התייעצות כתבה בעיתון משפחה

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #22
דבר ראשון זה באמת מזעזע
אבל בא לא נשכח שבירושלים של אסיה מלא כאלו סיפורים לא רק ברמות אלא בירושלים במרכז
2 הרב ארהן קלוגר הוא סופר מוכשר וזה מעניין שכל חג יש לו סיפור מצמרר
אלא הבסיס אמיתי אבל הרוב הוא לא אמיתי
והראיה לזה שהוא כותב שאם יש מפקפקים בזה אם זה מוגזם אז זה היה הרבה יותר גרוע
(כמו שערבי תמיד יגיד לך תאמין לי ולכן בחיים אל תאמינו לו)
לסיכום באמת צריך לשים לב לאחרים כי אני בטוח שיש כאלו סיפורים ואנחנו לא נשמע מהם מכיוון שהם לא גדלו כסופרים
אבל לנו יש חובה לעזור להם
אם כמו שאתה כותב שרוב של הסיפור לא אמיתי. ורק הבסיס.
הוא לא היה הולך להיפגש אם השרת ולא היה מעלה תמונה שלו איתו על גבי עיתון מפורסם
(נקודה למחשבה)
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
2 הרב ארהן קלוגר הוא סופר מוכשר וזה מעניין שכל חג יש לו סיפור מצמרר
מי יודע כמה ילדים עוברים סיפורים מחרידים
והוא היחיד שזועק את זה החוצה ..........
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
הסיפור מרגש מאוד
אבל לא הבנתי את השאלה
לא זכור לי שהוא כתב שהוא סבל בשביל או בגלל לימוד תורה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
בגיליון אחר הוא כתב על איך הלך לאסוף כסף בשביל נישואיו כבחור שאין לו כלום
כך שהסיפור בהחלט אמין
גם אשתו עברה סיפור לא פשוט
ושניהם עבדו ועובדים קשה על מנת להתעלות מהמקום ההוא
קצת הזוי מי שכותב שהסיםור לא אמיתי
 
נערך לאחרונה ע"י מנהל:
  • הוסף לסימניות
  • #28
מכיר את ר' אהרן קליגר, הוא איש מיוחד במינו ורואים שבגלל מה שהוא עבר אז היום הוא דואג לכל אחד והוא אדם מאוד רגיש לזולת, זה לא רק העניין של לימוד התורה ממש לא, אלא יותר סגנון משפחת רווחה, רמות פולין היתה באמת שכונה של עוני, אבל הסיפור שלו זה הרבה יותר מעוני, אלא בעיה יותר עמוקה
יישר כח לר' אהרן שהעלה את הסיפור הקשה הזה, בעל המסר החזק, והלוואי שנדע לשים לב לאנשים והילדים השקופים והמסכנים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
מכיר את ר' אהרן קליגר, הוא איש מיוחד במינו ורואים שבגלל מה שהוא עבר אז היום הוא דואג לכל אחד והוא אדם מאוד רגיש לזולת, זה לא רק העניין של לימוד התורה ממש לא, אלא יותר סגנון משפחת רווחה, רמות פולין היתה באמת שכונה של עוני, אבל הסיפור שלו זה הרבה יותר מעוני, אלא בעיה יותר עמוקה
יישר כח לר' אהרן שהעלה את הסיפור הקשה הזה, בעל המסר החזק, והלוואי שנדע לשים לב לאנשים והילדים השקופים והמסכנים.
גדלנו ברמות פולין.
לא הכרנו משפחה ברמת עניות כזו .
כואב נורא לחשוב שככה עברה משפחה בשכונה ואיש לא שם אל לב.
כל יום שישי עבר הנציג של ''קופה של צדקה'' והתרים בבתים-תמהני איך ה''קופה'' לא הבחינה במשפחה בה ילד צם מידי יום 17 שעות.

היה את רבי נתן האמריקאי ז''ל (שכחתי את שם משפחתו)שנתן למשפחות בלב אוהב,
כנראה שבמקרה של הסיפור דנן הילדים היו מאופקים ומחונכים באופן מיוחד כך שהסיפור לא גלש החוצה ולכן נבצר מאנשי החסד לעזור.
כנערה התנדבתי בכמה בתים קשים ותמיד היו ארגזי אוכל ותרומות מגיעים לבתים.
מאד כואב לי שכך עברו הילדים האלה
(ומשום כבוד המשפחה אל תתפלמסו פה האם וכיצד אדם רק למד תורה בלי לדאוג לרווחת ילדיו משום שהם נתנו להם עולם ומלואו באוצרות הרוח וגידלו ילדים למופת כדוגמת ר' אהרן שדואג להרבה אנשים כיום...)

סיפור קשה ומזעזע ,ברוך ה' שהיום הנושא חם וער בליבות אנשים רבים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
אז איך אף אחד לא עלה על זה שהילד לא מביא לכיתה ארוחת צהריים?
מאד מוזר.
איפה הרב'ס? ילד יושב בכיתה רעב קבוע והם לא שמים לב?
אין לו אחיות? איפה המורות שלהם? איפה הגננות? אף אחד מסביב לא ראה ולא הבין?

אני מצטרפת לדעה שזה לא ענין של אבא אברך אול לא, היו בדור הזה הרבה אנשים בתנאים דומים של אבא אברך ואמא עקרת בית, וחיו והסתדרו יפה מאד
כנראה מדובר בבעיה קשה יותר וד"ל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
למה שיהיה בעיה בלהעלות צילום של הכתבה עצמה?
כי היא שייכת למישהו
שקיבל כסף כדי לכתוב אותה,
מעיתון שמקבל כסף על מכירת עותקים מודפסים (או דיגיטאליים)
ולא כדי שיפיצו אותה בחינם בלי אישור.

אם יעלו לפה עותקים של כל הכתבות המענינות מהעיתונים - למה ששבוע הבא אנשים יטרחו לשלם כסף ולקנות את העיתון?
הם יקבלו תמצית של החלקים הכי מענינים בחינם...

(אם עיתון משפחה העלו את הכתבה לאתר שלהם, אפשר להעלות קישור.
לא בטוחה שהייתי מעלה צילומסך, כי יש אתרים שמרוויחים ממס' כניסות לאתר, בגלל פרסומות וכו')
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
לא לשכוח
לא דנים סיפור ישן לפי הדור של היום
וממה שהבנתי שהוא רצה להעביר מסר לפתוח עיניים ולשים לב על כל דבר שנראה לנו חריג ולילדים השקופים

באחד העיתונים של החג יש סיפור על כמה שחיו בקום המדינה בעיר העתיקה ואמרו שמה שהם לא יכולים לשׂכוח זה את הרעב ללחם.לומדים מזה שמי שלא התמודד עם רעב אמיתי בחיים לא יוכל להבין את זה
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
כי היא שייכת למישהו
שקיבל כסף כדי לכתוב אותה,
מעיתון שמקבל כסף על מכירת עותקים מודפסים (או דיגיטאליים)
ולא כדי שיפיצו אותה בחינם בלי אישור.

אם יעלו לפה עותקים של כל הכתבות המענינות מהעיתונים - למה ששבוע הבא אנשים יטרחו לשלם כסף ולקנות את העיתון?
הם יקבלו תמצית של החלקים הכי מענינים בחינם...

(אם עיתון משפחה העלו את הכתבה לאתר שלהם, אפשר להעלות קישור.
לא בטוחה שהייתי מעלה צילומסך, כי יש אתרים שמרוויחים ממס' כניסות לאתר, בגלל פרסומות וכו')
עדיף לא להעלות
יש זכויות יוצרים
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
לא לשכוח
לא דנים סיפור ישן לפי הדור של היום
וממה שהבנתי שהוא רצה להעביר מסר לפתוח עיניים ולשים לב על כל דבר שנראה לנו חריג ולילדים השקופים

