בקשה הרטבת הולכי רגל במים כשיורד גשם ע"י נהגים

  • הוסף לסימניות
  • #81
איך אתה מרשה לעצמך ביום של גשם לנסוע בידיעה כמעט ברורה שתזיק ותצער יהודי?..
מי אמר שאני מרשה לעצמי?
מי אמר מה אני עושה?

אל תעבור לאד הומינם בבקשה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #82
תקרא את העדויות
כפי שהסברתי, זה אינו טיעון.
ותמשיך לזלזל
כמה חבל שאנשים חושבים שאם מישהו אחר חושב אחרת מהם, זה אומר שהוא מזלזל.

פשוט מגוחך, עד כמה אנשים לא מוכנים לראות שיש נקודת מבט אחרת משלהם.


מישהו אומר משהו אחר,

מיד מוציאים את דבריו מהקשרם, "הוא מזלזל" ואד הומינם". נפלא.
 
  • הוסף לסימניות
  • #83
רוצה לשתף
כשהייתי נהגת חדשה
לא ידעתי ע-ד כ-מ-ה צריך לנסוע ל-א-ט כדי לא להשפריץ
בגשם הראשון נסעתי לאיטי (!!) והשפרצתי, לצערי הרב מאד, על כמה אנשים
ממש עמדו לי דמעות בעיניים
לא ידעתי איך לאכול את זה!
אנשים הלכו בגללי רטובים ללימודים/עבוד,ה אולי נהיו חולים ? כמה צער גרמתי בשניה של חוסר ידיעה !
ובטח גם קיבלתי מהם 'ברכות' על הראש, ביושר ...
מה שכן למדתי מיזה , שיצפרו הנהגים אחרי כמה שרוצים, אני לא ארטיב אף אחד/ת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #84
קרא לי מקרה מזעזע ביום שני שעבר נדמה לי אני עמוד בתחנה ונהג רוצה להיכנס לנתיב כביש ראשי
ובשביל זה צריך לסוע מהיר ובלי כוונה היה שם שלוליות והרטיב לי את המכנסיים ועוד כמה אנשים
אנא גם אתם צרכים להכניס לנתיב תבדקו אם אין תחנה לייד אנשים בתחנה הוא משהוא כזה
תודה רבה
 
  • הוסף לסימניות
  • #85
זה חלק מהטבע: כמו שחם בקיץ, קר ורטוב ומידי פעם משפריץ בחורף. (עד כמה שזה מאוד לא נעים).

אוי אוי אוי. לגיטימציה.
לגיטימציה למה?
לזה שבחורף נרטבים?

אנשים מתארים סיטואציה של סבל
מבינים שלפעמים זה בלתי נמנע אבל באים להזכיר לתת יותר שימת לב וזהירות

מתאים יותר תגובה אמפטית והבנה לסבל ולא תגובה שזה חלק מהטבע שבחורף נרטבים. ואוי אוי אוי .

בגשם אנשים יוצאים עם מטריה וגם אם לפעמים נרטבים מטיפות של גשם נקי
אין שום קשר בין זה לבין לקבל שפריץ של מים מלוכלכים על כל הגוף והבגדים
זה באמת לא קורה הרבה כי רוב הנהגים ב"ה משתדלים מאוד להיזהר ובאים להזכיר להם
 
  • הוסף לסימניות
  • #86
אני חושב שנהג שנוהג כשיורד גשם או אחרי גשם צריך לנהוג (בכל אופן באזורי שלוליות) בתחושה שיש לו סיר עם מרק רותח בין הרגלים ואז הוא וודאי לא יגיד אוי אוי אוי מרק רותח זה דרך העולם כשיש מרק רותח מתרטבבים קצת מה קרה אלא אז הוא בוודאי יסע בשיא הזהירות כך כשנוסעים בחורף צריך להסתכל על הכביש לשים לב אם יש שלוליות ואם יש ליסוע בהתאם ולא ליסוע כמו פיל בחנות חרסינות
 
  • הוסף לסימניות
  • #87
אני חושב שנהג שנוהג כשיורד גשם או אחרי גשם צריך לנהוג (בכל אופן באזורי שלוליות) בתחושה שיש לו סיר עם מרק רותח בין הרגלים ואז הוא וודאי לא יגיד אוי אוי אוי מרק רותח זה דרך העולם כשיש מרק רותח מתרטבבים קצת מה קרה אלא אז הוא בוודאי יסע בשיא הזהירות כך כשנוסעים בחורף צריך להסתכל על הכביש לשים לב אם יש שלוליות ואם יש ליסוע בהתאם ולא ליסוע כמו פיל בחנות חרסינות
על זה כולם כאן מסכימים.

הבעיה, שיש כאן אנשים, שמסרבים לקבל את העובדה שיש מצב שזה לא באשמת הנהג... ויש דברים שהוא לא יכול למנוע.

ותוקפים את הנהגים.


ממש כמו פעם, ששחיתי בבריכה, ומישהו שהיה איתי בבריכה התלונן שתנועות החתירה של משפריצות מים. מה הייתם אומרים לאדם כזה?

אותו הדבר כאן, הנהגים לא פועלים בזדון.
יש דברים שאין להם יכולת למנוע ולא משנה כמה יזהרו.

ועל זה אמרתי, בדיוק כמו שאותו אחד בבריכה לא יכול להתלונן שהוא נרטב, כי ככה זה בריכה, אז ככה זה גם חורף.
 
  • הוסף לסימניות
  • #88
על זה כולם כאן מסכימים.

הבעיה, שיש כאן אנשים, שמסרבים לקבל את העובדה שיש מצב שזה לא באשמת הנהג... ויש דברים שהוא לא יכול למנוע.

ותוקפים את הנהגים.


ממש כמו פעם, ששחיתי בבריכה, ומישהו שהיה איתי בבריכה התלונן שתנועות החתירה של משפריצות מים. מה הייתם אומרים לאדם כזה?

אותו הדבר כאן, הנהגים לא פועלים בזדון.
יש דברים שאין להם יכולת למנוע ולא משנה כמה יזהרו.

ועל זה אמרתי, בדיוק כמו שאותו אחד בבריכה לא יכול להתלונן שהוא נרטב, כי ככה זה בריכה, אז ככה זה גם חורף.
כנראה שלא הבנתם מה שכתבתי
אני לא מכיר מישהו נורמלי שיש לו סיר מרק רותח בין הרגלים והוא לא נוסע במהירות המינימלית בשביל שלא יקבל כווויה מהמרק כך מי שנוסע ברחוב היכן שיש שלוליות צריך לסוע במהירות המינימלית וזה לא משנה שיש אחריו שורה של מכוניות או שהוא ממהר לאנשהו מקום יש הולכי רגל וצריך להיזהר בדיוק כמו על הולכי רגל בכביש כי אין לאף אחד את הזכות לגרום כזה עוול לאדם אחר בפרט שזה יכול להגיע למצב של פיקוח נפש (התקררות - שפעת חריפה - ובקלות מגיעים למצב של סכנת נפשות וכבר קרו מקרים ל"ע)
ונהג שמנסה להצדיק את עצמו אוי לו ואוי לנפשו וכן מגיע לו לא רק אבן אחת לניפוץ החלון אלא כמה וכמה כאלו
לא צריך להגיע לכאלו שבדרך לחתונה גם אחד שהולך לעסקיו ועכשיו צריך להתמודד עם בגדים רטובים ולפעמים אין לו מה להחליף זה עוול בל יתואר
וכל ביקורת חריפה ככל שתהיה תהיהי עדינה לעומת מה שמגיע לו
וכמו שכבר הליצו כבר שהסיבה שהתחבורה ציבורית נראת איך שנראת כיוון שמי שאחראי עליה לא משתמש בה כנראה שיש כאלו שזה נאמר עליהם גם בנושא כאן
 
  • הוסף לסימניות
  • #89
כפי שהסברתי, זה אינו טיעון.

כמה חבל שאנשים חושבים שאם מישהו אחר חושב אחרת מהם, זה אומר שהוא מזלזל.

פשוט מגוחך, עד כמה אנשים לא מוכנים לראות שיש נקודת מבט אחרת משלהם.


מישהו אומר משהו אחר,

מיד מוציאים את דבריו מהקשרם, "הוא מזלזל" ואד הומינם". נפלא.
אתה מתכחש כל הזמן ל2 דברים

1: בנוגע לעוצמת הפגיעה, אתה כותב: "בחורף נרטבים", כנראה שבחיים לא עברת את החוויה הזו, מבוגר, או יותר גרוע ילד, יוצא לרחוב בצורה ממוגנת יחסית מהגשם, ועובר "מקלחת" שלא נותנת לו להמשיך בסדר יומו, הוא צריך לחזור הבייתה להחליף בגדים, או לוותר על השתפות בשמחה

2: אתה מציג את זה כאילו זה לא ניתן למניעה, כל מי שעבר כזו מקלחת, עברו לפני ואחרי מספיק רכבים שנזהרו ולא עשו את זה, אם זה לא היה כך, אנשים לא היו יוצאים לרחוב בימים כאלו

הסיבה שזה קורה, זה בגלל מיעוט קטן של נהגים, שמתייחסים לזה מראש כ"להירטב בגשם" ו"לא ניתן למניעה"
 
  • הוסף לסימניות
  • #90
אנצל במה זו להתנצל
במערכת גשם הקודמת (לא האחרונה של שבוע שעבר)
עברתי ברכב ברחוב חלקיה בר טובי בבית שמש
לא שמתי לב לשלולית ולעומד לידה
ולצערי מישהו נרטב כולו, שמעתי אפילו את זעקתו
אך מיהרתי מאוד גם התביישתי לעצור ולבקש את סליחתו
אם מישהו מזדהה עם הסיפור
אני מבקש בכל ליבי שיסלח לי
 
  • הוסף לסימניות
  • #91
אתה מתכחש כל הזמן ל2 דברים

1: בנוגע לעוצמת הפגיעה, אתה כותב: "בחורף נרטבים", כנראה שבחיים לא עברת את החוויה הזו, מבוגר, או יותר גרוע ילד, יוצא לרחוב בצורה ממוגנת יחסית מהגשם, ועובר "מקלחת" שלא נותנת לו להמשיך בסדר יומו, הוא צריך לחזור הבייתה להחליף בגדים, או לוותר על השתפות בשמחה

2: אתה מציג את זה כאילו זה לא ניתן למניעה, כל מי שעבר כזו מקלחת, עברו לפני ואחרי מספיק רכבים שנזהרו ולא עשו את זה, אם זה לא היה כך, אנשים לא היו יוצאים לרחוב בימים כאלו

הסיבה שזה קורה, זה בגלל מיעוט קטן של נהגים, שמתייחסים לזה מראש כ"להירטב בגשם" ו"לא ניתן למניעה"
אני לא מתכחש.

אתם נהנים להתעלם ממה שאני אומר ולבחור סלקטיבית למה להתייחס.
תהנו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #92
אקח דוגמת קיצון.
תאונות דרכים.
לפעמים אין איך למנוע זאת.
לפעמים כלל וכלל לא באשמת הנהג.
אבל נהג שיוצא לכביש עם גישה של "אין מה לעשות, קורה" הוא נהג מסוכן.
ונהג שינסה "להסביר" שלפעמים זה קורה "כמה שננסה, לפעמים בטעות נדרוס ילד" יחטוף בליסטראות.
כן, כולם מבינים וכולם יודעים שיש דברים כאלו, אבל להגיד להולך רגל 'מצטער, באמת שניסיתי' לא תמיד עוזר.
והעובדה שטעויות קורות לא הופך את הנהג לחף מפשע.

מטרת האשכול לעורר את הלב ואת הרגישות לסביבה. אין צורך להסביר להולכי רגל את הקושי/המאמץ/הטעויות/האי אשמה לפעמים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #93
רק לידיעת ההולכי רגל
לא בכל פעם ניתן לראות שיש שלולית מים כי כשיורד גשם שוטף בכל צידי הכביש מלאים עם הגשם לא קולטים היכן שיש שלולית ולפעמים אפילו בנסיעה אישית עלול להשפריץ.
 
  • הוסף לסימניות
  • #94
אקח דוגמת קיצון.
תאונות דרכים.
לפעמים אין איך למנוע זאת.
לפעמים כלל וכלל לא באשמת הנהג.
אבל נהג שיוצא לכביש עם גישה של "אין מה לעשות, קורה" הוא נהג מסוכן.
ונהג שינסה "להסביר" שלפעמים זה קורה "כמה שננסה, לפעמים בטעות נדרוס ילד" יחטוף בליסטראות.
כן, כולם מבינים וכולם יודעים שיש דברים כאלו, אבל להגיד להולך רגל 'מצטער, באמת שניסיתי' לא תמיד עוזר.
והעובדה שטעויות קורות לא הופך את הנהג לחף מפשע.

מטרת האשכול לעורר את הלב ואת הרגישות לסביבה. אין צורך להסביר להולכי רגל את הקושי/המאמץ/הטעויות/האי אשמה לפעמים.
יש פה כמה בעיות:

א. ההשוואה לתאונה. זה לא שווה. זה לא נעים, זה מצער מאוד, זה לא דריסה.
ב. אם תבוא בטענות לנהג שהיה זהיר ב100%, אבל ילד קפץ לכביש בדיוק ברגע הלא מתאים - למרות שהנהג היה בסדר לגמרי, הוא בהחלט יכול להגיד "מה אתה רוצה ממני". הוא כנראה לא יגיד את זה, כי חיים של ילד זה "קצת" יותר מרטיבות, וכאן חזרנו לסעיף הראשון. אבל כן, כל מה שאני ואחרים באים כאן להגיד זה שצריך להבין שעם כל הצער כשמים משפריצים, לפעמים זה דרך הטבע ולא צריך להסתכל על הנהג כדורס ילדים כמו שאחרים כאן השוו השפרצה לתאונה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #95
אני לא מתכחש.

אתם נהנים להתעלם ממה שאני אומר ולבחור סלקטיבית למה להתייחס.
תהנו.
עדיין, לדעתי, ורבים חושבים כך, מי שמגדיר את התופעה כ:
בחורף נרטבים
ככה זה בריכה, אז ככה זה גם חורף.
זה לא שווה. זה לא נעים, זה מצער מאוד,
הצער כשמים משפריצים, לפעמים זה דרך הטבע
לא מתייחס לזה מספיק ברצינות, כמו שאם הוא היה מעכל מה זה גורם באמת
חווית את זה פעם?
ילד שלך חווה את זה פעם?
אולי אם היית מבין כמה זה נורא
היית פחות מתייחס לנהגים שמאחוריך?
 
  • הוסף לסימניות
  • #96
היית פחות מתייחס לנהגים שמאחוריך?
והנה התוצאה של ההקבלה ההזויה בין זה לבין תאונות דרכים.

כל נהג יודע, שאחד הדברים המסוכנים הוא שינוי לא צפוי במהירות הנסיעה - מה שעלול לגרום לתאונה כשהנהג שמאחורה לא יגיב מספיק מהר.

אז אם מישהו "פחות יתייחס" לנהגים שמאחוריו, הוא פושע.
 
  • הוסף לסימניות
  • #97
קשה לי להאמין שרב יגיד לציבור לא לנהוג בכלל בגשם כי אולי הם ירטיבו משהו.
ועדיין, כשאני יוצאת בגשם אני יודעת שיש סיכוי שלא אצליח להאט בזמן נכון, שלא אשים לב לילדון הקטנטן במעיל הכהה מאוד במדרכה בפנים בפנים. נרטבתי המון כילדה ונערה ויש לי פחד גדול לעשות לאחרים את מה שעשו לי, ועדיין, אין לי יכולת להיות בטוחה שלא ארטיב אף אחד היום.
צריך לוודא שזה אכן תופס הלכתית,
אלו דיני ממונות, ולעיתים כמו שציינו כאן אפי׳ חלילה דיני נפשות.

מי אמר שאני מרשה לעצמי?
מי אמר מה אני עושה?

אל תעבור לאד הומינם בבקשה.
ההשוואה לתאונה. זה לא שווה. זה לא נעים, זה מצער מאוד, זה לא דריסה.
שניהם זה דיני ממונות, מה ההבדל?
 
  • הוסף לסימניות
  • #98
בבקשה מכם!!!!!!! אנא!!!!!!!!!!
נהגים בבקשה לא להשפריץ מים על הולכי רגל!!!!!!!
זה לא הגיוני שמי שהולך ברחוב וגם ככה קר לו והנהג יושב ברכב עם מזגן על חום ונוסע כאוות נפשו אמור להישטף במים בגלל נהג שנוסע מהר בשלוליות!!!!!!
סעו ל-א-ט יותר
מה ששנוי עליך...
זה נכון וממש לא נעים רק לך תשנה את העולם
 
  • הוסף לסימניות
  • #99
הוא אמר לי ”נסעתי ממש לאט אפילו מההולך רגל שהלך בחוץ ובכל זאת זה השפריץ, מה אני יכול לעשות”.
ללכת ברגל אולי? :unsure:
בלת"ק
חשבתם פעם איך הרכב מוצמד לכביש?
אז אני ייגלה לכם שמעל הגלגל ישנו קפיץ גדול ממדים, שדוחף את הגלגל לקרקע בעוצמה, (קוראים לו מתלה)
ולכן גם במהירות אפס אם יש בור בכביש והנהג לא רואה אותו כי הוא מכוסה מים, זה משפריץ, בדיוק כמו שילד קופץ עם הרגל בשלולית.
לגבי הגלים שרכבים מרימים בנסיעה זה אכן תלוי במהירות.
היה נשמע לי מעניין. שאלתי את ג'מיני.
אני: האם זה נכון?
בלת"ק
חשבתם פעם איך הרכב מוצמד לכביש?
אז אני ייגלה לכם שמעל הגלגל ישנו קפיץ גדול ממדים, שדוחף את הגלגל לקרקע בעוצמה, (קוראים לו מתלה)
ולכן גם במהירות אפס אם יש בור בכביש והנהג לא רואה אותו כי הוא מכוסה מים, זה משפריץ, בדיוק כמו שילד קופץ עם הרגל בשלולית.
לגבי הגלים שרכבים מרימים בנסיעה זה אכן תלוי במהירות.

gemini: הניתוח שלך נכון ברובו ומעיד על אינטואיציה פיזיקלית מצוינת. זיהית נכון את הכוחות הפועלים על הרכב, אך יש חידוד קטן וחשוב לגבי עניין ה"מהירות אפס".
הנה הסבר מפורט ומסודר של התופעה:

1. הקפיץ (מערכת המתלים)​

זהו החלק המדויק ביותר בהסבר שלך. מעל כל גלגל אכן יש קפיץ (חלק ממערכת המתלים) שמוחזק בלחץ עצום.
  • משקל הרכב לוחץ את הקפיץ כלפי מטה (מכווץ אותו).
  • הקפיץ, בתגובה, דוחף את הרכב למעלה ואת הגלגל חזק כלפי מטה (אל הכביש).
  • ברגע שהגלגל פוגש בור, הקרקע "נעלמת" לו מתחת לרגליים לרגע. האנרגיה האגורה בקפיץ משתחררת בבת אחת ו"יורה" את הגלגל כלפי מטה בעוצמה רבה.

2. עניין ה"מהירות אפס" (השפריץ האנכי)​

כאן נדרש דיוק קל. ברכב עומד לחלוטין (מהירות 0 מוחלטת), הגלגל לא ייכנס לבור ולכן לא יהיה שפריץ. אבל, אתה צודק לחלוטין לגבי מהירות נסיעה איטית מאוד.
  • גם אם הרכב נוסע לאט מאוד ("גולש"), ברגע שהגלגל נכנס לבור מים, הוא לא יורד לשם בעדינות. הקפיץ מטיח אותו למטה.
  • האנלוגיה של הילד: הדימוי שלך מדויק. כמו שילד קופץ עם הרגליים לתוך שלולית ויוצר נתזים לצדדים מעוצמת המכה בקרקע – כך הגלגל מוטח למים על ידי הקפיץ, והמים ניתזים החוצה מעוצמת האימפקט האנכי (מלמעלה למטה).

3. הגלים בנסיעה (השפריץ האופקי)​

נכון מאוד. זהו סוג אחר של התזת מים.
  • כאשר רכב נוסע מהר, הצמיג דוחק את המים הצידה (כדי לשמור על אחיזה בכביש) והרוח יוצרת רסס.
  • כאן האנרגיה היא קינטית-אופקית (מהירות הסיבוב של הגלגל והתקדמות הרכב), בניגוד לדוגמה הראשונה שהיא אנרגיה אנכית של הקפיץ.



סיכום​

הצדק איתך. הסיבה שרכב שנופל לבור משפריץ מים בעוצמה (גם בנסיעה איטית) היא שהגלגל לא "מתגלגל" לתוך הבור, אלא נורה לתוכו בכוח על ידי הקפיץ של המתלה.
האם תרצה שאסביר כיצד בולם הזעזועים מונע מהרכב להמשיך ולקפוץ אחרי המכה הזו ("נדנוד")?

אני:
ולאיזה גובה זה משפריץ?

gemini: גובה הנתז ("השפריץ") הוא לא מספר קבוע, אלא תוצאה של משוואה פיזיקלית המורכבת משלושה גורמים עיקריים.
בהתבסס על הניתוח שלך (שהכוח מגיע מהקפיץ), הנה הערכה של הגבהים והסיבות להם:

1. הערכת הגובה (בנסיעה איטית/כניסה לבור)​

כאשר הגורם העיקרי הוא הקפיץ (החובט את הגלגל מטה לתוך המים), הגובה תלוי בעומק הבור:
  • בבור רגיל (כמה סנטימטרים): המכה תעיף מים לגובה של חצי מטר עד מטר. זה בדרך כלל יגיע לגובה הכנף של הרכב או לדלתות התחתונות.
  • בבור עמוק: לקפיץ יש יותר "מרחק תנועה" להאיץ את הגלגל. המכה במים תהיה חזקה יותר, והמים יכולים לזנק לגובה של 1.5 מטר ואף יותר (גובה חלונות הרכב).

2. מה קובע את הגובה? (הפיזיקה)​

הגובה שאליו המים יגיעו תלוי בכמות האנרגיה שהקפיץ הצליח להעביר למים:
  1. קשיחות הקפיץ: ברכבי שטח או משאיות, הקפיץ חזק מאוד (כדי להחזיק משקל כבד). כשהוא משתחרר, הוא מכה בקרקע בעוצמה רבה יותר מאשר ברכב פרטי קטן -> השפריץ יהיה גבוה יותר.
  2. רוחב הצמיג: צמיג רחב פוגע בשטח פנים גדול יותר של מים בבת אחת ("מכת בטן" של הצמיג על המים). זה מעיף כמות גדולה יותר של מים לצדדים ולמעלה.
  3. צורת הבור: אם הבור עמוק וצר ("קערה"), המים כלואים ואין להם לאן לברוח לצדדים, ולכן הם יתעלו את כל האנרגיה כלפי מעלה (כמו גייזר), מה שיכול להגיע לגובה רב מאוד.

3. ההבדל בין "מכה" ל"נסיעה"​

  • האנרגיה של הקפיץ (אנכית): יוצרת שפריץ בצורת "מניפה" שעולה ישר למעלה והצידה.
  • האנרגיה של המהירות (אופקית): אם הרכב גם נוסע מהר, המים מקבלים מכה כפולה. במצב כזה, השפריץ יכול בקלות לעבור את גובה הגג של הרכב ולכסות את השמשה של הרכב שנוסע מאחור או בנתיב הנגדי.
לסיכום:
בנסיעה איטית, כשהכוח מגיע רק מהקפיץ, צפה לגובה של כ-60 עד 90 ס"מ (גובה המותניים של אדם מבוגר).



האם תרצה שאסביר כיצד החריצים בצמיג מנסים להילחם בתופעה הזו ולנקז את המים?

אני:
אני מדבר איתך על האם זה באמת תירוץ לרכב שמשפריץ על הולכי רגל.

gemini: חד משמעית: זה לא תירוץ.
ההסבר הפיזיקלי על הקפיץ הוא נכון כדי להבין למה המים עפים, אבל הוא לא פוטר את הנהג מאחריות. הנה הסיבות לכך שזה לא קביל כתירוץ:

1. הנהג שולט על "ההדק"​

נכון, הקפיץ הוא זה שדוחף את הגלגל למטה, אבל המהירות של הרכב היא זו שקובעת כמה מהר הקפיץ ישתחרר.
  • בנסיעה איטית מאוד (זחילה): הגלגל יורד לתוך הבור ב"רכות" יחסית. הקפיץ דוחף אותו, אבל לא במכה אלימה. המים יזוזו, אבל לא ישפריצו לגובה.
  • בנסיעה רגילה: הבור "נעלם" מתחת לגלגל במהירות, והקפיץ משתחרר בבת אחת (כמו ירייה). הנהג הוא זה שבחר את המהירות שגרמה לקפיץ להשתחרר באלימות כזו.

2. חובת הזהירות​

החוק (וגם ההיגיון הבריא) קובע שעל הנהג להתאים את נסיעתו לתנאי הדרך.
  • אם יש שלולית – הנהג חייב להניח שיש מתחתיה בור או שיבוש.
  • אם יש הולכי רגל בסביבה – הנהג חייב להאט עד כדי גלישה כדי למנוע את "אפקט הקפיץ" שדיברנו עליו.

3. אפשרות ההימנעות​

ברוב המקרים, הנהג יכול:
  • להתרחק מעט משפת המדרכה.
  • להאט משמעותית לפני השלולית.
  • לעקוף את המכשול.
המסקנה:
הטענה "זה הקפיץ, לא אני" דומה לאדם שמפיל פטיש על הרצפה ואומר "זה לא אני, זה כוח המשיכה". כוח המשיכה (או הקפיץ) הוא עובדה קיימת, אבל האדם הוא זה שיצר את הסיטואציה שגרמה לכוח הזה לפעול בצורה מזיקה. נהג שמשפריץ על הולכי רגל פשוט נסע מהר מדי ביחס לתנאי הדרך, וזו רשלנות שלו.
האם תרצה שאתן לך כמה טיפים לנהיגת חורף נכונה שמונעת את המצבים הלא נעימים האלו?
ב. בליסוע לאט מידי גם יש בעיה, כי אז זה משבש את כל הכביש, הנהגים מאחורה שפתאום צריכים להאט, וגם ככה בגשם קשה מאוד לנהוג.
איך אמר לי המורה כשלמדתי נהיגה? החוק הוא שנוהגים בהתאם לתנאי הדרך. אז צריך כמובן להזהר מלהשפריץ, ולעשות מה שאפשר, אבל צריך להבין שהנהגים לא עושים את זה מאגואיסטיות או רוע לב..
ראיתי כי טוב, אז שאלתי גם את זה את ג'מיני.. [צבעתי בכתום 'טיפ' שלא חשבתי עליו, מעניין לנסות]
אני: כתב מישהו:
ב. בליסוע לאט מידי גם יש בעיה, כי אז זה משבש את כל הכביש, הנהגים מאחורה שפתאום צריכים להאט, וגם ככה בגשם קשה מאוד לנהוג.
איך אמר לי המורה כשלמדתי נהיגה? החוק הוא שנוהגים בהתאם לתנאי הדרך. אז צריך כמובן להזהר מלהשפריץ, ולעשות מה שאפשר, אבל צריך להבין שהנהגים לא עושים את זה מאגואיסטיות או רוע לב..

gemini: יש הרבה צדק בדברים שהבאת. הטיעון הזה מציג את התמונה המלאה והמורכבת יותר של הנהיגה בחורף. זה לא "שחור או לבן", ויש כאן התנגשות בין שני ערכים חשובים: זרימת התנועה ובטיחות הרכבים מול התחשבות בהולכי הרגל.
הנה ניתוח של הטענה הזו, שמחזק את דברי המורה שלך לנהיגה:

1. הסכנה שבנסיעה איטית מדי​

הכותב צודק לחלוטין. בחורף, כשהראות לקויה והכביש חלק:
  • בלימה פתאומית לפני שלולית היא מתכון לתאונת שרשרת. הנהג מאחור לא תמיד שומר מרחק, והצמיגים שלו אוחזים פחות טוב בכביש הרטוב.
  • הפרשי מהירות: רכב שנוסע ב-10 קמ"ש בכביש של 50 קמ"ש הוא מפגע בטיחותי, במיוחד בגשם שוטף.

2. הפרשנות המורחבת ל"תנאי הדרך"​

המשפט של המורה לנהיגה הוא המפתח, אבל השאלה היא מה נכלל ב"תנאי הדרך".
  • נהג בדרך כלל חושב על "תנאי הדרך" במובן של: אחיזה, ראות, רכבים אחרים.
  • אבל החוק והמוסר מכלילים ב"תנאי הדרך" גם את הסביבה האנושית. שלולית ענקית ליד תחנת אוטובוס עמוסה היא "תנאי דרך" שמחייב האטה, בדיוק כמו עיקול חד או כתם שמן.

3. כוונה מול תוצאה (לא רוע לב, אלא חוסר תשומת לב)​

זו נקודה חשובה מאוד לזכות הנהגים.
  • רוב הנהגים שמשפריצים לא עושים זאת מתוך רוע. הם פשוט עמוסים בגירויים: המגבים עובדים, החלונות מכוסים אדים, הכביש מבריק ומסנוור, והם מרוכזים בניסיון לא לעשות תאונה.
  • במצב כזה, קשה לפעמים להבחין בשלולית כהה על אספלט שחור בדיוק בשנייה שעוברים ליד הולך רגל.

אז מה דרך האמצע?​

הפתרון הוא לא לזחול כל הנסיעה, אלא צפייה מראש:
  1. מבט רחוק: לזהות את מקווי המים ממרחק, ולא כשכבר נמצאים בתוכם.
  2. האטה מתונה: להוריד את הרגל מהגז קצת לפני השלולית (בלי לבלום בפתאומיות). זה מפחית משמעותית את "אפקט הקפיץ" שדיברנו עליו קודם, בלי לסכן את הנהגים מאחור.
  3. מיקום בנתיב: אם אפשר, להיצמד מעט לקו השמאלי של הנתיב כדי להרחיק את הגלגל מהשפה המוצפת.
לסיכום:
הכותב צודק – זה לא נובע מרוע, ואי אפשר לעצור את התנועה בגלל כל טיפת מים. ועדיין, האחריות נשארת אצל הנהג למצוא את האיזון העדין: לנסוע בטוח, אבל "להרים את הרגל" כשיש אנשים בסביבה.
תרצה שנדבר על איך בכל זאת הולך רגל יכול להגן על עצמו במצבים האלו?

אני:
בוודאי.

gemini: למרות שהאחריות היא על הנהג, המציאות היא שהמכנסיים והמעיל הם שלך. מאחר והבנו שהשפריץ הוא תוצאה פיזיקלית (שחרור הקפיץ או מהירות), הנה כמה כללי ברזל ל"הגנה עצמית" בחורף:

1. כלל השני מטר (אזור הביטחון)​

הפיזיקה פועלת לטובתך אם אתה רחוק.
  • הנתז מהגלגל עולה למעלה ואז החוצה בקשת. רוב המים הכבדים והמלוכלכים נופלים בטווח של מטר עד מטר וחצי משפת הכביש.
  • הטיפ: בזמן הליכה, אל תלך על שפת המדרכה. נסה להיצמד לצד הפנימי (קרוב לבתים או לגדרות). המרחק הזה הוא קריטי.

2. מלכודת תחנת האוטובוס​

זהו המקום המועד ביותר לפורענות, כי אוטובוסים ורכבים נכנסים למפרץ ועוברים קרוב מאוד לשפה.
  • הטעות: לעמוד על שפת המדרכה ולהסתכל אם האוטובוס מגיע.
  • הפתרון: עמוד בתוך הסככה או אפילו מאחוריה. גש לשפה רק כשהאוטובוס כבר עצר לגמרי. נהג האוטובוס יראה אותך גם אם תעמוד מטר אחורה.

3. "קריאת הכביש" (כמו גשש)​

לפני שאתה חוצה או הולך, תן מבט מהיר לאספלט.
  • בורות ושיפועים: מים מצטברים בנקודות הנמוכות. אם אתה רואה שהכביש לידך שקוע מעט, או שיש שם פתח ניקוז (שלעיתים סתום) – זה אזור סכנה. התרחק משם מיד, גם אם אין כרגע רכב.
  • השתקפות: אם האספלט נראה כמו "מראה" חלקה, סימן שיש שם שכבת מים עמוקה. אספלט רטוב רגיל הוא מחוספס.

4. השימוש במטריה כמגן (Shield)

המטריה לא נועדה רק לגשם מלמעלה.
  • כשאתה שומע או רואה רכב מתקרב במהירות לשלולית לידך, הטה את המטריה לכיוון הכביש.
  • זה אולי נראה מוזר, אבל זה משמש כחומת מגן פיזית שבולמת את גל המים הבוצי ומצילה את הבגדים.

5. הקשר עם הנהג​

במעברי חצייה מוצפים:
  • אל תפתיע את הנהג. אם תרד לכביש בפתאומיות, הוא יבלום בחוזקה (וישחרר את הקפיץ...) או יסטה לשלולית.
  • עדיף לחכות שניה נוספת על המדרכה היבשה עד שהרכב יעבור, מאשר לנסות "לגנוב" את המעבר ולהירטב מכף רגל ועד ראש.
לסיכום:
ההגנה הטובה ביותר היא המרחק. ככל שתתרחק משפת הכביש, כך האנרגיה של המים תיחלש לפני שהיא תפגע בך.
האם תרצה שנדבר על מה עושים אם בכל זאת קרתה "תאונת שפריץ"? איך מנקים את זה הכי טוב?
הרבה פעמים זה פשוט לא באשמת הנהג ואין לו מה לעשות.
ללכת ברגל אולי? :unsure:
יש דברים שאין להם יכולת למנוע ולא משנה כמה יזהרו.
כנ"ל.
1: בנוגע לעוצמת הפגיעה, אתה כותב: "בחורף נרטבים", כנראה שבחיים לא עברת את החוויה הזו, מבוגר, או יותר גרוע ילד, יוצא לרחוב בצורה ממוגנת יחסית מהגשם, ועובר "מקלחת" שלא נותנת לו להמשיך בסדר יומו, הוא צריך לחזור הבייתה להחליף בגדים, או לוותר על השתפות בשמחה
אגב, בלי קשר לנושא הנידון, אני אחד שפעמים רבות נהנה ללכת בגשם בלי מטריה. כן, אני יודע שזה מוזר, אבל ככה אני..
ותכל'ס, לחטוף אשד מים מרכב נוסע - זה ממש אבל ממש לא מרגיש כמו ללכת בגשם בלי מטריה. זה משהו אחר לגמרי. ומי שלא חווה - לא יבין...
יש פה כמה בעיות:

א. ההשוואה לתאונה. זה לא שווה. זה לא נעים, זה מצער מאוד, זה לא דריסה.
ב. אם תבוא בטענות לנהג שהיה זהיר ב100%, אבל ילד קפץ לכביש בדיוק ברגע הלא מתאים - למרות שהנהג היה בסדר לגמרי, הוא בהחלט יכול להגיד "מה אתה רוצה ממני". הוא כנראה לא יגיד את זה, כי חיים של ילד זה "קצת" יותר מרטיבות, וכאן חזרנו לסעיף הראשון. אבל כן, כל מה שאני ואחרים באים כאן להגיד זה שצריך להבין שעם כל הצער כשמים משפריצים, לפעמים זה דרך הטבע ולא צריך להסתכל על הנהג כדורס ילדים כמו שאחרים כאן השוו השפרצה לתאונה.
א. מממ. למה לא? כל דריסה מסתיימת חלילה בדיני נפשות? החובל בחברו חייב לו נזק - צער - ריפוי - שבת - בושת. וכמה מהנ"ל יש גם בנידון דידן?
[כלומר, רגשית זה וודאי לא שווה. אבל שכלית?!]
ב. איך שאני הבנתי את זה, אף אחד מההולכי רגל לא בא להסתכל על הנהג שמשפריץ כ'דורס ילדים'. אלא מנסים להסביר לנהגים - שאם הם יסתכלו על עצמם כדורסי ילדים, מסתבר שזה קצת יעזור.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה