הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #3
יש מקצוע בקופת חולים שקוראים לזה פיזיותרפיה רצפת אגן
צריך הפנייה מרופא ילדים
אני הלכתי ובאמת אמרו שזה קשור לעצירות
אחרי שבדקו במשך שבועיים היננו צריכים לרשום מה אוכלת ומה שותה
נתנו נורמלקס
במקביל העלנו את כמות השתיה _תרגילים לחיזוק
וסיימנו אם זה
אבל כל מקרה לגופו...
צריך הפנייה מרופא ילדים
אני הלכתי ובאמת אמרו שזה קשור לעצירות
אחרי שבדקו במשך שבועיים היננו צריכים לרשום מה אוכלת ומה שותה
נתנו נורמלקס
במקביל העלנו את כמות השתיה _תרגילים לחיזוק
וסיימנו אם זה
אבל כל מקרה לגופו...
- הוסף לסימניות
- #4
היי, אני אענה כמדריכת הורים, בגישה ההיקשרותית.
קודם כל אגיד שזה נשמע לא פשוט כלל. הרטבות ביום ובלילה בגיל הזה (ולצדן גם לכלוך) - צריכות התייחסות והתבוננות עמוקה, ולא רק התבוננות התנהגותית. ה"פספוסים" הם קצה הקרחון, ומתחת, ברובד העמוק יותר - נמצא לב, שמחזיק רגשות פגיעים, ודרך הגישה לרגשות הללו וההבנה מה המתח שהילד נמצא בו - נוכל להגיע לשורש הבעיה.
בדרך כלל כשיש הרטבות ביום וגם לכלוך - אנחנו כבר מבינים שזה לא חוסר שליטה פיזי. אלא קריאה לעזרה שמגיעה דרך הגוף. זו אחת התצורות שילדים מבטאים מתח, חוסר ביטחון, צורך בקרבה, מצוקה רגשית. זה קורה כשהם לא מצליחים לומר זאת במילים.
כמה כיווני חשיבה:
1. ראשית לשלול גורמים רפואיים. לפנות לרופא ילדים. חשב לעשות את זה בכבוד ובעדינות, שלא ייתפס אצל הילד שיש לו "בעיה" או יגרום לו להרגיש מובך.
2. לבדוק מה עובר על הילד מבחינה רגשית - האם היו שינויים משמעותיים שעבר? קשיים בבית? במסגרת? עם אחים או חברים? פרידות משמעותיות שהיו לו?
3. לראות איך מגיבים בבית -חשוב מאוד מאוד להימנע מהשפלה, כעס, ענישה. כל תגובה שמגבירה את הבושה (שזה רגש עמוק מאוד ) - עלולה להחמיר את המצב. הוא רציך לקבל מסר- "אתה לא לבד, אנחנו איתך בזה. ננסה להבין יחד מה עוזר לך להרגיש בטוח". יש גישות שיגידו לכם לתת לילד להישאר עם הבגדים המלוכלים או להסתדר לבד כדרך של "לקחת אחריות" על עצמו. אבל בגיל הזה הם כל כך קטנים ועדיין צריכים אותנו. כל שכן אם המקור לעניין הוא רגשי, לייצר יותר הרחקה - רק ייגרום לתחושת הלבד להתעצם.
4. לפנות לעזרה מקצועית - הדרכת הורים יכולה מאוד לעזור. להבין מה הדינמיקה בבית, מה גורם לילד לתחושת המתח, ואיך להגביר קרבה. ככל שמוסיפים יותר חום ואהבה- כך הבטחון של הילדים שלנו עולה, שיש איתם דמות יציבה שאפשר לסמוך עליה. וזה כשלעצמו - מרגיע.
מעניין לשאול האם ההרטבה היא גם במוסד הלימודים? או רק בבית?
קודם כל אגיד שזה נשמע לא פשוט כלל. הרטבות ביום ובלילה בגיל הזה (ולצדן גם לכלוך) - צריכות התייחסות והתבוננות עמוקה, ולא רק התבוננות התנהגותית. ה"פספוסים" הם קצה הקרחון, ומתחת, ברובד העמוק יותר - נמצא לב, שמחזיק רגשות פגיעים, ודרך הגישה לרגשות הללו וההבנה מה המתח שהילד נמצא בו - נוכל להגיע לשורש הבעיה.
בדרך כלל כשיש הרטבות ביום וגם לכלוך - אנחנו כבר מבינים שזה לא חוסר שליטה פיזי. אלא קריאה לעזרה שמגיעה דרך הגוף. זו אחת התצורות שילדים מבטאים מתח, חוסר ביטחון, צורך בקרבה, מצוקה רגשית. זה קורה כשהם לא מצליחים לומר זאת במילים.
כמה כיווני חשיבה:
1. ראשית לשלול גורמים רפואיים. לפנות לרופא ילדים. חשב לעשות את זה בכבוד ובעדינות, שלא ייתפס אצל הילד שיש לו "בעיה" או יגרום לו להרגיש מובך.
2. לבדוק מה עובר על הילד מבחינה רגשית - האם היו שינויים משמעותיים שעבר? קשיים בבית? במסגרת? עם אחים או חברים? פרידות משמעותיות שהיו לו?
3. לראות איך מגיבים בבית -חשוב מאוד מאוד להימנע מהשפלה, כעס, ענישה. כל תגובה שמגבירה את הבושה (שזה רגש עמוק מאוד ) - עלולה להחמיר את המצב. הוא רציך לקבל מסר- "אתה לא לבד, אנחנו איתך בזה. ננסה להבין יחד מה עוזר לך להרגיש בטוח". יש גישות שיגידו לכם לתת לילד להישאר עם הבגדים המלוכלים או להסתדר לבד כדרך של "לקחת אחריות" על עצמו. אבל בגיל הזה הם כל כך קטנים ועדיין צריכים אותנו. כל שכן אם המקור לעניין הוא רגשי, לייצר יותר הרחקה - רק ייגרום לתחושת הלבד להתעצם.
4. לפנות לעזרה מקצועית - הדרכת הורים יכולה מאוד לעזור. להבין מה הדינמיקה בבית, מה גורם לילד לתחושת המתח, ואיך להגביר קרבה. ככל שמוסיפים יותר חום ואהבה- כך הבטחון של הילדים שלנו עולה, שיש איתם דמות יציבה שאפשר לסמוך עליה. וזה כשלעצמו - מרגיע.
מעניין לשאול האם ההרטבה היא גם במוסד הלימודים? או רק בבית?
- הוסף לסימניות
- #5
פנינו לרופא הילדים ומכיון שהטיפול בעצירות לא הועיל הוא הפנה אותנו למרפאת אנרקופזיס, ולכן אני מתענינת בתחום הזה
- הוסף לסימניות
- #6
תודה על ההסבר המפורט, אנחנו ממש השתדלנו ליישם כראוי את כל הסעיפים שכתבת, ואני אכן מתחברת לתוכן, ובכל זאת המצב כשהיה.
- הוסף לסימניות
- #7
אני מבינה... קודם כל יישר כח על זה! אני ממליצה לכם להיפגש עם מדריך/ת הורים, בליווי אישי ומקצועי מגלים דברים שאולי חשבנו שאנינו עושים נכון, אך מהצד של הילד שלנו הם מייצרים הרחקה.
כמו שאמרתי, הפספוסיפ הם קצה הקרחון. צריך בירור מעמיק יותר כדי להגיע לרובד הפנימי.
- הוסף לסימניות
- #8
במרפאה הזו מן הסתם ידעו להפנות אתכם הלאה לאבחונים מתאימים. זה יכול להיות רקע פיזי של עצירות כרונית או חולשת שרירים, ויכול להיות גם משהו רגשי או נוירולוגי (למשל, מאפיין מאד ילדים על הרצף)
אבחנה מבדלת חשובה פה מאד.
- הוסף לסימניות
- #9
אשמח אם מישהי תקשר בינינו - יש לי ניסיון ענף בתחום, לצערי...
תורים למרפאת אינקופרזיס הם תורים רחוקים, בדרך כלל. אנחנו חיכינו כחצי שנה לתור. לא תמיד יחדשו שם משהו מיוחד פרט להמלצה לקחת נורמלקס - עצתי שכבר תתחילי להשתמש בו, בהתווית רופא, ואל תחכי להם.
ועוד המתנה ממושכת לפיזיו רצפת אגן (כשקבעתי את התור באתר בקופה התור הפנוי הראשון עמד על מעל שנה של המתנה!! דחפנו בסיוע עסקונה כדי לזרז את הטיפול).
הסיפור הזה יכול לשבת על בעיות תחושה, ממליצה לבדוק זאת לפני שרצים לקבל הדרכות רגשיות, שכבודן במקומן מונח, לא תמיד הן מרכז הכובד של הנושא!!! והן סוחבות אנרגיות ולא בהכרח מטעינות בהן.
- הוסף לסימניות
- #10
אשמח לתקשר איתך , איך ניתן<
- הוסף לסימניות
- #11
תאותתי כשאת כאן ואכתוב לך מייל, ואז תסמני שראית
- הוסף לסימניות
- #12
האות נ באנגלית ואז טלפון אפס חמש שלוש שלוש אחד שבע שבע תשע שבע שש וכו'
- הוסף לסימניות
- #13
הכוונה לאות N
- הוסף לסימניות
- #14
ראיתי, תבדקי אם קבלת ממני מייל
