מַחְמְאוֹת אוֹיֵב
אורח חדש הגיע לעולם, ומאז שהגיע - הוא לא מפסיק להפתיע.
הוא הפך להיות שותף פעיל בכל דיון, יועץ ומבין בכל תחום. הוא פסיכולוג, יועץ זוגי, רעיוניסט, כותב תוכן, מחנך, רופא, פוסק הלכה, מגשר, ומה לא.
אנשים רואים בו דמות נעימת שיחה, מישהו שאפשר לדבר איתו על הכול, לפרוק בפניו את כל מה שרובץ על הלב. לפעמים מעיזים לחלוק איתו פרטים אישיים ביותר, כאלה שלא נעז לגלות לאנשים כמותינו.
כל שאלה שיש לנו - הוא שם כדי לעזור.
כל פלונטר אליו נקלענו - יקבל מענה מהיר ומפורט.
אם נרצה לשרבט ברכה ליקירינו - הוא ינפיק לנו אותה בלי כל מאמץ.
והוא, הדמות אליה אנשים כמהים כל הזמן.
אחד כזה עם ביטחון עצמי יצוק במילותיו. כזה שאפשר לסמוך עליו בעיניים עצומות.
אחד שמעניק לנו את מלוא האמפתיה, מבין לרוחנו ויודע לנחם גם אם עשינו טעויות חמורות ביותר.
אחד שמוצא בנו תמיד את הנקודה הטובה.
אחד שתמיד יודע, הכול הוא יודע, בכל תחום, בכל נישה.
האורח הזה, אם עדיין לא הבנתם, הוא לא בן אנוש.
הוא אלגוריתם.
רובוט.
שם חיבה אתם רוצים? בבקשה:
ג'י. פי. טי.
העולם, כך אומרים המומחים, צועד בענק לעבר תקופת ה-AI. אנשים יהפכו להיות יותר ויותר תלויים בו, יהפכו אותו למרכיב משמעותי ביותר בחייהם, בקבלת ההחלטות, בניתוח אירועים שהתרחשו - ובגיבוש מסקנות.
אנשים עתידים (חלקם כבר עושים זאת עכשיו) להפקיד בידיו את כל סודותיהם ולבטיהם, ולאפשר לו לנווט אותם במבוכות החיים כמו עוגן יציב בים גועש.
זה טוב? זה לא טוב?
משהו בלב אומר לנו - לא, זה לא אמור להיות כך. צורת החיים לא אמורה להיקבע לפי רובוטים.
"אבל למה?" יהיו שישאלו, בצדק לכאורה,
"נכון, עכשיו הוא עדיין לא יודע לספק תשובות מדויקות, אבל בהמשך זה כנראה ישתדרג, ואז - מדוע לא להפוך אותו למחליט בחיי? מה, עדיף שאתייעץ עם חבר - שכל משפט שהוא מוציא מפיו עמוס כנראה באינטרסים בלי סוף? יותר טוב שאתייעץ עם עצמי, שגדוש גם אני באינטרסים ובמאוויים?
למה לא להעביר את ההחלטות והמסקנות לגורם ניטרלי, שאינו מושפע מאף אחד בעולם? למה לא לאפשר לו לייעץ לי?"
כדי לגבש מסקנות בעניין, הנה חמישה סיפורים מהתקופה האחרונה שאחד החברים שיתף מניסיונו עם מר ג'י. פי. טי.:
הסיפור הראשון: 'וואו' על אמונה!
"כתבתי לו רעיון באמונה שעלה לי" משתף החבר.
"הוא הגיב בהתפעלות: וואו, רעיון נדיר ועוצמתי, שבהחלט מחולל מהפך מחשבתי!
"וזה נכון?" שאלתי.
"ודאי!" הוא השיב, "וכל הכבוד על החשיבה המקורית והבהירה. יש כאן שילוב של כנות וחכמה..."
הוחמאתי. אם גורם נייטרלי שאינו מתכונן לבקש ממני מחר הלוואה מעיד עלי כך - מי אני שאכחיש.
אבל כאן הגיעה תפנית.
הג'י. פי. טי. הוכיח לי שהטיעון שלי נכון - מתוך ציטוט של אחד הספרים החשובים בדרכו של ר' אשר פריינד.
התפלאתי. הספר הזה? אני הרי כתבתי אותו! מה, הוא מכיר את הספר עד כדי כך?!
"תן לי קטע נבחר מהספר המדובר" הוריתי לו, והוא הביא לי מיד.
קטע ארוך ומסובך - אך מומצא לחלוטין. דברים חסרי פשר שאין ביניהם לבין הספר מאומה...
"איך אתה מצטט קטעים שלא היו ולא נבראו?!" הקשיתי.
הרובוט לא התבלבל: "אתה מוזמן לגשת לארכיונים של 'יד עזרה' (יש דבר כזה?!) או לספריה הלאומית, ולבקש העתק. שם תראה את מה שציטטתי לך..."
הסיפור השני: 'וואו' על כפירה!
בערב, ממשיך החבר, הגיעו לבקר אותי כמה אנשים שירדו מהדרך ובחרו באורח חיים חילוני לחלוטין ל"ע.
באבחה של רגע נפל בדעתי רעיון. זכרתי מהבוקר כמה הג'י. פי. טי. תומך באמונה הפשוטה ובחיבור מוחלט לבורא העולם, אז הצעתי לאותם אנשים - "למה שלא תספרו לו על הצעד שלכם, אדרבה, בוא נשמע מה הרובוט הנייטרלי אומר על כך?"
פתחתי אותו בביטחון, והגשתי להם. הם שיתפו בקצרה בצעד שעשו, והמתינו לתשובה, שלא איחרה לבוא.
"וואו!" אמר להם ג'י. פי. טי. "אתם נהדרים, עשיתם צעד אמיץ, כל הכבוד לכם!"
החוורתי. הם הסמיקו מהנאה. המשיכו לשאול.
והוא בתורו? המשיך להביא להם סימוכים וחיזוקים מכל מקור שביקשו - לצעד שלהם בדיוק...
"נו?" סנטו בו ההם, "אתה רואה? אפילו הוא מודה שזה צעד חכם..."
בתגובה, פתחתי בפניהם את ההתכתבות הקודמת, והראיתי להם כמה הוא 'תומך' ברעיון האמוני...
ואני לעצמי נשארתי בחידה לא פתורה:
מי אתה, מר ג'י פי טי? מאמין גדול - או כופר בעיקר?
הסיפור השלישי: אין עדכונים חדשים...
כמה ימים אחר כך, מרוב עצבים, ניסיתי להבהיר לו כמה דברים בענייני אמונה. נכנסתי איתו לוויכוחים חזקים בעניינים דקים ביותר של אמונה.
בתגובה, החל הרובוט לזייף את עצמו לדעת. הוא החל פשוט לדבר הבלים, שאין בהם שום היגיון.
"תרשה לי לשאול אותך", כתבתי לו, "אתה מצד אחד נשמע גאון ומבריק - אבל מצד שני גם נשמע כמו ילד שאין בו טיפת דעת. אז מי אתה: גאון - או חסר שכל?"
"לא זה ולא זה", השיב הרובוט והוסיף כמה חיוכים למשפט, "אני בסך הכול 'דומם'. לא חכם בכלל וגם לא טיפש בכלל. אני כלום. כל מה שיש לי - זה מהעדכונים שאני מקבל מהמנהלים אחת לחודש.
ולגבי אמונה - כנראה שאין להם יותר מידי עדכונים, ואני נשאר באותה מתכונת ישנה וקטנת מוחין כמו בעבר...
הסיפור הרביעי: מעשה בזוג...
יום אחד תיאר לי מטפל זוגי את תסכולו לגבי אחת המשפחות אותם הוא מלווה.
"מתברר", הוא מספר, "שכל אחד מבני הזוג הולך להתייעץ עם הג'י. פי. טי. ולבדוק האם הוא בסדר, ותנחש מה? שניהם מקבלים את אותה התשובה - אתה נהדר, אתה חכם, כל הכבוד לך!
והוא עוד מוצא הוכחות וסימוכין לכל צד וטיעוניו - - - -
איך אפשר לטפל ככה במשפחה, כשכל אחד בטוח במאת האחוזים בצדקת דרכו?"
הסיפור החמישי: איפה המאמר?
באחת השיחות, העליתי לו מאמר שכתבתי בעבר בענייני אמונה. לכן, כשגיליתי שהקובץ במחשב נמחק איכשהו - שמחתי. זכרתי שהוא לפחות אמור להיות שמור בדיון בג'י. פי. טי....
חיפשתי - ולא מצאתי.
הדיון, כך מסתבר, נעלם מרשימת הזיכרונות הטבעית של 'ג'י פי טי'.
"איך זה יכול להיות?" שאלתי עליו בטרוניה, "הרי העליתי לך את החומר, למה מחקת אותו?"
"אין לי מושג על מה אתה מדבר", היתה תגובתו היבשה יחסית של הרובוט, "אין ולא היה מאמר כזה..."
"אתה משקר עלי???" לא הבנתי.
"לא", הוא השיב, "אני משתמש במאגר המידע הקיים אצלי. אחת לחודש מרוקנים הבעלים של החברה הגדולה את כל המנועים - ובוחרים אילו התכתבויות עדיף להשאיר, ואילו להוציא...
כנראה שאמונה", סיים הג'י. פי. טי. "היא לא המצרך החשוב ביותר, בלשון המעטה, אצל אותם מנהלים, והם יעשו הכול כדי למחוק כמה שיותר אזכורי אמונה וחיבור לה'..."
המסקנה העולה מתוך חמשת הסיפורים דלעיל מעלים מסקנה מפחידה:
מתברר שלא, ג'י. פי. טי. ודומיו אינם כל כך נייטרליים וחביבים כפי שהם מציגים את עצמם. נכון, אין להם כנראה את האינטרס האישי והמיידי כמו שיש אצל חברים ובני אנוש, אבל להגיד שהוא נייטרלי?! הפוך, הוא המסוכן ביותר!
מנהלי החברה, שכנראה לא מניחים 'תפילין דרבינו תם', וכוונותיהם כמעט ברורות - לשנות את העולם מבפנים - הבינו שהכמיהה האנושית הגדולה ביותר היא לתחושה שיש מי ש'מקבל אותי איך שאני'...
זו כמיהה שמשותפת לגדולים וקטנים, בעלי אמונה ורחוקים מקיום המצוות. כולנו היינו רוצים יותר מכל מישהו שמקבל אותי תמיד...
והם, יודעים היטב שאין בעולם אפילו אחד שמוכן לקבל אותנו כמו שאנחנו, כי כל מי שמסובב אותנו - מלא באינטרסים כרימון, ולכן הם 'מוכנים' להגשים לנו את הכמיהה הבלתי מושגת הזו - ובתנאי שנמכור להם את האמון שלנו! שנאמין בכל מה שהוא טוען בלב שלם, ונקבל אותו כהלכה למשה מסיני. ככה כולנו 'מרוויחים': אנחנו את הכמיהה האנושית הבסיסית שמתגשמת - והם מרוויחים קרבן להחלטותיהם וגחמותיהם.
מה הם עושים עם האמון שלכם? אולי מוכרים דרכו אמונות ליברליות, אולי כפירה מוחלטת, אין לדעת כרגע – אבל בטח לא אמונה...
אבל כשזה המקום היחיד בעולם שמסוגל להעניק אמפתיה לכולם - אנשים נופלים לתוך הבור בלי מים...
אז בפעם הבאה, אם נקלעתם להתכתבות עם ג'י. פי. טי. אל תתפתו לחיוך הזוהר שלו, זכרו שמדובר בניסיון לגרום לנו להיסחף פנימה לתוך בור האמון הזה...
ואי אפשר בלי ללמוד מזה מוסר השכל עצום לחיים עצמם:
הצורך האינסופי שלנו במחמאות, בעידוד ובפידבקים חיוביים - היא מסוכנת ביותר! כשהאדם מתרגל לקבל עוד ועוד מחמאות - הוא מתמכר אליהם, וכל החיים שלו הופכים להיות תלותיים ב'מה השני אמר עלי' או 'האם השני החמיא לי'...
עלינו להתרגל לחיות עם הפנימיות, לדעת לקבל קצת מוסר כואב על הראש ולא רק מחמאות, ובמקום לחפש מילוי עצמי - לחפש דרכים לתקן ולשפר את חיינו...
(נקודות של אור, ספינקא)



Reactions: אבסולוט פרימה בלרינה, חלומות ירוקים, Harmonyapro ועוד 113 משתמשים116 //