עלת"ק.
עם לקרוא תגובות קודמות.
כהרגלי...
מי שיודע יודע.
1.
WOW.
כמות התמיכה והערכה לגיבורה.
כמעט כל תגובה ציינה עידוד ודברי שבח.
2.
סיפורים אישיים.
החלפת חוויות.
מידע נוסף.
3.
הצעות פרקטיות.
מה לעשות ואיך לומר זאת.
ועכשיו לדברים שלי.
פירטתי, לתמצת ולסכם, זה קשה,
הנושא מאוד מורכב.
שאלת רב מותאמת לצורך האישי של כל אדם.
אני לא רואה צורך להגיב, הרב אמור לענות.
מה כן?
היכרות אישית בתחום.
משפחה, חברים, עבודה.
1.
חו"ל וכאן - זה הבדל שמיים וארץ.
מנטלית זה מרגיש רחוק.
ומה שקורה בחו"ל נשאר בחו"ל.
וד"ל.
2.
אירוע צוות מקצועי לא דומה לבילוי משותף!
בראשון עלול ומצוי בעיות.
בשני אין סיכוי שלא.
3.
עבודה בנפרד או עבודה עם,
זה רע וטוב תלוי באדם.
חלק ישמחו בתמיכה הקבוצתית.
חלק יעדיפו את הבידול האישי.
זה ענין של אופי, לא רק.
סוג העבודה והצורך המקצועי הם פקטור משמעותי.
לא דומה אופן ספייס למזכירה אישית לבוס...
4.
לא בדיוק נשמע שזה רלוונטי במקרה הנ"ל...
אבל.
יש גם פעמים כשרות וטובות.
יש מקומות עבודה בהפרדה מלאה.
יש טיולים בארץ ובחו"ל בהפרדה מלאה.
כלל מקומות הטיול והחוויות הנלוות מותאמות באופן מלא לציבור החרדי.
לפעמים אפילו בתכנון מראש מול אשת צוות מהקבוצה.
כל הטוב הזה מגיע ב2 תנאים עיקריים:
1. חברה גדולה.
2. דרישה נחרצת מהעובדות החרדיות.
תנאי 2 הוא הסיפור העיקרי!
5.
סיכום.
אחרי שלל הברכות והחיזוקים בשרשור...
גם אני מצטרף.
נִיצֶּבֶת נַעֲרָה
מוּל חֲוָיָה מְגָרָה
כְּנֶגְדָּהּ תּוֹרָה
זוֹהֶרֶת כְּנוּרָה
בַּת יִשְׂרָאֵל בִּגְבוּרָה
חֲזָקָה, חַלָּמִישׁ צוּרָה
בִּתְמוּרָה, בַּעֲבוּרָהּ
יָחִישׁ גְּאוּלָּה בִּמְהֵרָה
---
יהודי פשוט.
מקנא בזכות.
הנושאים החמים
