התייעצות תודעת עוני

מצב
הנושא נעול.
ריבונו של עולם!
אף אחד כאן לא מכיר משפחות נורמטיביות ששני ההורים עובדים קשה לפרנסתם (פרנסה שמורה/תורנית) ועם כל הרצון הטוב לא מגיעים לרמת שכר גבוהה?
וכשמגיעים החגים עם ההוצאות הכבדות הם נעזרים חלקית בקהילה ועדיין נשארים עם חובות?
איזה לעג על כוס קפה ולנוח בבית?
מבייש.
נתפלל כולנו שנזכה להיות מהנותנים ולא מדוחפי האף והמזלזלים.
כל מילה!!!!!!
אני ובעלי עובדים ב"ה סוגרים את החודש בלי מינוס, כמעט בלי פלוס. (ואין לי השקעות וכו')
אבל כן כשמגיע החגים כן נתמכת בכרטיסים של הקהילות והקופות צדקה
רק החודש תשרי כל החגים בבית ר"ה יום כיפור סוכות וכל השבתות באמצע ולא מדברת על הביגוד
היה לי מינוס של 6000 ש"ח

וכשממלאים את הטופס צריך לכתוב את כל ההכנסות
וכן כל ההוצאות ...שכר דירה, הלוואות, גמח"ים והרבה לא מגיעים לסכום של הכנסה לנפש שמותר לפי התקנון ..

אז תפסיקו לחשבן לשני בבקשה.....
 
כל מילה!!!!!!
אני ובעלי עובדים ב"ה סוגרים את החודש בלי מינוס, כמעט בלי פלוס. (ואין לי השקעות וכו')
אבל כן כשמגיע החגים כן נתמכת בכרטיסים של הקהילות והקופות צדקה
רק החודש תשרי כל החגים בבית ר"ה יום כיפור סוכות וכל השבתות באמצע ולא מדברת על הביגוד
היה לי מינוס של 6000 ש"ח

וכשממלאים את הטופס צריך לכתוב את כל ההכנסות
וכן כל ההוצאות ...שכר דירה, הלוואות, גמח"ים והרבה לא מגיעים לסכום של הכנסה לנפש שמותר לפי התקנון ..

אז תפסיקו לחשבן לשני בבקשה.....
וגם...בואו לא ניסחףף
זה נשמע לפי ההודעות שמטעינים מיליוני שקלים...וגם לזה יש תוקף..(צריך לחיות מר"ח חשון ועד ר"ח ניסן לא?!)
 
בלת"ק
 
לחם חסד לאף אחד זה לא כיף לקבל
ועל זה נאמר שהעשיר לא יבין לעולם את העני וכן להיפך
עניים לא הגונים תמיד היו בעמ"י
ובעיני היום כל אברך גם אם אשתו עובדת בהייטק נקרא עני
כי רק בשביל לחתן 2 בנות שלו הוא צריך סכמוים הזויים
ועל יוקר המחיה מי דיבר...
 
אני מתכוונת להגיע למקסימום האפשרי כמובן במסגרת הנוכחית וכמובן לייעל את העבודה שהיא תהיה נוחה ונכונה.
אנחנו חיים נוח, מוציאים על כל מה שצריך - אבל בהחלט במקומות המוזלים ולא מזניחים שום צורך (אבל כן פועלים הרבה בשיטת עשה זאת בעצמך) מאוזנים בהחלט וגם קונים מעת לעת דברים מעבר (דרימי, חופש, פאה חדשה וכד')
מנגד מבינים שעוד כמה שנים שיהיה שורה של ישיבות סמינרים מעונות וכד' ההוצאות ילכו ויגדלו - ונהיה חייבים תוספת.

משום מה רוב האנשים שמרימים לסכומים הגבוהים - הם גברים.
שנראה לי פחות דינמיים כמו נשים לענין בית-ילדים-בריאות-הריון-התארגנות לחגים ושמחות.
מבחינתם כל חודש הוא חודש מלא למעט חול המועד...
בתפיסה שלי של המציאות העכשווית - כמעט חצי שנה בכל שנה היא בתפוקה נמוכה (עקב 4.5 חודשי הריון בשנה בממוצע, חגים, חופשות, שמחות וכו')- מה שמצריך תפוקה גבוהה מאוד בחצי השני.
ועקב סגנוני האישי שאינו מחקה את אילון מאסק, או את טראמפ או להבדיל את הרב סורוצקין או את דן גרטלר ...
סביר להניח שהממוצע החודשי יגיע נניח ל15 א"ש - ואז מה עשינו?...

איך יש דרך לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה?
להרוויח יותר בלי להיכנס לסחרחרה של הסכומים הגבוהים שאין ממנה דרך חזרה?
ההתנהגות הנוכחית נראית מצויינת. תמשיכו ככה.
לגבי העתיד.. ההכרח הוא אבי ההמצאה. כשיגיע הצורך ומעט לפני זה - תגיע ההשראה בס"ד.
ולהתחזק במידת הביטחון, יש לו מילייארד דרכים לפי דרך הטבע, ועוד אין סוף מעל לטבע.

רעיון קטן מבליח בראש, ומשם זה מתרחב והנה יש שפע.
 
אותו דבר יכול לקרות גם כשרודפים אחרי הנחות וסיוע.
בלי להיכנס לעצם העניין, בדר"כ הנחות וסיוע זה הגדרה פעם בשנה לכל גוף..
אחרי עושר זה כל רגע ורגע.
 
בלי להיכנס לעצם העניין, בדר"כ הנחות וסיוע זה הגדרה פעם בשנה לכל גוף..
אחרי עושר זה כל רגע ורגע.
פעם בשנה כפול X גורמים שצריך להתעסק איתם, כפול השלמת מסמכים וניסיונות לתפוס נציגים טלפוניים, וכו'.
התעסקות עם בירוקרטיה זו עבודה, ולא סתם יש אנשים שמוותרים אפילו על כסף שמגיע להם כי קשה להם להתעסק בזה ונותני שירותים שעושים את הדברים האלו בשביל מי שקשה לו.
למי שמנסה למצות ככל הניתן את ההנחות, שמגיעות בצדק ושמגיעות בקושי, ואת ההטבות והתמיכות מכל כיוון אפשרי, זה מצטבר לדי הרבה עבודה.
זה לא שגר ושכח, ויש כאלו שמתאמצים להשיג עוד הנחה מפה ועוד תמיכה משם, והם בהחלט בסוג של מרדף.
 
פעם בשנה כפול X גורמים שצריך להתעסק איתם, כפול השלמת מסמכים וניסיונות לתפוס נציגים טלפוניים, וכו'.
התעסקות עם בירוקרטיה זו עבודה, ולא סתם יש אנשים שמוותרים אפילו על כסף שמגיע להם כי קשה להם להתעסק בזה ונותני שירותים שעושים את הדברים האלו בשביל מי שקשה לו.
למי שמנסה למצות ככל הניתן את ההנחות, שמגיעות בצדק ושמגיעות בקושי, ואת ההטבות והתמיכות מכל כיוון אפשרי, זה מצטבר לדי הרבה עבודה.
לא שאני נגד להתאמץ כדי להשיג את הכספים האלו, או לפחות את אלו שמגיעים בזכות, אבל יש מקרים שכל כך מתאמצים לסחוט את הלימון, שכבר היה עדיף שישקיעו את המאמצים האלו בעבודה.
מענק עבודה זה מקוון
הנחה בארנונה זה מקוון
אם יש קצבת נכות זה מקוון...
מה עוד יש?
כמובן מתוך נקודת הנחה שזה אמיתי ולא צריך לקמבן מסמכים זו ממש לא עבודה קשה.
 
מענק עבודה זה מקוון
הנחה בארנונה זה מקוון
אם יש קצבת נכות זה מקוון...
מה עוד יש?
כמובן מתוך נקודת הנחה שזה אמיתי ולא צריך לקמבן מסמכים זו ממש לא עבודה קשה.
מקוון לא שווה לא עבודה.
כמה שעות השקעתי בלהשיג את ההנחות במעון, חבל על הזמן. כל שנה מחדש רדיפה אחרי נציגים שלא מבינים את התיק.
לאחרונה ניסיתי למלא החזר מס לבד, לא משהו שאמור להיות מסובך ואני לא טיפוס שמתקשה בדברים האלו בדרך כלל -התייאשתי באמצע והלכתי לרואה חשבון. טופס מקוון אבל בלתי נסבל, התייאשתי כשהוא קרס לי באמצע.
 
מקוון לא שווה לא עבודה.
כמה שעות השקעתי בלהשיג את ההנחות במעון, חבל על הזמן. כל שנה מחדש רדיפה אחרי נציגים שלא מבינים את התיק.
לאחרונה ניסיתי למלא החזר מס לבד, לא משהו שאמור להיות מסובך ואני לא טיפוס שמתקשה בדברים האלו בדרך כלל -התייאשתי באמצע והלכתי לרואה חשבון. טופס מקוון אבל בלתי נסבל, התייאשתי כשהוא קרס לי באמצע.
בשתי הדוגמאות שהבאת באמת שאין לי ניסיון
מה שציינתי הולך ממש בקלות
 
בשתי הדוגמאות שהבאת באמת שאין לי ניסיון
מה שציינתי הולך ממש בקלות
יש אנשים שגם את זה מתקשים להגיש... התעסקות עם בירוקרטיה היא מאמץ נפשי, ויש אנשים שבשבילם החלק הנפשי כבד במיוחד.
בכל אופן הנקודה היא לא מי שעושה את הדברים הפשוטים והברורים (שהם גם יחסית קלים בדרך כלל - לא כולל תמ"ת) אלא מי שמתאמץ להשיג כל מה שאפשר. לחפש איפה יש חלוקה, לברר מי נותן עוד מלגה, לחפור איפה אפשר לגלות איזו זכות שלא חשבנו עליה, לא להתייאש כשהקופה עושה "חיים קשים".
אלו אנשים שעסוקים ברדיפת כסף לא פחות מאנשים שרודפים אחרי הכנסה. הם גם משקיעים בזה מאמצים שעדיף שהיו מופנים לעבודה.
 
בלת"ק
כל ימי בגרותי הייתי גאה מאוד באבי שיחי' שלא נטל מכספי צדקה כלל. לא תמיד חיינו בעושר, אבל התייגעו על פרנסתם בשביל לחיות נכון (עם מסירות אמיתית ללימוד תורה ומצוות בהידור וכו')
והמקום הזה בנפש של לחיות ממה שיש, לא לרדוף אחר חלוקות תלושים וזיכויים - היה ועודנו מאוד בריא בנפש הילדים. זה מחלחל.
העניות גם אם 'מסדרת' אותנו בהרבה דברים וטפסים ובקשות - זה מחלחל לנפשותינו, ולילדים.
ולא - לא מדובר בהורים שהשתכרו בסכומי עתק.. ממש לא!! אבל חיו ממה שיש, בשמחה ובהרבה נחת.

(אני חושב שיש הבדל רק בין מי שחי ממש שיש לו בלי להצטרך לטובות למיניהם, ועדיין אם הוא זכאי ומקבל מלבושי כבוד וטובה וברכה ודומיהן לפני חגים "מתנות לחגים" שמגיע לו ע"פ הקרטיונים (ושהוא תורם חלקו לקופת צדקה, לא כתנאי אלא מרצונו וטובו) - זה לא סותר להנ"ל)
 
אני מדברת ממקומי.
ההתעסקות עם טפסולוגיה קצת מוקצנת כאן...
למלאות במשך 10 ד' בשנה מס' מסמכים שווה את ההשקעה, ומענק העבודה והמעונות לבד מגולמים לי ב5 א"ש בחודש כמעט באפס מאמץ.

לא חיים מכספי צדקה, לא לוקחים מעשרות, לא מבססים את החיים שלנו על אחרים ובחלט שלא רודפים אחרי זה.
ועדיין כעצמאית חודשי החגים נמוכים מאוד עם הוצאות גדולות וכרטיס עם אלף ומשהו בהחלט מאפשר להתחיל עונה עם סט נאה, מעילים ונעלים לא הופך אותנו לתלותיים ונזקקים. ביחוד כשכל הקהילה מקבלת.
בדיוק כשם שאני שמחה במה שהכולל מחלק לחגים גם אם אני מסוגלת לקנות את זה לבד.

לא הטיפוס שיעשה מיליוני חשבונות לכאן ולכאן איך לסדר את ההכנסות שיסתדר, ובכללי הכל לבן, בלי שטיקים, כעיקרון.
אבל כרגע זה המצב שאנחנו זכאים להנחות ולהטבות האלה בקלות גדולה ואני מרגישה שלפרוץ למעלה יצריך השקעה ולא יצדיק את המאמץ - כי בדרכי הטבע אפסי לי בנותנים הקיימים לעקוף את הסכום הבעייתי.
וזה חבל, כתבו כאן הרבה ושמחתי לראות שאני לא היחידה שחושבת כך - אבל יש משהו שהמדינה ממש מעודדת מציאות של עוני וחבל.

ואני מאוד מסכימה עם הנושא של תזרים פנוי לאחר הוצאות, אם מישהו מניח כל חודש סכום אגדי למשכנתא ולשני ילדים למעון - ברגע הוא סוגר את העשיריה הראשונה.
לכן כרטיסי העזרה לחגים מונהגים בהגינות גבוהה כשהם בודקים הכנסה פנויה לנפש לאחר הוצאות קבועות ולא רק הכנסות.
 
זה לא היה אישי, התפתחו פה כמה דיוני משנה עקרוניים, כמו למשל השאלה האם מי שמנסה להגדיל הכנסות רודף אחרי כסף יותר ממי שלא.
 
זה לא היה אישי, התפתחו פה כמה דיוני משנה עקרוניים, כמו למשל השאלה האם מי שמנסה להגדיל הכנסות רודף אחרי כסף יותר ממי שלא.
ברור.
רק חידדתי שאני שואלת מנקודת חיי ולא בתיאוריה הכללית...
יש כאן הרבה דברים חכמים שנאמרו שאני מסכימה איתם בעיקרון - אבל במציאות זה שונה.
 
ש תמיכות שניתנות לאברכים או למגידי שיעורים בלי התיחסות תכלס למשכורת שנכנסת- כשהעיקרון של מגידי שיעורים נכנס בדיוק בשביל אליטה ליטאית)
ברצינות.....
רק אני ראיתי שחור על גבי לבן בטופס של קופת העיר........
שאברך זה אברך,ובשום אופן לא מגידי שיעורים......
"חובה לצרף אישור כולל עדכני. התמיכה מיועדת ללומדים בכולל סדר א' וסדר ב' )נושא משרה תורנית בישיבה לא זכאי לתמיכה"
 

קבצים מצורפים

  • אברכים פסח תשפה.pdf
    KB 164.1 · צפיות: 45
כנראה שאת לא מכירה את כל החסידיות..
יש חסידות אחת שמקבלת תרומות ענק מהחברות הגדולות במשק לא בגלל שהם כ"כ רוצים לתרום לנזקקי החסידות אלא בשביל הקשרים הטובים שלהם (רמז אתמול הוגש כתב אישום שחברות הסיגריות בחשו שם) והם נותנים למי שלא עובד סידור מלא...
 
ברצינות.....
רק אני ראיתי שחור על גבי לבן בטופס של קופת העיר........
שאברך זה אברך,ובשום אופן לא מגידי שיעורים......
"חובה לצרף אישור כולל עדכני. התמיכה מיועדת ללומדים בכולל סדר א' וסדר ב' )נושא משרה תורנית בישיבה לא זכאי לתמיכה"
היתה פעם הוראה אחרת.
ועדיין- זה באופן ברור מתעדף ליטאים אברכים עם אישה עובדת.
על פני חסידים עובדים עם אישה עקרת בית.
גם אם סך ההכנסות של שני המשפחות זהה לחלוטין.
 
היתה פעם הוראה אחרת.
ועדיין- זה באופן ברור מתעדף ליטאים אברכים עם אישה עובדת.
על פני חסידים עובדים עם אישה עקרת בית.
גם אם סך ההכנסות של שני המשפחות זהה לחלוטין.
יש איזשהו היגיון בזה...
תמיכה בלומדי תורה.
שני בני הזוג מחוץ לבית - והמפרנס היחיד - הוא גם מתחזק הבית...
ולא ניכנס לזה אם זה נכון או לא, אבל זו המציאות.
 
יש איזשהו היגיון בזה...
תמיכה בלומדי תורה.
שני בני הזוג מחוץ לבית - והמפרנס היחיד - הוא גם מתחזק הבית...
ולא ניכנס לזה אם זה נכון או לא, אבל זו המציאות.
זה הגיון ליטאי (גם אני שותפה לו)
נשים עובדות בכל מיני מקומות, חשופות לאיטרנט, ולעובדים מציבורים אחרים.
הילדים במעון עד 4 והבעל בכולל.
אני חיה כך- אבל יכולה להבין שיש גם יתרון רוחני בדרך אחרת (לא מדברת על גבר בהייטק)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה