התייעצות התנהלות פרובוקטיבית עם ילדים

כשיש ורך, וזה לא קורה הרבה, אני מוציאה ילד מהבית להרגע.
לדוגמא, ילד בן 7 שמשתולל ומרביץ לאחים שלו הקטנים ויוצא לגמרי מאיזון, יחכה כמה דקות בחוץ ויחזור כשהוא אומר לי שהוא מרגיש שהוא יכול לחזור.

אני אמא מאוד חמה ומאוד איכפת לי מהילדים, מאאאוד!!!!
ולכן מעניין אותי לשמוע מהמתנגדים, למה הם מתנגדים, ומה החלופה במקרי קיצון.
(יש לנו בית יחסית קטן, 5 ילדים ו 4 מתוכם בנים ;) אז לפעמים הבית יוצא מאיזון ובאמת חייב משהו לאיפוס)


עריכה:
יש לנו חצר מחוץ לבית ולא רחוב או חדר מדרגות.
יש לנו בבית המון גילויי אהבה, חיבוקים, נשיקות, מילים טובות, זמני איכות עם הילדים, דגש על יחס מכבד.
וכשאני מוציאה ילד אני אומרת לו "תקשיב חמוד, אתה לא יכול להתנהג בצורה כזאת בבית. כשאתה מרגיש כנרגעת תדפוק ואני מיד מגיעה".
באמת חשוב לי לשמוע אם גם בצורה כזאת זה נשמע לכם הרסני?
כל הכבוד לך אמא על החום והאהבה שאת נותנת לילדים שלך
יש לילדים שלך אמא ממש טובה
ספציפי על העונש הזה אולי כדאי אפילו בחומרה ובתקיפות לסגור אותו בחדר לכמה דקות
זה נראה לי יותר קל לילד שזה בבית שלו גם אם זה בחומרה
בחוץ נשמע שילד מרגיש יותר מפוחד.
אבל אני לא הולכת לומר את הורסת לילדים את החיים וכל מיני משפטים שאנשים אוהבים לומר
כי זה ממש לא ככה אלא הפוך את נשמעת אמא ממש טובה ואוהבת וילדיך גם ממש אוהבים אותך
וגם אם תחליטי להמשיך עם זה את האמא הכי טובה.
ואמרה לי פעם מחנכת גדולה שילד מספר שהוא נשר בגלל המלמד פלוני
שהיה קשוח ונתן מכות כואבות וכו אם זה הסיבה איך יש לו בכיתה עוד 20 ילדים שגם קיבלו
את אותם מכות ובכל זאת גדלו לתפארת אלא הסיבה זה לא המכות אלא הכל לא היה טוב
ואז גם הגיע המכות ששברו את הכל.
אבל ילד שהכל תקין הוא יכול להסתדר גם אם דברים קשים.
אז גם אם זה קשה לילד שאת מוציאה אותו אם הכל מסביב טוב הוא יתמודד עם זה
הרבה נחת
 
ברור שקשה אבל זה טובת הילד.
שמעתי פעם דבר יפה שרואים את זה במוכח בפרוג
למה כתוב כרחם אב על בנים
ולא כרחם אם על בנים הרי לכאורה רחמנות של אמא זה הרבה יותר מרחמים של אבא
אז מישהוא פעם הסביר שנכון שרחמנות של אמא נראה יותר אבל הרבה פעמים
זה לא רחמים אמיתיים
למשל אם צריך לתת עונש לילד אז האבא יודע שזה טובת הילד וזה מה שהוא עושה גם אם זה כואב לילד
אבל אמא אומרת אולי זה לא יהיה לו כייף אולי זה יכאב לו ששם זה לא רחמים אמיתים
כי שם מה שהילד צריך זה את עונש
אני חושבת שזה לא מאוד נכון
והרבה מאוד מהבתים האבא הרך טהאמא היא המחנכת הקשוחה
זה לא שהאמא רכה והאבא מפחיד
 
אני חושבת שזה לא מאוד נכון
והרבה מאוד מהבתים האבא הרך טהאמא היא המחנכת הקשוחה
זה לא שהאמא רכה והאבא מפחיד
לא זה הנושא, זה הרעיון,
שלפעמים הרחמים אינם אמיתיים ומקורם מרוך יתר.
לא משנה אם ההורה הרך הוא ממין הנשי או ממין הגברי,
העקרון הוא שלפעמים הורות רכה היא לא תמיד טובת הילד.
 
לא זה הנושא, זה הרעיון,
שלפעמים הרחמים אינם אמיתיים ומקורם מרוך יתר.
לא משנה אם ההורה הרך הוא ממין הנשי או ממין הגברי,
העקרון הוא שלפעמים הורות רכה היא לא תמיד טובת הילד.
אולי רכה ומפנקת מידי לא
אבל התנהגות רכה מכילה ואוהבת אם ילד לא יקבל בבית
הוא יחפש בחוץ
 
אולי רכה ומפנקת מידי לא
אבל התנהגות רכה מכילה ואוהבת אם ילד לא יקבל בבית
הוא יחפש בחוץ
כן כן ברור.
עניתי תשובה לכך שלפעמים האבא יותר רך מהאמא.
והסברתי שלא זה הדיון אם זה אבא או אמא.
הדיון פה הוא על הורה ללא קשר לאיזה הורה.
 
כן כן ברור.
עניתי תשובה לכך שלפעמים האבא יותר רך מהאמא.
והסברתי שלא זה הדיון אם זה אבא או אמא.
הדיון פה הוא על הורה ללא קשר לאיזה הורה.
לא זה הדיון
אבל כן יותר מצוי שהאמא רכה ועם רחמים יותר מדי שזה לא תמיד טובת הילד
והאבא פחות
 
כשיש ורך, וזה לא קורה הרבה, אני מוציאה ילד מהבית להרגע.
לדוגמא, ילד בן 7 שמשתולל ומרביץ לאחים שלו הקטנים ויוצא לגמרי מאיזון, יחכה כמה דקות בחוץ ויחזור כשהוא אומר לי שהוא מרגיש שהוא יכול לחזור.

אני אמא מאוד חמה ומאוד איכפת לי מהילדים, מאאאוד!!!!
ולכן מעניין אותי לשמוע מהמתנגדים, למה הם מתנגדים, ומה החלופה במקרי קיצון.
(יש לנו בית יחסית קטן, 5 ילדים ו 4 מתוכם בנים
אז לפעמים הבית יוצא מאיזון ובאמת חייב משהו לאיפוס)


עריכה:
יש לנו חצר מחוץ לבית ולא רחוב או חדר מדרגות.
יש לנו בבית המון גילויי אהבה, חיבוקים, נשיקות, מילים טובות, זמני איכות עם הילדים, דגש על יחס מכבד.
וכשאני מוציאה ילד אני אומרת לו "תקשיב חמוד, אתה לא יכול להתנהג בצורה כזאת בבית. כשאתה מרגיש כנרגעת תדפוק ואני מיד מגיעה".
באמת חשוב לי לשמוע אם גם בצורה כזאת זה נשמע לכם הרסני?
לדעתי הענייה...
זה ממש בסדר ולא המקרה המדובר
ואני גם לא מסכימה עם
ספציפי על העונש הזה אולי כדאי אפילו בחומרה ובתקיפות לסגור אותו בחדר לכמה דקות
כי לפי מה שאת מתארת זה פחות נשמע ומרגיש עונש, כי אמא כועסת
לעומת ההצעה הזו שרק נותנת תחושה שהוא ילד שראוי לעונש, אולי גם 'ילד רע' - גם אם לא אומרים את המילים האלו

את בסה"כ מעבירה לו את המסר שזה לא מקובל עליך בשום אופן!!
שמפריע לך ההתנהגות- לא כי הילד רע, את לא מתייחסת לזה בחומרה
אפילו סומכת על שיקול דעתו שכשהוא נרגע שייכנס , סה"כ כלי להתווסת
זה לא כמו הסיפורים כאן
שתיארו ילד שחוזר רק מתוסכל יותר- ומהתסכול הזה שגובר, התחושה שזורקים אותי
מכאן מגיעים הרגשות הכי קשים שתיארו כאן
זה שטחי לדעתי להסתכל על הדבר הטכני הדומה- שתיכם מוציאים את הילד מהבית
אלא השאלה למה מוציאים?
את שולחת להתווסת, לשמור עליו מלהתנהג בצורה אסורה
והתיאורים שם- ורוב ההורים נופלים בנקודה הזו- ששולחים כעונש
אין לילד הרגשה שבידו ובשליטה שלו לחזור - כי הם קבעו זמן - זה עונש שלא רואה את הילד

ואני חושבת שהמבחן הכי נכון זה לראות איך ילד חוזר,
האם הוא מושפל יותר? מתוסכל יותר? - אז זה פוגע
אם היה לו לא נעים, אבל הבין שלא הייתה ברירה, ובסוף באמת הוא מצליח להתווסת ואפילו נתנו לו את האופציה לחזור
זה לא שמשתמשים בכוח הסמכות לעשות מה שבא להם וכמה עונש שבא להם
אלא באמת זה מצב לא אפשרי, ואין ברירה אחרת, וברגע שאני רוצה אני יכול לבחור לשלוט בעצמי ולחזור- זה עולם אחר!!! ויש בזה, לדעתי, חינוך לשליטה ולהבנה שיש פה עוד אנשים שיש גבול כמה אפשר להציק להם
ואם אני לא שולט נאלצים לשמור עלי שזה לא יקרה...
לכן נראה לי שלשלוח לחדר בחומרה ותקיפות- זה מסר הרבה פחות נעים, יותר משפיל,
שוב, אין פה את המימד של 'אני סוכת עליך שתוכל להתווסת, סומכת עליך שתוכל לזהות שאתה מסוגל, בקיצור השליטה על הוויסות בידיים שלו.
ולא איזה עונש בחומרה ותקיפות שלא מלמד כלום חוץ מזה שאמא חזקה ולכן לא כדאי לעשות כאלו דברים.
אז אני מתוסכל, חסר אונים, אין שום מימד של אמון
 
אני כן מתנגד להוצאה מהבית, גם לדקה, ואפילו רק לאיום בהוצאה מהבית. הילדים שלי הם המשפחה שלי בכל מצב וללא תנאים. גם מעולם לא חשבתי להציע להם למצוא אבא אחר.
קצת מזכיר לי את האלה שכשרבים מאיימים להתגרש, זכורני משיעורי ההדרכה שאמרו שזה הדבר שמעולם לא מזכירים בבית, גם לא בצחוק. לדיבורים יש כח, ודיבור מופרך נהיה לגיטימי כשחוזרים עליו כמה פעמים.

אצלינו הכי חמור זה "תלך לחדר שלך להירגע", אמנם גם בזה יש שדר של "אתה לא ראוי לבוא בקהל עכשיו", אבל בלי המסר "אתה לא חלק מהמשפחה".
ובזמנים שאני עצמי מווסת אני הולך איתו לחדר ויושב לידו עד שהוא נרגע, כדי שיבין שזה לא שהוא בעייתי וא"א להיות לידו אלא שהוא צריך שינוי אוירה להירגע, ואני איתו כל הדרך, ואדרבה, בזמנים כאלו הוא הכי צריך את החיזוק שהוא טוב, ראוי ואהוב.
 
אצלינו הכי חמור זה "תלך לחדר שלך להירגע", אמנם גם בזה יש שדר של "אתה לא ראוי לבוא בקהל עכשיו", אבל בלי המסר "אתה לא חלק מהמשפחה".
איך הגעתם למסרים כאלו? בסה"כ שולחים ילד שהשתולל להירגע קצת, לפעמים אנחנו עושים מזה יותר עסק מהילד עצמו, בסוף זה תלוי מה אתה משדר לו, אם אומרים לו לצאת להירגע - הוא יקח את זה בקלות, אבל אם אתה רואה את זה כ'אתה לא שייך למשפחה שלנו' - אוטומטית זה מה שהילד ירגיש.
 
איך הגעתם למסרים כאלו? בסה"כ שולחים ילד שהשתולל להירגע קצת, לפעמים אנחנו עושים מזה יותר עסק מהילד עצמו, בסוף זה תלוי מה אתה משדר לו, אם אומרים לו לצאת להירגע - הוא יקח את זה בקלות, אבל אם אתה רואה את זה כ'אתה לא שייך למשפחה שלנו' - אוטומטית זה מה שהילד ירגיש.
מעניין
אני חושב שלקחת ילד ולהרחיק אותו פיזית מחיק המשפחה זה מעשה עם אמירה, ובפרט שבא לאחר פריצת גבול כלשהו ע"י הילד, שלא ניתן 'לקחת אותו בקלות'.
מה לדעתך אתה כן משדר לו? מה המסר במעשה שלך?
 
מעניין
אני חושב שלקחת ילד ולהרחיק אותו פיזית מחיק המשפחה זה מעשה עם אמירה, ובפרט שבא לאחר פריצת גבול כלשהו ע"י הילד, שלא ניתן 'לקחת אותו בקלות'.
מה לדעתך אתה כן משדר לו? מה המסר במעשה שלך?
יש כאן 10 ילדים בבית (נניח), ואחד מהם משתולל ומכה על ימין ועל שמאל, אומרים לו 'אתה מציק לאחים ואחיות שלך, לא מתנהגים ככה, כשאתה מתנהג בפראות אתה לא יכול להיות לידם, צא, תרגע, ותחזור כשאתה מרגיש שאתה יכול להתייחס יפה לאנשים', זה לא לזרוק אותו מהבית, ילד רגיל מבין שאי אפשר להתנהג ככה ליד ילדים שסובלים מזה.
 
אני כן מתנגד להוצאה מהבית, גם לדקה, ואפילו רק לאיום בהוצאה מהבית. הילדים שלי הם המשפחה שלי בכל מצב וללא תנאים. גם מעולם לא חשבתי להציע להם למצוא אבא אחר.
קצת מזכיר לי את האלה שכשרבים מאיימים להתגרש, זכורני משיעורי ההדרכה שאמרו שזה הדבר שמעולם לא מזכירים בבית, גם לא בצחוק. לדיבורים יש כח, ודיבור מופרך נהיה לגיטימי כשחוזרים עליו כמה פעמים.

אצלינו הכי חמור זה "תלך לחדר שלך להירגע", אמנם גם בזה יש שדר של "אתה לא ראוי לבוא בקהל עכשיו", אבל בלי המסר "אתה לא חלק מהמשפחה".
ובזמנים שאני עצמי מווסת אני הולך איתו לחדר ויושב לידו עד שהוא נרגע, כדי שיבין שזה לא שהוא בעייתי וא"א להיות לידו אלא שהוא צריך שינוי אוירה להירגע, ואני איתו כל הדרך, ואדרבה, בזמנים כאלו הוא הכי צריך את החיזוק שהוא טוב, ראוי ואהוב.
אני גם חושבת כך הוצאה מהבית נשמע ממש מפחיד
אבל האמא מדברת על מצבי קיצון ממש של ילדים
שצריך להחזיר את הבית למצב נורמאלי לא כל יום אלא פעם ב
מה עושים בכאלה מצב כדי להחזיר את הבית למקום שפוי?
 
אצלינו הכי חמור זה "תלך לחדר שלך להירגע", אמנם גם בזה יש שדר של "אתה לא ראוי לבוא בקהל עכשיו", אבל בלי המסר "אתה לא חלק מהמשפחה".
זה בדיוק השאלה, מה המסר שמאחורי זה.
אם אצל ההורה המסר הוא - אתה צריך להירגע ותחזור פנימה אחרי זה - אז זה המסר שיקבל הילד.
אם המסר של ההורה הוא - אתה לא שייך למשפחה עכשיו - הילד יקבל את המסר הזה גם אם הוא ישאר בבית ולא ישלח החוצה.
כל משפט יכול להיות עם מסר שלילי, גם כשאני אומרת לילד "זה לא בסדר ואני כועסת" הוא יכול לשמוע מזה שהוא ילד רע ואיום, אבל הוא ישמע את זה כשאני באמת יחשוב כך, ואם אני יבוא מגישה שהוא כרגע התנהג לא בסדר וצריך גערה ממוקדת - זה מה שהוא יבין. בסופו של דבר ילד שומע את מה שמאחורי המילים הרבה יותר ממה שנראה לנו.
מילים הן רק חלק קטן מהסיפור השלם, מה שאנחנו צריכים לבדוק זה את מה שאנחנו חושבים ומאמינים, משפט שנאמר יכול להגיע מהרבה מאוד כוונות, ולהתפרש להרבה כוונות...
וכן, כשסיפרתי שאצלינו היה נפוץ המשפט "תחפש אמא אחרת", כנראה שהבנתם שהוא נאמר מתוך כוונה שאמא לא רוצה להיות אמא שלך, או הבנה דומה, וזה הענין, שבפועל אצלינו זה נאמר במנגינה שונה.
המשפט הזה נאמר במנגינת - אני האמא שלך ואני האחראית עליך. מה שאמרתי הוא סוף פסוק ואני לא ישנה אותו כי אתה צורח ומתנגד. זה משפט שנאמר דוקא ממש לא ברגע מתלהם אלא ברגע מאוד החלטי.
 
נערך לאחרונה ב:
יש כאן 10 ילדים בבית (נניח), ואחד מהם משתולל ומכה על ימין ועל שמאל, אומרים לו 'אתה מציק לאחים ואחיות שלך, לא מתנהגים ככה, כשאתה מתנהג בפראות אתה לא יכול להיות לידם, צא, תרגע, ותחזור כשאתה מרגיש שאתה יכול להתייחס יפה לאנשים', זה לא לזרוק אותו מהבית, ילד רגיל מבין שאי אפשר להתנהג ככה ליד ילדים שסובלים מזה.
ולכן הוא הולך לחדר (כל חדר שיש בבית, חדר ילדים/הורים לדעתי אפילו אמבטיה עדיף מאשר לזרוק החוצה)
ובמידת האפשר ההורה יושב איתו.

כשזורקים אותו החוצה ילד רגיל מבין שאם הוא מתנהג כה הוא לא יכול להיות בבית, להבדיל מתשעת האחים שלו שנהנים מהמשפחתיות עם ההורים.

מעניין אם לגיטימי בעיניך לאשה להגיד לבעל שחוזר מהכולל עצבני ומלא ביקורת (ומתנהג לסובביו בצורה לא טובה- כמו שקורה ל'רוב' האנשים מדי פעם) לצוות עליו-אתה נשאר בחוץ עד שתירגע, תדפוק יפה ונכניס אותך.
מה בעל רגיל היה מסיק מזה? שהוא לא מתנהג יפה? או שכדאי לחשוב על שינויים במבנה המשפחתי?
ברור שזה שונה מאד מיחסי הורה-ילד. אבל תנסה להיכנס לראש ולחשוב על המסר שמתקבל.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה