בקשה הטנדר מאחר, שותקים, אוטובוס מאחר, הילד אשם?

  • הוסף לסימניות
  • #41
אני לא ממש מקבלת...
לדעתי גם איחור של כמה דק' הוא משמעותי.
הרבה של הבן שלי מבקש פתק על איחור הכי קטן. זה מקשה מאד כי איחור של דקה יכול לגרום לעיכוב של כמה דק'- למצוא דף ועט/ לעזוב ילד אחר שאני באמצע לארגן אבל זה הבטיחות של הילדים שלנו!!
ולכן גם משמעותי שיהיה כתוב צפי מתי הילד אמור להגיע...


כמובן לא נוגע לילד שנוסע באוטובוס ויצא בזמן מהבית...
אני מסכימה איתך. דווקא ב3 דק' האלו יותר סביר שמישהו עיכב, אם יצא בזמן מהבית.
ואם לא יצא בזמן מהבית, אין הבדל בין איחור של 5 דק', לאיחור של 8. ואז יש זמן לכתוב פתק.
אני בכלל חושבת שילד עד גיל שלא יכול לחצות כביש לבד, לא יכול ללכת/לנסוע למרחקים גדולים מידי לבד.

אבל לא כל מה שאני חושבת אני אומרת להורים, ואני מחנכת את הילדים שלי כמו שאני חושבת שנכון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
אם כבר עלה נושא ההסעות
אתמול עמדתי בתחנה והמתנתי לאוטובוס שלי
בנתיים עצר בתחנה אוטובוס תלמידים שהילדים יורדים בו מ 2 הדלתות
קדמית ואחורית.
כשיש מלווה אחד שנמצא רק מקדימה, נותן חצי מבט ומשלח אותם מהאוטובוס
ביניהם ילדים בני שנתיים וחצי- פעוטות ממש! לא פעם ראיתי מהם יורדים הפוך את המדרגות מרוב שהן גבוהות!
אחד מהפעוטות הללו ירד צורח ובוכה, אחיו בן אולי 7 ניסה לשדל אותו לבוא ולא ככ צלח, בכל זאת ילד קטן
והמשיך ללכת! הילד יושב על המדרכה וצורח!
מישו העיר את תשומת לב המלווה, לא נראה שהטריד אותו.
לא עוברות כמה שניות ומהדלת הקדמית מתגלגל פעוט נוסף את מדרגות האוטובוס ונחבט במדרכה!!
המלווה לא שם לב! הנהג שקוע בטלפון! (ולא מאחריותו בכל מקרה..)
אותו אדם מהמקרה הקודם פשוט הרים את הילד הצורח והחבול וניסה להרגיע אותו (חבלת ראש זה לא צחוק! מישו בכלל חשב לעדכן את ההורה? לבדוק את הילד?)
הורים יקרים!
קחו אחריות ותוודאו מה קורה עם הילדים הקטנים שלכם עד להגעתם למסגרת ושיש אדם אחראי באמת שעומד בתחתית האוטובוס ועוזר לילדים לרדת בבטחה!
מבעית ממש.
מי שולח ילד בין שנתים וחצי באוטובוס??????????????
לבד???????? עם ילד קטן????????
מזעזע בעיני!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
אוטובוס תלמידים עם מלווה=הסעה של מוסד הלימודים, זה לא אמור להיות לבד
אבל מישהו מבוגר חייב לחכות לו
האחריות של המלווה שהילד ירד בבטחה מההסעה ואחריות ההורה הוא שהילד יגיע בבטחה הביתה
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
בלת"ק
כאחד שעובד בחיידר.
אני מודע לכך שאת הטנדרים החיידר מספסד בצורה משמעותית מאוד,
ומוציא הון תועפות על מערך ההסעות הפרטי שלו.
ויש כמה סיבות.
1 הבעיות שיכולים להיווצר משוטטות של תלמידים ברחובות וד"ל.
2 אוטבוס עירוני לא כפוף לזמני הלימודים
ועוד
ולכן בדיוק המנהלים בחיידר מעדיפים שיסעו באוטובוסים שלהם ולא בתחב"צ.
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
  • הוסף לסימניות
  • #48
למלמדים ולמשיגחים שיחיו
כהורה לתלמיד הנוסע יום יום בתחבורה ציבורית אל הת"ת
לא אחת קורה אצלנו, שהילד יוצא מהבית בזמן, על פי רוב אפילו מוקדם מן הרגיל, עומד בתחנה לפני הזמן, אך האוטובוס מתעכב, או כלל לא מגיע. הילד עומד ממתין, משתדל ככל יכולתו, ולבסוף האוטובוס לא הגיע, או איחר והילד מגיע באיחור שאינו באשמתו כלל.

ואז, כשסוף־סוף מגיע לחיידר, הוא נתקל לעיתים במבט נוקשה או בדרישה מהמשגיח להביא פתק, כאילו האיחור נבע מזלזול. אבל זה לא כך. ההורים הוציאו את הילד בזמן, הילד עשה את שלו, וכל העיכוב נגרם מצד גורם חיצוני שאין עליו שליטה.

וכי מה יעשה התלמיד? יצא שעה לפני הזמן בכל יום, מחשש שמא האוטובוס יאחר? או לא יגיע ?
זה לא הגיוני ולא מציאותי.
וכשהטנדר של המוסד מאחר אף אחד לא מעיר לילדים, הרי זה סימן ברור שכולנו מבינים מתי האשמה באמת אצל הילד ומתי לא.

בשם כל ההורים שיש להם ילדים הנוסעים בתחבורה ציבורית, אנא, התחשבו.
אל תשלחו ילד להביא פתק על איחור שאינו באשמתו,
שהרי איך יביא פתק אם לא ידע מראש שהוא הולך לאחר?
הוא יצא בזמן, עשה את שלו, לא יכול היה לצפות שהאוטובוס יאחר או כלל לא יגיע.
אל תגידו לו "היית צריך לצאת מוקדם יותר", כאשר הוא כבר יצא בזמן זה פוגע.
וק"ו אל תענישו ילד שעמד בתחנה זמן רב והגיע באיחור שלא באשמתו.
ילד כזה לא צריך נזיפה, הוא צריך חיוך, עידוד, וחיזוק.
שידע שהמלמד מאמין בו, ושהוא רצוי ואהוב גם אם לא הצליח להגיע בדיוק בדקה הנכונה.
תודה


בברכה ובכבוד רב,
הורה מודאג – בשם כל הורים לילדים בתחבורה הציבורית
למה לא פשוט לשוחח עם המורה בנעימות ובכבוד, ולהסביר לו את הדברים בצורה ישירה?
בהנחה שהוא לא סתם אדם רע ורודן, סביר להניח שהוא ישמח לדעת מכך, ויתנהל בהתאם. וליהודים הייתה אורה ושמחה....
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
בלת"ק
כאחד שעובד בחיידר.
אני מודע לכך שאת הטנדרים החיידר מספסד בצורה משמעותית מאוד,
ומוציא הון תועפות על מערך ההסעות הפרטי שלו.
ויש כמה סיבות.
1 הבעיות שיכולים להיווצר משוטטות של תלמידים ברחובות וד"ל.
2 אוטבוס עירוני לא כפוף לזמני הלימודים
ועוד
ולכן בדיוק המנהלים בחיידר מעדיפים שיסעו באוטובוסים שלהם ולא בתחב"צ.
הבעיה שגם אחרי הסבסוד הזה זה יוצא יקר להורים והם שולחים באוטובוס
בהסעה ההורים משלמים על כל קו (הלוך לחיידר וכן חזור מהחיידר) מה שאוטובוס משלמים מחיר אחד על כל החודש
ברור שההסעה זה הפתרון האולטימטיבי והאידיאלי, רק ההורים מחשבים את הכסף ולא את התועלת, וחבל.
אני את הבת שלי בכיתה א' רשמתי להסעה, על אף שזה יוצא לי יותר יקר העיקר שתגיע בשלום ותחזור בשלום, ולא תאחר או תידחס בעומס עם מאות בנות באוטובוס ציבורי
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

שיתוף - לביקורת נסיעה כלה
אנשי הדור הקודם אמרו: "מי שנדפק פעם אחת כבר לא יכול להיגמל מזה"
אף אני חשתי בעצמי באחד מן הימים שנתקיימה בי אמרה זו. כיצד? בת דודתי שתחיה נישאה בשעה טובה באחת מחורבות ירושלים, שאין לך אדם שיש סיפק בידו לשמוח בבתי האירועים המהודרים שמוציאים ממונו של אדם ומכלים אותו בדברים החולפים ועוברים מן העולם. אלא כך עושים יראי השם, שמתקינים עצמם במחסנים ובפחים שכל מעלתם היא שנאים הם מרחובה של עיר הקודש, ואין צריך לומר מרחובה של בני ברק ודומיה, ואין לנו להגביה עצמנו יותר מיעקב אבינו עליו השלום שנזהר בפחים קטנים - אף אנחנו נתדבק במידותיו, ואפשר שעל זה נתכוונו חכמינו באומרם "כל המשמח חתן וכלה כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים".

הכלל שנמצאתי עומד יחד עם בני ביתי ומשים פעמי אל מקום שמחת חתונת בת דודתי, נסתפקתי האם לילך אל התחנה הקרובה לביתי או שמא להרחיק נדוד אל תחילת מסלולו של האוטובוס, שאותו היום- יום רביעי של גלויות היה והצעירים הולכים לבלות בו את זמנם, קל וחומר לימי בין הזמנים שחשים עצמם פטורים מן התורה ולפיכך מרבים הם בנסיעה אל מקומות מגוונים שחלקם עומדים בנתיב נסיעתי, משציפיתי לעומס רב, נפלה ההחלטה בליבי להרחיק אל תחנה מוקדמת יותר, עם שאני צועד במורד הדרך אל התחנה, הופיע האוטובוס כמו בדעתו להשחיץ ולומר לי : "הי לך מחשב דרכים".
מכיוון שכך, גמרתי בדעתי לדלג אל רחוב אחר שבו צפוי האוטובוס לעבור בהמשך דרכו, לא היו דקות הרבה שעמדו רגלי בתחנה המאוחרת, דבר שהגיר את נשימתי לאורכה ולרוחבה, כי גופי לא רגיל היה למשימת ריצה כגון זו. על כל פנים, משעבר זמנו של האוטובוס לבא אל התחנה, התחלתי סותר את דעתי לאמר שמא טעות בידי לעמוד בתחנה זו, טעות לאו דווקא, אלא נאיביות לשמה שאף אם יבא האוטובוס, לבטח יתמלא הוא עד למאד. לבסוף אכן נתממשו חזיונותי והאוטובוס חלף על פני התחנה לבלתי עצור לנו.

היום התחיל להעריב עת ניצבתי בתחנה מוקדמת רוחץ בזיעת אפי שאף שדמדומי ערב הופיעו, עדיין החמה שולטת ואני נצלה באורה. כמנהג עירי תובב"א, האוטובוס הבא לא יצא וכשאני מחכה שאחד שלאחריו התמצקו החששות בליבותיהם של בני ביתי אודות החופה שנתפספסה. ברם עדיין אפשר שנספיק את עיצומה של השמחה בריקודים ובמחולות.

לא נלאה את קוראינו בדברים שאין בהם משמעות כגון דחק בלתי ראוי או צחנת ריקבון וכו' שהרי מורגלים אני בדברים מעין אלו בנסיעותינו התכופות. אלא וודאי שהלבנה שלטה ברקיע כשהגחנו מן ארון הקבורה החנוק העונה לשם אוטובוס ציבורי אל אווירה של ירושלים, בשונה מעירי, שעות הערב של ירושלים זו עת בה הצינה שולטת בכל, אנו הוחרגנו מכך בעקבות החיפזון הרב אל החתונה המתעצמת.
טלטולים רבים היו מנת חלקנו בדרכיה הפנימיות של ירושלים וביתר שאת בדרכים המובילות אל אזור התעשיה הידוע בו נערכה החתונה.

מרוטים וסרוחים נפלטנו אל מקום החתונה המבהיל באותו הרגע בו דממה התזמורת מהריקודים הראשונים. הגם שליבי עמוס היה בסתכול, עדיין נותר בו מעט מקום לאכזבה.
ייזכר לטובה בן דודי האהוב שמילה את כוסי במשקה ראוי ביותר שאינו נופל מן המשקאות ששתינו יחדיו אצל סבי בחג הסוכות דאשתקד.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה