התייעצות התנהלות פרובוקטיבית עם ילדים

כשיש ורך, וזה לא קורה הרבה, אני מוציאה ילד מהבית להרגע.
לדוגמא, ילד בן 7 שמשתולל ומרביץ לאחים שלו הקטנים ויוצא לגמרי מאיזון, יחכה כמה דקות בחוץ ויחזור כשהוא אומר לי שהוא מרגיש שהוא יכול לחזור.

אני אמא מאוד חמה ומאוד איכפת לי מהילדים, מאאאוד!!!!
ולכן מעניין אותי לשמוע מהמתנגדים, למה הם מתנגדים, ומה החלופה במקרי קיצון.
(יש לנו בית יחסית קטן, 5 ילדים ו 4 מתוכם בנים ;) אז לפעמים הבית יוצא מאיזון ובאמת חייב משהו לאיפוס)


עריכה:
יש לנו חצר מחוץ לבית ולא רחוב או חדר מדרגות.
יש לנו בבית המון גילויי אהבה, חיבוקים, נשיקות, מילים טובות, זמני איכות עם הילדים, דגש על יחס מכבד.
וכשאני מוציאה ילד אני אומרת לו "תקשיב חמוד, אתה לא יכול להתנהג בצורה כזאת בבית. כשאתה מרגיש כנרגעת תדפוק ואני מיד מגיעה".
באמת חשוב לי לשמוע אם גם בצורה כזאת זה נשמע לכם הרסני?
כל הכבוד לך אמא על החום והאהבה שאת נותנת לילדים שלך
יש לילדים שלך אמא ממש טובה
ספציפי על העונש הזה אולי כדאי אפילו בחומרה ובתקיפות לסגור אותו בחדר לכמה דקות
זה נראה לי יותר קל לילד שזה בבית שלו גם אם זה בחומרה
בחוץ נשמע שילד מרגיש יותר מפוחד.
אבל אני לא הולכת לומר את הורסת לילדים את החיים וכל מיני משפטים שאנשים אוהבים לומר
כי זה ממש לא ככה אלא הפוך את נשמעת אמא ממש טובה ואוהבת וילדיך גם ממש אוהבים אותך
וגם אם תחליטי להמשיך עם זה את האמא הכי טובה.
ואמרה לי פעם מחנכת גדולה שילד מספר שהוא נשר בגלל המלמד פלוני
שהיה קשוח ונתן מכות כואבות וכו אם זה הסיבה איך יש לו בכיתה עוד 20 ילדים שגם קיבלו
את אותם מכות ובכל זאת גדלו לתפארת אלא הסיבה זה לא המכות אלא הכל לא היה טוב
ואז גם הגיע המכות ששברו את הכל.
אבל ילד שהכל תקין הוא יכול להסתדר גם אם דברים קשים.
אז גם אם זה קשה לילד שאת מוציאה אותו אם הכל מסביב טוב הוא יתמודד עם זה
הרבה נחת
 
ברור שקשה אבל זה טובת הילד.
שמעתי פעם דבר יפה שרואים את זה במוכח בפרוג
למה כתוב כרחם אב על בנים
ולא כרחם אם על בנים הרי לכאורה רחמנות של אמא זה הרבה יותר מרחמים של אבא
אז מישהוא פעם הסביר שנכון שרחמנות של אמא נראה יותר אבל הרבה פעמים
זה לא רחמים אמיתיים
למשל אם צריך לתת עונש לילד אז האבא יודע שזה טובת הילד וזה מה שהוא עושה גם אם זה כואב לילד
אבל אמא אומרת אולי זה לא יהיה לו כייף אולי זה יכאב לו ששם זה לא רחמים אמיתים
כי שם מה שהילד צריך זה את עונש
אני חושבת שזה לא מאוד נכון
והרבה מאוד מהבתים האבא הרך טהאמא היא המחנכת הקשוחה
זה לא שהאמא רכה והאבא מפחיד
 
אני חושבת שזה לא מאוד נכון
והרבה מאוד מהבתים האבא הרך טהאמא היא המחנכת הקשוחה
זה לא שהאמא רכה והאבא מפחיד
לא זה הנושא, זה הרעיון,
שלפעמים הרחמים אינם אמיתיים ומקורם מרוך יתר.
לא משנה אם ההורה הרך הוא ממין הנשי או ממין הגברי,
העקרון הוא שלפעמים הורות רכה היא לא תמיד טובת הילד.
 
לא זה הנושא, זה הרעיון,
שלפעמים הרחמים אינם אמיתיים ומקורם מרוך יתר.
לא משנה אם ההורה הרך הוא ממין הנשי או ממין הגברי,
העקרון הוא שלפעמים הורות רכה היא לא תמיד טובת הילד.
אולי רכה ומפנקת מידי לא
אבל התנהגות רכה מכילה ואוהבת אם ילד לא יקבל בבית
הוא יחפש בחוץ
 
אולי רכה ומפנקת מידי לא
אבל התנהגות רכה מכילה ואוהבת אם ילד לא יקבל בבית
הוא יחפש בחוץ
כן כן ברור.
עניתי תשובה לכך שלפעמים האבא יותר רך מהאמא.
והסברתי שלא זה הדיון אם זה אבא או אמא.
הדיון פה הוא על הורה ללא קשר לאיזה הורה.
 
כן כן ברור.
עניתי תשובה לכך שלפעמים האבא יותר רך מהאמא.
והסברתי שלא זה הדיון אם זה אבא או אמא.
הדיון פה הוא על הורה ללא קשר לאיזה הורה.
לא זה הדיון
אבל כן יותר מצוי שהאמא רכה ועם רחמים יותר מדי שזה לא תמיד טובת הילד
והאבא פחות
 
כשיש ורך, וזה לא קורה הרבה, אני מוציאה ילד מהבית להרגע.
לדוגמא, ילד בן 7 שמשתולל ומרביץ לאחים שלו הקטנים ויוצא לגמרי מאיזון, יחכה כמה דקות בחוץ ויחזור כשהוא אומר לי שהוא מרגיש שהוא יכול לחזור.

אני אמא מאוד חמה ומאוד איכפת לי מהילדים, מאאאוד!!!!
ולכן מעניין אותי לשמוע מהמתנגדים, למה הם מתנגדים, ומה החלופה במקרי קיצון.
(יש לנו בית יחסית קטן, 5 ילדים ו 4 מתוכם בנים
אז לפעמים הבית יוצא מאיזון ובאמת חייב משהו לאיפוס)


עריכה:
יש לנו חצר מחוץ לבית ולא רחוב או חדר מדרגות.
יש לנו בבית המון גילויי אהבה, חיבוקים, נשיקות, מילים טובות, זמני איכות עם הילדים, דגש על יחס מכבד.
וכשאני מוציאה ילד אני אומרת לו "תקשיב חמוד, אתה לא יכול להתנהג בצורה כזאת בבית. כשאתה מרגיש כנרגעת תדפוק ואני מיד מגיעה".
באמת חשוב לי לשמוע אם גם בצורה כזאת זה נשמע לכם הרסני?
לדעתי הענייה...
זה ממש בסדר ולא המקרה המדובר
ואני גם לא מסכימה עם
ספציפי על העונש הזה אולי כדאי אפילו בחומרה ובתקיפות לסגור אותו בחדר לכמה דקות
כי לפי מה שאת מתארת זה פחות נשמע ומרגיש עונש, כי אמא כועסת
לעומת ההצעה הזו שרק נותנת תחושה שהוא ילד שראוי לעונש, אולי גם 'ילד רע' - גם אם לא אומרים את המילים האלו

את בסה"כ מעבירה לו את המסר שזה לא מקובל עליך בשום אופן!!
שמפריע לך ההתנהגות- לא כי הילד רע, את לא מתייחסת לזה בחומרה
אפילו סומכת על שיקול דעתו שכשהוא נרגע שייכנס , סה"כ כלי להתווסת
זה לא כמו הסיפורים כאן
שתיארו ילד שחוזר רק מתוסכל יותר- ומהתסכול הזה שגובר, התחושה שזורקים אותי
מכאן מגיעים הרגשות הכי קשים שתיארו כאן
זה שטחי לדעתי להסתכל על הדבר הטכני הדומה- שתיכם מוציאים את הילד מהבית
אלא השאלה למה מוציאים?
את שולחת להתווסת, לשמור עליו מלהתנהג בצורה אסורה
והתיאורים שם- ורוב ההורים נופלים בנקודה הזו- ששולחים כעונש
אין לילד הרגשה שבידו ובשליטה שלו לחזור - כי הם קבעו זמן - זה עונש שלא רואה את הילד

ואני חושבת שהמבחן הכי נכון זה לראות איך ילד חוזר,
האם הוא מושפל יותר? מתוסכל יותר? - אז זה פוגע
אם היה לו לא נעים, אבל הבין שלא הייתה ברירה, ובסוף באמת הוא מצליח להתווסת ואפילו נתנו לו את האופציה לחזור
זה לא שמשתמשים בכוח הסמכות לעשות מה שבא להם וכמה עונש שבא להם
אלא באמת זה מצב לא אפשרי, ואין ברירה אחרת, וברגע שאני רוצה אני יכול לבחור לשלוט בעצמי ולחזור- זה עולם אחר!!! ויש בזה, לדעתי, חינוך לשליטה ולהבנה שיש פה עוד אנשים שיש גבול כמה אפשר להציק להם
ואם אני לא שולט נאלצים לשמור עלי שזה לא יקרה...
לכן נראה לי שלשלוח לחדר בחומרה ותקיפות- זה מסר הרבה פחות נעים, יותר משפיל,
שוב, אין פה את המימד של 'אני סוכת עליך שתוכל להתווסת, סומכת עליך שתוכל לזהות שאתה מסוגל, בקיצור השליטה על הוויסות בידיים שלו.
ולא איזה עונש בחומרה ותקיפות שלא מלמד כלום חוץ מזה שאמא חזקה ולכן לא כדאי לעשות כאלו דברים.
אז אני מתוסכל, חסר אונים, אין שום מימד של אמון
 
אני כן מתנגד להוצאה מהבית, גם לדקה, ואפילו רק לאיום בהוצאה מהבית. הילדים שלי הם המשפחה שלי בכל מצב וללא תנאים. גם מעולם לא חשבתי להציע להם למצוא אבא אחר.
קצת מזכיר לי את האלה שכשרבים מאיימים להתגרש, זכורני משיעורי ההדרכה שאמרו שזה הדבר שמעולם לא מזכירים בבית, גם לא בצחוק. לדיבורים יש כח, ודיבור מופרך נהיה לגיטימי כשחוזרים עליו כמה פעמים.

אצלינו הכי חמור זה "תלך לחדר שלך להירגע", אמנם גם בזה יש שדר של "אתה לא ראוי לבוא בקהל עכשיו", אבל בלי המסר "אתה לא חלק מהמשפחה".
ובזמנים שאני עצמי מווסת אני הולך איתו לחדר ויושב לידו עד שהוא נרגע, כדי שיבין שזה לא שהוא בעייתי וא"א להיות לידו אלא שהוא צריך שינוי אוירה להירגע, ואני איתו כל הדרך, ואדרבה, בזמנים כאלו הוא הכי צריך את החיזוק שהוא טוב, ראוי ואהוב.
 
אצלינו הכי חמור זה "תלך לחדר שלך להירגע", אמנם גם בזה יש שדר של "אתה לא ראוי לבוא בקהל עכשיו", אבל בלי המסר "אתה לא חלק מהמשפחה".
איך הגעתם למסרים כאלו? בסה"כ שולחים ילד שהשתולל להירגע קצת, לפעמים אנחנו עושים מזה יותר עסק מהילד עצמו, בסוף זה תלוי מה אתה משדר לו, אם אומרים לו לצאת להירגע - הוא יקח את זה בקלות, אבל אם אתה רואה את זה כ'אתה לא שייך למשפחה שלנו' - אוטומטית זה מה שהילד ירגיש.
 
איך הגעתם למסרים כאלו? בסה"כ שולחים ילד שהשתולל להירגע קצת, לפעמים אנחנו עושים מזה יותר עסק מהילד עצמו, בסוף זה תלוי מה אתה משדר לו, אם אומרים לו לצאת להירגע - הוא יקח את זה בקלות, אבל אם אתה רואה את זה כ'אתה לא שייך למשפחה שלנו' - אוטומטית זה מה שהילד ירגיש.
מעניין
אני חושב שלקחת ילד ולהרחיק אותו פיזית מחיק המשפחה זה מעשה עם אמירה, ובפרט שבא לאחר פריצת גבול כלשהו ע"י הילד, שלא ניתן 'לקחת אותו בקלות'.
מה לדעתך אתה כן משדר לו? מה המסר במעשה שלך?
 
מעניין
אני חושב שלקחת ילד ולהרחיק אותו פיזית מחיק המשפחה זה מעשה עם אמירה, ובפרט שבא לאחר פריצת גבול כלשהו ע"י הילד, שלא ניתן 'לקחת אותו בקלות'.
מה לדעתך אתה כן משדר לו? מה המסר במעשה שלך?
יש כאן 10 ילדים בבית (נניח), ואחד מהם משתולל ומכה על ימין ועל שמאל, אומרים לו 'אתה מציק לאחים ואחיות שלך, לא מתנהגים ככה, כשאתה מתנהג בפראות אתה לא יכול להיות לידם, צא, תרגע, ותחזור כשאתה מרגיש שאתה יכול להתייחס יפה לאנשים', זה לא לזרוק אותו מהבית, ילד רגיל מבין שאי אפשר להתנהג ככה ליד ילדים שסובלים מזה.
 
אני כן מתנגד להוצאה מהבית, גם לדקה, ואפילו רק לאיום בהוצאה מהבית. הילדים שלי הם המשפחה שלי בכל מצב וללא תנאים. גם מעולם לא חשבתי להציע להם למצוא אבא אחר.
קצת מזכיר לי את האלה שכשרבים מאיימים להתגרש, זכורני משיעורי ההדרכה שאמרו שזה הדבר שמעולם לא מזכירים בבית, גם לא בצחוק. לדיבורים יש כח, ודיבור מופרך נהיה לגיטימי כשחוזרים עליו כמה פעמים.

אצלינו הכי חמור זה "תלך לחדר שלך להירגע", אמנם גם בזה יש שדר של "אתה לא ראוי לבוא בקהל עכשיו", אבל בלי המסר "אתה לא חלק מהמשפחה".
ובזמנים שאני עצמי מווסת אני הולך איתו לחדר ויושב לידו עד שהוא נרגע, כדי שיבין שזה לא שהוא בעייתי וא"א להיות לידו אלא שהוא צריך שינוי אוירה להירגע, ואני איתו כל הדרך, ואדרבה, בזמנים כאלו הוא הכי צריך את החיזוק שהוא טוב, ראוי ואהוב.
אני גם חושבת כך הוצאה מהבית נשמע ממש מפחיד
אבל האמא מדברת על מצבי קיצון ממש של ילדים
שצריך להחזיר את הבית למצב נורמאלי לא כל יום אלא פעם ב
מה עושים בכאלה מצב כדי להחזיר את הבית למקום שפוי?
 
אצלינו הכי חמור זה "תלך לחדר שלך להירגע", אמנם גם בזה יש שדר של "אתה לא ראוי לבוא בקהל עכשיו", אבל בלי המסר "אתה לא חלק מהמשפחה".
זה בדיוק השאלה, מה המסר שמאחורי זה.
אם אצל ההורה המסר הוא - אתה צריך להירגע ותחזור פנימה אחרי זה - אז זה המסר שיקבל הילד.
אם המסר של ההורה הוא - אתה לא שייך למשפחה עכשיו - הילד יקבל את המסר הזה גם אם הוא ישאר בבית ולא ישלח החוצה.
כל משפט יכול להיות עם מסר שלילי, גם כשאני אומרת לילד "זה לא בסדר ואני כועסת" הוא יכול לשמוע מזה שהוא ילד רע ואיום, אבל הוא ישמע את זה כשאני באמת יחשוב כך, ואם אני יבוא מגישה שהוא כרגע התנהג לא בסדר וצריך גערה ממוקדת - זה מה שהוא יבין. בסופו של דבר ילד שומע את מה שמאחורי המילים הרבה יותר ממה שנראה לנו.
מילים הן רק חלק קטן מהסיפור השלם, מה שאנחנו צריכים לבדוק זה את מה שאנחנו חושבים ומאמינים, משפט שנאמר יכול להגיע מהרבה מאוד כוונות, ולהתפרש להרבה כוונות...
וכן, כשסיפרתי שאצלינו היה נפוץ המשפט "תחפש אמא אחרת", כנראה שהבנתם שהוא נאמר מתוך כוונה שאמא לא רוצה להיות אמא שלך, או הבנה דומה, וזה הענין, שבפועל אצלינו זה נאמר במנגינה שונה.
המשפט הזה נאמר במנגינת - אני האמא שלך ואני האחראית עליך. מה שאמרתי הוא סוף פסוק ואני לא ישנה אותו כי אתה צורח ומתנגד. זה משפט שנאמר דוקא ממש לא ברגע מתלהם אלא ברגע מאוד החלטי.
 
נערך לאחרונה ב:
יש כאן 10 ילדים בבית (נניח), ואחד מהם משתולל ומכה על ימין ועל שמאל, אומרים לו 'אתה מציק לאחים ואחיות שלך, לא מתנהגים ככה, כשאתה מתנהג בפראות אתה לא יכול להיות לידם, צא, תרגע, ותחזור כשאתה מרגיש שאתה יכול להתייחס יפה לאנשים', זה לא לזרוק אותו מהבית, ילד רגיל מבין שאי אפשר להתנהג ככה ליד ילדים שסובלים מזה.
ולכן הוא הולך לחדר (כל חדר שיש בבית, חדר ילדים/הורים לדעתי אפילו אמבטיה עדיף מאשר לזרוק החוצה)
ובמידת האפשר ההורה יושב איתו.

כשזורקים אותו החוצה ילד רגיל מבין שאם הוא מתנהג כה הוא לא יכול להיות בבית, להבדיל מתשעת האחים שלו שנהנים מהמשפחתיות עם ההורים.

מעניין אם לגיטימי בעיניך לאשה להגיד לבעל שחוזר מהכולל עצבני ומלא ביקורת (ומתנהג לסובביו בצורה לא טובה- כמו שקורה ל'רוב' האנשים מדי פעם) לצוות עליו-אתה נשאר בחוץ עד שתירגע, תדפוק יפה ונכניס אותך.
מה בעל רגיל היה מסיק מזה? שהוא לא מתנהג יפה? או שכדאי לחשוב על שינויים במבנה המשפחתי?
ברור שזה שונה מאד מיחסי הורה-ילד. אבל תנסה להיכנס לראש ולחשוב על המסר שמתקבל.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה