דיון בינוניות כדרך כתיבה?

[הדר 310]

לא מדברת על שולי רנד, ישי ריבו, אהרן רזאל, חנן בן ארי, נפתלי קמפה ועוד כמה.

 

[הדר 310]

הוזכר כאן השיר "עוד יותר טוב". חשבתם פעם מה גרם לשיר הזה להיות להיט?

השיר הזה ספציפית עם כל הפשטות שלו זכה בתהלה בצדק בעיני.
למה?
כי חוץ מהמילים הפשוטות והמנגינה הקליטה יש בו מסר עוצמתי מאוד.

 

[דודה]

אני לא חושבת... כי כשאתה לא מבין את השפה, באמת עיקר ההנאה שאתה שואב מהשיר היא המנגינה, אבל כשאתה מבין הייטב את המלל אתה לא יכול להתעלם מהרדידות, היא מורגשת.

התכוונתי לומר שהציבור ברובו מייחס חשיבות כל כך מועטה למילים, עד שהוא מסוגל לפזם במרץ מילים שהוא לא מבין, כך שגם כאשר הוא כן מבין אותן מילולית, הוא לא טורח להתעמק בהם.
(אני אישית לא מסוגלת ליהנות משמיעת שיר שאיני מבינה את המילים שלו. אם זו שפה אחרת, אם זה פסוק שאני לא מכירה ולא מצליחה להבין מהשיר את המילים המדויקות).
כלומר אותו ציבור ששר את הדוגמאות שהבאתי למעלה, שר גם "אבא! אבא! אבא! מלך העולם. מלך! מלך! מלך! אבא של כולם..." בלי להיות מוטרד בכלל ממה הקשר בין מילה למילה.

 

[מהללו]

והעיקר הוא הלחן ולא המילים

זה לא מדוייק.
אומנם שיר נמדד בשלושה מרכיבים עיקריים:
מילים
לחן
עיבוד
ולכל אחד מהם יש תפקיד משמעותי.

יש כאלה שיתחברו לשיר בעקבות המסר שלו- המלל.
יש כאלה שיתחברו אליו בעקבות הלחן- המנגינה בה מוצגות המילים.
ויש גם כאלה שיתחברו דווקא בעקבות העיבוד- הכלים, המבנה, ההרמוניות, המעברים.
מן הסתם השניים הראשונים הכי נפוצים.

ולמרבה הצער גם הלחנים די ילדותיים, וסליחה אם אני שיפוטית מדי, אבל הלחן והמילים די באותה רמה... ההשקעה המופלאה היא דווקא בקליפים

איך מרגישים אם הלחן הוא ילדותי וחסר רמה?

ולגבי הקליפים- זה אומנם לא קשור לכאן אבל דווקא עליהם יש לי הרבה יותר ביקורת.

השמש שקעה.
מחר היא שוב תזרח.
אל תתייאש.
תמיד תגיד תודה.
אאאאאאבא.
הכי חשוב זה לחייך.
תשכח את כל הדאגות.
מחר יתחיל יום חדש.

דווקא לא רע.
יש יותר גרוע מזה.

ובעצם זה המסר שמדבר לדור שלנו...

 

[NeWord]

איך מרגישים אם הלחן הוא ילדותי וחסר רמה?

כשאני מצליחה פעם אחר פעם להשלים את הלחן בעצמי, פעם ראשונה כשאני שומעת את השיר... התפתחויות של המנגינה שקורות בערך בכל שירי הז'אנר, ובאופן כללי לחנים שכמו שהזכירו פה ישמשו כנראה בעיקר מסיבות סיום בגני תרום חובה...
לחן יכול להיות מורכב, עם מהלכים מעניינים, ואפרופו עיבודים, כבר קשה למצוא גם בזה חידוש... הכל נשמע אותו דבר פלוס מינוס, מעטים היום העיבודים שאפשר להגיד עליהם שהם מבריקים... שיש בהם משהו שונה.

השמש שקעה.
מחר היא שוב תזרח.
אל תתייאש.
תמיד תגיד תודה.
אאאאאאבא.
הכי חשוב זה לחייך.
תשכח את כל הדאגות.
מחר יתחיל יום חדש.

כן, זאת הייתה הכוונה בערך... כשכל השירים חוזרים בערך על אותם מילים בסדר קצת שונה...

השיר הזה ספציפית עם כל הפשטות שלו זכה בתהלה בצדק בעיני.
למה?
כי חוץ מהמילים הפשוטות והמנגינה הקליטה יש בו מסר עוצמתי מאוד.

השיר הזה ספציפית זכה לתהילה כי הרב שלום הרוש שליט"א בירך את השיר הזה והתפלל שיצליח - בגלל המסר, אבל כותב השיר בעצמו - אלייצור - לא האמין שהשיר יצליח, הוא גם טען שהוא נורא פשוט...

התכוונתי לומר שהציבור ברובו מייחס חשיבות כל כך מועטה למילים, עד שהוא מסוגל לפזם במרץ מילים שהוא לא מבין

למרבה הצער את צודקת, ואולי זה מה שגורם ליוצרים להמשיך להוציא חומרים כאלה, כי אם הקהל היה מצביע ברגליים ומייחס חשיבות לרמת התוכן והמלל, אולי היו מתאמצים לייצר חומר כזה...

 

[NeWord]

נראה לי ששירים מולחנים תמיד יהיו שירים ברמת כתיבה בינונית. אולי זה לא נכון לומר בינונית, יותר מדוייק יהיה לומר- בגובה העיניים. על פי רוב לא תמצאו שיר מולחן כאשר הוא כתוב במשלב שפתי גבוה. לא כי זה לא איכותי, אלא כי אין כל כך קהל יעד שנמצא במקום הזה.

זה ידוע שיש כאן בקהילה כותבים מוכשרים מאוד, בעלי שפה עשירה גבוהה ואיכותית. אבל האם ניתן לומר שאפשר לקחת שירים כמו אלו ולמכור ליוצרים? אממממ צריך לרדת קצת לעם.

אין בעיה שהכתיבה תהיה בגובה העיניים, עם מסר שמדבר לכולם, ומשלב שהוא לא מוגזם עד כדי התנשאות, אבל בהחלט בעיניי יש מקום להרים את הרמה.
את האמת שזה קצת קשה בלי להביא דוגמאות ספציפיות, אבל אני לא רוצה ח"ו לפגוע ביוצרים ספציפיים...

 

[חוה אייזן]

זה מושתת על כל התרבות שלנו בכלל
הרבה מוזיקה יוצאת פשוט כמוזיקת חתונות בגלל שאין לה עוד במות
אם היתה לנו תרבות של הופעות רציניות שבהם משלמים הון על כל כרטיס ויש את האנשים שמעריצים את היוצר הספציפי ועוקבים אחריו ברשתות וכו ויודעים כל שיר חדש שלו
זה היה שונה
גם ההפרדה בין גברים לנשים כמובן דוחקת את הענין הזה (הופעות וכו)
גם זה שאנחנו לא ברשתות החברתיות ולא חיים את היוצר וכולי
זה דבר מוביל לדבר מוביל לדבר

 

[NeWord]

אני לא חושבת שזה בהכרח, אנשים מהציבור שלנו לא רוצים לשמוע בבית מוזיקה על רמה? או שהם לא שומעים מוזיקה בבית?! לא חושבת שזה עניין של תרבות הופעות או הערצה, אלא עניין של תרבות ורמה אישית...

 

[חוה אייזן]

אני לא חושבת שזה בהכרח, אנשים מהציבור שלנו לא רוצים לשמוע בבית מוזיקה על רמה? או שהם לא שומעים מוזיקה בבית?! לא חושבת שזה עניין של תרבות הופעות או הערצה, אלא עניין של תרבות ורמה אישית...

אבל איך מוזיקה מגיעה לבתים?
כל תהליך ההיטמעות שונה
אני אשמח ממש לשמוע מוזיקה איכותית בבתים
(שומעת מוזיקה ישנה הרבה פעמים)

 

[צביה ר.]

נראה לי ששירים מולחנים תמיד יהיו שירים ברמת כתיבה בינונית. אולי זה לא נכון לומר בינונית, יותר מדוייק יהיה לומר- בגובה העיניים.

כתיבה בגובה העיניים זה מעולה, לא כשהיא בגובה עיניים של ילד בן 6 ...
ברור ששיר מולחן לא יכול להיות כתוב בשפה נמלצת מידי או במשלב לשוני מורם מעם.
אבל בין זה לבין רמה שמזלזלת באינטליגנציה של קהל היעד יש עוד מנעד רחב על הסקאלה.


וגם מבחינת התכנים, אם יורשה לי, נראה שעם קצת מאמץ אפשר למצוא תוכן מקורי יותר מאשר עוד שיר על אבא שאוהב אותי ואני אותו (שזה מסר חשוב, ללא ספק ובלי סתירה).

 

[NeWord]

זהירות - מכיל תוכן פרסומי

טוב, אם יש משהו יעיל בתוכניות כמו 'הקול החדש' זה זה - שמעתי שם לראשונה את נתנאל אבקסיס, שמי שמחפש כתיבה על רמה, לדעתי זו הכתובת, הוא כותב שירים יפהפיים עם מסרים מקסימים וממש לא בנאלים וחוזרים על עצמם, ובלחנים ממש מקוריים, פתאום נפל לי השם שלו לראש, אז מי שלא מכיר, מומלץ.

 

[חוה אייזן]

זהירות - מכיל תוכן פרסומי

טוב, אם יש משהו יעיל בתוכניות כמו 'הקול החדש' זה זה - שמעתי שם לראשונה את נתנאל אבקסיס, שמי שמחפש כתיבה על רמה, לדעתי זו הכתובת, הוא כותב שירים יפהפיים עם מסרים מקסימים וממש לא בנאלים וחוזרים על עצמם, ובלחנים ממש מקוריים, פתאום נפל לי השם שלו לראש, אז מי שלא מכיר, מומלץ.

על זה בדיוק אני מדברת שלא נכנס לציבור לשמיעה בבתים
הרי אנחנו לא רוכשים דיסקים
נכון?
אישית מעדיפה שיר כקובץ במחשב שאני יכולה להדליק ברצף פליי ליסט ולא דרך יוטיוב
ואיך זמר יפרסם סינגל שלו?
בציבור הכללי שיותר נמצא באינטרנט וברשתות החברתיות יותר קל חד משמעית
אצלנו פחות

 

[NeWord]

א. דרך נטפרי אפשר להוריד מהיוטיוב את השיר כקובץ MP3 - זה מה שאני אישית עושה.
ב. החשיפה העיקרית שלי למוזיקה היא קול חי מיוזיק, וזמר שרוצה להגיע לציבור שלא נמצא ברשת, לרוב פשוט מפרסם דרך הרדיו, סינון התוכן שלהם מצויין, אבל פחות שמים דגש על העניין של רמת הכתיבה...

 

[מהללו]

אני אישית רואה הבדל בין זמרים יוצרים - שמבצעים את המוזיקה שלהם, שלדעתי יש שם הרבה יותר עומק וכתיבה על רמה, מאשר 'בתי חרושת' לשירים שמייצרים שירים לכל זמרי המגזר בערך... מעניין אותי אם אתם גם חושבים ככה...

בוודאי שכן.

כשאני מצליחה פעם אחר פעם להשלים את הלחן בעצמי, פעם ראשונה כשאני שומעת את השיר

ומה רע בכך?
: )

לחן יכול להיות מורכב, עם מהלכים מעניינים, ואפרופו עיבודים, כבר קשה למצוא גם בזה חידוש... הכל נשמע אותו דבר פלוס מינוס, מעטים היום העיבודים שאפשר להגיד עליהם שהם מבריקים... שיש בהם משהו שונה.

שיר כדוגמת "עבור מישהו אחר"- שמחה פרידמן?
בקושי בזה מכירים...

למען האמת אני מסכימה איתך בנושא הזה.
זה לא קשה לזהות מהו לחן טוב ומהו עיבוד איכותי.
זה לא קשה לקשר גם מה מזכיר את מה.
זה לא קשה לנחש גם מי חידש את מה.
זה לא קשה לדעת גם מי פרץ עם מה.
זה לא קשה לגלות גם מי הבריק עם מה.

העניין הוא שאותם יוצרים צריכים מצד אחד לשמור על אש נמוכה (וכמה שיותר קרובה למציאות שלהם ושל קהל היעד שלהם). ועם זאת, לא לשכוח גם להביא לעיתים קרובות חדשנות, יצירתיות ורעננות שתתקבל על כולם.

את האמת שזה קצת קשה בלי להביא דוגמאות ספציפיות, אבל אני לא רוצה ח"ו לפגוע ביוצרים ספציפיים...

אפשר להביא דוגמאות על דרך החיוב.
אפשר גם לנתח את השיר. ממש לפרק אותו לגורמים חיצוניים ופנימיים, ולנסות להבין מה ה"מעלות" שבו. ומה, באופן אישי, היינו מעדיפים לשנות, להחליף או לקבל אחרת.

 

[תילה.]

שירים סמינריים של מבצעי חודש אלול

דווקא שירים של סמינרים (מה שאני מכירה) הם ברמה נורא נורא גבוהה ועם עומק מטורף.
הרבה יותר מכל מיני שירים שמסתובבים ביננו ואין בהם כלום.

היום אין כמעט שירים טובים.
כל אחד תוקע כמה מילים על 'איזה דיכאון ותראה את השמש שזורחת' מוסיף מנגינה שהמציא אתמול, לא מולחנת ולא יפה בכלל. מוסיף טראנסים מטומטמים (סליחה על המילה אבל זו האמת), והופה, הנה שיר.
זה ממש עצוב. לי באופן אישי,
שאין שירים איכותיים היום וכל ילד שלישי הופך לילד פלא.
מסכימה איתך ממש ממש.

 

[תילה.]

השמש שקעה.
מחר היא שוב תזרח.
אל תתייאש.
תמיד תגיד תודה.
אאאאאאבא.
הכי חשוב זה לחייך.
תשכח את כל הדאגות.
מחר יתחיל יום חדש.



כמעט כל השירים החדשים.
נשמע כמו איזה סטטוס של מישהו שחושב שהוא חכם.

בדיוק.
זה נורא.

 

[ליאורהA]

ואם תשימו לב, החריזה בשפה הזו קלה הרבה יותר, מה שנותן המון מקום ליצירתיות.

באמת? דווקא חוויתי הפוך. בעברית החריזה זורמת לי ובאנגלית היא דורשת הרבה חשיבה.
אולי לכן אני נהנית כ"כ משירים כאלה באנגלית (סגנון אייבי רוטנברג, שיר שמספר סיפור), כי החריזה מאתגרת את השמיעה.
אפרופו...

או שהחריזה בו פשטנית ומאולצת,

מזכיר את אנחת התסכול כשעוד מישהו מכניס בשיר שלו את החרוז "עולם-כולם"...

 

[שירה שבלב]

זה לא מדוייק.
אומנם שיר נמדד בשלושה מרכיבים עיקריים:
מילים
לחן
עיבוד
ולכל אחד מהם יש תפקיד משמעותי.

יש כאלה שיתחברו לשיר בעקבות המסר שלו- המלל.
יש כאלה שיתחברו אליו בעקבות הלחן- המנגינה בה מוצגות המילים.
ויש גם כאלה שיתחברו דווקא בעקבות העיבוד- הכלים, המבנה, ההרמוניות, המעברים.
מן הסתם השניים הראשונים הכי נפוצים.

יש כאלה שיתחברו לשיר אם הוא כולל גם מילים, גם לחן וגם עיבוד ברמה גבוהה.
למה אי אפשר שיהיה בשיר הכל?
שיפסיקו לשים דגש על הכמות וישקיעו באיכות!

כל ענין המלל של השירים העכשויים מציק לי מאדדדדדדדדדד.
אני מוצאת את עצמי מדברת עליו המון ולרוב נתקלת בחוסר הסכמה.
תודה לכולכם!
אני מרגישה שאנחנו אחים לצרה וזה מקל

גם הלחן והעיבוד מעצבנים אותי נוראות.
אבל זה כבר לא קשור לכאן...

 

[משה פפירוב]

דרך אגב, בלי לפתוח את הנושא - בבקשה
רק לתוספת
היום כשבינה מלאכותית כותבת, מלחינה ומפיקה שירים (עיין ערך סונו)
והרמת הפקה כתיבה ולחן שם - באותה רמה של המון שירים חדשים שיוצאים
(חוץ מהשירה בעברית - שממש בקרוב להערכתי יתקנו)
המצב יקרוס בבת אחת...
כבר אחרי פעם ראשונה שניסיתי שם
התחלתי להפנים שהעתיד במוזיקה יהיה רדוד מאי פעם...
ולהערכתי - העתיד הזה - קרוב מאי פעם...

 

[הדר 310]

יש זמרים מאוד גדולים ומוצלחים עם רזומה עשיר של שירים באמת יפים, עמוקים ועל רמה מכל הבחינות שמוציאים לפתע שירי "השמש תזרח".
וזה מחרפן אותי.
מילא זמרים חדשים שבאמת לא יודעים ולא מצליחים אחרת.
אבל למה אתה?!
ומה שחשבתי זה באמת מה שכבר כתבו כאן - הבינו שזו הדרישה מהקהל...
וחשבתי, מאיפה זה הגיע?
איפה אני מזהה את הרדידות הזו באוכלוסייה בלי קשר לשירים?
ונפל לי איזה אסימון.

כמו שכתבתי לפני, אתם מכירים את כל הסטטוסים האובר טיפשיים?
אין לי סמארטפון אבל יצא לי להיתקל בכל מיני משפטים שמתיימרים להיות מלאי שאר רוח ועומק, ואנשים מתייחסים אליהם ככאלה, אבל הם טיפשיים ורדודים ברמה מביכה.

ואני לא סגורה על זה, אבל יש מצב שאנשים שאין להם תורה, אבל הם כן רוצים להיות ערכיים ו"תורניים", נתפסים על הדברים האלה ורואים את עצמם ערכיים.

לאיזה משפטים אני מתכוונת? בקשתי עזרה מחברינו הג'יפיטי
"מי שמפסיק לחלום מפסיק לחיות"
"לפעמים צריך ללכת לאיבוד כדי למצוא את עצמך"
"אל תמדוד את החיים לפי הנשימות שאתה לוקח, אלא לפי הרגעים שעוצרים לך את הנשימה."
"כל יום הוא דף חדש — כתוב בו משהו ששווה לזכור."
"גם אחרי הלילה הארוך ביותר, השמש תמיד זורחת."

ואתה אמור להישאר מהורהר ונוגה, ולהתפעל מהמנטור שכתב אותם.

בדיוק סגנון המשפטים שכותבים לזכר קדושים שנהרגו על קידוש ה'.
ואני כאילו ????
כל כך עצוב שזה מה שבחרו לכתוב לזכרו....