דיון עושר זה מצב תודעתי?

  • הוסף לסימניות
  • #1
אני רוצה לספר לכם על ההתנהלות הכלכלית של קרובי משפחתי. הם קונים בשפע, מאמינים בחיים מתוך שפע.

אני טיפוס קצת מצומצם, גם כלכלית. אפשר לקרוא לזה טיפוס קמצן, חסכן או מחושב.

אמנם בצדקה אני לא חוסכת - אם יש לי, אני נותנת. זה בגלל ה-OCD, החרדות, והאמונה שלי שצדקה ונתינה עושים טוב לנותן יותר מאשר למקבל,
אבל זה כרגע בטיפול, כי החלטתי להשתדל לא להבטיח יותר כספים עד שאסיים לשלם את הכספים שכבר הבטחתי. במידה ויהיו לי כספים לתת לצדקה - אתן, אבל הכול בלי נדר.


מה שרציתי לספר זה על התנהלות מעניינת של אותם קרובי משפחה, שבהתחלה עקבתי אחרי הקניות וחיי הבזבוז שלהם במבט מתפלא.
האמת היא שקניות מכניסות אותי לחרדה. למה צריך לקנות כל כך הרבה? למה צריך הרבה דברים? מה רע במעט?
אבל הם מאמינים בשפע. בא לך שווארמה? תקנה. בא לך בקבוק קטן ויקר של שתייה? אין בעיה.
מאיפה אפשר להשיג כסף? הם עובדים קשה וגם לוקחים הלוואות. ולמרות זאת, לחיות בשפע בלי צמצום זה, לדעתי, בור בלי תחתית.
שמתי לב לדבר מעניין - הם אוהבים להוציא כסף, וזה קצת אנטי-תזה לעולמי.
מעניין אותי ללמוד גם את המקום שמאפשר לחיות, לקנות, לא להתקמצן.
זו למידה איטית — להסכים שמותר לקנות.

זה קצת מפתיע לחיות בלי דאגות על מחר, אולי אפילו קצת טיפשי.
אבל מה שאני רואה אצלם זה שהם חיים מתוך שפע תודעתי.

זה לא רק שפע של לקנות ולבזבז, אלא שפע אחר - שמרגיש שמותר לקנות, מותר ליהנות, מותר להוציא כסף, ואפילו רצוי לקנות ולהוציא כסף.
אני מתבוננת על האופי המעניין הזה ומנסה ללמוד קצת יותר.

נראה לי שאני לא אצליח לקנות בתחושה של רווחה תודעתית, לפחות לא כל עוד אין לי מיליון ש"ח פלוס בעובר ושב.
וגם אם יהיה לי מיליון ש"ח ויותר — אני מתארת לעצמי שאצטרך לעבור מסע עם עצמי, להסכים לשלב בין האמונות הכלכליות שלי כיום לבין המצב בבנק.

כי לחיות כמו עשיר — זה לא פונקציה של כסף בחשבון, אלא מצב תודעתי שבו האדם מסכים שהשפע בעולם נברא לכבודו.

היו להם תקופות שבאמת לא היה להם כסף, ולמרות זאת הם עשו הכל כדי לחיות בשפע. שזה אומר לחץ כלכלי בשילוב חיים שלא חסר כלום בחיי היומיום. זה מעניין אותי, כי לדעתי כסף זה או שיש או אין. אבל ההתנהלות שלהם היא שכסף נועד לשרת אותנו ולא אנחנו אותו. שלכסף אין משמעות מצד עצמו אלא לחיים יש משמעות גדולה יותר מכסף.

לסיכום, אני לא ממליצה להתנהל ללא אחריות, כן כדאי לשחרר את הצמצום איפה שרק אפשר, לפחות תודעתית. להכניס חשיבה של שפע, זה חשוב.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #2
אני רוצה לספר לכם על ההתנהלות הכלכלית של קרובי משפחתי. הם קונים בשפע, מאמינים בחיים מתוך שפע.

אני טיפוס קצת מצומצם, גם כלכלית. אפשר לקרוא לזה טיפוס קמצן, חסכן או מחושב.

אמנם בצדקה אני לא חוסכת - אם יש לי, אני נותנת. זה בגלל ה-OCD, החרדות, והאמונה שלי שצדקה ונתינה עושים טוב לנותן יותר מאשר למקבל,
אבל זה כרגע בטיפול, כי החלטתי להשתדל לא להבטיח יותר כספים עד שאסיים לשלם את הכספים שכבר הבטחתי. במידה ויהיו לי כספים לתת לצדקה - אתן, אבל הכול בלי נדר.


מה שרציתי לספר זה על התנהלות מעניינת של אותם קרובי משפחה, שבהתחלה עקבתי אחרי הקניות וחיי הבזבוז שלהם במבט מתפלא.
האמת היא שקניות מכניסות אותי לחרדה. למה צריך לקנות כל כך הרבה? למה צריך הרבה דברים? מה רע במעט?
אבל הם מאמינים בשפע. בא לך שווארמה? תקנה. בא לך בקבוק קטן ויקר של שתייה? אין בעיה.
מאיפה אפשר להשיג כסף? הם עובדים קשה וגם לוקחים הלוואות. ולמרות זאת, לחיות בשפע בלי צמצום זה, לדעתי, בור בלי תחתית.
שמתי לב לדבר מעניין - הם אוהבים להוציא כסף, וזה קצת אנטי-תזה לעולמי.
מעניין אותי ללמוד גם את המקום שמאפשר לחיות, לקנות, לא להתקמצן.
זו למידה איטית — להסכים שמותר לקנות.

זה קצת מפתיע לחיות בלי דאגות על מחר, אולי אפילו קצת טיפשי.
אבל מה שאני רואה אצלם זה שהם חיים מתוך שפע תודעתי.

זה לא רק שפע של לקנות ולבזבז, אלא שפע אחר - שמרגיש שמותר לקנות, מותר ליהנות, מותר להוציא כסף, ואפילו רצוי לקנות ולהוציא כסף.
אני מתבוננת על האופי המעניין הזה ומנסה ללמוד קצת יותר.

נראה לי שאני לא אצליח לקנות בתחושה של רווחה תודעתית, לפחות לא כל עוד אין לי מיליון ש"ח פלוס בעובר ושב.
וגם אם יהיה לי מיליון ש"ח ויותר — אני מתארת לעצמי שאצטרך לעבור מסע עם עצמי, להסכים לשלב בין האמונות הכלכליות שלי כיום לבין המצב בבנק.

כי לחיות כמו עשיר — זה לא פונקציה של כסף בחשבון, אלא מצב תודעתי שבו האדם מסכים שהשפע בעולם נברא לכבודו.

היו להם תקופות שבאמת לא היה להם כסף, ולמרות זאת הם עשו הכל כדי לחיות בשפע. שזה אומר לחץ כלכלי בשילוב חיים שלא חסר כלום בחיי היומיום. זה מעניין אותי, כי לדעתי כסף זה או שיש או אין. אבל ההתנהלות שלהם היא שכסף נועד לשרת אותנו ולא אנחנו אותו. שלכסף אין משמעות מצד עצמו אלא לחיים יש משמעות גדולה יותר מכסף.

לסיכום, אני לא ממליצה להתנהל ללא אחריות, כן כדאי לשחרר את הצמצום איפה שרק אפשר, לפחות תודעתית. להכניס חשיבה של שפע, זה חשוב.
ואיך משלמים את השפע הזה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
אני סוברת שתודעה של שפע ופרגון לעצמך ולקרובים כשזה ביכולת ובצורה מאוזנת,
זה לא מתחיל ונגמר בכסף.
זה משהו שבכל החיים את מסכימה לשחרר, לתת, לפרגן, לחשוב בגדול ועוד..
וגם משהו בתוכך שמוכן לקבל את כל הטוב הזה.
משהו במח הוא אחרת. לדעתי כמובן.
אגב יש עשירים גדולים מאוד שכגודל עושרם כך גודל קמצנותם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
ואיך משלמים את השפע הזה?
במקרה שלהם: הלוואות, עבודה קשה, בקשת עזרה מהסביבה.
אמנם זה לא מוצדק, אני לא מצדיקה את אורח החיים הזה, אלא הסבר שלמרות שהם נחשבים עניים מבחינה כלכלית הם חיים כמו עשירים, כך שעושר זה תודעתי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
במקרה שלהם: הלוואות, עבודה קשה, בקשת עזרה מהסביבה.
אמנם זה לא מוצדק, אני לא מצדיקה את אורח החיים הזה, אלא הסבר שלמרות שהם נחשבים עניים מבחינה כלכלית הם חיים כמו עשירים, כך שעושר זה תודעתי.
אם יש כסף אני ממש בעד, אבל לבקש עזרה בשביל לממן לעצמם מתי שבא שווארמה נשמע לי ממש חוצפה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
יש 2 שלבים בחיים, כך על הרוב.

בשלב ראשון בניית עושר דרך ריבית דריבית,
בשלב הזה הכי חכם לשריין כמה שיותר כספים לבניית העושר ולדחות סיפוקים.
השלב הזה אורך 10 שנים לאנשים מאוד יעילים ו50 שנה לאנשים פחות חסכנים.

לאחר שנות החיסכון
מגיע השלב השני שיש מספיק נכסים מניבים שאפשר לחיות מהם
ואז אפשר לחיות בהרחבה.
קרובי המשפחה שלך צודקים בתודעת העושר שלהם
אבל טועים בסדר הכרונולוגי
למעשה הקדמת חיי העושר, חוסמת מהם להגיע לעושר
והם חיים חיי עוני של עבודה קשה כדי לממן את הצריכה המוגזמת.

אם רק יסכימו לתפוס את הטעות שלהם
בעוד מספר שנים יהיה להם עושר אמיתי ושלווה.
בא לך שווארמה? תקנה.
תקנה את המנייה של החנות.
בא לך בקבוק קטן ויקר של שתייה? אין בעיה.
תקנה את מניית קוקה קולה.
שמתי לב לדבר מעניין - הם אוהבים להוציא כסף, וזה קצת אנטי-תזה לעולמי.
כולם אוהבים לקנות.
החכמה לנצח במשחק השרידותי הזה
מחתנים ילדים נותנים להם לנהל כסף
ולא מספרים להם שכסף זה מוצר של הישרדות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
במקרה שלהם: הלוואות, עבודה קשה, בקשת עזרה מהסביבה.
אמנם זה לא מוצדק, אני לא מצדיקה את אורח החיים הזה, אלא הסבר שלמרות שהם נחשבים עניים מבחינה כלכלית הם חיים כמו עשירים, כך שעושר זה תודעתי.
לא.
זה לא עושר תודעתי. זה הקיצון השני של חיי בזבוז.
אם היה להם- ניחא. אבל אם זה דורש הלוואות ואפילו עזרה מאחר- בעיני, כדרך חיים, זו הפקרות.

תודעת שפע יכולה למשל: למסור את הבגדים שכבר קטנים עלינו ואין באופק בן משפחה שיהנה מזה, לאחות/ חברה/ ארגון שיכול להשתמש בשמחה, מתוך תודעה מאמינה שבע"ה אם וכאשר נצטרך- ה' ישלח לנו כל צרכינו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
לגבי הדוגמה - קצת שיניתי פרטים. זה פחות גרוע ממה שזה נשמע.
כמובן שהכוונה היא לחיות בתודעת שפע, ולא כמותם.

הכוונה לשלב בין שימוש במשאבים שיש, לצד נכונות להבין שיש כאלה שצריכים שפע.
חוץ מזה ששווארמה וקולה זה כנראה לא בריא כ"כ, זה ברעיון של ללמוד מאנשים נוספים להגיע לתודעה רחבה יותר.
אני חושבת שחיי שפע תודעתי מחזקים מנטלית: אנשים שמוכנים להוציא כסף עבור מותרות - חשים בטחון עצמי (אולי מזויף, כך זה נראה כלפי חוץ) רב יותר.

כאמור, אני לא מצדיקה אורח חיים כזה, אלא זה כנראה חסד כלפי עצמנו, להסכים שמותר לרכוש לעצמנו וכסף חסר ערך בפני עצמו.
כמו הסיפור על עשיר קמצן שהיה קמצן כלפי עצמו, והרב המליץ לו לקנות לעצמו דברים ורק אחרי שהוא התחיל לרכוש דברים לעצמו בהוראת הרב - הרב ביקש ממנו צדקה.
כי אדם שקמצן כלפי עצמו לא יוכל לתרום מכספו לסביבה. יש אנשים שיש להם מיליונים בבנק וחבל.
כי מליונים שאין להם דורש הם בזבוז כלפי החברה כולה, אבךל זה כבר עניין אחר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
וכל מילה מיותרת..
חשיבת עוני ועושר.jpeg
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
אני חושב שזה לא נכון לחיות בדיקדוקי עניות.
אבל הדיאטה אחרי הרגלי צריכה גבוהה מההכנסות מאוד כואבת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
אם ראית מישהו שחי כמו גביר וקונה כל מה שבא לו יש שלוש אפשרויות איך זה עובד.
או שהוא באמת עשיר (זכה בלוטו וכו')
או שאתה חושב שהוא קונה בלי סוף כי אתה מייחס אותו אליך ואתה נניח חסכן מאד מאד.
או, שאתה צופה בבן אדם שקונה טרקטור בשביל לחפור לעצמו את הבור הכי גדול שהוא יכול.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
יש 2 שלבים בחיים, כך על הרוב.

בשלב ראשון בניית עושר דרך ריבית דריבית,
בשלב הזה הכי חכם לשריין כמה שיותר כספים לבניית העושר ולדחות סיפוקים.
השלב הזה אורך 10 שנים לאנשים מאוד יעילים ו50 שנה לאנשים פחות חסכנים.

לאחר שנות החיסכון
מגיע השלב השני שיש מספיק נכסים מניבים שאפשר לחיות מהם
ואז אפשר לחיות בהרחבה.
קרובי המשפחה שלך צודקים בתודעת העושר שלהם
אבל טועים בסדר הכרונולוגי
למעשה הקדמת חיי העושר, חוסמת מהם להגיע לעושר
והם חיים חיי עוני של עבודה קשה כדי לממן את הצריכה המוגזמת.

אם רק יסכימו לתפוס את הטעות שלהם
בעוד מספר שנים יהיה להם עושר אמיתי ושלווה.

תקנה את המנייה של החנות.

תקנה את מניית קוקה קולה.

כולם אוהבים לקנות.
החכמה לנצח במשחק השרידותי הזה
מחתנים ילדים נותנים להם לנהל כסף
ולא מספרים להם שכסף זה מוצר של הישרדות.
עשר שנים לחרדי שמחתן גם ילדים והוצאותיו גדלות והולכות, זה נראה קצת מידי גם לאדם הכי יעיל שיש.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
אבל מה שאני רואה אצלם זה שהם חיים מתוך שפע תודעתי.

היו להם תקופות שבאמת לא היה להם כסף, ולמרות זאת הם עשו הכל כדי לחיות בשפע. שזה אומר לחץ כלכלי בשילוב חיים שלא חסר כלום בחיי היומיום. זה מעניין אותי, כי לדעתי כסף זה או שיש או אין. אבל ההתנהלות שלהם היא שכסף נועד לשרת אותנו ולא אנחנו אותו. שלכסף אין משמעות מצד עצמו אלא לחיים יש משמעות גדולה יותר מכסף.
לרוב בזבזנות מוקצנת נובעת מתודעת חסר ולא מתודעת שפע...
חסר בנפש, צורך במילוי, חוסר יכולת/כח/רצון להגביל את עצמי.
תודעת שפע זה דווקא אדם שלא מרגיש שום חסר, הוא מרגיש כל כך מלא במה שיש לו שאין לו שום צורך נפשי לקנות עוד ועוד...
תחושה שלי, אם הם יקראו את האשכול הזה הם לא יאמינו למראה עיניהם... לא חושב שאדם שמגיע למצב שהוא מוכן לבקש עזרה מהסביבה בשביל מילוי רצונותיו, חי בתודעת שפע...
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
מההיכרות שלי עם אנשים שחיים ב“תודעת עושר”, כלומר כאלה שמוציאים כסף על כל רצון קטן, גיליתי שהאושר שלהם תלוי בהוצאות האלה: בבילויים, בבגדים החדשים, בבית המשופץ וכדומה. אבל בשלב מסוים הברז נסגר: האשראי לא עובר, הבנק לא מאשר הלוואות, וקרובי המשפחה כבר לא מוכנים לעזור. ואז מתגלה מה יש מאחורי חזות השפע, אנשים ממורמרים ומדוכאים, כי ברגע שנעלם הכסף והשפע שהוא מביא, נעלם גם האושר שתלוי בהם. בעיניי, כדי להגיע לאושר אמיתי צריך להיות תלויים בכמה שפחות דברים חיצוניים.

ובכל מקרה, אין טעם לקפוץ מקיצוניות אחת לשנייה. אם את מרגישה שאת חיה בתחושת צמצום, זה לא אומר שהתיקון הוא להשתולל ולקנות כל דבר שעולה על דעתך. מה שעזר לי הוא להגדיר לעצמי מהם הדברים שבאמת גורמים לי אושר (לאו דווקא כלכליים) ולהשקיע בהם.
כדאי גם לקבוע יעדים כלכליים, כמו חיסכון חודשי קבוע. כך אפשר ליהנות מהכסף שנשאר מעבר לחיסכון בלי רגשות אשמה שאת “מוכרת את העתיד בשביל ההווה”.
בנוסף, חשוב לדעת איפה אפשר “לשחרר”: למשל, אני הולכת לסופר זול ושם מאפשרת לעצמי לקנות כל מה שאני רוצה בלי לחשוב על מחירים, או קונה חופשי בסופי עונה. ככה בעיני נשמר איזון בריא בין צמצום לבין חופש.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
בזבזנות זה תודעת עוני!!

תודעת עושר זה לחסוך את המקסימום שמתאפשר לך
ולהשקיע את יותר ממה שמתאפשר לך (רמז על ידי מינוף וכו')

יש דבר כזה אדם שמנצל את כל כספו לחיות ברמת חיים גובה זה בסדר, תודעת עושר זה בטוח לא.
אבל לרדת מרמת החיים שלו ביום מן הימים, שיקלוט איפה הוא עומד יהיה לו מאוד כואב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
יש 2 שלבים בחיים, כך על הרוב.

בשלב ראשון בניית עושר דרך ריבית דריבית,
בשלב הזה הכי חכם לשריין כמה שיותר כספים לבניית העושר ולדחות סיפוקים.
השלב הזה אורך 10 שנים לאנשים מאוד יעילים ו50 שנה לאנשים פחות חסכנים.

לאחר שנות החיסכון
מגיע השלב השני שיש מספיק נכסים מניבים שאפשר לחיות מהם
ואז אפשר לחיות בהרחבה.
קרובי המשפחה שלך צודקים בתודעת העושר שלהם
אבל טועים בסדר הכרונולוגי
למעשה הקדמת חיי העושר, חוסמת מהם להגיע לעושר
והם חיים חיי עוני של עבודה קשה כדי לממן את הצריכה המוגזמת.

אם רק יסכימו לתפוס את הטעות שלהם
בעוד מספר שנים יהיה להם עושר אמיתי ושלווה.

תקנה את המנייה של החנות.

תקנה את מניית קוקה קולה.

כולם אוהבים לקנות.
החכמה לנצח במשחק השרידותי הזה
מחתנים ילדים נותנים להם לנהל כסף
ולא מספרים להם שכסף זה מוצר של הישרדות.
אדוני!
הגזמת!
אתה תקוע מידי חזק באידיאולויגה של הסולידית!
זו לא דת!
זו ס"ה טכניקה
ולא לכולם היא מתאימה
בפרט לא כשמאמינים שמזונותיו של אדם קצובין מראש
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
מה זה קשור לזה שמזונותיו של אדם קצובים לו?
מדברים פה מה היחס הנכון בין להנות מההווה ולא רק לצבור עושר לעתיד, לבין צבירת עושר לעתיד
לא לכולם היא מתאימה זה לא תרוץ , בסוף ההיגיון הפשוט אומר שמוציאים ממה שיש ולא ממה שאין,
ואם יש משפחה שאין לה, וכדי לקנות שוארמה מבקשים מהמשפחה הם בבעיה, כי היום זה שוארמה שזה כמה שקלים
ומחר זה חתונה מעבר ליכולת או טיול מעבר ליכולת , מי שמתרגל לקנות כל הזמן ולא לדחות סיפוקים הוא בבעיה קשה
אגב תודעת עושר זה לא לרוץ ולקנות כל היום דברים........
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
ואם יש משפחה שאין לה, וכדי לקנות שוארמה מבקשים מהמשפחה הם בבעיה,
כאן עובר הגבול בין מהלך הגיוני לדת
לחסוך הם הרי לא יחסכו, אז מה קרה אם הם שנוררו כמה שקלים לשווארמה
אפילו הסולידית בעצמה, התנערה בסוף מהלהט הדתי שהי לה בהתחלה
וחזרה קצת לאיזון
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
בפרט לא כשמאמינים שמזונותיו של אדם קצובין מראש
נכון מאוד,
בספרים הקדושים למדו מזה שלכן צריך לחסוך
פלא שיש אנשים שהבינו מדברי חז"ל שאפשר לבזבז.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

גלגל_מזלות_וינשוף_קסום.gif

ברוכים הבאים לאשכול הרשמי של "חויה בקליק" - הבית של המשחקים האינטראקטיביים, הקליקרים וההפעלות הכי חכמות שיש.

לרגל השקת האשכול ועונת המבצעים (Black Friday שקורה עכשיו וחנוכה שמגיע מיד אחריו), בנינו עבורכם את "גלגל המזל".אנחנו לא נגלה לכם איזו הנחה תקבלו. אתם תצטרכו לגלות בעצמכם...

אז איך זה עובד?​

בנינו אלגוריתם מיוחד שמחלק קופונים בצורה אקראית לגמרי.
בתוך המאגר מסתתרים:
מגוון סוגי קופונים לשירותים שלנו מהנחות בסיס ועד משחקים ללא עלות!

רוצים לסובב את הגלגל ולבדוק את המזל?​

  1. הגיבו כאן באשכול: "אני רוצה לסובב את הגלגל"
  2. נשלח לכם בהודעה פרטית קישור קסם חד-פעמי.
  3. לחצו על הקישור- ותגלו מיד במה זכיתם.
  4. כל כרטיס זוכה!

קצת עלינו (למי שלא מכיר):​

אנחנו ב"חויה בקליק" הופכים כל אירוע – מיום הולדת משפחתי ועד כנס של 2000 איש – לאירוע סוחף, תחרותי ומגבש.

מה תמצאו אצלינו:

  • מערכות טריויה להפעלה עצמית: אתם בונים את המשחק, מקרינים על מסך, והקהל משחק מהניידים שלו בזמן אמת-גם בטלפונים כשרים!. (פתרון מושלם וזול למשפחות, ימי הולדת וכיתות).

  • השכרת קליקרים (שלטים) פיזיים: הדבר האמיתי! ערכות של שלטים אלחוטיים למשחק ללא צורך אינטרנט וטלפונים בכלל. (הפתרון האידיאלי למוסדות, סמינרים, תלמודי תורה ומשפחות).

  • הפקות תוכן מלאות: אנחנו בונים לכם את השאלות, את העיצוב ואת החוויה מא' ועד ת' לארגונים ומוסדות
  • תוכנית בת מצוה יחודית חוויה סוחפת, מגבשת ומלאת עניין שכולם שותפים בה! לאירוע בת מצוה שלא ישכחו! טריילר לצפיה

  • ספיישל חנוכה: תוכניות מוכנות, מעוצבות ומתוכנתות למסיבות חנוכה - רק לחבר למסך ולהתחיל לשחק.

  • מסע את תוך עצמי וכמובן התוכנית החדשה שלנו סינק מסע מרתק לגילוי עצמי עם תוצאיה אישית ויחודית לכל משתתף
    מסע שאף משפחה לא מפספסת! טריילר לצפיה

שירות ותמיכה​

האשכול הזה נועד לכיף, להתייעצות על סוגי הפעלות ולחלוקת ההטבות.כדי שנוכל לתת שירות מהיר ומדויק ללקוחות קיימים (ובמיוחד בלחץ של חנוכה):שאלות טכניות, עזרה בתפעול או תמיכה בזמן אמת – נא לא לכתוב באשכול זה! (אנחנו עלולים לפספס אתכם כאן).פנו אלינו אך ורק בערוצי התמיכה הרשמיים לקבלת מענה מיידי:

📞 בטלפון לתמיכה ושירות: 03-773-7970
🌐 לאתר שלנו ולהתרשמות: -https://clicker.co.il/
📧 מייל: K037737970 @ GMAIL.COM

אז... מי הראשון שיש לו אומץ לסובב את הגלגל?
התגובות פתוחות, הקופונים במערכת מחכים... צאו לדרך! 👇

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

למה אנשים מצליחים לאורך זמן?

יש שני גורמים להצלחה:
רצון לקבל פרסום והכרה וכסף
גורם שני זה רצון לעשות טוב.

המניע הראשון מביא הצלחה רק בתנאים מסוימים לאנשים מסוימים בסיטואציות של יותר מזל ונסיבות מתאימות.

למניע השני קצת יותר קשה להגיע כי הוא מוציא את האדם מהמעטפת של עצמו לכיוון מקום יותר גבוה, אבל כשמגיעים אליו ומתחילים להביט על העולם באכפתיות מתוך הבנה שמה שאנחנו עוברים זו רק דוגמה למה שהעולם עובר ושכולנו בעצם אחד, משפיעים זה על זה בכל התחומים, בעיקר בתחום התודעתי, כך נצליח להגיע למקום נקי מאגו, כזה שרוצה להשפיע טוב כי זה מה שצריך ולכך נועדנו, וזה האור והשמחה של נשמתנו.

ברגע שנגיע ל'לשם שמים' לא יהיה גבול ליכולות שלנו כחברה וכיחידים, כי אדם שמגיע מתוך ראיית הזולת ורצון להשפיע (וגם ראיית עצמו זה לא סותר) הוא אדם עוצמתי וחזק שמצליח לחיות את החלום של עצמו בלי להתחשב בתוצאות או בנתונים האחרים, אלא אם הוא יתחשב בהם זה כדי למקסם את ההשפעה הטובה ולא מתוך מקום מסכן, צר ומתוסכל.
*
זה בעצם לימוד תורה:
בניגוד להבלי העולם שדורשים מהאדם להיכנע לאגו של עצמו, התורה דורשת מהאדם ללמוד אותה, וגם ללמוד את עצמו.
וכשאדם לומד תורה הוא לא מצפה לקבל תואר או משכורת או פרסום, אלא עצם הלימוד זה התכלית.
אותו דבר גם בהגשמה עצמית לשם שמים: האדם לא צריך לחיות סביב ציפיה לקבל דבר-מה, אלא עצם העשיה היא ההצלחה.
כמו שנאמר: כי אם בתורת ה' חפצו, ועלהו לא יבול וכל אשר יעשה יצליח.
כי כשאדם מכניע את הכוחות האחרים שרוצים להשתלט עליו, ומוכן להסכים שההצלחה היא בעשיה עצמה, וברצון לעשות טוב, הוא פשוט מקשיב למציאות ופועל על פי הקוד הזה שעושה טוב, ולא צריך באמת דבר מה.

כך הוא תמיד זוכה להצלחה תמידית, מתוך הבנה שהעשיה עצמה מחוללת פלאות בעולם גם אם לא רואים דבר, כל עשיה מקדמת את העולם, וככל שהיא יותר לשם שמים ובלי פרסום, הכרה או כסף, כך היא פועלת יותר ויותר!

אפילו אם אדם מתקן משהו רק מול עצמו – גם זה פועל על כל העולם לטובה.
ןכולנו רוצים לפעול ולעשות טוב, זו נקודת האושר הכי גבוהה של האדם.

זו עבודה קשה, תמידית, לא באמת קל או אפילו בלתי אפשרי וקצת משעמם להכניע את הרצון לפרסום והכרה וכסף, אבל זה מה שיניב תועלת אמיתית ויאפשר חיים אמיתיים של עשיה ואור לעולם כולו.
אנשים רבים פוחדים לקנא בזולת, ואנשים רבים פוחדים שיקנאו בהם.

במהלך היציאה שלי לאור כתבו לי כמה דמויות, בסיטואציות שונות, שהן מקנאות בי, והן פרטו גם מדוע.
למרבה הפלא הן קינאו בי בדבר זהה:
על היכולת שלי לכתוב על עצמי בגלוי, ולספר על הבעיות שלי וכו'.
*
האמת שגם אני מקנאה בהן, כי תמיד יש על מה.

רציתי לכתוב להן שלא צריך לקנא בי, כי אם היו יודעות בדיוק מי אני, על יחסי האנוש המורכבים שלי ועל זה שאין לי חברות, בגלל האופי שלי. (כיום זה לא חסר לי, יש לי מכרות וזה מספיק לי).
אם היו יודעות מה אני עוברת ועד כמה אני ריקה וחסרה וכמה בעיות יש לי הן לא היו מקנאות, כנראה.
אבל לא כתבתי להן זאת.
מכיוון שגם אני מקנאה ואני יודעת מאיפה זה מגיע, כך שלשכנע אנשים באופן שיכלי שאין צורך לקנא זה לא כ"כ יעזור.
*
אני עובדת על מידת הקנאה שלי, אבל לא מתוך מקום של שכנוע שאנשים מסכנים כמוני או יותר, ורק אני לא יודעת עד כמה... (זה אומנם מעודד אבל לא הייתי רוצה תמיד להתעודד מהמחשבה עד כמה הזולת מסכן יותר ממני).
אלא מתוך הקשבה לעצמי והבנה שהקנאה היא התוצאה של הרצון שלי להתפתח ולהיות מאושרת ומחוברת לעצמי באמת.
הקנאה היא בריאה כי היא באה לומר לי: יש לך פוטנציאל, יש לך את עצמך, תסכימי לעצמך לשבור את המחסומים, תתקדמי, בבקשה!!!
*
מה אכפת לי מהזולת?
לא אכפת לי.
ונראה לי שאני אמורה לשמוח מאוד שהזולת מצליח ומשגשג.
אם אצליח לשמוח בפשטות בשמחת הזולת, אסכים לעצמי למצוא את הייעוד שלי בחיים ואסכים לעצמי להתקדם.
כי מה שתוקע אותי בחיים זו האמונה שאסור לי.
שאסור לי להיות באמת מאושרת.

אם אסכים שמותר לזולת להיות באמת מאושר, שמותר לזולת לחיות באופן נכון עבורו, אסכים גם לעצמי להיות באמת מאושרת.
ואז אחפש את הדרך שלי בביטחון עצמי מלא, בלי לבנות לעצמי מחסומים, אלא אקבל את העובדה שיש קשיים בדרך והקושי והאתגרים הם בעצם אמורים להקפיץ אותי בדרך.
ואם יש אנשים מאושרים עלי לשמוח בכך כי זה מוכיח שמכיוון שגם לי יש חלק בעולם, אז גם אני יכולה להיות מאושרת.

והאושר האמיתי - הוא ההסכמה שלי לעצמי שמותר לי לחיות, להרגיש חלק עם העולם, לתרום בדרכי ולהתקדם מהמקום שלי.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה