עזרה הוא לא יודע לקרוא מילה!

  • הוסף לסימניות
  • #61
בן ה-5 שלי, לא יודע לקרוא מילה. אפס. גורנשיט מיט א גרונשיט. הושבתי אותו, הרמתי אותו, כלום לא עוזר.
לא מבין, לא קולט, מה זה חולם ציירה סגול. כאילו קשה לו לקרוא מילים.... :cry: :cry:
שום דבר לא עוזר. קניתי לו "קופלה" ו"נח בר מח" הוא מצליח רק איזה שתי שורות.
לא שהוא ילד אוטיסט ח"ו. ילד מתוק מדבש. אבל קשה לו לקרוא והוא כבר בן 5!!!
מה עושים?? אשמח לעצות, ספרים, דרכי לימוד שונות.

תודה רבה.
בלת"ק
גילתי משהו מרתק לגבי לימוד קריאה.
אנשים "עפים" על ספרים, שיטות, אבחונים ומה לא.
ואז קונים ב45 ש"ח ספר "המסורת" משקיעים 10 דקות ביום, לא יותר, כדי לא לאבד את הסבלנות של הילד,
מתקדמים לאט לאט בקצב הספר.
ואופססס, השיטה היהודית המקורית עבדה והילד קורא.
מסייגת: שיש ילדים שבאמת צריכים עזרה מקצועית.
 עריכה: ביהדות תמיד הפרידו בין קריאה לכתיבה, מאז שנהיה מודרני ללמד יחד כמו משרד החינוך התחילו רוב בעיות הקריאה

כמובן שאפשר לשלב נחמדים לילד:
א היה עייף, אז הוא נשכב על הרגלים והפך לצ (מדגימים בישיבה על הריצפה, לילדים שמתבלבלים בין א לבין צ)
להראות לילד את התנועה של הקבץ / סגול / חולם וכו בפה, שיבין איך הכל הזה יוצא החוצה לא רק ישמע. הפתח ישר ככה הפה שלנו כשעושים הא, החולם הוא קו עם עיגול למעלה גם הפה של ונהיה כמו קו עומד וכו.
ה’ שותקת - יש ילדים שלא מבינים את העיקרון, אז מסבירים שאבא נטל ידים, אמא נטלה, אוי צריך שה- ל לא יברח בכמו בנטלללללל, אז ה-ה’ בסוף שומרת על עליה וזה הופך ל-לה.
פשוט ללמד פשוט ועיקבי מהספר, ואיפה  שמתבלבלים להוסיף "דמיון"
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #62
  • הוסף לסימניות
  • #63
מכניסים ילד לחיידר בגיל שנתיים וחצי
ואז כבר בגיל 4.5 הוא אמור לדעת לקרוא
בגיל 5 אם הוא לא יודע הוא עם הארץ.
 
  • הוסף לסימניות
  • #64
מכניסים ילד לחיידר בגיל שנתיים וחצי
ואז כבר בגיל 4.5 הוא אמור לדעת לקרוא
בגיל 5 אם הוא לא יודע הוא עם הארץ.
אז הבעיה היא בדרישה של המוסדות
ושמתחילים את הקריאה מוקדם מידי
לא באבא שרוצה שהבן שלו ידע מה שהרבה מלמד ויהיה בקצב
 
  • הוסף לסימניות
  • #67
  • הוסף לסימניות
  • #68
מכניסים ילד לחיידר בגיל שנתיים וחצי
ואז כבר בגיל 4.5 הוא אמור לדעת לקרוא
בגיל 5 אם הוא לא יודע הוא עם הארץ.
נכון
יהודים תמיד השתדלו שבגיל 3 הבן ידע לפחות 10 אותיות עדיך הכל
ובגיל 4 ללמוד את רוב הקריאה, כדי שעד גיל 5 ידעו לקרוא קצת בחומש.
אבל בלי כתיבה.
ככה גדלו אחי, אבי ודודי, הסבים שלי בארופה והאבות שלהם וכן אחורה.

הבעיה שהתחילו לשבש את זה עם לימודי כתיבה במקביל.
פעם ילד עלה לכתה א אצל בנים קורא! ורק אז התחיל לכתוב.
ככה היהדות המקורית והשורשית עבדה שנים.

וילד שלא יודע לקרוא בגיל 5 הוא לא עם הארץ, הוא פשוט צריך עזרה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #69
בן ה-5 שלי, לא יודע לקרוא מילה. אפס. גורנשיט מיט א גרונשיט. הושבתי אותו, הרמתי אותו, כלום לא עוזר.
לא מבין, לא קולט, מה זה חולם ציירה סגול. כאילו קשה לו לקרוא מילים.... :cry: :cry:
שום דבר לא עוזר. קניתי לו "קופלה" ו"נח בר מח" הוא מצליח רק איזה שתי שורות.
לא שהוא ילד אוטיסט ח"ו. ילד מתוק מדבש. אבל קשה לו לקרוא והוא כבר בן 5!!!
מה עושים?? אשמח לעצות, ספרים, דרכי לימוד שונות.

תודה רבה.
הכי חשוב לזכור:
שמקרים קשים מזה בהרבה
בסוף קראו וקוראים מצוין,
(בפרט כאן שהוא זכה להורים
שאכפת להם משקיעים ומנסים לעזור בכל דרך)
אז בין תפילה לתפילה
ובין השתדלות,
בעז"ה יש שכר לפעולתיך.
והילד יידע לקרוא ברמה טובה וגבוהה
.
גם אם כרגע עדיין קשה להאמין.
בהצלחה מרובה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #70
בלת"ק
קדם כל בדיקות ראיה ושמיעה.
דבר שני- יש לו עוד קשיים? אפי' קלים?
נגיד- קצת איטיות/ קצת היפר/ קצת קושי בהוראות מורכבות/ קצת תחושה/ קצת התארגנות.
לא דווקא משהו בומבסטי. אבל אם יש אפילו משהו קטן, זה יכול למקד איפה הקושי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #71
קודם כל ללמוד איתו לאט כל יום במשך חמש דקות אות אם כל מיני דימוים וחמש דקות חזרה על אתמול גם כן אם דימוים לבדוק שהוא באמת מבדיל את האותיות ובהתחלה של הלימוד משבוע לפני הלימודמשך תקופה לא לחשוף אותו לסרטונים וזה חשוב מאוד וכן תשאלו מורים ומורות עבודתית ילדים שלא פתוחים לסרטונים בכל הגילאים עד 12 לומדים ומבנים יותר טוב
 
  • הוסף לסימניות
  • #72
בלת"ק
קדם כל בדיקות ראיה ושמיעה.
דבר שני- יש לו עוד קשיים? אפי' קלים?
נגיד- קצת איטיות/ קצת היפר/ קצת קושי בהוראות מורכבות/ קצת תחושה/ קצת התארגנות.
לא דווקא משהו בומבסטי. אבל אם יש אפילו משהו קטן, זה יכול למקד איפה הקושי.
תמיד טוב לעשות בדיקה גם בלי שום סימנים כי אם אפשר לשלול בגיל קטן עדיף מאשר לגלות בגיל גדול
 
  • הוסף לסימניות
  • #73
עוד דבר חשוב מאוד, וגם אמא יכולה לעשות בעצמה- לעבור על כל האותיות- לראות שהוא מזהה את כולם.
אחר כך לעבור על כל הניקוד עם כל האותיות- אחד אחד, כל האותיות עם קמץ, עם פתח, עם סגול, עם צירה, עם חולם מלא וחסר, עם שורוק, עם קובוץ, עם שווא.
יכול להיות שמסיבה כלשהיא הוא פספס איזשהו שלב בדרך.
גם אם הוא למד בהברה ספרדית חשוב לעבור על כל נקודה בנפרד.
אפשר לעשות כל יום דף אחד- יום אחד על האותיות, ויום אחד על כל ניקוד.
כשאת עוברת איתו יש 2 שאלות לשאול- קודם כל מה זה? דבר שני איך קוראים את זה?
(אלף- א, בית- ב. קמץ O/A/U- לפי מה שלומדים אצלם בחיידר, פתח, וכן הלאה). ככה את רואה אם יש משהו מאוד ספציפי שהוא פספס, וגם אם הוא מתבלבל בין ניקוד או אותיות. (אם הוא לא קורא בכלל בעקביות אות או ניקוד, אם הוא קבוע מתבלבל בין אותיות.)
הבדיקה הזאת מאוד פשוטה ויכולה לתת לכם כיוון בבדיקה פשוטה בלי מאבחנת דידקטית.
אם הוא באמת יודע הכל- אפשר לעבור למילים שלמות- לתת לו לקרוא בקול- ואת עוקבת אחריו בלי לתקן אותו, מסמנת לעצמך מה הטעויות שלו.
אחרי שאת יודעת מה הטעויות שלו- אותיות/ ניקוד/ תחילת מילה/ סוף מילה/ אותיות מתחלפות (למשל החתיל במקום התחיל)/ מילים ארוכות- עםזה את יכולה להתיעץ עם מורה מתקנת מה לעשות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #74

חני זיונס - אבחון והדרכה למאותגרי למידה ג'ימיילa7177990​

מנסיון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #75
בן ה-5 שלי, לא יודע לקרוא מילה. אפס. גורנשיט מיט א גרונשיט. הושבתי אותו, הרמתי אותו, כלום לא עוזר.
לא מבין, לא קולט, מה זה חולם ציירה סגול. כאילו קשה לו לקרוא מילים.... :cry: :cry:
שום דבר לא עוזר. קניתי לו "קופלה" ו"נח בר מח" הוא מצליח רק איזה שתי שורות.
לא שהוא ילד אוטיסט ח"ו. ילד מתוק מדבש. אבל קשה לו לקרוא והוא כבר בן 5!!!
מה עושים?? אשמח לעצות, ספרים, דרכי לימוד שונות.

תודה רבה.

בלת"ק.

איפה אתם גרים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #77
מגיבה בתור מורה מתקנת:
1. מיקוד ראיה- זה לא בדיקת ראיה רגילה, ליוויתי בעצמי ילד שלמד בחיידר ח"מ (!!) עד כיתה ג', ואז עבר את הבדיקה הזו והתברר שזו הבעיה!!
2. לא כל ילד צריך הוראה מתקנת אבל היום שיטות הקניית הקריאה בביה"ס (בנות) הם מתבססות מאד על שיטות הו"מ,
כמובן שלא באופן גורף אבל אפשר לסכם את כל השיטות למיניהם ב2 מילים:
המחשה ופירוט
המחשה- כמה שיותר להראות בעיניים, בצורה חזותית, בצורה מוחשית, יותר יעיל.
פירוט- פשוט לפרק משימות לכמה שיותר חלקים ולעבור בהדרגה משלב לשלב.
כמובן שהכל תלוי ברמה של הילד, ויש כאלו שחלוקה להברות זה מצוין להם ויש כאלו שמביאים להם לקרוא בשלב ראשון רק תנועות (שורה של קמצים ומקומות ריקים במקום שוואים)
אבל ברור שאם יש קושי אמיתי, מאובחן, צריך עזרה מקצועית לפי הענין.
 
  • הוסף לסימניות
  • #78
קצת מנסיון אני אומרת לך דבר ראשון לא להיכנס ללחץ כי זה רק מקשה עליו תאמיני בו כי בסוף אין אבא (נורמלי) שלא יודע לקרוא... אז נכון שיש לפעמים את הדרך להגיע לזה אבל בסוף זה יגיע וגם אחרי הכל הוא עדיין בן 5 צריך המון סבלנות ובנחת בצורה חוויתית וכייפית שהוא ירצה ויהנה מזה (לפעמים הם אוהבים לקרוא בדיחות וכו) וגם לעבוד שלב שלב קודם שיידע פיקס את האותיות ואז לעבור לניקוד... - בסוף זה מגיע
הרבה פעמים זה בגלל שהילד צריך משקפיים והרבה זה מיקוד (יש היום הרבה סוגים של משקפיים ודברים דומים לרעיון של מיקוד שזה הרבה פותר בעיות יש רופאי עיניים מומחים בדברים האלה) - כדאי לבדוק
ועוד משהו זה שהוצאות חינוך הבנים חוזרות למה לדאוג על הכסף...וגם אם יש משהו שחשוב להשקיע את הכסף זה על זה! כל החיים תלויים על זה! לימוד התורה! הכל....
יש בימינו הרבה שיטות שעוזרות כמו ספורט טיפולי וכו צריך לראות ממה מגיע הבעיה אבל לא בטוח שצריך לדאוג מגיל 5 כי הם עדיין קטנים וזה נורמלי שלוקח זמן לקלוט גם יש הרבה כאלה שמתמקצעות בזה ושולחות לטיפול המתאים לפי הבעיה... אני רואה על עצמי תפילות! תפילות! תפילות! זה הדבר שהכי עוזר!!!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #79
י בסוף אין אבא (נורמלי) שלא יודע לקרוא...
אם יורשה לי,
כאישה, אני לא בביה"כ הרבה.
אבל בעיקר בקורונה, במנייני מרפסות ובעוד כמה חגים ומועדים יצא לי לשים לב ש"אופס, האיש הזה לא יודע לקרוא"
איפה פוגשים את זה? במילים לא מוכרות בתהילים, קדיש, בארמית, בגמרא וכו'.
קיים. בטח קיים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #80
בן ה-5 שלי, לא יודע לקרוא מילה. אפס. גורנשיט מיט א גרונשיט. הושבתי אותו, הרמתי אותו, כלום לא עוזר.
לא מבין, לא קולט, מה זה חולם ציירה סגול. כאילו קשה לו לקרוא מילים....
שום דבר לא עוזר. קניתי לו "קופלה" ו"נח בר מח" הוא מצליח רק איזה שתי שורות.
לא שהוא ילד אוטיסט ח"ו. ילד מתוק מדבש. אבל קשה לו לקרוא והוא כבר בן 5!!!
מה עושים?? אשמח לעצות, ספרים, דרכי לימוד שונות.

תודה רבה.
אם את רוצה לפנות אלי באישי
אני חושבת שיש לי איך לעזור לך
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

להלן טקסט שכתב ילד!
כל מילה נוספת מיותרת!
הורים, תבדקו עם הילדים האם הם או אחד מהחברים שלהם מוחרם!




"אני רוצה לקחת אתכם רק לתחילת השנה.
אני ילד שעבר הרבה דברים בחיים שלו, ויום אחד החלטתי שבא לי מקום שאף אחד לא מכיר אותי.
אז עברתי לפנימייה אחרת — לא כי אני רציתי, אלא כי אמא שלי חשבה שיהיה לי טוב שם.
וכן, היה לי טוב בהתחלה.

אבל אז סיפרתי להם שאני יוצר סרטונים ביוטיוב, והם ראו בזה נקודת חולשה.
סיפרתי להם שאני אוהב לשיר, שזה החלום שלי — וגם בזה הם מצאו על מה לרדת עליי.
"ניצחון לחרשים", "אתה ילד פדחן"...

אני אגיד את האמת — זה לא היה לי חדש.
גם בבית ספר קודם ירדו עליי, ניסו להקניט ולהקטין אותי.
ולאט לאט המילים שלהם חלחלו לי למוח.
כמעט הפסקתי לעשות את הסרטונים שאני אוהב, בגלל כל מה שאמרו לי לפני ואחרי שהצטרפתי לבית הספר.

בהתחלה אמרתי לעצמי: "טוב, מה אכפת לי, שיגידו מה שבא להם — זה לא מזיז לי".
אבל זה היה שקר.
והתחלתי להגיד את זה כל הזמן לעצמי בראש.

בגלל שאני לומד בפנימייה, יש לנו שם כל מיני דברים כמו חדר מוזיקה.
אז מהשעה 14:00 הייתי הולך לשם כדי לשכוח קצת מהבעיות שלי.
בהתחלה זה עבד, אבל התחילו להציק לי.

היה לנו טקס לציון 7.10 בפנימייה, ואני עבדתי על שיר לשיר בטקס.
בסוף שרתי שיר אחר.
בהתחלה קיבלתי מלא מחמאות.

אבל יום למחרת, ילד בן איזה 16–17 — לא ילד קטן — חשב שזה מצחיק להרים אותי, להשכיב אותי על שולחן ולהכריח אותי לשיר לו.
וכשסיפרתי על זה למנהל, הוא התחיל לקרוא לי "שטינקר", כי הילד עשה משהו מטומטם וחשב שזה מצחיק — אז כולם חייבים לקחת את זה בתור בדיחה.

---

סיפור שני:
אני יושב לי על ספסל, כי אני אגיד את האמת — אני מרגיש שאין לי הרבה חברים.
יש לי אולי 5 בבית הספר, ואני לא צריך יותר מזה.
אבל הם לא תמיד מגיעים לבית הספר, רוב הזמן הם בבית — אז יוצא שאני לבד רוב הזמן.

אז אני יושב על ספסל לבד, ופתאום חבורה של ילדים בני 17 זורקים עליי מלא תפוזים.
בנס לא פגע בי, אבל זה לא קרה פעם אחת — זה קרה שוב ושוב.
עד שסוף סוף זה פגע לי בבטן.

ולא תגידו שמי שזרק עליי בא והתנצל — הוא פשוט ברח.
בהתחלה לא ידעתי מי זה, פשוט ניחשתי לבד — וצדקתי.
ועד עכשיו אני לא יודע מה עשו איתו.

---

אז אני רק רוצה להבהיר למשרד החינוך — הגיע הזמן שתטפלו בתופעה הזו שנקראת בריונות, חרם וכל דבר פוגעני כזה.
כי אם לא — יהיה פה גל שלם של ילדים ש×××××× חס ושלום.

ובואו נגיד דבר כזה:
אם לא הייתה לי את המוזיקה שלי ואת השירים שאני כותב — כנראה שמזמן לא הייתי פה.

ולכל הילדים שכאן — אני רוצה להעביר לכם מסר:
גם אלה מהפנימייה שלי שאולי מסתלבטים עליי עכשיו —
תחשבו שאולי, רק אולי, יש ילד שחושב ל×××× את ה×××× שלו בגלל שאתם מחרימים אותו.
תחשבו לפני שאתם פועלים ❤️"
שיתוף בפני עצמו, או המשך לשעה של אמהוּת ובסוף הוא בא.

"אמא, אני רוצה לומר לך משהו". המילים של ברוכי פוגשות אותי בעיצומה של התארגנות, בוקר שגרתי.
אני עוצרת בעצמי מלהביט בשעון הממהר. מניחה בכיור סכין משוקלדת ומסתובבת בתנועה חלקה, אפס דרמות.
"אני מקשיבה, צדיק".
אופס, הוא מתכווץ למשמע המילה האחרונה, אני רואה בבירור. ממולל בידיו ציצית ואחר כך פורס את כף ידו, מאפשר לחוט להשמט ממנה.
"אה... אני. אה" הוא נתקע.
"הרבה זמן לא היינו לבד, רק אני ואתה", אני אוחזת פתאום. "אולי ניסע מחר לכותל?" הוא מגיב בניע ראש, קפוץ עדיין.
אני מהנהנת: אמא כאן, ילד. היא רוצה לשמוע אותך.

"אני מתפלל שמנחם לא יבוא הביתה", הוא משליך את המילים ממנו והלאה, מבטו מתחמק ממני, נתלה במגבת המשובצת.
המילים הולמות בי, אני מתעלמת מהכאב שפועם בין הצלעות. מניחה יד על בן, אשמה בעיניו היפות.
"למה קשה לך שמנחם יבוא לבקר"? אני מעדנת את האמירה שלו, נותנת מקום לתחושה. מתפללת בלי מילים לסיעתא דשמיא.
"ככה!" הוא מתפרץ פתאום, מילים שחנקו את גרונו ניתזות בעוצמה "את חושבת שאני לא יודע שהוא הולך בלי כיפה? נראה לך שאני טיפש? הוא חי-לו-ני! אז מה שהוא שם כיפה כשהוא בא הביתה, הוא חי-לו-ני!" הוא הוגה את המילה שוב, בכעס ואין אונים.
ילד עדין שלי משתתק באחת; מבוהל.
אני מהנהנת שוב, מאשרת לו בשתיקה להמשיך. אמהות רוצות לשמוע את הילדים שלהם, תמיד. הן לא נבהלות ממה שיש להם לומר.
הוא מהסס, ומשלים בקול נמוך: "הוא אח רע, אני לא רוצה שיבוא לפה".

רק אז, הלב שלי משמיע את דברו. בן שלי, שאוהַב לעולם. בן נוסף, חלקת אהבה משלו. מתפלל שלא יבוא הביתה.

מנחם מכסה את ראשו בביקוריו, והמחווה הזאת יקרה כל כך לליבי. ברוכי עודנו ילד, ואת המורכבות הזו אני מסופקת אם יוכל להבין.
מחשבה איומה חולפת בראשי, נער תם ומתוק מתבגר, מסיר כיפה. בטוח באהבת אם, אהבת עולם. אני נרעדת.
'מה פתאום', אני נואמת הגיון, 'אהבה מעולם לא הרחיקה בנים. להפך!'
גורליותו של הרגע מבעיתה אותי, מונעת ממני להסכים, להפנים.
ברוכי נשען על השולחן, מצפה. הלב שלי מתפקע מרגש, המח- ריק. מנסה לדלות ממנו מילה אקראית, נכשלת.

הבזק של הבנה, והשאלה מאליה נשאלת: "מי פגש את מנחם?"
אור קלוש חוזר אלי מעיניו, מאשר.
"שרולי הסמן".

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה