התייעצות תודעת עוני

[מאופסת]

זה ברור שניתן לתת מעשרות לצורך כזה?
שזה נחשב צדקה?
סוס לרכב עליו זה במקרים מסוימים מאוד.....

תחושה של פינוק זה צורך בסיסי בכל בנאדם
רק מה, זה גבול מאוד דק ואין בזה כללים ברורים רק ה' יראה ללבב
ככה שבקלות בזבזן יכול לתלות את בזבוזיו שעוברים כל גבול, בצורך נפשי להתפנק.
ואגב, ככל שאדם יותר מסופק נפשית (לא כלכלית) הוא פחות צורך פינוקים שעולים כסף.
(כי זה אמנם צורך, אבל יושב על משהו)

 

[מחפשת את עצמי]

תחושה של פינוק זה צורך בסיסי בכל בנאדם
רק מה, זה גבול מאוד דק ואין בזה כללים ברורים רק ה' יראה ללבב
ככה שבקלות בזבזן יכול לתלות את בזבוזיו שעוברים כל גבול, בצורך נפשי להתפנק

זה בדיוק מה ששאלתי
מבחינתי פינוק בסיסי זה טיסה לחו"ל פעמיים בשנה
ועוזרת 3 פעמים בשבוע
אני יכולה לערוך פה מגבית??

 

[net13]

יש את ההכנסות שבין הנמוכות לגבוהות. שההם הרבה פעמים אוכלים אותה מכאן ומכאן.

 

[ח.ג.ג'.]

בהנחה שיש כסף, והולכים לחנות לקנות רהיטים או כל מוצר אחר שהוא לא מותרות.
יש אנשים שקונים את ההכי יפה
יש שקונים את ההכי חזק
יש שקונים את ההכי פרקטי
ויש שקונים את ההכי זול
זה שאני הייתי קונה את המגהץ רמה X לא אומר שההוא שקונה רמה Y הוא בזבזן

כשאין כסף, קונים את הדבר הכי זול שמשרת את הצרכים הפרקטיים. כל דבר מעבר לזה הוא מותרות, ומי שמוציא על מותרות כסף שאין לו, זה בדיוק בזבוז.
אם יש צורך פרקטי במגהץ יקר, בסדר. אבל לקנות מגהץ יקר כשאפשר מעשית להסתפק באחד זול כי "זה האופי שלי לקנות את הכי משוכלל"? לא רואה דרך להגדיר את זה אחרת מאשר בזבוז. אנחנו לא עבדים לאופי שלנו.
אפשר לבנות קייס לקניה מסוימת של מוצר מותרות גם מכספי צדקה, אבל מי שזו תופעה אצלו, הוא בזבזן.

 

[מאופסת]

זה בדיוק מה ששאלתי
מבחינתי פינוק בסיסי זה טיסה לחו"ל פעמיים בשנה
ועוזרת 3 פעמים בשבוע
אני יכולה לערוך פה מגבית??

לכן כתבתי ה' יראה ללבב...
וגם

ואגב, ככל שאדם יותר מסופק נפשית (לא כלכלית) הוא פחות צורך פינוקים שעולים כסף.

 

[שלמות של אירוע]

אם אני זוכרת נכון
מי שאמרה שהשתמשו בתרומה שלה שואב שוטף גם אמרה שלאמא היתה בעיה רפואית,
אולי זה קשור?
וחוץ מזה בנ"א כל כך דחוק קשה לו גם תפקודית בבית, שימחת אותו? גרמת שעכשיו הוא מסוגל להמשיך הלאה? עשית חסד
אם היית נותנת לו לחם - זה היה נגמר מתישהו, ואנחנו לא תורמים רק ללחם....
הקושי הרגשי שמלווה את הקושי הכלכלי לפעמים מעיק אפילו יותר. בטוח לי שאם זה מה שנותן להם כח - זה צדקה לכתחילה (אני אמנם לא רב, אבל מנסה להקיש מדברים אחרים שיצא לנו לשאול במהלך החיים)

 

[ציפורת הנפש]

ובלי קשר קראתי כמה הודעות שלך כאן ומאד הערכתי את הגישה המאוזנת השקולה והבריאה.
חשוב לי להגיד כי ההודעה שלך קבלה כל כך הרבה תגובות בסגנון של 'די לחיות על חשבון הציבור'- ולא נראה לי בכלל שלזאת כוונתך...

דווקא קיבלתי המון המון דעות נהדרות. תודה לכולכם.
וגם ל@מה יש: על מילותיך.

לא לקחתי אישית אף אחד ואני אפילו מצטרפת להרבה מאוד מהדעות כאן שמתעצבנות על נצלנים ובעצמי משתוממת על משפחה שנתרמת בלי הפוגה ועדיין חיה ברמת חיים גבוהה מאוד יחסית לכל התורמים שסביבם ובכללם אנחנו.
כמו שכתבו נכון - מחזקת את עצמי בנושא של 'מחסורו אשר יחסר לו' ושמחה לגדל את הילדים שלי ברף יותר נמוך, קל לי לעשות אותם מאושרים - כי הם רגילים לדברים כ"כ פשוטים - ובעיקר לא מסתכלת אחורה, חתמתי הוראת קבע וזהו, זה לא קשור אלי.
אני לא מחפשת לחיות על הציבור, להפך, אני נהנית ומסופקת מיגיע כפי ומתפללת כל יום אל תצריכנו לידי מתנת ולא לידי הלוואתם. ומעוניינת ללמד את הילדים שלי השתדלות ראויה.

נחשפנו לכל המידע הזה - אבא עשיר, אבא עני, הרשימות תפוצה של אהרן סלומון, ישראל גוטמן, יעל פיינגולד ועוד ועוד.
אנחנו מנסים באמת לעשות באמונה ובחוק מה שנכון.
לצערי אנשי מקצוע מהתחום מציעים לעבוד בשחור, לפתוח עוסק פטור נוסף לבעל, וכל מיני דברים כאלה שאצלינו הם חוק בל יעבור.
במציאות הנוכחית אני מנסה להבין איך אני כן יכולה לגדול והאם זה משתלם לא מעצלנות - אלא מהיגיון.
באופן שלא יפגע בנחת שיש לי בחיים, לא ייגע בתורה של בעלי, או בסבלנות שלי לילדים. לא מפחדת לעבוד קשה - אבל כפי שאני מנתחת את הנתונים שהגעתי אליהם בעצמי וחוזקתי ע"י אנשים כאן - הנתונים הטכניים מעידים שלי באופיי ובנתוני - צריך לחשוב חזק מה נכון.

 

[ציפורת הנפש]

תפסיקי לתרום להם בטח לא להגדיל מאלף ל3 א' אלה סכומים ענקיים,
תתרמי כמה שצריך למטרות נצרכות באמת (בכסף שנשאר תקני לך שואב שוטף) ולא יהיה לך קשה

באמת למשפחה כזו התחלנו להעביר תלושים ליש חסד דרך הגבאי והפסקנו את הוראות הקע.
זה ממש לפני עיוור לא תיתן...
ויש תלושים שבלתי ניתן לקנות איתם מכשירי חשמל, יינות, סיגריות וכד' גם בחנויות מזון.

 

[ציפורת הנפש]

כשאין כסף, קונים את הדבר הכי זול שמשרת את הצרכים הפרקטיים. כל דבר מעבר לזה הוא מותרות, ומי שמוציא על מותרות כסף שאין לו, זה בדיוק בזבוז.
אם יש צורך פרקטי במגהץ יקר, בסדר. אבל לקנות מגהץ יקר כשאפשר מעשית להסתפק באחד זול כי "זה האופי שלי לקנות את הכי משוכלל"? לא רואה דרך להגדיר את זה אחרת מאשר בזבוז. אנחנו לא עבדים לאופי שלנו.
אפשר לבנות קייס לקניה מסוימת של מוצר מותרות גם מכספי צדקה, אבל מי שזו תופעה אצלו, הוא בזבזן.

יש מציאות של 'אני לא מספיק עשיר כדי לקנות בזול'...
הרבה פעמים זול שווה זול ואחרי שנה אתה שוב קונה מגהץ ב500 כשמגהץ ב1200 מחזיק יפה 7 שנים ושלום.

אני רואה גם אלמנות שמחתנות בראוותנות מטורפת ונשארות עם עודף עקב הסטטוס בלבד ולא מטעמי מחסור וכמה קרנות עוזרות להן בלי פרופורציה לצרכים? כשזוגות רגילים מתעלפים מהנטל.
קופות צדקה לא מיועדות רק לרעבים ללחם, הן מספקות המון צרכים רגשיים, ומשתדלות היום מאוד לתקן את הגשר ולא לבנות בתי חולים.

אם בחרנו לתת בעצמינו או דרך גוף - לתת ולשחרר. אין צורך לעקוב.

השאלה המקורית שלי היתה טכנית ופרקטית אך בהחלט קיבלתי המון חומר למחשבה.

 

[ציפורת הנפש]

למה לא?, נראה לי הפתרון לעצמאיים במעמד הביינים זה לקבל חלק מהלקוחות בשחור, ואז הם לא יעבדו לחינם, לא?

תפיסת ההלכה של בעלי.
איש יושר ואמת בלי עיגולי פינות.
לא הפסדנו מזה מעולם. (וכמו שהוא אומר - וגם אם כן...)

 

[ח.ג.ג'.]

קופות צדקה לא מיועדות רק לרעבים ללחם, הן מספקות המון צרכים רגשיים, ומשתדלות היום מאוד לתקן את הגשר ולא לבנות בתי חולים.

זה כבר מתאים יותר לשרשור על תודעת עושר, אבל טעויות בהגדרת הצרכים הרגשיים הן מה שמביא אנשים למצבים לא פשוטים ומה שמשאיר אותם שם.

 

[אם הבנות :)]

לצערי אנשי מקצוע מהתחום מציעים לעבוד בשחור, לפתוח עוסק פטור נוסף לבעל, וכל מיני דברים כאלה שאצלינו הם חוק בל יעבור.

כל הכבוד!
הקב"ה זן ומפרנס לכל ומי שעושה רצונו לא מפסיד. גם אם נראה ככה לפעמים העולם השקר בו אנו חיים.
חיזקו ואימצו!
שהקב"ה יכוון אתכם לעשות את הבחירות הנכונות ותראו פירות בעמלכם. (עם כמה שפחות עמל גשמי)

 

[אליינה גילברט]

תפיסת ההלכה של בעלי.
איש יושר ואמת בלי עיגולי פינות.
לא הפסדנו מזה מעולם. (וכמו שהוא אומר - וגם אם כן...)

כל הכבוד!!
מחזקת את ידייך בכך שגדלתי בבית כל כך ישר להורים עצמאיים בעלי עסק שבחיים לא עיגלו פינות לא משנה במה גם בזמנים לחוצים וקשים.
כנראה לכן שאני שומעת על כאלו שמזייפים הכנסות להנחה בארנונה/מעון/לוקחים בשחור אני נחרדת ומזועזעת!

חיזקו ואמצו והמשיכו כך! מעודד לשמוע שעוד יש אנשים כל כך ישרים בעולם השקר הזה

 

[אם הבנות :)]

אז תפסיקו לחשבן לשני בבקשה.....

מיליון לייקים!

הפסיקו לחפור למי שאתם תורמים לו וק"ו למי שלא. רב הנסתר על הגלוי. אנחנו אף פעם לא יודעים מהם הצרכים של השני, על מה זה יושב וכדו'. תתעסקו בעצמכם בלבד. תודה.

@כל מה שמעוצב יפה כתבתם
הבעיה היא שאנשים לעיתים מבקשים להציל, ולא לפנק. על זה הם מתלוננים.
להציל מרעב (לא לפרגיות), להציל מהמצב הזה שהרב קו לא טעון ואין איך לנסוע נסיעה הכרחית. לפנק זה כבר אקסטרא בסולם הצרכים. לו ידעו שהצורך לך לפינוק היו בוחרים בנזקק אחר שישתמש בתרומתם להצלה.

להציל את הנפש של הבן אדם, את הכח ההורי שבו, את מצב הרוח הבסיסי שלהם, את יכולת הבחירה.

(להבדיל- גם עזר מציון דואגים לנופשונים לחולים ולבני משפחותיהם ולא רק לארוחות, הסעות ומח עצם...)

לאנשים נזקקים לעיתים נלקחת זכות הבחירה בהרבה מאד תחומים. זה לא קל בכלל! ואלו שחשוב להם לתת דווקא תלושים שא"א לקנות בהם אלכוהול וסיגריות ואולי גם לא גבנ"צ, יישר כח על התרומה, אבל יש דרגה מעבר לכך. תנו להם כסף ושיבחרו מה לעשות איתו. גם אם אתם הייתם בוחרים אחרת.

(לא מבטלת את העובדה שישנם אנשים שרוכבים על היכולת לקבל, אבל זה ברמה הציבורית, כשמדובר באדם מסוים- תדונו לכף זכות, תעזרו כשצריך ועופו לו מהחיים כשגמרתם את תפקידכם)

 

[ארבע]

אני מסכימה לגמרי שמצוות צדקה דורשת מהאדם לשחרר שליטה- שליטה על הכסף 'שלו', ושליטה על המקבל שעושה בכסף הנתרם כרצונו.
מאידך למצווה יש גדרים הלכתיים שמתעדפים מקרים ואישים, ולעתים אנשים חשים שהמתן לא עונה על התעדוף ההלכתי.

 

[אימא דואגת]

אני מסכימה לגמרי שמצוות צדקה דורשת מהאדם לשחרר שליטה- שליטה על הכסף 'שלו', ושליטה על המקבל שעושה בכסף הנתרם כרצונו.
מאידך למצווה יש גדרים הלכתיים שמתעדפים מקרים ואישים, ולעתים אנשים חשים שהמתן לא עונה על התעדוף ההלכתי.

אם הבנתי נכון כניגש אדם לבקש ממך כסף לא בודקים מה הצורך או מה המניע אם ביקש נותנים לו אם חיוך ואיחול הצלחה ומילה טובה ככה זה
אנחנו גם לא רוצים שמהשמים יסתכלו אלינו כשאנחנו מבקשים מה למה וכמה רוצים שיתנו לנו אם חיוך

 

[לארג']

כשמגהץ ב1200 מחזיק יפה 7 שנים ושלום

גם מגהץ של טפאל ב400 שקל מחזיק 7 שנים
יש כאלה שנוח להם ללכת על בטוח ולא לטרוח לברר

 

[אימא דואגת]

היום משלמים על השם פחות על המוצר

 

[כל מה שמעוצב]

@כל מה שמעוצב יפה כתבתם
הבעיה היא שאנשים לעיתים מבקשים להציל, ולא לפנק. על זה הם מתלוננים.
להציל מרעב (לא לפרגיות), להציל מהמצב הזה שהרב קו לא טעון ואין איך לנסוע נסיעה הכרחית. לפנק זה כבר אקסטרא בסולם הצרכים. לו ידעו שהצורך לך לפינוק היו בוחרים בנזקק אחר שישתמש בתרומתם להצלה.

אני שמחה להבין מדבריך שאף פעם לא היית בצד הנזקק.
ואם היית בו, אז ממש ממש שכחת כנראה.
רק מי שלא היה שם, או לגמרי שכח, מבין כמוך את מה שכתבתי.
אם היית בצד הזה אי פעם, היית יודעת שאויר לנשימה, זה לא מותרות, אלא מה שנותן את האפשרות לא לטבוע לגמרי....
מאחלת לך מכל לב לא להגיע לשם, כדי שאף פעם לא תביני מקרוב מה שכתבתי.

 

[כל מה שמעוצב]

את הבעיה שיש אנשים שקשה להם לתת צדקה סתם, אז הם מחפשים את ההנאה שתהיה להם מלהרגיש שהם ״מצילים״ ו-״מושיעים״ והתחושה של- אם לא התרומה שלי הם היו גוועים ברעב,
זה גם עניין חלוקות הלחם, זה הרבה יותר מספק את הרגשת התורמים שהם נותנים לאברכים את פת לחמם מאשר לתת פשוט תמיכה כספית לשם שמים בלי לנסות למצות את ההנאה מהתרומה שלהם,
בסוף הכי חסר זה התרומות שיאפשרו לנתמכים להיות כמו כולם, וכן- גם להתפנק מדי פעם זה צורך בסיסי!
יש מי שהפינוק שלו זה בהלבשה של הילדים, ויש את זו שהחלום שלה זה שואב שוטף וכשיש לבן-אדם את המקום שהוא מרגיש שהוא מתפנק זה עוזר להתמודד עם חוסרים אחרים ואל לנו למעט בחשיבות צדקה זו.

ברכת ה' על ראשך על הדברים.