התייעצות יש פתרון בכלל לחולי כזה?

[שון שון]

קודם כל משכב לידה 6 שבועות - זו המלצה רפואית אמיתית
לא להתאמץ
לא לסחוב יותר ממשקל התינוק
גם לאישה שמרגישה מצוין

דבר שני - מי אמר ש3.5 חודשים הם עבורך? אני חושבת שכשהעלו מ14 ל15 שבועות - הטיעונים היו טובת התינוק
לא טובת האמא


(ולגבי לגיטימציה - כאחת שיולדת בניתוחים עם התאוששות קשה, לא רואה שאני מקבלת לגיטימציה לחוסר תפקוד מנשים שמתאוששות יותר בקלות.
ובהחלט יש ביקורת למה חודש אחרי לידה אני לא יכולה X או Y, או למה אני לא פנויה וכו' וכו'
התאוששות אצלי היא הרבההה יותר מחודש. העולם בהחלט לא מכיר בזה)

את סך הכל מסכימה איתי שאין כלל אחד לכולן
לך קשה באופן חריג אחרי הלידה
ולמשהי אחרת קשה באופן חריג לפני הלידה

 

[שון שון]

כי אחרי הלידה, גם אם מרגישים טוב,
זה מזיק לחזור לתפקוד מלא.
בשונה מהריון שבו אין בעיה לעבוד אם מרגישים טוב.
שלא לדבר על התינוק שצריך את אמא שלו.

גם לפני הלידה אם מצליחים לשכנע את ביטוח לאומי שהעבודה עלולה לסכן את האמא או את התינוק הם יתנו שמירה.

הבעיה היא במקרים שבהם זה לא מסוכן, אלא "רק" קשה מאד עד בלתי אפשרי להצליח לתפקד.
אני חושבת שצריך למצוא להם פתרון שחסר כיום, וצריך גם לראות מאיפה מממנים את הפתרון במדינה מרובת ילודה כמו שלנו,
אבל הפתרון הזה צריך בעיני להיות בנוסף לחופשת לידה, ולא במקומה,
גם אם האמא מרגישה טוב אחרי הלידה.

כשביטוח לאומי מאפשר דמי ביטוח לאומי חודשיים זה לא בגלל סיכון
זה בגלל אובדן כושר עבודה

 

[הרוח]

את סך הכל מסכימה איתי שאין כלל אחד לכולן
לך קשה באופן חריג אחרי הלידה
ולמשהי אחרת קשה באופן חריג לפני הלידה

נכון, צריך לתת לגיטימציה לקושי של כל אחת, זה לא משנה איך אני חווה את הדברים
(בחי קשר להריון ולידה)
אבל זה רק משהו אחד שכתבתי

גם מי שלא קשה לה - צריכה לשמור על משכב לידה, לטובתה
ואם מטרת התשלום הוא הטיפול בתינוק - אז האמא בכלל לא הסיפור פה, בטח לא מעבר ל6 שבועות...

(אין מה לדאוג, קשה לי מאד מאד מאד גם בהריון, יש מספיק מהכל ב"ה...)

 

[הרוח]

כשביטוח לאומי מאפשר דמי ביטוח לאומי חודשיים זה לא בגלל סיכון
זה בגלל אובדן כושר עבודה

שמירת הריון בהגדרתה מיועדת למקרים של סיכון - או לאמא או לתינוק
לכן גם במצבים של קושי משמעותי - קשה לקבל שמירת הריון

רק בשנים האחרונות התחילו לתת שמירה גם למצבי קושי משמעותי שיש להם הגדרה - היפראמזיס, סימפיזיוליזיס - וגם במקרים אלו שיש הגדרה לא תמיד מקבלים

 

[שון שון]

נכון, צריך לתת לגיטימציה לקושי של כל אחת, זה לא משנה איך אני חווה את הדברים
(בחי קשר להריון ולידה)
אבל זה רק משהו אחד שכתבתי

גם מי שלא קשה לה - צריכה לשמור על משכב לידה, לטובתה
ואם מטרת התשלום הוא הטיפול בתינוק - אז האמא בכלל לא הסיפור פה, בטח לא מעבר ל6 שבועות...

(אין מה לדאוג, קשה לי מאד מאד מאד גם בהריון, יש מספיק מהכל ב"ה...)

שמירת הריון בהגדרתה מיועדת למקרים של סיכון - או לאמא או לתינוק
לכן גם במצבים של קושי משמעותי - קשה לקבל שמירת הריון

רק בשנים האחרונות התחילו לתת שמירה גם למצבי קושי משמעותי שיש להם הגדרה - היפראמזיס, סימפיזיוליזיס - וגם במקרים אלו שיש הגדרה לא תמיד מקבלים

וזה

בדיוק מה שמעצבן

 

[(:1234]

רק בשנים האחרונות התחילו לתת שמירה גם למצבי קושי משמעותי שיש להם הגדרה - היפראמזיס, סימפיזיוליזיס - וגם במקרים אלו שיש הגדרה לא תמיד מקבלים

סליחה על הסטיה מהנושא... באיזה חומרה של סימפיזיוליזיס אפשר לנסות לקבל שמירה?
אם "רק" כואב לי נורא, אבל התפקוד יחסית נורמלי, יש מה לנסות? (הרבה בגלל גם שיש לי כוח סבל מעל לממוצע, אני מתפקדת עם כאבים הזויים)

 

[הקוזניצר]

תודה לכל המשתתפות ואנא מכל המטיפות....(אל תדון וכו')

אני לקחתי בונגסטה וזופרן פעמיים ביום לפחות בהתחלה מתחילת ההריון לפני שנפלתי למיטה ועזר מאוד

 

[פנסאית]

אישה בהריון מאבדת כושר עבודה לשלושה חודשים לפחות בתחילת ההריון
ובתור אזרחית במדינה סוציאלית
שממש אבל ממש ממש ממש לא תפשוט רגל אם תממן חודש או שתיים לאישה לא מתפקדת
זו הזכות הבסיסית הנשית וההגיונית ביותר

אני נתקעתי על המשפט ממש ממש לא שוט את הרגל...
בהריון אני קצת מבינה.אומנם הצלחתי לעבןד?בהריונות ולא התעלפתי. אבל קשה מאןד ומסחררר ומתיש ומורעב ודורש מעקב על בסיס שבועי כדי לשרוד.

אבל נראה שבאיך עובדת מדינה וכה א. לא ממש יודעת.
למדינה יש כזף מאזרחים. היא לא צפשוט את הרגל. האזרחים אולי כן.
אם יתנו לך שלושה חןדשים נןספים כל הריון. יקחו לך מיסים בכל דבר אחר כדי לצמצם א. הפער.
בריאות לכולנו בשליחות החשובה שלנו - להוריד לעולם את כל הנשמות האחרונות שנותרו.
ושיקוים "שירדו כל הנשמות... בן דוד בא"

 

[מאופסת]

לדעתי נשים באמת לא פנויות להיות גם בהנקה והריון וגם לפתח קריירה נוצצת....
רק שבדורנו אלה החיים והם באמת לא לא הגיוניים לפעמים

 

[DvoraVidman]

אני יכולה להמר שאת מהסוג שמסתובב מבסוט כל ה9 חודשים ולא מבין "למה יש נשים בהריון שמפונקות"

אני לא מצליחה להבין איך הצלחת להוציא מדבריי הפוך על הפוך.

 

[שון שון]

אני נתקעתי על המשפט ממש ממש לא שוט את הרגל...
בהריון אני קצת מבינה.אומנם הצלחתי לעבןד?בהריונות ולא התעלפתי. אבל קשה מאןד ומסחררר ומתיש ומורעב ודורש מעקב על בסיס שבועי כדי לשרוד.

אבל נראה שבאיך עובדת מדינה וכה א. לא ממש יודעת.
למדינה יש כזף מאזרחים. היא לא צפשוט את הרגל. האזרחים אולי כן.
אם יתנו לך שלושה חןדשים נןספים כל הריון. יקחו לך מיסים בכל דבר אחר כדי לצמצם א. הפער.
בריאות לכולנו בשליחות החשובה שלנו - להוריד לעולם את כל הנשמות האחרונות שנותרו.
ושיקוים "שירדו כל הנשמות... בן דוד בא"

את רק חוזרת על מה שמכעיס אותי


תקציבי עתק מוקדשים לשטויות, משרות מנופחות ושרלטנות על בסיס יומיומי בצמרת
העשירים הולכים ונעשים עשירים יותר
והעניים הולכים ונעשים עניים יותר

 

[שון שון]

אני לא מצליחה להבין איך הצלחת להוציא מדבריי הפוך על הפוך.

את בפרוג, זוכרת?

 

[מלכי-מרחב הקואצ'ינג]

מה זה משנה אם הרופאה הגרידה היפראמזיס או לא?
כזו הרגשה מצריכה לכאורה טיפול תרופתי ויש טיפול כזה.
בונגסטה ויש תרופות נוספות שמאזנות את מערכת העיכול לצד חיזוק ותזונה אפשרית ומזינה ככל שניתן.

תזכירי לעצמך שוב ושוב את משמעות הסבל הזה - זה גם יכול לתת כוח.

בשורות טובות והרגשה טובה בבריאות!

 

[DvoraVidman]

מה זה משנה אם הרופאה הגרידה היפראמזיס או לא?

זה משנה כי אנשים צריכים שיכירו בסבל שלהם, זה צורך אנושי חיוני.
ואם הרופאה אומרת 'זה בסדר' כשזה לא, זה יכול ממש לשבור את מצב הרוח והמורל

 

[מלכי-מרחב הקואצ'ינג]

זה משנה כי אנשים צריכים שיכירו בסבל שלהם, זה צורך אנושי חיוני.
ואם הרופאה אומרת 'זה בסדר' כשזה לא, זה יכול ממש לשבור את מצב הרוח והמורל

נכון
הכוונה שלי לתכנית הטיפולית
מה זה משנה לרופאה אם היא כן מכלילה את זה תחת האבחון או לא
טיפול נדרש.

 

[מאופסת]

נכון
הכוונה שלי לתכנית הטיפולית
מה זה משנה לרופאה אם היא כן מכלילה את זה תחת האבחון או לא
טיפול נדרש.

לרופאה זה לא משנה ולכן היא פשוט לא נותנת יחס,
ואנחנו צריכות לדעת להתעקש על מה שחשוב
הקושי העיקרי בהיפראמזסית אמיתית שהיא לא רלונטית לדרוש
טיפול מיטבי כי היא גוססת / מסוממת... (תמחקו את המיותר)
ולכן כדאי שמישהו קרוב ידרוש נוזלים, תרופות, ויחס.

 

[אנוכי]

שמירת הריון בהגדרתה מיועדת למקרים של סיכון - או לאמא או לתינוק
לכן גם במצבים של קושי משמעותי - קשה לקבל שמירת הריון

רק בשנים האחרונות התחילו לתת שמירה גם למצבי קושי משמעותי שיש להם הגדרה - היפראמזיס, סימפיזיוליזיס - וגם במקרים אלו שיש הגדרה לא תמיד מקבלים

גם היפרמאזיס- מקבלים שמירה רק בגלל שהמצב מסוכן לאם ולתינוק,
סימפיזיוליזיס מאוד מאוד קשה לקבל שמירה כיון שקשה להוכיח סיכון לאם / לעובר. זהו "רק" סבל, אז לא נכלל בחוק.
(במקרים בודדים כן מצליחים להוכיח)

 

[זכות המימוש]

כשביטוח לאומי מאפשר דמי ביטוח לאומי חודשיים זה לא בגלל סיכון
זה בגלל אובדן כושר עבודה

אובדן כושר עבודה- זה לצורך קביעת נכות כללית
גמלת שמירת הריון- רק כשיש סיכון ממשי לאם/לעובר.

מה זה משנה אם הרופאה הגרידה היפראמזיס או לא?

הבעיה היא שקופת החולים שאמורה לממן את הטיפול המיטבי ללקוח,
לא ממש מעוניין לאבחן אבחנות שיעלו לו ביוקר...
ולצערי זה ככה בכל תחומי הבריאות.
הם לא כ"כ אוהבים לאבחן אבחנות מהסוג הזה,
אלא אם כן מדובר במצב חמור שאין להם ברירה.
העבודה שלנו, כלקוחות קופת החולים,
זה להתעקש על המגיע לנו עד הסוף.
כי נכון שישראל היא מדינה סוציאלית,
ודמי ביטוח הבריאות- זה בדיחה לעומת ארצות אחרות
אך בדיוק מהסיבה הזאת,
אין לרופאים את השירות והנכונות לאבחן בעיות רפואיות
כי ברגע שיש אבחנה- הם הרי אמורים לתת גם טיפול.
וזה הרי עולה להם לא מעט...
לכן זה כ"כ משנה כי אם הרופאה הגדירה זאת כהיפראמזיס,
הרבה יותר קל להיעזר ולמצוא פתרונות.
וכשאין שם לבעיה, אין פתרון.
ממליצה לפותחת האשכול לא לוותר!!!
נכון שזאת תקופה קצרה, ונכון שזה לא לתמיד.
אבל למה לסבול כשיש היתכנות לפתרון?
סחרחורת ועייפות בהריון זה אכן שכיח.
אך בהרבה מקרים יש מקור לבעיה.
ממליצה לך לעשות בדיקות דם מקיפות.
לפעמים יש ויטמין D מאוד נמוך שיכול לגרום להרגשה שאת מתארת.
לפעמים היפראמזיס, לפעמים ברזל נמוך, לפעמים סכרת הריון ועוד...
המון הצלחה,
וידיים מלאות.

 

[שון שון]

אובדן כושר עבודה- זה לצורך קביעת נכות כללית
גמלת שמירת הריון- רק כשיש סיכון ממשי לאם/לעובר.

קראת את האשכול?

 

[כולנו תלמידים...]

בתור אחת שעוברת הריונות קשים מנשוא ונמצאת כעת ממש על המחשב רק בשביל להסיח קצת את הדעת מהבחילות האיומות שיש לה כרגע
חשוב לי להדגיש: אמנם הריון הוא לא מחלה אבל היפרמאזיס זו מחלה שחוות נשים מסוימות בהריון והיא מוגדרת ברפואה כמחלה קשה!!!
אל אנא אל תזלזלו, זו מסירות נפש רגע רגע ממש!!
ולעניות דעתי האשה היקרה הנ"ל סובלת מהיפרמאזיס גם אם לא מקיאה ויש לה בחילות קשות.
בונג'סטה ונוזלים במידה ולא מצליחה לשתות זה בסיס ראשוני.
אני כבר תקופה ארוכה באשפוז בית מקבלת נוזלים. (בעלי מחבר אותי) ופעם בכמה ימים מדדה לקופת חולים שיחליפו לי את הברנולה בוריד.
מי מדבר בכלל על עבודה, אין תפקוד, אין אמא, אין כלום!! בשבועות מוקדמים יותר לא יכולתי אפילו לדבר מרב בחילות.
אז אנא אל תדונו!! בהריון קודם הייתי עם היפרמאזיס ובהמשך ההריון עם סימפיזיוליזיס, כאבים עצומים, 100% נכות כסא גלגלים וכו' ואני יכולה לומר לכם שההיפרמאזיס (הבחילות וההקאות) היה לי קשה יותר.
כדאי ליצור קשר עם ארגון אם הדרך, נותן הכוונה רפואית, רגשית ועזרה מול ביטוח לאומי.
בשורות טובות והמון כח.
היפרמאזיסית שמתמודדת ומעריצה אותך על מסירות הנפש לזכות להביא עוד נשמה לעולם