עזרה הוא לא יודע לקרוא מילה!

  • הוסף לסימניות
  • #1
בן ה-5 שלי, לא יודע לקרוא מילה. אפס. גורנשיט מיט א גרונשיט. הושבתי אותו, הרמתי אותו, כלום לא עוזר.
לא מבין, לא קולט, מה זה חולם ציירה סגול. כאילו קשה לו לקרוא מילים.... :cry: :cry:
שום דבר לא עוזר. קניתי לו "קופלה" ו"נח בר מח" הוא מצליח רק איזה שתי שורות.
לא שהוא ילד אוטיסט ח"ו. ילד מתוק מדבש. אבל קשה לו לקרוא והוא כבר בן 5!!!
מה עושים?? אשמח לעצות, ספרים, דרכי לימוד שונות.

תודה רבה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
בן ה-5 שלי, לא יודע לקרוא מילה. אפס. גורנשיט מיט א גרונשיט. הושבתי אותו, הרמתי אותו, כלום לא עוזר.
לא מבין, לא קולט, מה זה חולם ציירה סגול. כאילו קשה לו לקרוא מילים.... :cry: :cry:
שום דבר לא עוזר. קניתי לו "קופלה" ו"נח בר מח" הוא מצליח רק איזה שתי שורות.
לא שהוא ילד אוטיסט ח"ו. ילד מתוק מדבש. אבל קשה לו לקרוא והוא כבר בן 5!!!
מה עושים?? אשמח לעצות, ספרים, דרכי לימוד שונות.

תודה רבה.
יש כמה מכונים מכון הרב ברנשטין ועוד
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
יש הרבה מאד שיטות מכונים ודרכים (מה שמראה שאתם לא כ"כ חריגים, ככה שאפשר מעט להוריד לחץ),
אני שמעתי על הרב משה פליסקין שמתמחה בעניין.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
כמו??
אין לי כוח להיפרד מכמה מאות שקלים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
בן ה-5 שלי, לא יודע לקרוא מילה. אפס. גורנשיט מיט א גרונשיט. הושבתי אותו, הרמתי אותו, כלום לא עוזר.
לא מבין, לא קולט, מה זה חולם ציירה סגול. כאילו קשה לו לקרוא מילים.... :cry: :cry:
שום דבר לא עוזר. קניתי לו "קופלה" ו"נח בר מח" הוא מצליח רק איזה שתי שורות.
לא שהוא ילד אוטיסט ח"ו. ילד מתוק מדבש. אבל קשה לו לקרוא והוא כבר בן 5!!!
מה עושים?? אשמח לעצות, ספרים, דרכי לימוד שונות.

תודה רבה.
באמת מלחיץ!
אבל ב"ה היום זה לא פעם
אם אתם ירושלמים לטוס מהר לאיטי רוזנפלד ברמ"ש (המון שנות נסיון בתחום הקריאה)
ir5711228 (גימייל)
יתכן שזו בעית מיקוד, (ואז חייב טיפול זו בעיה שלא נפתרת לבד)
יתכן בעיות נוספות
אבל ממש כדאי להזדרז. כי התורים אצלה מאד רחוקים.

בהצלחה! הרבה נחת
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
השאלה מה גורם לקושי בקריאה?
בגלל שלא פירטת כותבת את הדברים הראשונים שכדאי לבדוק-
שמיעה
ראיה
ואחרי זה אבחון פסיכודידקטי

האם רק הקריאה מהווה אצלו בעיה? איך ההתפתחות השפתית שלו? קש"ר?
מתי התחילו ללמוד קריאה בחיידר שלו?
ואולי נראה שלא כ"כ קשור- אבל כמה הפסקות מלחמה היו לו במהלך השנים הנ"ל...?

מה הרבה אומר? האם ניסיתם מורה פרטית שמתמחה בהקניית הקריאה?

לגבי הדחיפות- אצל הבנים בציבור החרדי לומדים קריאה מגיל מאוד קטן, אבל הרבה ילדים שלא מצליחים ללמוד קריאה בגיל הזה כל הבעיה שלהם זה בשלות ואם הם היו מתחילים ללמוד קריאה בגיל 6 כמו אצל הבנות ובציבור הכללי אז הם היו מסתדרים עם זה מעולה, רק שאצלינו באמת חשוב לתת כבר מענה כי זה משפיע גם לימודית ומהר מאוד גם חברתית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
אצלי הילד היה עם אותה בעיה אבל בגיל 5 וחצי עלה למכינה עם רבה מדהים שהשקיע בו מאוד
היום (בן 6 + ) קורא ספרים ברוך ה'

אגב בתחילת המכינה פנינו למכון קריאה כי ראינו שהילד מגיע למכינה ואפילו את האותיות.. גורנישט.
אמרו לנו שם שלחכות עד גיל 6 ואם עד אז יש בעיות אז לפנות אליהם

ותודה לה' קרה לנו הנס.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
כמו??
אין לי כוח להיפרד מכמה מאות שקלים.
המממ
בא נאמר שזה ה-מקום להשקיע
כמובן בלי לחץ, הוא עדיין קטן, אבל אם זה קושי שיתמשך זה עלול להשפיע על המון תחומים!!!!
מבחינה לימודית, חברתית ורוחנית קשה מאד לילד שמתקשה בקריאה למצוא לעצמו מקום במוסדות התורניים....
אז טוב שאתם עירניים, גיל 5 זה גיל מוקדם, אבל בפירוש בשביל לטפל, או לפחות ללכת לאבחון....
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
כמו??
אין לי כוח להיפרד מכמה מאות שקלים.
לא הבנתי
בשביל מי את עובדת?
סורי על הבוטות, אם הוא צריך סיוע אל תקני לו חולצת שבת נוספת אלא תשלמי למורה פרטי!

שוב, כבר הקדימוני וכתבו שהגיל לא מכניס להיסטריה, אבל לבדוק מה קורה בהחלט צריך, וחבל לחכות ולצבור פערים.
הכיתה שלו תרוץ מהר הלאה בשנים הבאות, ואתם עלולים להצטרך ללמד אותו חומש ומשנה אחרי שהוא ילמד לקרוא...
אז כן, יש מכונים, יש אבחונים, יש הוראה מתקנת ושיטות למיניהם, קדימה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
ילד בן 5 הוא צעיר מאד מאד!!!!
להוריד את הלחץ דבר ראשון, בשלות קריאה מגיעה יותר מאוחר והרבה ילדים בקושי קוראים בכיתה א גם אם למדו שנתיים קודם.
כמו שכתבו בנחת לבדוק ראיה ושמיעה, לתרגל בכיף בבית או אצל מורה פרטית. לבדוק אם הצוות מה נדרש ומה רוב הגן/כיתה כבר יודעת, יש מצב שהם בכלל לא בלחץ מזה ונותנים את הזמן לילדים.
גם כשמתרגלים לקחת ברמה מילה ולא מעב, ספרים זו רמה ממש גבוהה ולא מותאמת לגיל
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
יש את נאוה רוזין בירושלים
אולי שווה רק להתייעץ איתה
)אם תרצו אנסה להשיג מספר או מייל שלה..
בהצלחה רבה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
ילד בן 5 הוא צעיר מאד מאד!!!!
להוריד את הלחץ דבר ראשון, בשלות קריאה מגיעה יותר מאוחר והרבה ילדים בקושי קוראים בכיתה א גם אם למדו שנתיים קודם.
סוף סוף מישהו כתב את זה.
בנות לומדות קריאה בגיל 6 הרבה יותר מהר מבנים- הבשלות משמעותית מאד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
השאלה מה גורם לקושי בקריאה?
בגלל שלא פירטת כותבת את הדברים הראשונים שכדאי לבדוק-
שמיעה
ראיה
ואחרי זה אבחון פסיכודידקטי

האם רק הקריאה מהווה אצלו בעיה? איך ההתפתחות השפתית שלו? קש"ר?
מתי התחילו ללמוד קריאה בחיידר שלו?
ואולי נראה שלא כ"כ קשור- אבל כמה הפסקות מלחמה היו לו במהלך השנים הנ"ל...?

מה הרבה אומר? האם ניסיתם מורה פרטית שמתמחה בהקניית הקריאה?

לגבי הדחיפות- אצל הבנים בציבור החרדי לומדים קריאה מגיל מאוד קטן, אבל הרבה ילדים שלא מצליחים ללמוד קריאה בגיל הזה כל הבעיה שלהם זה בשלות ואם הם היו מתחילים ללמוד קריאה בגיל 6 כמו אצל הבנות ובציבור הכללי אז הם היו מסתדרים עם זה מעולה, רק שאצלינו באמת חשוב לתת כבר מענה כי זה משפיע גם לימודית ומהר מאוד גם חברתית.
מצטרפת לכל מילה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
בן ה-5 שלי, לא יודע לקרוא מילה. אפס. גורנשיט מיט א גרונשיט. הושבתי אותו, הרמתי אותו, כלום לא עוזר.
לא מבין, לא קולט, מה זה חולם ציירה סגול. כאילו קשה לו לקרוא מילים.... :cry: :cry:
שום דבר לא עוזר. קניתי לו "קופלה" ו"נח בר מח" הוא מצליח רק איזה שתי שורות.
לא שהוא ילד אוטיסט ח"ו. ילד מתוק מדבש. אבל קשה לו לקרוא והוא כבר בן 5!!!
מה עושים?? אשמח לעצות, ספרים, דרכי לימוד שונות.

תודה רבה.
הילד שלי באותו גיל ועדין לא לימדו אותם בכלל חולם וצירה.. רק קמץ ופתח [ואני יודע עוד חיידרים שכך],
אלא מאי תגיד לי שבכיתה שלו כבר למדו
אז זה כבר ממש לא אומר שהוא בפיגור יכול ליהיות שהחיידר מפגר ובלחץ "לרמה גבוהה"

הוא לא מצליח לקרוא?
אז אל תדרוש ממנו לקרוא את כל המילה אלא הברה הברה [דהינו כל אות בפנ"ע]
אבל אני מבין שהוא לא יודע לקרוא, אבל הבעיה אצלך או אצל הברה שהוא צריך לקרוא יותר משתי שורות,

נ.ב.
חשוב לי לומר וזה נכון לכל גיל שיותר חשוב בחיים ממה הילד שלך מבין, עם מבין את התוס' או לא
העיקר זה שיהיה לו חוויה נעימה מהתורה... [ומתווסף לזה הבעיה שילדים ובחורים וגם אברכים היום אין להם טעם-וגם הבנה בפשט בגמרא] כל השאר יבא ממילא..
למען "גם כי יזקין לא יסור ממנו"
ובזה אני מבכה על מנהלי החדרים שהם בתחרות על רמת החיידר בעוד שמאבדים את העיקר
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
אני לא מצליח לאכול את כל הקישקושים כאן על שיבדוק מוגלבין ראיה שמיעה....
אתם בטוחים שילד בגיל 5 בכלל אמור לדעת לקרוא יותר משתי שורות,
או שאתם לא קראת יותר יותר משתי שורות ולא ראיתם שהוא כתב את זה..
הוא מצליח רק איזה שתי שורות
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

להלן טקסט שכתב ילד!
כל מילה נוספת מיותרת!
הורים, תבדקו עם הילדים האם הם או אחד מהחברים שלהם מוחרם!




"אני רוצה לקחת אתכם רק לתחילת השנה.
אני ילד שעבר הרבה דברים בחיים שלו, ויום אחד החלטתי שבא לי מקום שאף אחד לא מכיר אותי.
אז עברתי לפנימייה אחרת — לא כי אני רציתי, אלא כי אמא שלי חשבה שיהיה לי טוב שם.
וכן, היה לי טוב בהתחלה.

אבל אז סיפרתי להם שאני יוצר סרטונים ביוטיוב, והם ראו בזה נקודת חולשה.
סיפרתי להם שאני אוהב לשיר, שזה החלום שלי — וגם בזה הם מצאו על מה לרדת עליי.
"ניצחון לחרשים", "אתה ילד פדחן"...

אני אגיד את האמת — זה לא היה לי חדש.
גם בבית ספר קודם ירדו עליי, ניסו להקניט ולהקטין אותי.
ולאט לאט המילים שלהם חלחלו לי למוח.
כמעט הפסקתי לעשות את הסרטונים שאני אוהב, בגלל כל מה שאמרו לי לפני ואחרי שהצטרפתי לבית הספר.

בהתחלה אמרתי לעצמי: "טוב, מה אכפת לי, שיגידו מה שבא להם — זה לא מזיז לי".
אבל זה היה שקר.
והתחלתי להגיד את זה כל הזמן לעצמי בראש.

בגלל שאני לומד בפנימייה, יש לנו שם כל מיני דברים כמו חדר מוזיקה.
אז מהשעה 14:00 הייתי הולך לשם כדי לשכוח קצת מהבעיות שלי.
בהתחלה זה עבד, אבל התחילו להציק לי.

היה לנו טקס לציון 7.10 בפנימייה, ואני עבדתי על שיר לשיר בטקס.
בסוף שרתי שיר אחר.
בהתחלה קיבלתי מלא מחמאות.

אבל יום למחרת, ילד בן איזה 16–17 — לא ילד קטן — חשב שזה מצחיק להרים אותי, להשכיב אותי על שולחן ולהכריח אותי לשיר לו.
וכשסיפרתי על זה למנהל, הוא התחיל לקרוא לי "שטינקר", כי הילד עשה משהו מטומטם וחשב שזה מצחיק — אז כולם חייבים לקחת את זה בתור בדיחה.

---

סיפור שני:
אני יושב לי על ספסל, כי אני אגיד את האמת — אני מרגיש שאין לי הרבה חברים.
יש לי אולי 5 בבית הספר, ואני לא צריך יותר מזה.
אבל הם לא תמיד מגיעים לבית הספר, רוב הזמן הם בבית — אז יוצא שאני לבד רוב הזמן.

אז אני יושב על ספסל לבד, ופתאום חבורה של ילדים בני 17 זורקים עליי מלא תפוזים.
בנס לא פגע בי, אבל זה לא קרה פעם אחת — זה קרה שוב ושוב.
עד שסוף סוף זה פגע לי בבטן.

ולא תגידו שמי שזרק עליי בא והתנצל — הוא פשוט ברח.
בהתחלה לא ידעתי מי זה, פשוט ניחשתי לבד — וצדקתי.
ועד עכשיו אני לא יודע מה עשו איתו.

---

אז אני רק רוצה להבהיר למשרד החינוך — הגיע הזמן שתטפלו בתופעה הזו שנקראת בריונות, חרם וכל דבר פוגעני כזה.
כי אם לא — יהיה פה גל שלם של ילדים ש×××××× חס ושלום.

ובואו נגיד דבר כזה:
אם לא הייתה לי את המוזיקה שלי ואת השירים שאני כותב — כנראה שמזמן לא הייתי פה.

ולכל הילדים שכאן — אני רוצה להעביר לכם מסר:
גם אלה מהפנימייה שלי שאולי מסתלבטים עליי עכשיו —
תחשבו שאולי, רק אולי, יש ילד שחושב ל×××× את ה×××× שלו בגלל שאתם מחרימים אותו.
תחשבו לפני שאתם פועלים ❤️"
שיתוף בפני עצמו, או המשך לשעה של אמהוּת ובסוף הוא בא.

"אמא, אני רוצה לומר לך משהו". המילים של ברוכי פוגשות אותי בעיצומה של התארגנות, בוקר שגרתי.
אני עוצרת בעצמי מלהביט בשעון הממהר. מניחה בכיור סכין משוקלדת ומסתובבת בתנועה חלקה, אפס דרמות.
"אני מקשיבה, צדיק".
אופס, הוא מתכווץ למשמע המילה האחרונה, אני רואה בבירור. ממולל בידיו ציצית ואחר כך פורס את כף ידו, מאפשר לחוט להשמט ממנה.
"אה... אני. אה" הוא נתקע.
"הרבה זמן לא היינו לבד, רק אני ואתה", אני אוחזת פתאום. "אולי ניסע מחר לכותל?" הוא מגיב בניע ראש, קפוץ עדיין.
אני מהנהנת: אמא כאן, ילד. היא רוצה לשמוע אותך.

"אני מתפלל שמנחם לא יבוא הביתה", הוא משליך את המילים ממנו והלאה, מבטו מתחמק ממני, נתלה במגבת המשובצת.
המילים הולמות בי, אני מתעלמת מהכאב שפועם בין הצלעות. מניחה יד על בן, אשמה בעיניו היפות.
"למה קשה לך שמנחם יבוא לבקר"? אני מעדנת את האמירה שלו, נותנת מקום לתחושה. מתפללת בלי מילים לסיעתא דשמיא.
"ככה!" הוא מתפרץ פתאום, מילים שחנקו את גרונו ניתזות בעוצמה "את חושבת שאני לא יודע שהוא הולך בלי כיפה? נראה לך שאני טיפש? הוא חי-לו-ני! אז מה שהוא שם כיפה כשהוא בא הביתה, הוא חי-לו-ני!" הוא הוגה את המילה שוב, בכעס ואין אונים.
ילד עדין שלי משתתק באחת; מבוהל.
אני מהנהנת שוב, מאשרת לו בשתיקה להמשיך. אמהות רוצות לשמוע את הילדים שלהם, תמיד. הן לא נבהלות ממה שיש להם לומר.
הוא מהסס, ומשלים בקול נמוך: "הוא אח רע, אני לא רוצה שיבוא לפה".

רק אז, הלב שלי משמיע את דברו. בן שלי, שאוהַב לעולם. בן נוסף, חלקת אהבה משלו. מתפלל שלא יבוא הביתה.

מנחם מכסה את ראשו בביקוריו, והמחווה הזאת יקרה כל כך לליבי. ברוכי עודנו ילד, ואת המורכבות הזו אני מסופקת אם יוכל להבין.
מחשבה איומה חולפת בראשי, נער תם ומתוק מתבגר, מסיר כיפה. בטוח באהבת אם, אהבת עולם. אני נרעדת.
'מה פתאום', אני נואמת הגיון, 'אהבה מעולם לא הרחיקה בנים. להפך!'
גורליותו של הרגע מבעיתה אותי, מונעת ממני להסכים, להפנים.
ברוכי נשען על השולחן, מצפה. הלב שלי מתפקע מרגש, המח- ריק. מנסה לדלות ממנו מילה אקראית, נכשלת.

הבזק של הבנה, והשאלה מאליה נשאלת: "מי פגש את מנחם?"
אור קלוש חוזר אלי מעיניו, מאשר.
"שרולי הסמן".

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה