התייעצות איך שני פועלים ערבים מצאו את עצמם עם תינוק בעגלה? סיפור הזוי שכל הורה חייב לקרוא

הסיפור הזה נורא ואיום,
אני יודעת שזה קורה במציאות ועדין מזועזעת כל פעם מחדש.
אם לאמא לא אכפת מהילד שלה, אולי שתחשוב לפחות על הילדים האחרים והגננת?!
אמא שלי היתה מרותקת עכשיו כמה ימים למיטה בזכות ילדים שהגיעו אליה לגן עם אקמול...
מזכיר לי שהייתי בפארק גדול, ולפתע מצאתי ילד בן 3 אבוד
הלכתי איתו לחפש את אבא ואמא
כשהגעתי לחמולה המשפחתית שהוא היה שייך אליה, לא היו שם קריאות דאגה ושמחה על שנמצאה האבידה
אפילו לא טרחו לומר לי תודה שהלכתי איתו חצי פארק יד ביד
אלא פשוט שאלו אותי "כמה את לוקחת לבייביסיטר "???
חשבו שהם מצחיקים
היה לי בדיוק אותו סיפור
הסתובבתי למעלה מ20 דקות ואני לא רואה שום אדם מבוגר שמתרוצץ ומחפש
על הדרך האמא עברה וראתה אותי איתו
20 דקות שהוא לא היה לידה והיא לא חשב לרגע שזה מדאיג
וכמובן שלא אמרה תודה או נראתה מודאגת...
ילד בן 3 יכול להיאבד בפארק, לא הייתי מגדירה את ההורים כרשלנים או בלתי אחראיים.
אבל זה שהם לא הודו לכם, נזפו בילד או לחילופין חיבקו אותו, משהו כזה - זה כבר לא יפה, אם כי בלתי נדיר...
ילד בן 3 צריך להיות עם השגחה כל הזמן
ואם הוא נאבד אמור להיות מישהו שישים לב ויחפש
מהסיפור זה נשמע שהם סמכו על אנשי הפארק שיחזירו אותו חזרה
אנגלית העובדת ההיא מסתבר כן ידעה.
בשביל זה אני צריכה לדעת אנגלית
לצערי יש לי בעיה קשה עם לימוד שפות
לא נקלט אצלי כלום
 
בשביל זה אני צריכה לדעת אנגלית
לצערי יש לי בעיה קשה עם לימוד שפות
לא נקלט אצלי כלום
יש כלים ואתרים נוחים ללימוד. חפשי בגוגל ואולי גם כאן יהיה מי שיכווין אותך..
אולי @RU1
 
לא נכנסת לדיון על איזה מהמקרים שכתובים כאן חלה חובת דיווח,
ומתי יש לקבל היתר מרב לפני כן.
רק רוצה להביא את ההגדרה המדויקת היות והשתמשו כאן הרבה במינוח:
יש במדינת ישראל חוק חובת דיווח, ולשונו:
”היה לאדם יסוד סביר לחשוב כי זה מקרוב נעברה עבירה בקטין או בחסר ישע בידי האחראי עליו, חובה על האדם לדווח על כך בהקדם האפשרי לפקיד סעד או למשטרה; העובר על הוראה זו, דינו - מאסר שלושה חדשים” (חוק העונשין, סעיף 368ד(א))
חובת הדיווח במקרה זה היא למשטרה או לעו"ס לחוק הנוער (נמצא במחלקת רווחה)
בשורות טובות
 
התופעה שילדים בני שנה וחצי מסתובבים בחדר מדרגות וההורים אפילו לא יודעים על זה. הילד נכנס ויוצא כמה פעמים והם לא אוחזים.

הייתי בהלם בפעם הראשונה שראיתי ילד בן שנה וקצת בקושי יודע ללכת זוחל ממדרגה למדרגה בבניין , דפקתי בדירה כולי בלחץ וזעזוע בטוחה שאני הולכת לדווח לרווחה בערך ואז האמא אומרת בשיא הנחת והשלווה " אהה מוישי בוא חמוד".
זה שילד בורח מהבית - מפחיד, אבל יכול לקרות. זה שהאמא קיבלה את זה בנחת ובשלווה זה מלחיץ יותר.

אנחנו במשפחה כולנו זוכרים עד היום כשהבת שלי היתה כמעט בת שנה, התארחנו אצל אבי. יש לו מחיצה בין הסלון והדלת של הבית. הילדים שיחקו בזמן הסעודה ליד הכניסה, וכולם ישבו בשולחן. אחרי דקה בערך ששיחקו הוגשה לשולחן מנה אחרונה, קראתי לילדים לקחת עוגה, והתפלאתי שהקטנה לא באה. קמתי להסתכל, והדלת של הבית היתה פתוחה לרווחה.
רצנו החוצה בהיסטריה- אני ירדתי לרחוב, בעלי רץ למעלה ועוד כמה רצו לכאן ולשם, ומיד שמענו אותה מלמאלה מריעה בצהלה. היא פשוט עלתה בזחילה 3 קומות תוך דקה בערך.

מה אני באה לומר? שלפעמים אנשים פשוט לא שמים לב למשהו, וזה יכול לקרות לכל אחד. הדלת כנראה נשארה פתוחה מעט (והמנעול שלה לא עבד בכלל), והיא יצאה לחיים ולשלום כמו כל תינוק נמרץ ואוהב הרפתקאות)
עד היום אנחנו מצטמררים כאנחנו נזכרים בזה. ח"ו יכלה ליפול ולהתגלגל, ה' ישמור. (אחרי שבת אבי החליף מנעול, והדלת ננעלת בקביעות עד היום).

אבל שתדעו שכל מי ששולח את הילדים בהסעות אז כל יום שהם חוזרים בריאים ושלמים פשוט נס
יש הסעות ויש הסעות.
ב"ה הבת שלי יורדת כל יום מההסעה יד ביד עם המלווה. הנהג הסבלן עוצר צמוד למדרכה, והילדות קמות רק אחרי שהוא מגיע לעצירה מוחלטת.
לעומת זאת יש הסעה שמגיעה קבוע דקה לפני כן. המלווה מוריד את הילד בידו האחת (לא יודעת איך היד של הילד לא נתלשת מההרמה הזאת) ומניח אותו על שפת הכביש תוך כדי נסיעה!! אפילו לא עוצרים לחלוטין ומדובר בילד שנכנס בעצמו הביתה, כך שלא נראה לי שהוריו מודעים לצורה הברברית שבה מורידים את הילד מההסעה.
והילד עצמו רגיל לזה לחלוטין (עולה למדרכה והולך הביתה).

חשבתי לומר משהו, אבל הם כל כך שאננים וממהרים ולא נראה לי שהערה שלי תשנה משהו בהתנהלות שלהם. רק הלב שלי כל פעם מתכווץ טיפה מהלחץ...
 
זה שילד בורח מהבית - מפחיד, אבל יכול לקרות.
ילד בן שנה שיצא מהבית, זה אומר שהדלת היתה פתוחה והוא היה בלי השגחה.
זה לא אמור לקרות ואם זה קורה זה חריג ומסוכן ונורא.
 
לעומת זאת יש הסעה שמגיעה קבוע דקה לפני כן. המלווה מוריד את הילד בידו האחת (לא יודעת איך היד של הילד לא נתלשת מההרמה הזאת) ומניח אותו על שפת הכביש תוך כדי נסיעה!! אפילו לא עוצרים לחלוטין ומדובר בילד שנכנס בעצמו הביתה, כך שלא נראה לי שהוריו מודעים לצורה הברברית שבה מורידים את הילד מההסעה.
הייתי הולכת להורים ומספרת וכן מדברת עם האחראי על ההסעות
אחרי שאחי המיוחד פתח את הראש צמוד לעין
יצא בנס בלי פגיעה בעין ועם יותר מ10 תפרים
וזה רק בגלל שהנהג היה נוסע במהירות מטורפת ועוצר בחריקה בתחנה,
והמלווה היתה משחררת מהחגורה עוד לפני העצירה
מה שבהכרח הביא לנפילה שלו ולכל הסיפור
לא שותקת מול דברים מסוכנים כאלה
 
הייתי הולכת להורים ומספרת וכן מדברת עם האחראי על ההסעות
אחרי שאחי המיוחד פתח את הראש צמוד לעין
יצא בנס בלי פגיעה בעין ועם יותר מ10 תפרים
וזה רק בגלל שהנהג היה נוסע במהירות מטורפת ועוצר בחריקה בתחנה,
והמלווה היתה משחררת מהחגורה עוד לפני העצירה
מה שבהכרח הביא לנפילה שלו ולכל הסיפור
לא שותקת מול דברים מסוכנים כאלה
נכון לגמרי!
וגם יש מאד משמעות לנוכחות הורית,
אם ההורים נוכחים מדברים עם המלווה, מבקשים שישגיח וישים עין זה מונע את התקלות שקורות!
כשצוות רואה שההורים תמיד עם עין פקוחה ועוקבים , ויש קשר עין ושיח בין ההורים לצוות אם זה של המטפלת /הגן/ החיידר /ההסעה ,הילדים פחות נפגעים מכל סוגי הפגיעות.....!
 
ילד בן שנה שיצא מהבית, זה אומר שהדלת היתה פתוחה והוא היה בלי השגחה.
זה לא אמור לקרות ואם זה קורה זה חריג ומסוכן ונורא.
בבית רב גילאי שלא רק ההורים פותחים את דלת הבית עלול לקרות מצב בו בת ה12 יצאה מהבית, סגרה את הדלת ולא וידאה שהדלת נסגרה עד הסוף.
ברוב הבתים שאני מכירה אין מנגנון שסוגר את הדלת לאחר שנפתחת (קיים במשפחתוני תמת כחלק מציוד החובה).
לא מצדיקה מקרה כזה של עולל שיוצא מהבית בלא שימת לב, רק יודעת שזה עלול לקרות לכל אחד.
 
ילד בן שנה שיצא מהבית, זה אומר שהדלת היתה פתוחה והוא היה בלי השגחה.
זה לא אמור לקרות ואם זה קורה זה חריג ומסוכן ונורא.
בבית רב גילאי שלא רק ההורים פותחים את דלת הבית עלול לקרות מצב בו בת ה12 יצאה מהבית, סגרה את הדלת ולא וידאה שהדלת נסגרה עד הסוף.
ברוב הבתים שאני מכירה אין מנגנון שסוגר את הדלת לאחר שנפתחת (קיים במשפחתוני תמת כחלק מציוד החובה).
לא מצדיקה מקרה כזה של עולל שיוצא מהבית בלא שימת לב, רק יודעת שזה עלול לקרות לכל אחד.
ברור שיכול לקרות וקורה.
ולא אחת גם במשפחות הכי טובות דואגות ושומרות!
בן שנה אולי קטן מידי, ועדיין..
 
קראתי את האשכול זה ממש מזעזע

מאד מאד הפריע לי ההכללה על אבות
אבות הם מסורים, חמים ורגשיים
(אומנם יש גברים שאין להם יכולת תקשור של רגשות אבל הם כן כאלה למרות שהם לא מבטאיםם) ואחראים בצורה יוצאת דופן
ההכללה הגסה עם גברים היא לא נכונה

יש פשוט טיפוסי אופי רחפניים שלא שמים לב לפרטים לא קשור לאבות או אמהות

אבל כן אני יכולה לראות ילד בן שנתיים בוכה שנפל מהנדנדה בגינה ואני מחפשת את האמא בגינה להביא את לה את הילד. ואני משתגעת לראות זאטוטה בת 5 או 4 שאומרת אני שומרת עליו.....😱
איך שולחים ילדה קטנה בת 5 לבד לגינה לבד?ועוד במקום שישמרו עליה היא שומרת על קטנים ממנה?
אני כל פעם מתאפקת לא לשפוט
אבל באמת אין לי הסבר זה לא נורמטיבי
 
אשכול מזעזע!

יש להבדיל בין מקרים של טעות אנוש בלתי נמנעת לבין רשלנות פושעת, שאותה אסור להצדיק בשום אופן.

לגבי שכחת ילדים ברכב- להעדיף לא לשלוח פעוטות ברכב באופן קבוע, ואם אין ברירה לוודא שאכן המסע הסתיים בהצלחה. באופן אישי, אני מתקשר לבעלי כל פעם ששולחת איתו ילדים ברכב, במיוחד בימות הקיץ החמים (בחורף אני פחות לחוצה). היה מקרה שבעלי שמר על פעוט חולה, וידעתי שהוא נוסע איתו ממקום למקום (עצמאי שנסיעות אצלו הן חלק מהעבודה) התקשרתי אליו כל חצי שעה לוודא ששלום לילד.
לא הכי נעים, אבל פחות נורא מהגרוע מכל...
 
לגבי שכחת ילדים ברכב- להעדיף לא לשלוח פעוטות ברכב באופן קבוע,
דווקא באופן קבוע זה הכי פחות בעיה.
השכחה מתרחשת כמעט תמיד כשיש יציאה מהשגרה.
בלי קשר, יש היום מגוון פתרונות טכנולוגיים למניעת שכחת ילדים ברכב, שווה להשקיע.
 
לגבי שכחת ילדים ברכב- להעדיף לא לשלוח פעוטות ברכב באופן קבוע, ואם אין ברירה לוודא שאכן המסע הסתיים בהצלחה. באופן אישי, אני מתקשר לבעלי כל פעם ששולחת איתו ילדים ברכב, במיוחד בימות הקיץ החמים (בחורף אני פחות לחוצה). היה מקרה שבעלי שמר על פעוט חולה, וידעתי שהוא נוסע איתו ממקום למקום (עצמאי שנסיעות אצלו הן חלק מהעבודה) התקשרתי אליו כל חצי שעה לוודא ששלום לילד.
יש אמצעים למניעת שיכחה, וחשוב באמת להתקין כאלו ברכב
אגב, זכורה לטוב קרובת משפחתי, שפעם שכחה בנסיעה לא שגרתית את התינוקת באוטו למשך דקה או שתים, נזכרה עוד לפני שהספיקה להיכנס הביתה, אבל עצם העובדה גרמה לה לספר את זה לכל מי שהיא מכירה, בשביל להדגיש עד כמה זה יכול לקראת לכולם...
 
נכון לגמרי!
וגם יש מאד משמעות לנוכחות הורית,
אם ההורים נוכחים מדברים עם המלווה, מבקשים שישגיח וישים עין זה מונע את התקלות שקורות!
כשצוות רואה שההורים תמיד עם עין פקוחה ועוקבים , ויש קשר עין ושיח בין ההורים לצוות אם זה של המטפלת /הגן/ החיידר /ההסעה ,הילדים פחות נפגעים מכל סוגי הפגיעות.....!
ממש לא עוזר נוכחות הורית
בכלל בירושלים אני לא יודעת מי משלם למלווים אבל אין סיבה לתשלום המלווה יושב/ת על הכיסא ולא זזה לא חושבת לרדת לראות שכולם עולים ורק אז לעלות שוב
אני הייתי עדה לעוול של מלווה ונהג הסעות חרדי שכל בוקר הילד היה צריך לרוץ להסעה כשהוא מחכה ברמזור למעלה (כי חבל על הזמן) ולהכנס לנתיב העמצאי פשוט היה מפחיד וכמה שהאמא ניסתה לבקש לנהג לעצור כמו שצריך בתחנה הוא אפילו לא התייחס אליה והיא גם איימה להפסיק את התשלום כלום לא עזר עד שהיא אמרה לנהג שמחר בבוקר היא קוראת למשטרה ומאז הוא התחיל לעצור כמו בן אדם
 
אשכול באמת מזעזע, מאוד עצוב לקרוא כאן על כל כך הרבה מקרים, ובמיוחד על ילדים שהלכו לאיבוד, נמצאו, וההורים אפילו לא התייחסו.
כשהבת שלי היתה בת שלוש, הייתי בפארק רמת גן עם קרובי משפחה, ישבנו על הדשא, היא לא זזה לי מהעיניים, ובכל זאת, היתה שניה אחת שהסתכלתי לכיוון אחר וכשהחזרתי את המבט היא לא היתה שם! לא נחרדתי כי היה לי ברור שהיא לא הרחיקה. קמתי לחפש אותה אבל לא מצאתי!!! היא פשוט נעלמה לחלוטין! ישר רצו לי כל הסרטים בראש, וכששיתפתי בדאגה שלי את אחת האמהות היא חייכה ואמרה - שטויות, תיכף תמצאי אותה. בכל אופן יש בפארק הזה אגם מלאכותי, אני ישר רצתי לשם לבדוק אם לא קרה אסון, ולא הפסקתי להתפלל. הסתובבתי ככה חמש דקות שלמות שנדמו לי כמו נצח ואז מרחוק אני רואה את הבובה הזאת עומדת בוכה ליד קבוצה של נשים ומסבירה להן שהלכה לאיבוד. ילדה בת שלוש, כן? חשבתי שאני מתעלפת, רצתי אליה ולא הפסקתי להודות לנשים, אע"פ שהן לא מצאו אותה, אלא היא אותן. מאז לימדתי אותה בעל פה את מספר הטלפון שלי כדי שאם לא יקרה כזה דבר שלא תהיה לגמרי חסרת אונים.
ילד שנעלם זו היסטריה, אני לא מצליחה להבין אמהות אדישות. האם זה נובע מניסיון עם ילדים אחרים? האם זה חינוך? וחוץ מזה כל הקטע עם ילדים בהסעות, בגנים. היום יש כל כך הרבה סיפורים על דברים שקורים בגנים ובהסעות, די, מה קורה לנו??
פעם אפשר היה לשלוח ילד לגן ללא חשש, היום כל דקה זו סכנה.
לפעמים אני תוהה אם לא עדיף לחזור ולגדל ילדים בבית וזהו.
 
אשכול באמת מזעזע, מאוד עצוב לקרוא כאן על כל כך הרבה מקרים, ובמיוחד על ילדים שהלכו לאיבוד, נמצאו, וההורים אפילו לא התייחסו.
כשהבת שלי היתה בת שלוש, הייתי בפארק רמת גן עם קרובי משפחה, ישבנו על הדשא, היא לא זזה לי מהעיניים, ובכל זאת, היתה שניה אחת שהסתכלתי לכיוון אחר וכשהחזרתי את המבט היא לא היתה שם! לא נחרדתי כי היה לי ברור שהיא לא הרחיקה. קמתי לחפש אותה אבל לא מצאתי!!! היא פשוט נעלמה לחלוטין! ישר רצו לי כל הסרטים בראש, וכששיתפתי בדאגה שלי את אחת האמהות היא חייכה ואמרה - שטויות, תיכף תמצאי אותה. בכל אופן יש בפארק הזה אגם מלאכותי, אני ישר רצתי לשם לבדוק אם לא קרה אסון, ולא הפסקתי להתפלל. הסתובבתי ככה חמש דקות שלמות שנדמו לי כמו נצח ואז מרחוק אני רואה את הבובה הזאת עומדת בוכה ליד קבוצה של נשים ומסבירה להן שהלכה לאיבוד. ילדה בת שלוש, כן? חשבתי שאני מתעלפת, רצתי אליה ולא הפסקתי להודות לנשים, אע"פ שהן לא מצאו אותה, אלא היא אותן. מאז לימדתי אותה בעל פה את מספר הטלפון שלי כדי שאם לא יקרה כזה דבר שלא תהיה לגמרי חסרת אונים.
ילד שנעלם זו היסטריה, אני לא מצליחה להבין אמהות אדישות. האם זה נובע מניסיון עם ילדים אחרים? האם זה חינוך? וחוץ מזה כל הקטע עם ילדים בהסעות, בגנים. היום יש כל כך הרבה סיפורים על דברים שקורים בגנים ובהסעות, די, מה קורה לנו??
פעם אפשר היה לשלוח ילד לגן ללא חשש, היום כל דקה זו סכנה.
לפעמים אני תוהה אם לא עדיף לחזור ולגדל ילדים בבית וזהו.
פחד פחדים
עברתי חוויה דומה באולמות של ארמונות חן
בת ה 3 בזמנו נעלמה למרות שהשגחתי עליה כל הזמן
ואחרי רבע שעה שנדמתה לי לנצח והסטריה
היא נמצאה באולם בקומה מתחת
בטענה שהלכה לחפש את החתן כלה כי הם נאבדו מהחתונה (היו בחדר ייחוד..)
היא אפילו לא הבינה על מה הדרמה.
 
מסכימה עם כל מילה,
מה קרה לרגש האימהי הבסיסי ?
למה היום הורים אחראיים הם הורים היסטרים?
ככה אמורה להיות הנורמה זה פשוט הזיה,
מכירה סיפר מכלי ראשון על משפחה שהיו גם בפארק עם נחל והאבא פתאום רואה ילד זר קטן בן 3 עם המשפחה שלו הסתובב בלי השגחה ופתאום הילד מחליק למים ,וההורים? אלוקים יודע במה היו עסוקים פשוט לא שמו לב
בכל אופן האבא שראה את זה קפץ עם הבגדים במהירות למים ומשה את הילד החוצה והוא פשוט ניצל בנס. שניה נוספת ולא היו רואים אותו כי הוא היה שוקע.
האדישות הזאת שהילדים מסתדרים לבד ולא צריך היסטריה זה פשוט רשלנות מזעזעת וחוסר ערך לחיים .
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה