מה העניין לקנות בקידישיק? זה לא איזה סטייל...
אני מפחדת להזמין כי לא יודעת איך יגיע ואם המידה תהיה טובה, וגם לא ראיתי שם דברים כאלה זולים, אבל מי שמוצאת, מצוין לה...
 
א ראיתי שהאיכות של אידישקייט גבוהה משל קידישיק
ממש לא
הגזרות לא מוצלחות
והטריקו שלהם נהיה סמרטוט אחרי חודש
טוב בגלל כל המלל פה החלטתי לצאת היום לקנות סריגים לבנים שלי ונכנסתי גם לחנויות של ההיי לעוול כמו שקראו לזה כאן
המחירים של קידישיק והדס לא מתקרבים לחנויות היוקרתיות
בחנויות הסטנדרט עלה בין 100 ל120 שקלים סריג לשבת בחנויות היקרות יותר התחיל ב240 אז מי שכתבה פה שהמחירים כמו בחנויות היקרות מצטערת לאכזב אותך אבל ממש לא מתקרב
ושאני צריכה לקנות לשלושה בנים זה שיקול משמעותי.
אז תודה לכם בכל אופן בזכותכם התחדשנו לחג .
אז גם אני הייתי אתמול בקידי שיק
והמוכרות היו אדיבות ונחמדות
הביאו לי מידות שרציתי
ומצאתי בגדים יפים לבנים לשבת בסגנון עדין ומכובד לבני תורה
איך כל זה בא לידי ביטוי בסוף עונה?
אם שמלה שקניתי ב480 בתחילתה זרוקה בסוף עונה ב130?
לא נראה לי שהחנויות מפסידות בסוף עונה..

(אני ממש לא מדברת על כרטיסים למיניהם, אלא רק למחירים המוגזמים)
בחנויות החרדיות שהן לא רשתות אין בסוף עונה 70%
המקסימום זה 50% בסוף של הסוף עונה
 
אני מדברת ספציפית על סניף חיפה-
שאלתי בקידישיק והם אמרו שיש להם רק מלנג' וקידישיק.
לפסטל בלו יש סניף נפרד.

ממש לאחרונה הם מיתגו את החנות הוותיקה במיכאל כפסטל בלו
ופתחו בהרצל קידישיק ( כנראה קנית לפני השינוי )
איפה זה נמצא בהרצל?
לפני ר"ה נכנסתי לסניף במיכאל והופתעתי לגלות שהיום זה פסטל בלו
 
הסיפור של החוסר פרגון הוא ממש לא קידישיק....
קידישיק זה הסטנדרט ההגיוני.
הסיפור מתחיל שהכרטיסים ממומשים באלפי שקלים בחנויות כמו גלורי, בנים, טיפטופ, קידס מוד ועוד.
ואז הבעל מסתובב שבור כולו וכל הקהילה מתגייסת לממן לו את המכולת והנעליים והחולצות שלו...

חוסר הפרגון לא מופנה לכל מי שנזקק לעזרה, אלא לתופעה תרבותית של בחירה בחיי צדקה.

כולנו מבינים היטב את המשפחות האברכיות שבהן האמא ממצה את יכולת ההשתכרות שלה, המשפחה חיה בצניעות יחסית, וכשמגיעים חגים יש צורך ממשי בעזרה כדי לסגור את המאזן השנתי. שם כולם מפרגנים, מבינים את הקושי, ואף תורמים בשמחה. (וכן שיקנו סטים יפים בקידישיק, זה ממש המצווה מלכתחילה הכי מהודר שיש)


הבעיה נוצרת מול משפחות שבוחרות לחיות על צדקה כדרך חיים: האמא עובדת שעות קצרות בלבד, הבית משופץ ומפואר (כל שנה כמעט), הכול מתנהל ברמת צריכה גבוהה. קונים מותגים יקרים בקלות ובכמויות, ובמקביל שולחים את הציבור או את קופות הצדקה לממן את המכולת.
בינתיים, אנחנו – שאיננו זכאים לעזרה מפאת ההכנסה הגבוהה יחסית – חוסכים, קונים בסוף עונה, או מזמינים משיין ועלי אקספרס.
ולא זה לא סיפור ספציפי של משפחה אחת או שתיים, ברור לי שכל אחד פה מכיר לפחות שתיים שלוש משפחות בסביבתו שחיות ככה...
זה יוצר פרדוקס: מצד אחד מתפללים יום־יום “אל תצריכני לידי מתנת בשר ודם”, ומצד שני מתרגלים לתרבות של מחיה מכספי צדקה, כולל מותרות כמו בגדי יוקרה.

מחיה – כן. לוקסוס מכספי צדקה – לא.
סליחה... אבל הלכת רחוק....
זה נשמע שמטעינים 10000 ש"ח
בואו לא נגזים ..הולכים קונים סט אחד נחמד בקידישיק במחיר סביר
משאירים לגרביים קישוטי שיער קצת נעליים והופ.... נגמר...

ומי אמר שהכל זה טובה וברכה???
יש גם מתנות חג מהעבודה בכרטיסיםלמשל בעבודה שלי יש אפשרות למתנה או למימוש של 1000 ש"ח שי כארד וזה מה שאני בוחרת

אז שכל אחד יסתכל בכרטיס של עצמו ולא של מי שלידו..
 
איפה זה נמצא בהרצל?
לפני ר"ה נכנסתי לסניף במיכאל והופתעתי לגלות שהיום זה פסטל בלו
בהרצל פינת סוקולוב.
כמה בניינים לפני בנק פאגי
 
אני מתעסקת עם חנות לבגדי ילדים ונערות שלא מקבלת שום כרטיס צדקה - מתנה וכו'
ואם כל זה המחירים עולים למה??? כי אם הייתם יודעים כמה מעלים כל פעם לקונטיינר להביא מחו"ל הייתם מבינים את העלית המחירים.

ואגב מה עוד גורם לעליית המחירים שמתן לב איפה כל החנויות האלו נמצאות??????
היום הכל זה כמעט זה בקניונים שפעם זה לא היה והשכירות כפול ומכופל ומישהו צריך לשלם את זה
למשל קידישיק בהאקרדו אתם יודעים כמה עולה שם שכירות????????


מי זוכר לפני אפילו לא 3 שנים נעל של פפיה עלה 179 ואח"כ 189 ואח"כ 199 ואח"כ 209 ואח"כ????????????
ואח"כ 239!
זה המחיר לצעד ראשון!
 
צדקה ניתנת לפי אמות המידה של המקבל ולא של הנותן
וחבל מאוד, לדעתי, להרוס את טוהר המצווה על ידי בדיקות ודקדוקים...
 
הסיפור של החוסר פרגון הוא ממש לא קידישיק....
קידישיק זה הסטנדרט ההגיוני.
הסיפור מתחיל שהכרטיסים ממומשים באלפי שקלים בחנויות כמו גלורי, בנים, טיפטופ, קידס מוד ועוד.
ואז הבעל מסתובב שבור כולו וכל הקהילה מתגייסת לממן לו את המכולת והנעליים והחולצות שלו...

חוסר הפרגון לא מופנה לכל מי שנזקק לעזרה, אלא לתופעה תרבותית של בחירה בחיי צדקה.

כולנו מבינים היטב את המשפחות האברכיות שבהן האמא ממצה את יכולת ההשתכרות שלה, המשפחה חיה בצניעות יחסית, וכשמגיעים חגים יש צורך ממשי בעזרה כדי לסגור את המאזן השנתי. שם כולם מפרגנים, מבינים את הקושי, ואף תורמים בשמחה. (וכן שיקנו סטים יפים בקידישיק, זה ממש המצווה מלכתחילה הכי מהודר שיש)


הבעיה נוצרת מול משפחות שבוחרות לחיות על צדקה כדרך חיים: האמא עובדת שעות קצרות בלבד, הבית משופץ ומפואר (כל שנה כמעט), הכול מתנהל ברמת צריכה גבוהה. קונים מותגים יקרים בקלות ובכמויות, ובמקביל שולחים את הציבור או את קופות הצדקה לממן את המכולת.
בינתיים, אנחנו – שאיננו זכאים לעזרה מפאת ההכנסה הגבוהה יחסית – חוסכים, קונים בסוף עונה, או מזמינים משיין ועלי אקספרס.
ולא זה לא סיפור ספציפי של משפחה אחת או שתיים, ברור לי שכל אחד פה מכיר לפחות שתיים שלוש משפחות בסביבתו שחיות ככה...
זה יוצר פרדוקס: מצד אחד מתפללים יום־יום “אל תצריכני לידי מתנת בשר ודם”, ומצד שני מתרגלים לתרבות של מחיה מכספי צדקה, כולל מותרות כמו בגדי יוקרה.

מחיה – כן. לוקסוס מכספי צדקה – לא.
כמה שקט נפשי יש לי
שאני תורמת את הצדקה לקופת הצדקה השכונתית
ולא הולכת לחפש אחרי משפחות שקונות כאן ולא כאן ומשפצות פעם בX שנים ולא Y
כשאני אגיע לשמים וישאלו אותי למה תרמתי למשפחת A ש"חיה על כספי צדקה"
אוכל להגיד שקיימתי את מצוות צדקה בהידור לפי "עניי עירך קודמים" ולא לפי מי שנראה לי צריך יותר והתפללתי שהכסף הזה יגיע לידיים נכונות ויעשה בו שימוש ראוי...
ושאת הטענות יפנו לקופה שלא בדקו אחריהם כמו שצריך
 
הסיפור של החוסר פרגון הוא ממש לא קידישיק....
קידישיק זה הסטנדרט ההגיוני.
הסיפור מתחיל שהכרטיסים ממומשים באלפי שקלים בחנויות כמו גלורי, בנים, טיפטופ, קידס מוד ועוד.
ואז הבעל מסתובב שבור כולו וכל הקהילה מתגייסת לממן לו את המכולת והנעליים והחולצות שלו...

חוסר הפרגון לא מופנה לכל מי שנזקק לעזרה, אלא לתופעה תרבותית של בחירה בחיי צדקה.

כולנו מבינים היטב את המשפחות האברכיות שבהן האמא ממצה את יכולת ההשתכרות שלה, המשפחה חיה בצניעות יחסית, וכשמגיעים חגים יש צורך ממשי בעזרה כדי לסגור את המאזן השנתי. שם כולם מפרגנים, מבינים את הקושי, ואף תורמים בשמחה. (וכן שיקנו סטים יפים בקידישיק, זה ממש המצווה מלכתחילה הכי מהודר שיש)


הבעיה נוצרת מול משפחות שבוחרות לחיות על צדקה כדרך חיים: האמא עובדת שעות קצרות בלבד, הבית משופץ ומפואר (כל שנה כמעט), הכול מתנהל ברמת צריכה גבוהה. קונים מותגים יקרים בקלות ובכמויות, ובמקביל שולחים את הציבור או את קופות הצדקה לממן את המכולת.
בינתיים, אנחנו – שאיננו זכאים לעזרה מפאת ההכנסה הגבוהה יחסית – חוסכים, קונים בסוף עונה, או מזמינים משיין ועלי אקספרס.
ולא זה לא סיפור ספציפי של משפחה אחת או שתיים, ברור לי שכל אחד פה מכיר לפחות שתיים שלוש משפחות בסביבתו שחיות ככה...
זה יוצר פרדוקס: מצד אחד מתפללים יום־יום “אל תצריכני לידי מתנת בשר ודם”, ומצד שני מתרגלים לתרבות של מחיה מכספי צדקה, כולל מותרות כמו בגדי יוקרה.

מחיה – כן. לוקסוס מכספי צדקה – לא.
את מכירה מקרוב כאלה משפחות?
כי אני ממש לא!
כל מי שאני מכירה שחיים בדחקות (ולצערי יש בסביבה שלי לא מעט)
זה ממש לא מבחירה,
וזה מרגש אותי לראות את השמחת חג שלהם בחגים עם בגדים חדשים וסטים לכל הילדים
יבורכו התורמים של כל הפרויקטים האלה
 
לטובה וברכה שעליהם דובר פה בעיקר
אין שום קמפיין התרמה כאן, הם מתרימים רק עשירים בחול.
אז די עם התסכול
ממש לא נכון
על כל משפחה שמצטרפת למעגל המשפחות המקבלות הגבאי צריך לארגן איקס משפחות תורמות
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה