משתמש סופר
משתמש פעיל
- הוסף לסימניות
- #1
למלמדים ולמשיגחים שיחיו
כהורה לתלמיד הנוסע יום יום בתחבורה ציבורית אל הת"ת
לא אחת קורה אצלנו, שהילד יוצא מהבית בזמן, על פי רוב אפילו מוקדם מן הרגיל, עומד בתחנה לפני הזמן, אך האוטובוס מתעכב, או כלל לא מגיע. הילד עומד ממתין, משתדל ככל יכולתו, ולבסוף האוטובוס לא הגיע, או איחר והילד מגיע באיחור שאינו באשמתו כלל.
ואז, כשסוף־סוף מגיע לחיידר, הוא נתקל לעיתים במבט נוקשה או בדרישה מהמשגיח להביא פתק, כאילו האיחור נבע מזלזול. אבל זה לא כך. ההורים הוציאו את הילד בזמן, הילד עשה את שלו, וכל העיכוב נגרם מצד גורם חיצוני שאין עליו שליטה.
וכי מה יעשה התלמיד? יצא שעה לפני הזמן בכל יום, מחשש שמא האוטובוס יאחר? או לא יגיע ?
זה לא הגיוני ולא מציאותי.
וכשהטנדר של המוסד מאחר אף אחד לא מעיר לילדים, הרי זה סימן ברור שכולנו מבינים מתי האשמה באמת אצל הילד ומתי לא.
בשם כל ההורים שיש להם ילדים הנוסעים בתחבורה ציבורית, אנא, התחשבו.
אל תשלחו ילד להביא פתק על איחור שאינו באשמתו,
שהרי איך יביא פתק אם לא ידע מראש שהוא הולך לאחר?
הוא יצא בזמן, עשה את שלו, לא יכול היה לצפות שהאוטובוס יאחר או כלל לא יגיע.
אל תגידו לו "היית צריך לצאת מוקדם יותר", כאשר הוא כבר יצא בזמן זה פוגע.
וק"ו אל תענישו ילד שעמד בתחנה זמן רב והגיע באיחור שלא באשמתו.
ילד כזה לא צריך נזיפה, הוא צריך חיוך, עידוד, וחיזוק.
שידע שהמלמד מאמין בו, ושהוא רצוי ואהוב גם אם לא הצליח להגיע בדיוק בדקה הנכונה.
תודה
בברכה ובכבוד רב,
הורה מודאג – בשם כל הורים לילדים בתחבורה הציבורית
כהורה לתלמיד הנוסע יום יום בתחבורה ציבורית אל הת"ת
לא אחת קורה אצלנו, שהילד יוצא מהבית בזמן, על פי רוב אפילו מוקדם מן הרגיל, עומד בתחנה לפני הזמן, אך האוטובוס מתעכב, או כלל לא מגיע. הילד עומד ממתין, משתדל ככל יכולתו, ולבסוף האוטובוס לא הגיע, או איחר והילד מגיע באיחור שאינו באשמתו כלל.
ואז, כשסוף־סוף מגיע לחיידר, הוא נתקל לעיתים במבט נוקשה או בדרישה מהמשגיח להביא פתק, כאילו האיחור נבע מזלזול. אבל זה לא כך. ההורים הוציאו את הילד בזמן, הילד עשה את שלו, וכל העיכוב נגרם מצד גורם חיצוני שאין עליו שליטה.
וכי מה יעשה התלמיד? יצא שעה לפני הזמן בכל יום, מחשש שמא האוטובוס יאחר? או לא יגיע ?
זה לא הגיוני ולא מציאותי.
וכשהטנדר של המוסד מאחר אף אחד לא מעיר לילדים, הרי זה סימן ברור שכולנו מבינים מתי האשמה באמת אצל הילד ומתי לא.
בשם כל ההורים שיש להם ילדים הנוסעים בתחבורה ציבורית, אנא, התחשבו.
אל תשלחו ילד להביא פתק על איחור שאינו באשמתו,
שהרי איך יביא פתק אם לא ידע מראש שהוא הולך לאחר?
הוא יצא בזמן, עשה את שלו, לא יכול היה לצפות שהאוטובוס יאחר או כלל לא יגיע.
אל תגידו לו "היית צריך לצאת מוקדם יותר", כאשר הוא כבר יצא בזמן זה פוגע.
וק"ו אל תענישו ילד שעמד בתחנה זמן רב והגיע באיחור שלא באשמתו.
ילד כזה לא צריך נזיפה, הוא צריך חיוך, עידוד, וחיזוק.
שידע שהמלמד מאמין בו, ושהוא רצוי ואהוב גם אם לא הצליח להגיע בדיוק בדקה הנכונה.
תודה
בברכה ובכבוד רב,
הורה מודאג – בשם כל הורים לילדים בתחבורה הציבורית
הנושאים החמים

Reactions: שמואלזון1 //