- הוסף לסימניות
- #1
בתקופה האחרונה נכנס המונח החדש "שורד" שורד שבי שורדי שואה,
עד לא מזמן הם היו ניצולי שואה ועכשיו הם שורדי שואה, ניצולי השבי אפי' לא זכו לזה הם הוגדרו מיד "שורדי שבי", לא ניצולי שבי ואפי' לא שאלו אותם איך הם מגדירים את עצמם...
השאלה שצריכה להישאל היא האם זה מקרה?
או שיש פה גורמים עוינים!! שמנסים לשנות אותנו ואת התודעה שלנו!!!
מה קרה שפתאום אחרי כל כך הרבה שנים התחילו להשתמש במונח החדש הזה וזה בולט בעיקר בניצולי השואה שאחרי 80 שנה שהם ניצולי שואה הם נהיו שורדי שואה.
והשינוי למי שעקב כמדומני מגיע מהתקשורת החילונית מצד מסוים, ואט אט חודר גם לתקשורת החרדית שהתלהבו מהמונח החדש, אך לא ירדו לעומק הטמון בו.
ומהו באמת?
נסביר: המילה ניצול היא משורש 'נצל' והמילה שורד משורש 'שרד'.
ההבדל פשוט ל'נצל' יש הטית הפעיל 'הציל' ל'שרד' את הטיית 'משריד'.
המסקנה פשוטה יש פה גורמים שרוצים שכשנדבר עליהם לא יהיה לנו בראש שום רמז והרגשה כלפי "מציל" כי רצונם להשכיח ולשנות בתת מודע שלנו, ובעיקר מרוב אחינו בני ישראל שבשדות, את הידיעה האמיתית והפשוטה שהוא יתברך לבדו עשה עושה ויעשה לכל המעשים ובפרט מעיתות ומצבי סכנה שהיה פשוט לכל יהודי גם הרחוק ביותר, שרק ה' יתברך מציל אותו את זה הם רוצים לקעקע.
ואת זה עושים במסווה של תיקוני ודיקדוקי לשון מדומים.
זו השפעה לא מודעת של המשמעות הגלומה במילה על האופן שבו אנו תופסים את המציאות.
במקרה הזה — המילה “ניצול” נושאת בתוכה רמז סמנטי לכך שיש מציל, בעוד “שורד” משדר פעולה עצמאית.
המוח שלנו יוצר אסוציאציות אוטומטיות:
זה מונח מוכר במדעי התקשורת.
הוא מתאר איך בחירת מילה ממסגרת את הסיפור או הדמות.
המילה “ניצול” ממסגרת את האדם כמי שניצל על־ידי כוח חיצוני,
בעוד “שורד” ממסגרת אותו כבעל כוח פנימי.
אם אתה רוצה להשתמש בזה בטקסט מחקרי או מאמר — הכי מדויק לומר:
“המונח ‘ניצול’ נושא הטיה סמנטית ומסגור לשוני המרמזים על קיומו של מציל, בניגוד ל‘שורד’ המדגיש עמידות עצמאית.”
היוצא מכל האמור שעלינו לעשות הכל להפסקת השימוש במונח המעוות הזה בלקסיקון שלנו.
נ.ב. לא שמעתי משהו שעורר על זה, אם כי אני לא כ"כ חשוף... כך שאם מישהו כבר דיבר על זה אשמח שתציינו. ואני קיימתי בנפשי במקום שאין אנשים השתדל להיות איש. והנלע"ד כתבתי.
עד לא מזמן הם היו ניצולי שואה ועכשיו הם שורדי שואה, ניצולי השבי אפי' לא זכו לזה הם הוגדרו מיד "שורדי שבי", לא ניצולי שבי ואפי' לא שאלו אותם איך הם מגדירים את עצמם...
השאלה שצריכה להישאל היא האם זה מקרה?
או שיש פה גורמים עוינים!! שמנסים לשנות אותנו ואת התודעה שלנו!!!
מה קרה שפתאום אחרי כל כך הרבה שנים התחילו להשתמש במונח החדש הזה וזה בולט בעיקר בניצולי השואה שאחרי 80 שנה שהם ניצולי שואה הם נהיו שורדי שואה.
והשינוי למי שעקב כמדומני מגיע מהתקשורת החילונית מצד מסוים, ואט אט חודר גם לתקשורת החרדית שהתלהבו מהמונח החדש, אך לא ירדו לעומק הטמון בו.
ומהו באמת?
נסביר: המילה ניצול היא משורש 'נצל' והמילה שורד משורש 'שרד'.
| סוג | שורש נ.צ.ל (להינצל / להציל) | הערה | שורש ש.ר.ד (לשרוד) | הערה |
|---|---|---|---|---|
| בניין קל (פָּעַל) | – | אין צורת קל רווחת | שָׂרַד | עבר |
| עבר – יחיד זכר | נִצַּל | להינצל (נפעל) | שָׂרַד | שרד |
| עבר – יחיד נקבה | נִצְּלָה | שָׂרְדָה | ||
| עבר – רבים | נִצְּלוּ | שָׂרְדוּ | ||
| הווה | נִצָּל / נִצֶּלֶת | פועל סביל – מי שניצל | שׂוֹרֵד / שׂוֹרֶדֶת | פועל פעיל |
| עתיד | יִנָּצֵל / תִּנָּצֵל | יִשְׂרֹד / תִּשְׂרֹד | ||
| ציווי | הִנָּצֵל! / הִנָּצְלִי! | בניין נפעל | שְׂרֹד! / שִׂרְדִי! | |
| מקור | לְהִנָּצֵל | לִשְׂרֹד | ||
| שם פעולה / בינוני | נִצָּלוּת (נדיר), הַצָּלָה (מהפעיל) | לפי הקשר | שְׂרִידוּת | שם עצם מופשט |
| בניין הפעיל (גרימת פעולה) | הִצִּיל | גרם למישהו להינצל | – | אין שימוש |
| בינוני פעיל (המציל) | מַצִּיל / מַצִּילָה | מי שמושיע אחרים | – | |
| שם עצם מתואר | נִצּוֹל / נִצּוֹלָה | אדם שניצל | שׂוֹרֵד / שׂוֹרֶדֶת | אדם ששׂרד |
ההבדל פשוט ל'נצל' יש הטית הפעיל 'הציל' ל'שרד' את הטיית 'משריד'.
המסקנה פשוטה יש פה גורמים שרוצים שכשנדבר עליהם לא יהיה לנו בראש שום רמז והרגשה כלפי "מציל" כי רצונם להשכיח ולשנות בתת מודע שלנו, ובעיקר מרוב אחינו בני ישראל שבשדות, את הידיעה האמיתית והפשוטה שהוא יתברך לבדו עשה עושה ויעשה לכל המעשים ובפרט מעיתות ומצבי סכנה שהיה פשוט לכל יהודי גם הרחוק ביותר, שרק ה' יתברך מציל אותו את זה הם רוצים לקעקע.
ואת זה עושים במסווה של תיקוני ודיקדוקי לשון מדומים.
1. הטיה סמנטית (Semantic Bias)
זו השפעה לא מודעת של המשמעות הגלומה במילה על האופן שבו אנו תופסים את המציאות.
במקרה הזה — המילה “ניצול” נושאת בתוכה רמז סמנטי לכך שיש מציל, בעוד “שורד” משדר פעולה עצמאית.
2. היקשרות סמנטית (Semantic Association)
המוח שלנו יוצר אסוציאציות אוטומטיות:
- “ניצול” → “הצלה”, “מציל”, “חסד”.
- “שורד” → “מאבק”, “התמודדות”, “כוח פנימי”.
האסוציאציות האלה נוצרות בתת־מודע ומשפיעות על הרגש כלפי הדובר או הנושא.
3. מסגור לשוני (Framing Linguistic)
זה מונח מוכר במדעי התקשורת.
הוא מתאר איך בחירת מילה ממסגרת את הסיפור או הדמות.
המילה “ניצול” ממסגרת את האדם כמי שניצל על־ידי כוח חיצוני,
בעוד “שורד” ממסגרת אותו כבעל כוח פנימי.
סיכום קצר:
| מונח | הגדרה | דוגמה בהקשר שלך |
|---|---|---|
| הטיה סמנטית | השפעה תת־מודעת של משמעות מילה | "ניצול" מעורר דמות מציל |
| היקשרות סמנטית | אסוציאציה רגשית בין מילים קרובות במשמעות | "ניצול → הצלה" |
| מסגור לשוני | בחירה במילה שמעצבת את נקודת המבט | "שורד" ממסגר כחוזק עצמי |
אם אתה רוצה להשתמש בזה בטקסט מחקרי או מאמר — הכי מדויק לומר:
“המונח ‘ניצול’ נושא הטיה סמנטית ומסגור לשוני המרמזים על קיומו של מציל, בניגוד ל‘שורד’ המדגיש עמידות עצמאית.”
נ.ב. לא שמעתי משהו שעורר על זה, אם כי אני לא כ"כ חשוף... כך שאם מישהו כבר דיבר על זה אשמח שתציינו. ואני קיימתי בנפשי במקום שאין אנשים השתדל להיות איש. והנלע"ד כתבתי.
הנושאים החמים