באחד העיתונים של החג יש סיפור על כמה שחיו בקום המדינה בעיר העתיקה ואמרו שמה שהם לא יכולים לשׂכוח זה את הרעב ללחם.לומדים מזה שמי שלא התמודד עם רעב אמיתי בחיים לא יוכל להבין את זה
רק לי הסיפור לא היה נשמע מופרך?
הזדהתי לגמרי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
בן אדם חושף פרק בחייו שהוא לא הכי פוטוגני בלשון המעטה,
לא נראה לי שיש מה לדון באמיתות הסיפור.
בעיניי אמין מאוד גם ככותב, וגם כי הם סיפורים שקרו וקורים לצערנו לכל מי שמתקשה פה להאמין.
בהחלט אין עניין לדון לגופה של משפחה (אתם מבינים שהוא לא שיתף את הקוראים בכל התיק המשפחתי בפרוטרוט, כן? זה לא רלוונטי, וסתם מציצנות)
אלא לגופו של מסר-
חובה עלינו לפתוח את העיניים והלב.
-מהמקום של מחנכים/ות, גננות וצוותי הוראה- יש כאן מסר סופר חשוב ונחוץ.
-מהמקום של אימא לילדים כשחבר מגיע להתארח- זה תפס אותי מאוד,
ובכלל, כשכנים, כמכרים, כמשפחה,
לנסות לתפוס את מקרי המצוקה הללו ולנסות לתת יד ולב לסייע במה שאפשר.

סיפור מרגש, אמיתי, ונוקב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
חוץ משני המגזינים העיקריים של משפחה שהם בדפי כרומו
יש להם עוד מוסף שכתוב עליו "אקטואלי"
שם
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

אשכולות דומים

יענקלה פרידמן, מגיש התוכנית 'מדברים' בקול חי, התייחס אמש בתוכניתו לטור שפורסם בעיתון "XXXX", לאחר האסון הקשה שבו נהרג הנער יוסי אייזנטל ז"ל בעצרת נגד הגיוס בירושלים. פרידמן תקף בחריפות את כותב הטור אהרון XXXX, וטען כי מדובר בכתיבה מסיתה, פוגענית וחסרת רגישות כלפי ציבור שלם – דווקא בשעה של כאב עמוק.

בדבריו אמר פרידמן כי בתחילה היה משוכנע שמדובר בטור שפורסם בעיתון "הארץ", אך לדבריו הופתע לגלות כי הטקסט יצא דווקא מעל דפי עיתון חרדי. “חשבתי שזה טור שטנה קלאסי נגד חרדים – ואז גיליתי שזה בעיתון XXXXX . זה כאב לי הרבה יותר”, אמר. לדבריו, מדובר בטור שמטיל אשמה קולקטיבית על רבבות משתתפים בעצרת, בהם רבנים וגדולי תורה, מבלי הבחנה ומבלי אחריות



פרידמן הדגיש כי העצרת כללה ציבור רחב של בני תורה, אברכים ולומדים, שלא הגיעו “מהרחוב”, אלא פעלו מתוך אידיאולוגיה ובהכוונת רבניהם. “אלה אנשים שישבו לפני כן בכולל וחזרו לכולל. לא פרחחים, לא בטלנים. מי אתה שתקרא להם אשמים?”, תהה בשידור. לדבריו, זלזול כזה בציבור שלם הוא חציית קו אדום.

עיקר זעמו הופנה לכותרת הטור – “ידכם שפכה” – שלדבריו מהווה האשמה מוסרית חמורה כלפי ציבור אבל ושכול. “עוד לא הספיקו לקבור את הילד, וכבר יצא טור שמאשים, שמלבה שנאה. כל יהודי שרואה ילד בן 14 שנהרג – הלב שלו נשבר. איך אפשר להשתמש בתמונה שלו כדי לנהל חשבון אידיאולוגי?”, אמר בכאב.

לטענת פרידמן, XXXX אף הרחיק לכת והשווה בין משתתפי העצרת לארגוני טרור. “להשוות בני תורה למחבלי חמאס? איך אפשר להעלות דבר כזה על הדעת?”, שאל, והוסיף כי מדובר בהסתה מסוכנת שנותנת “דלק לשונאי החרדים”.


מעבר לכך, תקף פרידמן טענות נוספות שעלו בטור, שלפיהן אלפי חרדים עובדים בפיצריות תוך רישום פיקטיבי בישיבות לצורכי תקצוב. “זה שקר מוחלט”, אמר. “אם יש לך חשדות – תפנה לרשויות. להמציא בדיות על מגזר שלם זה חוסר אחריות מוחלט”. לדבריו, טענות כאלה פוגעות בציבור כולו.

בסיום דבריו קרא פרידמן להתנצלות פומבית. “אני מצפה להתנצלות – לא פוליטית, לא מתוחכמת – אלא אנושית. מההורים השכולים, מהציבור שנפגע. זה לא ויכוח אידיאולוגי, זו רדיפה. טור כזה הוא בושה וחרפה”, סיכם.

ע''כ

אני קורא לעיתונאים שכותבים מאמרים בעיתון שבועי, תפסיקו לחנך אותנו, אנו לא זקוקים לכם, יש לנו רבנים וראשי ישבות מעלינו!!!

ובבקשה לא להזכיר שמות של עיתונים כדי שלא ייחסם, אפשר תמיד להשתמש באיקסים...
מעולם לא העלתי בפרוג אשכול ואולי אפילו הודעה על נושאים כאלה אבל הנושא הזה די מעניין אותי ואני ממש מקווה שאני לא נוגד את החוקים של האתר באם כן אני מתנצל מראש על הטירחה במחיקה של האשכול...
בחודשים האחרונים מעניין אותי לראות מהלכי חשיבה "ואני ממש מנסה לכתוב על זה כעל תהליך שאני מסתכל עליו מבחוץ ולא שייך לו" ראיתי כמה אשכולות על נושאים קשורים והיו בו הבלחות של התהליך הזה

והנושא הוא אייך לא "נושא הגיוס" עד היום היה חלוקה לשתי קבוצות שאחת קידשה כל אחד שנעצר גם אם הוא היה עבריין (לא באמת) שבמקרה לא התייצב והשניה זילזלה בכל אחד שנעצר גם אם הוא היה אברך ששקוע בלימוד 24/7 (והיו גם הרבה כאלה באמצע אז אני לא בא להכליל)
ועכשיו זה קצת קונפליקט פנימי כי הנתונים השתנו והמצב הוא שיש סיכוי טוב שיעצרו גם בחורים ארדקור מישיבות ארדקור שיתפסו אותם באיזה חציית כביש שלא במעבר חציה או של אברכים יקרים שיש להם רישיון (לענ"ד מי שחושב שזה לא יקרה טומן את ראשו בחול כי כיום לאף אחד כבר אין אינטרס למנוע בלאגן ונראה שלהפך כל "הפקידים" מנסים רק ללבות את האש) ועל כן שאלתי היא מה עכשיו הציבור חושב על חוק הגיוס כאילו עד היום להיות עריק היתה מילת גנאי ומעכשיו..?

עוד נקודה מעניינת זה הקו של הפלג שמזעיק אברכים/ בחורים נראה שזה עוזר (במידה כזאת או אחרת) למנוע מעצרים מה דעתכם עליו מצד אחד זה של הפלג ואין שום רב (ארדקור) שעומד מאחורי זה ויש מצב שיש הרבה אנשים שעד לפני שנתיים אם הם היו רואים את החברה האלה מגיעים למנוע מעצר הם היו מבליחים כזה... חילול השם.. מה עכשיו? זה כבר לא חילול השם? אם חס וחלילה יבואו לעצור אחד מהאחים /הבעל/ שכן.. אתם תתקשרו אליהם שיבואו?

ואחרון שזה ממש הכי מעניין אותי הפלג גדלו על זה שנמות ולא נתגייס וגזירת הגיוס גזירת שמד ונלך בגאווה לכלא וכו וכו (יש לי אחיין כזה בן 18 והוא מפריח סיסמאות מכאן ועד ל.. ואני בטוח שאם הוא יעצר הוא יהיה מבסוט ממש) מה ההורים כיום שחלקם היו אברכים צעירים מתי שכל הסיפור הזה התחיל אומרים לילדים שלהם יש כאן פרדוקס שהמסרים קצת סותרים ואני מדבר על אלה שראו בפלג קבוצה פחות מיינסטרים (ועדיין חושבים ככה) הם גם יחדירו בבנים שלהם תשב בכלא ולא תתגייס...? תלך בגאווה אתה מחזיק את העולם...?

למעשה יש כאן איזה שינוי בכיוון החשיבה ומרוב ההתבצרות והחידוד של העמדה הציבורית משתי הצדדים כרגע נראה שיש כאן שוקת שבורה (ביננו אני מאמין שאם לא היה מחלוקת של יותר מ 10 שנים סביב הנושא הזה היה היום הפגנות ומהלכים הרבה יותר קיצוניים ממה שיש כרגע)

מה אתם חושבים על זה
ובבקשה בבקשה אני לא נכנס כאן לויכוח של מי צודק ומי צדק בעבר כי זה לא רלוונטי ולא מעניין מה שכן מעניין זה שינוי פרספקטיבה והשינוי בתודעה

נקודה אחרונה (גם ככה זה ארוך אז סליחה ממעלתכם) חבר זרק לי באיזה שיחה "הם יפגיעו בלומדי התורה אז המדינה תלך לעזזל כי כל מה שהחזיק אותם עד היום היה זכות לימוד התורה" (נראה לי זה ציטוט של אחד מגדולי הדור מהדורות הקודמים) וזה קצת הציק לי הרי מי ידפק מזה? אנחנו וגם האחים האחרים שלנו שאינן שומרי תורה ומצוות וגם אלו ששונאים אותנו אבל שלא באשמתם... מה דעתכם אכפת לכם מזה שאין להם עכשיו את כוח השמירה הזאת?

נ.ב. זה נושא כ"כ נפיץ שחשבתי אולי לתת לGPT לשכתב את זה כדי שאף אחד לא יחשוב כאילו פגעו באיזה שהוא צד ירדתי מזה כי אף אחד לא היה קורא את זה אז בבקשה גם מכם תכתבו כאילו אתם מסתכלים על זה מהצד ולא חלק מזה
מהי אמונה ואיך היא בונה או הורסת חיים

רוב בני האדם חיים חיים קטנים הרבה יותר מהאפשרויות האמיתיות שלהם. לא בגלל שהם עצלנים. לא כי חסר להם רצון. אלא בגלל דבר אחד עמוק ושקט: הם לא באמת מאמינים שהם מסוגלים ליותר. הם אולי חושבים שכן, לפעמים אפילו חולמים על זה, אבל עמוק בפנים – כשהם יושבים עם עצמם – הם מרגישים שזה לא שייך להם.

"זה בשביל אנשים אחרים", הם אומרים לעצמם. "הם בנויים לזה. אני... פשוט סוג אחר".

והאמונה הזאת – לא תמיד נאמרת בקול. לפעמים היא רק תחושת בטן עמומה, חוט מחשבה שנשזר מבלי לשים לב. וזה מה שהופך אותה למסוכנת כל כך. כי היא לא נשמעת כמו אמונה. היא נשמעת כמו עובדה. כשאדם אומר לעצמו שוב ושוב: "אני לא מהחרוצים", "אני לא טיפוס של שיטות", "אני כזה – אני מפוזר", "אני פשוט לא מצליח להתמיד"... הוא כבר לא חושב שהוא מפרש את עצמו – הוא בטוח שהוא מתאר את עצמו.

וזה ההבדל בין מחשבה לאמונה: מחשבה אתה יכול לשקול. אמונה – אתה כבר לא שואל עליה שאלות. היא הפכה למשקפיים דרכן אתה רואה את כל החיים. וזה מה שמסוכן בה. כי אם המשקפיים כהים – כל המציאות שלך תיראה חשוכה.

אמונה, במובנה הפסיכולוגי, היא בסך הכול פירוש שחוזר על עצמו כל כך הרבה פעמים – עד שנראה לנו שהוא אמת. אבל זה לא אומר שהוא באמת כזה. זה רק אומר שלא עצרנו לרגע לשאול: "מי בכלל קבע שזה נכון?"

תחשוב על זה:

כמה פעמים ראית בחור בישיבה שאומר על עצמו שהוא "לא מהרציניים", רק כי מישהו פעם אמר לו את זה, או כי הוא לא קלט שיעור אחד טוב, או כי הוא השווה את עצמו למישהו אחר, ובמקום ללמוד מזה – הוא התחיל להתכווץ. ומאז? כל פעם שקשה לו, הוא שומע בתוכו קול פנימי שאומר: "נו, ברור. אני לא מהרציניים ".

וזהו. האמונה נסגרה. הסיפור נגמר. הגורל נחתם – לא על־ידי הקב"ה, אלא על־ידי ההגדרה שהאדם הדביק לעצמו.וכל עוד אתה מאמין שזה מי שאתה – אין לך שום סיבה להשתנות. למה שתשקיע, למה שתילחם, למה שתנסה דרך אחרת – אם אתה בטוח מראש שזה לא אתה?

והבעיה הכי גדולה – שזה מרגיש אמיתי. ((אבל אל תתפתה ליפול למקום שהרבה נופלים כששומעים את המשפטים האלה, לדחף לחפש אשמים, מי הוא זה שאמר לו. למי שמעדיף להסביר את המצב שלו דרך מה שאחרים עשו לו – לא חסר על מה לדבר. זה פשוט. זה נוח. אבל זה לא מקדם לשום מקום.
המטרה של המאמר הזה היא לא לחפש אשמים. אנחנו כאן בשביל מי שבוחר לא להיות קורבן. הקונטרס הזה נכתב בשביל מי שמבין שיותר חשוב מ"מי אשם" זה "מה עושים עכשיו". הוא נכתב בשבילך – אם אתה מהאנשים שלא מוכנים יותר להרגיש קורבן של הנסיבות. אם אתה מאלה ששואלים: מה אני יכול לעשות עכשיו כדי לחולל שינוי?, בלי לחפש תירוצים.
שמי שרוצה לזוז קדימה – לא מחכה שיתנצלו בפניו, אלא מתחיל לעבוד. שינוי מתחיל ברגע שאנחנו מפסיקים לאשים אחרים, ולוקחים אחריות – ומתחייבים לשנות).

האמונה לא באה כמו שקר גלוי. היא מתגנבת כמו אמת שקטה, עטופה בניסיון חיים, עטופה באכזבות, עטופה בחוויות של כישלון. אז אתה קונה אותה. ואז אתה בונה עליה. ואז אתה חי איתה. ואז אתה מתיישב לתמיד במקום שאף פעם לא נועדת אליו.

אבל תעצור רגע. מי אמר לך שאתה באמת לא מהמסוגלים?, מי אמר שאין לך כוח רצון?, מי אמר שאתה כזה?

אתה באמת נולדת כזה – או שפשוט חזרת על זה כל כך הרבה פעמים, שזה כבר הפך למנגינה קבועה בתוך הראש? אדם שיש לו אמונה מעצימה – בונה את עצמו עליה . אדם שיש לו אמונה מגבילה – קובר את עצמו חי.

וזה לא משנה אם אתה מדבר על סדר לימוד, על התמדה, על תיקון מידה מסוימת, על גמילה מהתמכרות, על שינוי סדר יום, או על פתיחה של פרויקט חדש.

הדבר שיקבע האם תצא לדרך בכלל – זו לא היכולת שלך האמיתית. זו האמונה שלך על היכולת שלך.

ההבדל בין כישלון זמני לבין ויתור קבוע – הוא תמיד האמונה. אדם שנכשל ואומר לעצמו "נפלתי" – יקום. אבל מי שאומר לעצמו "אני כזה" – יישאר.

אנשים מדמיינים שהם צריכים ביטחון עצמי, או דחיפה חיצונית, או עוד זמן. אבל מה שהם באמת צריכים – זה לשבור את האמונות שבתוך הראש. לשים עליהן זרקור, לזהות אותן, לאתגר אותן, ולשאול: "מי קבע שזה נכון? מתי החלטתי את זה? ולמה אני ממשיך להאמין בזה, אם זה לא מקדם אותי לשום מקום?"

השלב הראשון בשינוי – הוא לא עשייה. השלב הראשון הוא לעצור, להסתכל לעצמך בעיניים, ולומר: "אני לא חייב להאמין לכל דבר שאני מספר לעצמי". כשתבין את זה – תוכל להתחיל ליצור חיים אחרים. ולא משנה כמה זמן האמנת אחרת – זה לעולם לא מאוחר מדי לשבור את התקרה.




  • תודה
Reactions: CynicalExplorer1 //
0 תגובות

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה