התייעצות איך שני פועלים ערבים מצאו את עצמם עם תינוק בעגלה? סיפור הזוי שכל הורה חייב לקרוא

הסיפור הזה נורא ואיום,
אני יודעת שזה קורה במציאות ועדין מזועזעת כל פעם מחדש.
אם לאמא לא אכפת מהילד שלה, אולי שתחשוב לפחות על הילדים האחרים והגננת?!
אמא שלי היתה מרותקת עכשיו כמה ימים למיטה בזכות ילדים שהגיעו אליה לגן עם אקמול...
מזכיר לי שהייתי בפארק גדול, ולפתע מצאתי ילד בן 3 אבוד
הלכתי איתו לחפש את אבא ואמא
כשהגעתי לחמולה המשפחתית שהוא היה שייך אליה, לא היו שם קריאות דאגה ושמחה על שנמצאה האבידה
אפילו לא טרחו לומר לי תודה שהלכתי איתו חצי פארק יד ביד
אלא פשוט שאלו אותי "כמה את לוקחת לבייביסיטר "???
חשבו שהם מצחיקים
היה לי בדיוק אותו סיפור
הסתובבתי למעלה מ20 דקות ואני לא רואה שום אדם מבוגר שמתרוצץ ומחפש
על הדרך האמא עברה וראתה אותי איתו
20 דקות שהוא לא היה לידה והיא לא חשב לרגע שזה מדאיג
וכמובן שלא אמרה תודה או נראתה מודאגת...
ילד בן 3 יכול להיאבד בפארק, לא הייתי מגדירה את ההורים כרשלנים או בלתי אחראיים.
אבל זה שהם לא הודו לכם, נזפו בילד או לחילופין חיבקו אותו, משהו כזה - זה כבר לא יפה, אם כי בלתי נדיר...
ילד בן 3 צריך להיות עם השגחה כל הזמן
ואם הוא נאבד אמור להיות מישהו שישים לב ויחפש
מהסיפור זה נשמע שהם סמכו על אנשי הפארק שיחזירו אותו חזרה
אנגלית העובדת ההיא מסתבר כן ידעה.
בשביל זה אני צריכה לדעת אנגלית
לצערי יש לי בעיה קשה עם לימוד שפות
לא נקלט אצלי כלום
 
בשביל זה אני צריכה לדעת אנגלית
לצערי יש לי בעיה קשה עם לימוד שפות
לא נקלט אצלי כלום
יש כלים ואתרים נוחים ללימוד. חפשי בגוגל ואולי גם כאן יהיה מי שיכווין אותך..
אולי @RU1
 
לא נכנסת לדיון על איזה מהמקרים שכתובים כאן חלה חובת דיווח,
ומתי יש לקבל היתר מרב לפני כן.
רק רוצה להביא את ההגדרה המדויקת היות והשתמשו כאן הרבה במינוח:
יש במדינת ישראל חוק חובת דיווח, ולשונו:
”היה לאדם יסוד סביר לחשוב כי זה מקרוב נעברה עבירה בקטין או בחסר ישע בידי האחראי עליו, חובה על האדם לדווח על כך בהקדם האפשרי לפקיד סעד או למשטרה; העובר על הוראה זו, דינו - מאסר שלושה חדשים” (חוק העונשין, סעיף 368ד(א))
חובת הדיווח במקרה זה היא למשטרה או לעו"ס לחוק הנוער (נמצא במחלקת רווחה)
בשורות טובות
 
התופעה שילדים בני שנה וחצי מסתובבים בחדר מדרגות וההורים אפילו לא יודעים על זה. הילד נכנס ויוצא כמה פעמים והם לא אוחזים.

הייתי בהלם בפעם הראשונה שראיתי ילד בן שנה וקצת בקושי יודע ללכת זוחל ממדרגה למדרגה בבניין , דפקתי בדירה כולי בלחץ וזעזוע בטוחה שאני הולכת לדווח לרווחה בערך ואז האמא אומרת בשיא הנחת והשלווה " אהה מוישי בוא חמוד".
זה שילד בורח מהבית - מפחיד, אבל יכול לקרות. זה שהאמא קיבלה את זה בנחת ובשלווה זה מלחיץ יותר.

אנחנו במשפחה כולנו זוכרים עד היום כשהבת שלי היתה כמעט בת שנה, התארחנו אצל אבי. יש לו מחיצה בין הסלון והדלת של הבית. הילדים שיחקו בזמן הסעודה ליד הכניסה, וכולם ישבו בשולחן. אחרי דקה בערך ששיחקו הוגשה לשולחן מנה אחרונה, קראתי לילדים לקחת עוגה, והתפלאתי שהקטנה לא באה. קמתי להסתכל, והדלת של הבית היתה פתוחה לרווחה.
רצנו החוצה בהיסטריה- אני ירדתי לרחוב, בעלי רץ למעלה ועוד כמה רצו לכאן ולשם, ומיד שמענו אותה מלמאלה מריעה בצהלה. היא פשוט עלתה בזחילה 3 קומות תוך דקה בערך.

מה אני באה לומר? שלפעמים אנשים פשוט לא שמים לב למשהו, וזה יכול לקרות לכל אחד. הדלת כנראה נשארה פתוחה מעט (והמנעול שלה לא עבד בכלל), והיא יצאה לחיים ולשלום כמו כל תינוק נמרץ ואוהב הרפתקאות)
עד היום אנחנו מצטמררים כאנחנו נזכרים בזה. ח"ו יכלה ליפול ולהתגלגל, ה' ישמור. (אחרי שבת אבי החליף מנעול, והדלת ננעלת בקביעות עד היום).

אבל שתדעו שכל מי ששולח את הילדים בהסעות אז כל יום שהם חוזרים בריאים ושלמים פשוט נס
יש הסעות ויש הסעות.
ב"ה הבת שלי יורדת כל יום מההסעה יד ביד עם המלווה. הנהג הסבלן עוצר צמוד למדרכה, והילדות קמות רק אחרי שהוא מגיע לעצירה מוחלטת.
לעומת זאת יש הסעה שמגיעה קבוע דקה לפני כן. המלווה מוריד את הילד בידו האחת (לא יודעת איך היד של הילד לא נתלשת מההרמה הזאת) ומניח אותו על שפת הכביש תוך כדי נסיעה!! אפילו לא עוצרים לחלוטין ומדובר בילד שנכנס בעצמו הביתה, כך שלא נראה לי שהוריו מודעים לצורה הברברית שבה מורידים את הילד מההסעה.
והילד עצמו רגיל לזה לחלוטין (עולה למדרכה והולך הביתה).

חשבתי לומר משהו, אבל הם כל כך שאננים וממהרים ולא נראה לי שהערה שלי תשנה משהו בהתנהלות שלהם. רק הלב שלי כל פעם מתכווץ טיפה מהלחץ...
 
זה שילד בורח מהבית - מפחיד, אבל יכול לקרות.
ילד בן שנה שיצא מהבית, זה אומר שהדלת היתה פתוחה והוא היה בלי השגחה.
זה לא אמור לקרות ואם זה קורה זה חריג ומסוכן ונורא.
 
לעומת זאת יש הסעה שמגיעה קבוע דקה לפני כן. המלווה מוריד את הילד בידו האחת (לא יודעת איך היד של הילד לא נתלשת מההרמה הזאת) ומניח אותו על שפת הכביש תוך כדי נסיעה!! אפילו לא עוצרים לחלוטין ומדובר בילד שנכנס בעצמו הביתה, כך שלא נראה לי שהוריו מודעים לצורה הברברית שבה מורידים את הילד מההסעה.
הייתי הולכת להורים ומספרת וכן מדברת עם האחראי על ההסעות
אחרי שאחי המיוחד פתח את הראש צמוד לעין
יצא בנס בלי פגיעה בעין ועם יותר מ10 תפרים
וזה רק בגלל שהנהג היה נוסע במהירות מטורפת ועוצר בחריקה בתחנה,
והמלווה היתה משחררת מהחגורה עוד לפני העצירה
מה שבהכרח הביא לנפילה שלו ולכל הסיפור
לא שותקת מול דברים מסוכנים כאלה
 
הייתי הולכת להורים ומספרת וכן מדברת עם האחראי על ההסעות
אחרי שאחי המיוחד פתח את הראש צמוד לעין
יצא בנס בלי פגיעה בעין ועם יותר מ10 תפרים
וזה רק בגלל שהנהג היה נוסע במהירות מטורפת ועוצר בחריקה בתחנה,
והמלווה היתה משחררת מהחגורה עוד לפני העצירה
מה שבהכרח הביא לנפילה שלו ולכל הסיפור
לא שותקת מול דברים מסוכנים כאלה
נכון לגמרי!
וגם יש מאד משמעות לנוכחות הורית,
אם ההורים נוכחים מדברים עם המלווה, מבקשים שישגיח וישים עין זה מונע את התקלות שקורות!
כשצוות רואה שההורים תמיד עם עין פקוחה ועוקבים , ויש קשר עין ושיח בין ההורים לצוות אם זה של המטפלת /הגן/ החיידר /ההסעה ,הילדים פחות נפגעים מכל סוגי הפגיעות.....!
 
ילד בן שנה שיצא מהבית, זה אומר שהדלת היתה פתוחה והוא היה בלי השגחה.
זה לא אמור לקרות ואם זה קורה זה חריג ומסוכן ונורא.
בבית רב גילאי שלא רק ההורים פותחים את דלת הבית עלול לקרות מצב בו בת ה12 יצאה מהבית, סגרה את הדלת ולא וידאה שהדלת נסגרה עד הסוף.
ברוב הבתים שאני מכירה אין מנגנון שסוגר את הדלת לאחר שנפתחת (קיים במשפחתוני תמת כחלק מציוד החובה).
לא מצדיקה מקרה כזה של עולל שיוצא מהבית בלא שימת לב, רק יודעת שזה עלול לקרות לכל אחד.
 
ילד בן שנה שיצא מהבית, זה אומר שהדלת היתה פתוחה והוא היה בלי השגחה.
זה לא אמור לקרות ואם זה קורה זה חריג ומסוכן ונורא.
בבית רב גילאי שלא רק ההורים פותחים את דלת הבית עלול לקרות מצב בו בת ה12 יצאה מהבית, סגרה את הדלת ולא וידאה שהדלת נסגרה עד הסוף.
ברוב הבתים שאני מכירה אין מנגנון שסוגר את הדלת לאחר שנפתחת (קיים במשפחתוני תמת כחלק מציוד החובה).
לא מצדיקה מקרה כזה של עולל שיוצא מהבית בלא שימת לב, רק יודעת שזה עלול לקרות לכל אחד.
ברור שיכול לקרות וקורה.
ולא אחת גם במשפחות הכי טובות דואגות ושומרות!
בן שנה אולי קטן מידי, ועדיין..
 
קראתי את האשכול זה ממש מזעזע

מאד מאד הפריע לי ההכללה על אבות
אבות הם מסורים, חמים ורגשיים
(אומנם יש גברים שאין להם יכולת תקשור של רגשות אבל הם כן כאלה למרות שהם לא מבטאיםם) ואחראים בצורה יוצאת דופן
ההכללה הגסה עם גברים היא לא נכונה

יש פשוט טיפוסי אופי רחפניים שלא שמים לב לפרטים לא קשור לאבות או אמהות

אבל כן אני יכולה לראות ילד בן שנתיים בוכה שנפל מהנדנדה בגינה ואני מחפשת את האמא בגינה להביא את לה את הילד. ואני משתגעת לראות זאטוטה בת 5 או 4 שאומרת אני שומרת עליו.....😱
איך שולחים ילדה קטנה בת 5 לבד לגינה לבד?ועוד במקום שישמרו עליה היא שומרת על קטנים ממנה?
אני כל פעם מתאפקת לא לשפוט
אבל באמת אין לי הסבר זה לא נורמטיבי
 
אשכול מזעזע!

יש להבדיל בין מקרים של טעות אנוש בלתי נמנעת לבין רשלנות פושעת, שאותה אסור להצדיק בשום אופן.

לגבי שכחת ילדים ברכב- להעדיף לא לשלוח פעוטות ברכב באופן קבוע, ואם אין ברירה לוודא שאכן המסע הסתיים בהצלחה. באופן אישי, אני מתקשר לבעלי כל פעם ששולחת איתו ילדים ברכב, במיוחד בימות הקיץ החמים (בחורף אני פחות לחוצה). היה מקרה שבעלי שמר על פעוט חולה, וידעתי שהוא נוסע איתו ממקום למקום (עצמאי שנסיעות אצלו הן חלק מהעבודה) התקשרתי אליו כל חצי שעה לוודא ששלום לילד.
לא הכי נעים, אבל פחות נורא מהגרוע מכל...
 
לגבי שכחת ילדים ברכב- להעדיף לא לשלוח פעוטות ברכב באופן קבוע,
דווקא באופן קבוע זה הכי פחות בעיה.
השכחה מתרחשת כמעט תמיד כשיש יציאה מהשגרה.
בלי קשר, יש היום מגוון פתרונות טכנולוגיים למניעת שכחת ילדים ברכב, שווה להשקיע.
 
לגבי שכחת ילדים ברכב- להעדיף לא לשלוח פעוטות ברכב באופן קבוע, ואם אין ברירה לוודא שאכן המסע הסתיים בהצלחה. באופן אישי, אני מתקשר לבעלי כל פעם ששולחת איתו ילדים ברכב, במיוחד בימות הקיץ החמים (בחורף אני פחות לחוצה). היה מקרה שבעלי שמר על פעוט חולה, וידעתי שהוא נוסע איתו ממקום למקום (עצמאי שנסיעות אצלו הן חלק מהעבודה) התקשרתי אליו כל חצי שעה לוודא ששלום לילד.
יש אמצעים למניעת שיכחה, וחשוב באמת להתקין כאלו ברכב
אגב, זכורה לטוב קרובת משפחתי, שפעם שכחה בנסיעה לא שגרתית את התינוקת באוטו למשך דקה או שתים, נזכרה עוד לפני שהספיקה להיכנס הביתה, אבל עצם העובדה גרמה לה לספר את זה לכל מי שהיא מכירה, בשביל להדגיש עד כמה זה יכול לקראת לכולם...
 
נכון לגמרי!
וגם יש מאד משמעות לנוכחות הורית,
אם ההורים נוכחים מדברים עם המלווה, מבקשים שישגיח וישים עין זה מונע את התקלות שקורות!
כשצוות רואה שההורים תמיד עם עין פקוחה ועוקבים , ויש קשר עין ושיח בין ההורים לצוות אם זה של המטפלת /הגן/ החיידר /ההסעה ,הילדים פחות נפגעים מכל סוגי הפגיעות.....!
ממש לא עוזר נוכחות הורית
בכלל בירושלים אני לא יודעת מי משלם למלווים אבל אין סיבה לתשלום המלווה יושב/ת על הכיסא ולא זזה לא חושבת לרדת לראות שכולם עולים ורק אז לעלות שוב
אני הייתי עדה לעוול של מלווה ונהג הסעות חרדי שכל בוקר הילד היה צריך לרוץ להסעה כשהוא מחכה ברמזור למעלה (כי חבל על הזמן) ולהכנס לנתיב העמצאי פשוט היה מפחיד וכמה שהאמא ניסתה לבקש לנהג לעצור כמו שצריך בתחנה הוא אפילו לא התייחס אליה והיא גם איימה להפסיק את התשלום כלום לא עזר עד שהיא אמרה לנהג שמחר בבוקר היא קוראת למשטרה ומאז הוא התחיל לעצור כמו בן אדם
 
אשכול באמת מזעזע, מאוד עצוב לקרוא כאן על כל כך הרבה מקרים, ובמיוחד על ילדים שהלכו לאיבוד, נמצאו, וההורים אפילו לא התייחסו.
כשהבת שלי היתה בת שלוש, הייתי בפארק רמת גן עם קרובי משפחה, ישבנו על הדשא, היא לא זזה לי מהעיניים, ובכל זאת, היתה שניה אחת שהסתכלתי לכיוון אחר וכשהחזרתי את המבט היא לא היתה שם! לא נחרדתי כי היה לי ברור שהיא לא הרחיקה. קמתי לחפש אותה אבל לא מצאתי!!! היא פשוט נעלמה לחלוטין! ישר רצו לי כל הסרטים בראש, וכששיתפתי בדאגה שלי את אחת האמהות היא חייכה ואמרה - שטויות, תיכף תמצאי אותה. בכל אופן יש בפארק הזה אגם מלאכותי, אני ישר רצתי לשם לבדוק אם לא קרה אסון, ולא הפסקתי להתפלל. הסתובבתי ככה חמש דקות שלמות שנדמו לי כמו נצח ואז מרחוק אני רואה את הבובה הזאת עומדת בוכה ליד קבוצה של נשים ומסבירה להן שהלכה לאיבוד. ילדה בת שלוש, כן? חשבתי שאני מתעלפת, רצתי אליה ולא הפסקתי להודות לנשים, אע"פ שהן לא מצאו אותה, אלא היא אותן. מאז לימדתי אותה בעל פה את מספר הטלפון שלי כדי שאם לא יקרה כזה דבר שלא תהיה לגמרי חסרת אונים.
ילד שנעלם זו היסטריה, אני לא מצליחה להבין אמהות אדישות. האם זה נובע מניסיון עם ילדים אחרים? האם זה חינוך? וחוץ מזה כל הקטע עם ילדים בהסעות, בגנים. היום יש כל כך הרבה סיפורים על דברים שקורים בגנים ובהסעות, די, מה קורה לנו??
פעם אפשר היה לשלוח ילד לגן ללא חשש, היום כל דקה זו סכנה.
לפעמים אני תוהה אם לא עדיף לחזור ולגדל ילדים בבית וזהו.
 
אשכול באמת מזעזע, מאוד עצוב לקרוא כאן על כל כך הרבה מקרים, ובמיוחד על ילדים שהלכו לאיבוד, נמצאו, וההורים אפילו לא התייחסו.
כשהבת שלי היתה בת שלוש, הייתי בפארק רמת גן עם קרובי משפחה, ישבנו על הדשא, היא לא זזה לי מהעיניים, ובכל זאת, היתה שניה אחת שהסתכלתי לכיוון אחר וכשהחזרתי את המבט היא לא היתה שם! לא נחרדתי כי היה לי ברור שהיא לא הרחיקה. קמתי לחפש אותה אבל לא מצאתי!!! היא פשוט נעלמה לחלוטין! ישר רצו לי כל הסרטים בראש, וכששיתפתי בדאגה שלי את אחת האמהות היא חייכה ואמרה - שטויות, תיכף תמצאי אותה. בכל אופן יש בפארק הזה אגם מלאכותי, אני ישר רצתי לשם לבדוק אם לא קרה אסון, ולא הפסקתי להתפלל. הסתובבתי ככה חמש דקות שלמות שנדמו לי כמו נצח ואז מרחוק אני רואה את הבובה הזאת עומדת בוכה ליד קבוצה של נשים ומסבירה להן שהלכה לאיבוד. ילדה בת שלוש, כן? חשבתי שאני מתעלפת, רצתי אליה ולא הפסקתי להודות לנשים, אע"פ שהן לא מצאו אותה, אלא היא אותן. מאז לימדתי אותה בעל פה את מספר הטלפון שלי כדי שאם לא יקרה כזה דבר שלא תהיה לגמרי חסרת אונים.
ילד שנעלם זו היסטריה, אני לא מצליחה להבין אמהות אדישות. האם זה נובע מניסיון עם ילדים אחרים? האם זה חינוך? וחוץ מזה כל הקטע עם ילדים בהסעות, בגנים. היום יש כל כך הרבה סיפורים על דברים שקורים בגנים ובהסעות, די, מה קורה לנו??
פעם אפשר היה לשלוח ילד לגן ללא חשש, היום כל דקה זו סכנה.
לפעמים אני תוהה אם לא עדיף לחזור ולגדל ילדים בבית וזהו.
פחד פחדים
עברתי חוויה דומה באולמות של ארמונות חן
בת ה 3 בזמנו נעלמה למרות שהשגחתי עליה כל הזמן
ואחרי רבע שעה שנדמתה לי לנצח והסטריה
היא נמצאה באולם בקומה מתחת
בטענה שהלכה לחפש את החתן כלה כי הם נאבדו מהחתונה (היו בחדר ייחוד..)
היא אפילו לא הבינה על מה הדרמה.
 
מסכימה עם כל מילה,
מה קרה לרגש האימהי הבסיסי ?
למה היום הורים אחראיים הם הורים היסטרים?
ככה אמורה להיות הנורמה זה פשוט הזיה,
מכירה סיפר מכלי ראשון על משפחה שהיו גם בפארק עם נחל והאבא פתאום רואה ילד זר קטן בן 3 עם המשפחה שלו הסתובב בלי השגחה ופתאום הילד מחליק למים ,וההורים? אלוקים יודע במה היו עסוקים פשוט לא שמו לב
בכל אופן האבא שראה את זה קפץ עם הבגדים במהירות למים ומשה את הילד החוצה והוא פשוט ניצל בנס. שניה נוספת ולא היו רואים אותו כי הוא היה שוקע.
האדישות הזאת שהילדים מסתדרים לבד ולא צריך היסטריה זה פשוט רשלנות מזעזעת וחוסר ערך לחיים .
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה