בקשה הטנדר מאחר, שותקים, אוטובוס מאחר, הילד אשם?

  • הוסף לסימניות
  • #21
כתבתי את הדברים בשיא הרצינות. אני סומך על הילדים שלי, ונתן בהם אמון, שידעו להשתמש בהיתר רק כשבאמת מאחרים שלא באשמתם. אני לא מקבל את המצב שבו הילד שלי יישאר בחוץ או יקבל גערה מהמנהל כשהוא כלל לא אשם, וזה קרה...
מכירה אמא שגם חשבה ככה.
התברר שילד הציק לבן שלה והצוות לא חתך את זה.
יום אחד היא מגלה אותו באמצע הבוקר ברחוב
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
כתבתי את הדברים בשיא הרצינות. אני סומך על הילדים שלי, ונתן בהם אמון, שידעו להשתמש בהיתר רק כשבאמת מאחרים שלא באשמתם. אני לא מקבל את המצב שבו הילד שלי יישאר בחוץ או יקבל גערה מהמנהל כשהוא כלל לא אשם, וזה קרה...
בת"ת מסוים יש הסעות אחה"צ מהת"ת הביתה, וחובה לעלות עליהם. ואם ילד רוצה לרדת חד פעמי בתחנה אחרת - צריך להביא פתק אישור מההורים.
ואני מכיר אישית ילד שאז הוא היה בכיתה ב'. ילד מצוין בכל קני מידה ילד שאפשר לסמוך עליו במאת האחוזים וזה ילד חלק לגמרי שאף פעם לא הוריו לא קיבלו עדכון שלילי עליו.
ופעם אחת ילד אחר (בן דוד שלו) ירד בתחנה אחרת והביא למלווה פתק אישור שהוא יכול לרדת בתחנה ההיא.
המלווה היה חד עין, והוא הסתכל בפתק וזה היה נראה לו קצת מוזר. סוג הכתב לא היה נראה של מבוגר אלא של ילד וכן היה בו קצת שגיאות כתיב.
המלווה עדכן בפתק המוזר את המנהל.
התברר שהילד המצוין (שתיארתי אותו לעיל) כתב את הפתק לבן דודו ולא ההורים !
אז כדאי לשים לב ולא לתת להם פתח שיכולים לשקר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
רק רוצה להוסיף על הנ''ל - בית ספר מכין את הילד לחיים.
ובחיים צריך לבוא לעבודה בזמן. או שלא תהיה עבודה לבוא אליה. הכרתי סייעת שכל פעם הייתה מאחרת בגלל פקקים וכו וכו, תכל'ס - היא לא עשתה את העבודה שלה, להיות בגן בשמונה בדיוק.
ילדה שיוצאת מהבית עם פתק , כשהיא תלך לעבודה מי יכתוב לה פתק? אף אחד.
היא תצטרך ללמוד להתייצב בזמן הנדרש עם כל הקושי שבדבר - למה לא להבין את זה כבר עכשיו?
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
שימו לב לשלושה נקודות
1. לא תמיד יש למלמד אפרשרות לדעת האם כך היה או שזה תרוץ....
2. יש הבדל בין מקרה חד פעמי להוראת קבע של שלושה פעמים בשבוע
3. מבחינתי הכי משמעותי מה המרחק בין הבית לחיידר לא הגיוני שילד שגר במרחק הליכה
יאחר בחצי שעה כי האוטובוס איחר!!!

אבל הכי חשוב מלמדים הינם אנשים שמוסרים את נפשם למען ילדנו
אם מישהו חושב שמלמד של הבן שלו לא שיבקש ממנו להחליף אותו ל20 דקות בכיתה
ויבדוק האם הוא מסוגל שלא לברוח מהכיתה אחרי 5 דקות
הורים לא מסוגלים לדמיין כיצד נראה התנהלות של כיתה
לשם ההמחשה קראו היום אחה"צ לכל ילדי הכיתה לבוא לשחק אצלכם בבית...
נכון שיש מוצלחים יותר ומוצלחים פחות
אבל כל זמן שהילדים לא שוברים את העצמות אחד לשני מגיע לו צל"ש
אם הוא גם מצליח ללמד/לחנך מגיע לו צל"ש בונוס
לפני ביקורת צריך לבדוק מליון פעמים!!!!!
[ואני לא משמש היום כמלמד כמעט]
למה ישר להתקיף. אפחד לא הביא ביקורות על המלמדי ייר"ש של ילדינו. בסה"כ העלו נקודה חשובה וענינית.ואם היה לך ילד נוסע בתחבורה ציבורית לא היית עונה כך.
וכל רבה שהיו מדברים איתו על הענין באופן אישי היה מאשר את האיחור כמובן באחריות ההורים עד שהילד מגיע לכיתה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
לא ממש קשור לנושא האשכול.. אנחנו גרים 5 דק' הליכה מהחיידר וקבוע כשילד יוצא באיחור אני כותבת שהוא צריך להגיע בשעה x- זמן ריאלי להליכה. ככה אנחנו רגועים שהוא לא מתעכב בדרך..
מבריק
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
רק רוצה להוסיף על הנ''ל - בית ספר מכין את הילד לחיים.
ובחיים צריך לבוא לעבודה בזמן. או שלא תהיה עבודה לבוא אליה. הכרתי סייעת שכל פעם הייתה מאחרת בגלל פקקים וכו וכו, תכל'ס - היא לא עשתה את העבודה שלה, להיות בגן בשמונה בדיוק.
ילדה שיוצאת מהבית עם פתק , כשהיא תלך לעבודה מי יכתוב לה פתק? אף אחד.
היא תצטרך ללמוד להתייצב בזמן הנדרש עם כל הקושי שבדבר - למה לא להבין את זה כבר עכשיו?
אם אני מבין נכון, אתם מתכוונים שמצופה מהילד/ה לצאת יותר מוקדם מהבית כדי להגיע מוקדם?

ואז הם ייצאו מהבית ב6:30 ויגיעו ב7 ויחכו ליד השער שעה שלמה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
אם אני מבין נכון, אתם מתכוונים שמצופה מהילד/ה לצאת יותר מוקדם מהבית כדי להגיע מוקדם?

ואז הם ייצאו מהבית ב6:30 ויגיעו ב7 ויחכו ליד השער שעה שלמה?
ולא רק זה. לא תמיד מה שמצופה מבן אדם מבוגר לא שייך לצפות מילד.
יש הרבה דברים שלא מלמדים בבית ספר שנחוצים להמשך החיים(גילאי יסודי)
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
מכירה אמא שגם חשבה ככה.
התברר שילד הציק לבן שלה והצוות לא חתך את זה.
יום אחד היא מגלה אותו באמצע הבוקר ברחוב
תמיד יש מקרים יוצא מהכלל.
ב"ה עוד לא קיבלתי שום תלונה וזה כבר כמה שנים ויש אמון וזה עובד בס"ד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
למה ישר להתקיף. אפחד לא הביא ביקורות על המלמדי ייר"ש של ילדינו. בסה"כ העלו נקודה חשובה וענינית.ואם היה לך ילד נוסע בתחבורה ציבורית לא היית עונה כך.
וכל רבה שהיו מדברים איתו על הענין באופן אישי היה מאשר את האיחור כמובן באחריות ההורים עד שהילד מגיע לכיתה.
לפי דעתי - הוא כתב את הדברים מהכירות אישית ומניסיון ...
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
תמיד יש מקרים יוצא מהכלל.
ב"ה עוד לא קיבלתי שום תלונה וזה כבר כמה שנים ויש אמון וזה עובד בס"ד
אולי אין תלונות כי אף אחד לא יודע שיש כאן בעיה?
ההורים נותנים אמון (זה חשוב מאד! מסכימה)
והרבה בחיידר בטוח שהפתק תקין ובידיעת ההורים
והילדים חוגגים... (מספיק פעם בחודש שזה יקרה ולמשך מס' דק')

אא"כ מדובר בילדים שבאמת לא יודעים לחרוג ולו בפסיעה קטנה מהכללים (וזה די חריג לגילאי האמצע של החיידר...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
רק רוצה להוסיף על הנ''ל - בית ספר מכין את הילד לחיים.
ובחיים צריך לבוא לעבודה בזמן. או שלא תהיה עבודה לבוא אליה. הכרתי סייעת שכל פעם הייתה מאחרת בגלל פקקים וכו וכו, תכל'ס - היא לא עשתה את העבודה שלה, להיות בגן בשמונה בדיוק.
ילדה שיוצאת מהבית עם פתק , כשהיא תלך לעבודה מי יכתוב לה פתק? אף אחד.
היא תצטרך ללמוד להתייצב בזמן הנדרש עם כל הקושי שבדבר - למה לא להבין את זה כבר עכשיו?
בבית ספר שלי שכל הזמן גערו עליי על האיחורים שלי שלא באשמתי (נסעתי באוטובוסים) וכל פעם הביאו לי עונשים וכו'. זה לא עבד!
רק כשסיימתי לימודים התחלתי להגיע בזמן למקומות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
רק רוצה להוסיף על הנ''ל - בית ספר מכין את הילד לחיים.
ובחיים צריך לבוא לעבודה בזמן. או שלא תהיה עבודה לבוא אליה. הכרתי סייעת שכל פעם הייתה מאחרת בגלל פקקים וכו וכו, תכל'ס - היא לא עשתה את העבודה שלה, להיות בגן בשמונה בדיוק.
ילדה שיוצאת מהבית עם פתק , כשהיא תלך לעבודה מי יכתוב לה פתק? אף אחד.
היא תצטרך ללמוד להתייצב בזמן הנדרש עם כל הקושי שבדבר - למה לא להבין את זה כבר עכשיו?
יש כאן בלבול בסיסי בין ילד/ילדה למבוגר.
מבוגר אחראי לעצמו, רואה שהאוטובוס לא מגיע, הוא מחליף קו, לוקח מונית, או הולך ברגל. הוא יודע לאן לפנות ואיך להתמודד עם מצבים לא צפויים.
אבל ילד, לעומת זאת, לא יכול "להסתדר". הוא תלוי בלו"ז של קו מסוים, בתחנה מסוימת, ומורשה לרדת רק בתחנה קבועה. זה נעשה בכוונה, לשמור עליו, שלא יסתובב לבד ברחובות או ייכנס למצבים שלא מתאימים.
וכאן בדיוק ההבדל:
כשילד יוצא בזמן מהבית, זה כבר מראה על אחריות וחינוך מצוין מאוד. משם והלאה, כשהאוטובוס מאחר או נתקע, זה כבר לא בידיים שלו.
להעניש ילד על איחור שלא באשמתו, זו לא "חינוך" אלא חוסר הבנה בסיסי של המציאות שבה הוא יכול לפעול.

מבוגר צריך ללמוד לעמוד בזמנים, נכון הוא יודע להסתדר, אבל גם הוא לא תמיד מצליח. אז ודאי שאין לדרוש מילד לעמוד בסטנדרטים שמבוגרים בעצמם לא עומדים בהם תמיד.
חינוך אמיתי הוא להבדיל בין אחריות אמיתית לבין מצבים שאינם בשליטת הילד, וללמד גם סבלנות והקשבה, לא רק "שעון נוכחות".
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
למלמדים ולמשיגחים שיחיו
כהורה לתלמיד הנוסע יום יום בתחבורה ציבורית אל הת"ת
לא אחת קורה אצלנו, שהילד יוצא מהבית בזמן, על פי רוב אפילו מוקדם מן הרגיל, עומד בתחנה לפני הזמן, אך האוטובוס מתעכב, או כלל לא מגיע. הילד עומד ממתין, משתדל ככל יכולתו, ולבסוף האוטובוס לא הגיע, או איחר והילד מגיע באיחור שאינו באשמתו כלל.

ואז, כשסוף־סוף מגיע לחיידר, הוא נתקל לעיתים במבט נוקשה או בדרישה מהמשגיח להביא פתק, כאילו האיחור נבע מזלזול. אבל זה לא כך. ההורים הוציאו את הילד בזמן, הילד עשה את שלו, וכל העיכוב נגרם מצד גורם חיצוני שאין עליו שליטה.

וכי מה יעשה התלמיד? יצא שעה לפני הזמן בכל יום, מחשש שמא האוטובוס יאחר? או לא יגיע ?
זה לא הגיוני ולא מציאותי.
וכשהטנדר של המוסד מאחר אף אחד לא מעיר לילדים, הרי זה סימן ברור שכולנו מבינים מתי האשמה באמת אצל הילד ומתי לא.

בשם כל ההורים שיש להם ילדים הנוסעים בתחבורה ציבורית, אנא, התחשבו.
אל תשלחו ילד להביא פתק על איחור שאינו באשמתו,
שהרי איך יביא פתק אם לא ידע מראש שהוא הולך לאחר?
הוא יצא בזמן, עשה את שלו, לא יכול היה לצפות שהאוטובוס יאחר או כלל לא יגיע.
אל תגידו לו "היית צריך לצאת מוקדם יותר", כאשר הוא כבר יצא בזמן זה פוגע.
וק"ו אל תענישו ילד שעמד בתחנה זמן רב והגיע באיחור שלא באשמתו.
ילד כזה לא צריך נזיפה, הוא צריך חיוך, עידוד, וחיזוק.
שידע שהמלמד מאמין בו, ושהוא רצוי ואהוב גם אם לא הצליח להגיע בדיוק בדקה הנכונה.
תודה


בברכה ובכבוד רב,
הורה מודאג – בשם כל הורים לילדים בתחבורה הציבורית
אולי תחליף את המילה אשמה למילה דאגה או לאחריות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
אני מורה,
אני דורשת פתק חד משמעית.
אני רוצה לדעת שההורים יודעים שהילד איחר. מה אם מישהו תפס אותו לשיחה או שהוא עצר איפשהו?
וקרה לי שאמא אמרה- "היא הולכת ברגל, לפעמים קצת יותר לאט, לפעמים יותר מהר. אם היא מאחרת ב10 דק' זה איחור הגיוני ביחס להליכה שלה. אין לי עניין לכתוב לה פתק כי היא יצאה 3 דק' מאוחר וגם ראתה פרפרים"
מקבלת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
אני מורה,
אני דורשת פתק חד משמעית.
אני רוצה לדעת שההורים יודעים שהילד איחר. מה אם מישהו תפס אותו לשיחה או שהוא עצר איפשהו?
וקרה לי שאמא אמרה- "היא הולכת ברגל, לפעמים קצת יותר לאט, לפעמים יותר מהר. אם היא מאחרת ב10 דק' זה איחור הגיוני ביחס להליכה שלה. אין לי עניין לכתוב לה פתק כי היא יצאה 3 דק' מאוחר וגם ראתה פרפרים"
מקבלת.
אני לא ממש מקבלת...
לדעתי גם איחור של כמה דק' הוא משמעותי.
הרבה של הבן שלי מבקש פתק על איחור הכי קטן. זה מקשה מאד כי איחור של דקה יכול לגרום לעיכוב של כמה דק'- למצוא דף ועט/ לעזוב ילד אחר שאני באמצע לארגן אבל זה הבטיחות של הילדים שלנו!!
ולכן גם משמעותי שיהיה כתוב צפי מתי הילד אמור להגיע...


כמובן לא נוגע לילד שנוסע באוטובוס ויצא בזמן מהבית...
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
לא, לדעתי זה בית חולים מתחת לגשר שגם מלמד אתה ילד שאתה עושה צחוק מהמורה,
הרי יש מטרה מסוימת בלדרוש פתק...
פתרון אחר?אין לי.
אני לגמרי מבין את זה, אבל אחרי כמה מקרים שהבן שלי נענש למרות שהאיחור לא היה באשמתו, פשוט כי האוטובוס איחר או לא הגיע, חיפשתי פתרון שימנע ממנו את התחושה שהוא נענש על משהו שלא בשליטתו.
לכן השארתי בתיק שלו פתק קבוע למקרה כזה בלבד.
אני כן מאוד סומך עליו שהוא ישתמש בזה רק כשהאיחור באמת מוצדק.
כי יותר גרוע בעיניי, כשלא מאמינים לילד.
הרי כשהוא אומר לרבי / משגיח שהאוטובוס איחר ואתה עדיין מעניש אותו, המסר הסמוי שהוא מקבל זה שלא מאמינים לו, שהוא אולי “משקר”.
וכשילד מרגיש שלא נותנים בו אימון, זה כבר שובר לו את האמון במערכת.
לא אצלי. אני מאמין בילד שלי.
אם למישהו יש פתרון חכם יותר, אשמח לשמוע, באמת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
אבל מה אתם אומרים על הרעיון שלי??
לדעתי אם באמת רוצים לטפל בבעיה צריך לעשות במקום מסוים הספה של כל המנהלים של התלמודי תורה מכל הארץ וגם כל גדולי ישראל והם יתנו הוראה מה לעשות במיקרים מסוימים והמנהלים יעבירו את זה לרבנים של התלמודי תורה
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
אם כבר עלה נושא ההסעות
אתמול עמדתי בתחנה והמתנתי לאוטובוס שלי
בנתיים עצר בתחנה אוטובוס תלמידים שהילדים יורדים בו מ 2 הדלתות
קדמית ואחורית.
כשיש מלווה אחד שנמצא רק מקדימה, נותן חצי מבט ומשלח אותם מהאוטובוס
ביניהם ילדים בני שנתיים וחצי- פעוטות ממש! לא פעם ראיתי מהם יורדים הפוך את המדרגות מרוב שהן גבוהות!
אחד מהפעוטות הללו ירד צורח ובוכה, אחיו בן אולי 7 ניסה לשדל אותו לבוא ולא ככ צלח, בכל זאת ילד קטן
והמשיך ללכת! הילד יושב על המדרכה וצורח!
מישו העיר את תשומת לב המלווה, לא נראה שהטריד אותו.
לא עוברות כמה שניות ומהדלת הקדמית מתגלגל פעוט נוסף את מדרגות האוטובוס ונחבט במדרכה!!
המלווה לא שם לב! הנהג שקוע בטלפון! (ולא מאחריותו בכל מקרה..)
אותו אדם מהמקרה הקודם פשוט הרים את הילד הצורח והחבול וניסה להרגיע אותו (חבלת ראש זה לא צחוק! מישו בכלל חשב לעדכן את ההורה? לבדוק את הילד?)
הורים יקרים!
קחו אחריות ותוודאו מה קורה עם הילדים הקטנים שלכם עד להגעתם למסגרת ושיש אדם אחראי באמת שעומד בתחתית האוטובוס ועוזר לילדים לרדת בבטחה!
מבעית ממש.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

אני לא יודעת אם זה המקום לשחרר כאן, אבל נמאס, פשוט נמאס מהצורה שבה (לא) עובדים.
כמויות האוטובוסים שלא יוצאים, יוצאים לא בזמן, משנים מהמסלול, לא עוצרים עולה כל הזמן!
כבר אין אפשרות להסתמך על לוחות זמנים כשרוצים לתכנן מסלול, זה נהיה לא הגיוני בעליל!!!

כמה אנקדוטות מהתקופה האחרונה:
ערש"ק פרשת חיי שרה.
הוזמנתי לאח שלי שגר בצפת.
לקווים אלו יש צורך בהזמנת מקום מראש. הזמנתי מקום מראש, כמו שצריך. עכשיו אני רגועה.
יום שישי בבוקר התארגנו מוקדם (יום שישי קצר, נסיעה ארוכה)
אנחנו יוצאים לכיוון האוטובוס (אנחנו עולים בתחנה אחרונה). כשאנחנו בדלת, ה"קל-קו" טוען שהוא עוד שלוש דקות בתחנה.
(מה שהיה לא הגיוני בעליל, כי זה היה 3 דקות לאחר שעת היציאה, לרוב זה משהו כמו 20 דקות נסיעה בתוך העיר)
מרוב ריצה, לא הספקנו לקחת כיסוי גשם לעגלה, לא מטריות ולא כלום. רצנו כמות שאנחנו, התעטפנו איך שהוא במעיל והגענו לתחנה.
פתאום - מהפך. עוד עשרים דקות האוטובוס מגיע. אנחנו מחכים מחכים מחכים.
אחרי 40(!) דקות משעת היציאה - האוטובוס מגיע. השעה 11:55. ואז - הוא מנופף לנו לשלום---------------------------- ושועט בדרכו לכיון היציאה מהעיר.

אני שבת (אמורה להיות) בצפת. איך אני מגיעה? טלפון מהיר ל8787 מבהיר לי שהאוטובוס האחרון מבני ברק יוצא ב12:05. הצצה קטנה בשעון מגלה שהשעה כבר 12:00, ואם אין לי רשיון טיס (ואין לי) - אין לי דרך להגיע לבני ברק בפרק הזמן הזה.

טלפון (עצבני למדי, חייבת לציין) לחברת המפעילה. הנציגה אומרת שתבדוק ותחזור אלי (כאילו שזה יעזור לי...)
לאחר כמה דקות היא חוזרת אלי וטוענת "האוטובוס היה מלא, ולכן הנהג לא עצר"
אז דבר ראשון, מסקנה, אנשים, פליזזזזזזזזזזזזזזזזזז תזמינו מקום. עקרונית צריך להזמין מקום, אבל אף אחד לא אוכף את זה בעליה לאוטובוס. מה קורה? האנשים שעולים בתחנות הראשונות - מסודרים, גם אם הם לא הזמינו מקום, והאלו בתחנות האחרונות - גם אם הזמינו מקום לא תמיד הוא מובטח להם. הנציגה אמרה לי שהם מוציאים כמות אוטובוסים לפני כמות האנשים שהזמינו.
לטענתה רק 20 איש הזמינו מקום, ולכן הוציאו רק אוטובוס אחד.
בבקשה, קצת מחשבה על האחר, תזמינו מקום! זה לא כזה מסובך. זה מסקנה לקוראים.
למעשה התחלתי להתווכח איתה, והיא חוזרת על טענתה שהחברה לא אשמה שאנשים לא הזמינו מקום (כמובן, היא לא מאשימה אותי, תודה רבה לה באמת...).
ביקשתי פיצוי, אין עם מי לדבר.
ביקשתי כמה וכמה פעמים מנהל, והוא "לא נמצא". משום מה, מעולם הוא לא נמצא במקום, וגם אין דרך להשיג אותו.
(שאלתי אותה מה הם יעשו אם פתאום יוודע להם שיש פצצה בבניין, האם גם אז הם לא ישיגו אותו...)
כשהיא שאלה אותי מה אני רוצה מהמנהל אמרתי לה שאני רוצה פתרון איך אני מגיעה לשבת לצפת
(אמרתי לה בצחוק ,מצידי שהמנהל יבוא על קורקינט לקחת אותי לצפת, היא קיבלה את הדברים כמות שהם, ועונה לי בשיא הרצינות. "לא, המנהל לא יבוא על קורקינט, הוא עכשיו בבית"... מה את אומרתתתתתתתתתתתתתתתתת...)
מפה לשם, הבנתי שאם אני לא מזמינה מונית, אין לי דרך להגיע לשבת לצפת.
שינינו כיון ונסענו להורים שלי לשבת
(אה, ושכחתי לספר שכל פעם שנמאס לנציגה התורנית לדבר איתי, היא פשוט מעבירה אותי להמתנה. לפי הפרוטוקול אסור להם לנתק לי, אז הם מעבירים אותי להמתנה שלא מובילה לשום מקום, ואז ברישומים מופיע שאני ניתקתי ולא הם. מעניין למה)
עד כאן הקפה א'...;)

סיפור נוסף, לפני כחודש.
יש לי תור עם הבן שלי לבדיקת BERA (בדיקת שמיעה) בביה"ח רמב"ם.
תכננתי לקחת אוטובוס לתחנת סבידור מרכז בתל-אביב, ומשם להמשיך ברכבת.
רק מה שלא הבאתי בחשבון - שאומנם 379 יוכל להביא אותי למחוז חפצי, אבל זה יקרה רק אם הוא יעצור לי...
ושוב, המחזה חוזר על עצמו, הנהג מנופף לי לשלום (יפה שיש להם דרך ארץ, והם מקיימים את "והווי מקדים בשלום כל אדם")
הערכת מצב פשוטה ומהירה מבהירה לי שעם האוטובוס הבא אני לא אספיק את הרכבת. מה אני עושה?
זו בדיקה עם המתנה יחסית ארוכה, ואני לא הולכת לפספס אותה.
פשוט וקל. מונית. רק 180 ש"ח לתחנת רכבת...


סיפורים ג', ד',ה' עד ש' סופית בערך מספרים על קווים פנימיים שלא יצאו,
אחד אחרי השני, קו 4, קו 6 וכו'
כשאני בלחץ להגיע לתורים, ובסוף, מחוסר ברירה מזמינה מונית.
זה כבר מצב לא הגיוני!!!
למה (לפחות) 5 פעמים בחודש אני אמורה לשלם על מונית???
שדדתי בנק ולא ידעתי? ירשתי את רוטשילד? נהייתי שותפה של איילון מאסק?


והנה סיפור טוב לקינוח.
ערש"ק פרשת וארא. ממש עכשיו.
אנחנו מתארחים בשבת אצל חמותי - בגני הדר.
יש שתי דרכים להגיע לשם. קו 180 לבני ברק - ואנחנו יורדים בצומת שערייה או קו 179 ישירות לפ"ת
החיסרון בקו 179 שאנחנו עולים עליו די בתחילת המסלול, מה שאומר נסיעה ארוכה בתוך העיר, כמו כן, התדירות שלו די נמוכה.
היתרון שזה אוטובוס עירוני, ולא צריך לקפל עגלות, לדחוף לתא-מטען מזוודות וכו'
ב180 זה בדיוק הפוך. זה אוטובוס בינעירוני, בתדירות יחסית גבוהה במיוחד בשעות המאוחרות של יום שישי, וזו תחנה אחרונה
יצאנו מהבית בשעה 12:55, אנחנו שומעים שיש לנו 180 עוד רבע שעה (יחסית הרבה זמן לחכות בשעות האלו)
קו 179 יוצא ב13:10. בחישוב פשוט נגיע הרבה יותר מהר עם 180. אנחנו הולכים לתחנה של 180 (שכחתי לציין שזה תחנות אחרות)
מחכים. מחכים, מחכים. וה"קל קו" ממשיך ודבק במשנתו שהאוטובוס יגיע בעוד 15 דקות.
בשעה 13:08, כשאנחנו מבינים שבזמן הקרוב לא יגיע 180, אנחנו רצים בחזרה לתחנה של קו 179. שיוצא עוד רגע.
או, ב"ה, אנחנו שומעים שהוא יצא ואפילו מתקרב לעברינו. אחרי כמה דקות שהוא לא מגיע, אנחנו מתקשרים שוב לקל קו, ומגלים שכמה נחמד, האוטובוס נעלם מהמסלול. חיכינו עוד כמה דקות ליתר בטחון, ואין זכר לאוטובוס.
רצים שוב בחזרה לתחנה של 180, שלא עבר עדין. (יש לנו נקודת תצפית על התחנה ההיא, זה ממול)
מקפלים עגלה, מתכוננים, ורק ב13:35 הגיע קו 180.
(במשך 35 דקות לא עבר הקו הזה!!! , בשעות האלו של יום שישי אמור להיות קו כל מקסימום 12 דקות)
במהלך הנסיעה הקצרה מאלעד למחלף שערייה הספקתי להתקשר לחברה.
הנציגה שענתה לי "בדקה" ואמרה שהיא רואה שהאוטובוס סטה ממסלולו. שאלתי למה, וקיבלתי תשובה שהנהג על דעת עצמו סטה מהמסלול. וכמובן שהוא יקבל על זה קנס וכו' וכו'.
כשממש התעצבנתי על ההתנהלות, אז היא אומרת לי, אני ממש מצטערת שהאוטובוס לא עצר לך (מה זה לא עצר? גם לא עבר בתחנה!)
הטחתי בה, את לא באמת מצטערת, זה לא מעניין אותך, אז היא עונה לי, נכון, אבל אני נציגה של החברה ואני מתנצלת בשמה...
כששוב ביקשתי מנהל, אז היא אומרת שהוא לא נמצא, וגם ממנו אני אשמע את אותן התשובות, והוא לא יפרט לי את הדרכים בהם הם מטפלים בדברים האלו. הסברתי לה שברור שהוא לא יפרט. אין מה לפרט, כי הם לא מטפלים!
היא המשיכה להגיד שבוודאי, וכל מקרה כזה מטופל, והנהג מוזמן לשיחת בירור וכו'. אני רק אמרתי לה שאני ממש מרחמת עליהם אם זה המצב שלהם אחרי שהם מנסים לטפל ולייעל...

זהו. קצת שפכתי...
ועכשיו ברצינות. תגידו, יש מה לעשות????
יש עם מי לדבר???
יש דרך כל שהיא לשפר את המצב?
תלונות לחברה, כפי שהבנתי שוות לכפרות
(המקסימום זה שהם שמרו את השם שלי בתור "נוסע נודניק - לא לענות...)
יש מישהו שהתלונן במשרד התחבורה או בכל מקום אחר וראה מזה תועלת?

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה