הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
האם כדאי?
ההשקעה בהלוואות חברתיות דומה רעיונית להשקעה באג"ח. אחרי שמבינים את זה זה מייתר את הצורך להשקיע בהלוואות חברתיות. בודאי לא לפני השקעה באג"ח.
הלוואות חברתיות בישראל
תחום ההלוואות החברתיות מאוד מצליח בארצות הברית שם הלווים פונים לP2P כדי להוזיל עלויות אשראי. כאן בישראל ניסו לחקות את ארצות הברית, אך בארץ האשראי הצרכני זול או חינמי.
ולכן אפשר לשער שבישראל פרטיים שפונים לP2P לרוב זה מפני שהלווה חסום/מיצה את האפשרות לאשראי זול ופונה לקבלת אשראי יקר.
אם כן מובן שעדיף להשקיע בפלטפורמות בארצות הברית שיכולות לתת תשואה עודפת בפחות סיכון.
הבעייה היא שלמשקיע שאינו אזרח אמריקאי (ואינו כשיר) אין אפשרות להשקיע ישירות בפלטפורמות בארצות הברית.
אבל יש פתרון אחד, אפשר להשקיע בפלטפורמות בארצות הברית דרך הפניקס VALUE (הלמן אלדובי לשעבר). מינימום השקעה 150,000 ש"ח. לטעמי זאת הדרך הבטוחה.
במגזר הפרטי בארצות הברית הלוואה חברתית זאת שיטת ההלוואה הנוחה והזולה. ואינה מעידה על לווה גרוע.
החיסרון: כ0.5% עלות גידור מט"ח. (משקיע לטווח קצר צריך לשקול גידור מט"ח בחיוב)
סיכונים בהלוואות חברתיות
להלן 4 סיכונים משמעותיים בפלטפורמות חברתיות:
נזילות
על חלק מהכסף הנזילות נמוכה בגלל 'הלוואות בפיגור'. בעצם אין מה לצפות לקבל את כל ההשקעה חזרה. אבל יש אפשרות למכור את ההלוואות ה"אדומות" בזול.
תשואה
משקיעים מדווחים שקיבלו בפלטפורמות בישראל תשואה של כ5.5% לאחר ניכוי הפסדים של חדלות פרעון. אבל לפני מס.
חשוב לשים לב שבהתחלה יתכן שלב של המתנה ללווים. ולחלק מהכסף יקח זמן "למצוא" הלוואות ובינתיים ימתין ללא תשואה.
התשואה בהתחלה גבוהה ופוחתת בהמשך כשמתחילות לצוץ בעיות חדלות פרעון.
מס
15% לא צמוד מדד. או 25% צמוד מדד. (משתנה מחברה לחברה)
המס על כל רווח (קבלת ריבית בפרעון). אין אפשרות להשקיע בקרן צוברת ולדחות את המס.
אין קיזוז מס על הפסדים מהלוואות בחדלות פרעון. רק לאחר שההלוואות ימכרו בהפסד או שנמתין לפרעון החוב.
דמי ניהול
יקרים.
לטעמי אפשר גם לשקול השקעה קרן מחקה ת"א בנקים.
כתחליף להשקעה בפלטפורמות P2P
גם בנקים בארץ מתעשרים בעיקר מהלוואות.
ולכן לטעמי אפשר להיחשף לסקטור מימון והלוואות דרך רכישת מניות הבנקים. הבנקים מלווים הלוואות פחות מסוכנות ויודעים היטב לתמחר הלוואה ללקוח בהתאם לסיכון.
בעצם הבנקים לא מלווים למי שלא יכול להחזיר.
כמו כן ניתן גם לרכוש מניות של 'ישראכרט' 'שוהם ביזנס' 'מלרן' שנותנות אשראי חוץ בנקאי וכדומה
או קרן שעוקבת אחר חברות אשראי חוץ בנקאי.
מהפן ההילכתי
הלוואה בריבית לישראל מותרת בכפוף להיתר עיסקה.
וכן צריך לשאול מורה הוראה לפני השקעה בחוב.
ההשקעה בהלוואות חברתיות דומה רעיונית להשקעה באג"ח. אחרי שמבינים את זה זה מייתר את הצורך להשקיע בהלוואות חברתיות. בודאי לא לפני השקעה באג"ח.
הלוואות חברתיות בישראל
תחום ההלוואות החברתיות מאוד מצליח בארצות הברית שם הלווים פונים לP2P כדי להוזיל עלויות אשראי. כאן בישראל ניסו לחקות את ארצות הברית, אך בארץ האשראי הצרכני זול או חינמי.
ולכן אפשר לשער שבישראל פרטיים שפונים לP2P לרוב זה מפני שהלווה חסום/מיצה את האפשרות לאשראי זול ופונה לקבלת אשראי יקר.
אם כן מובן שעדיף להשקיע בפלטפורמות בארצות הברית שיכולות לתת תשואה עודפת בפחות סיכון.
הבעייה היא שלמשקיע שאינו אזרח אמריקאי (ואינו כשיר) אין אפשרות להשקיע ישירות בפלטפורמות בארצות הברית.
אבל יש פתרון אחד, אפשר להשקיע בפלטפורמות בארצות הברית דרך הפניקס VALUE (הלמן אלדובי לשעבר). מינימום השקעה 150,000 ש"ח. לטעמי זאת הדרך הבטוחה.
במגזר הפרטי בארצות הברית הלוואה חברתית זאת שיטת ההלוואה הנוחה והזולה. ואינה מעידה על לווה גרוע.
החיסרון: כ0.5% עלות גידור מט"ח. (משקיע לטווח קצר צריך לשקול גידור מט"ח בחיוב)
סיכונים בהלוואות חברתיות
להלן 4 סיכונים משמעותיים בפלטפורמות חברתיות:
- חדלות פירעון. שהלווים לא ישלמו את החוב.
- עליית ריבית. כמו בכל חוב כאשר הריבית במשק עולה כדאיות אחזקה בהלוואות ישנות פוחתת.
- אינפלציה גבוהה. כסף שיושב בהלוואה ואינו צמוד למדד האינפלציה פוגעת בו כמו בכסף מזומן.
- סיכון מנפיק. בגלל שאין הרבה רווח יש סיכון שהחברות האלו יקרסו. בקיצור המודל העיסקי לא "יושב" טוב. יש בארצות הברית כמה חברות שקרסו. כמובן שחברה שקורסת לא מקריסה איתה את הזכויות של המלווים בחוב של הלווים אבל זה כבר פחות נעים.
נזילות
על חלק מהכסף הנזילות נמוכה בגלל 'הלוואות בפיגור'. בעצם אין מה לצפות לקבל את כל ההשקעה חזרה. אבל יש אפשרות למכור את ההלוואות ה"אדומות" בזול.
תשואה
משקיעים מדווחים שקיבלו בפלטפורמות בישראל תשואה של כ5.5% לאחר ניכוי הפסדים של חדלות פרעון. אבל לפני מס.
חשוב לשים לב שבהתחלה יתכן שלב של המתנה ללווים. ולחלק מהכסף יקח זמן "למצוא" הלוואות ובינתיים ימתין ללא תשואה.
התשואה בהתחלה גבוהה ופוחתת בהמשך כשמתחילות לצוץ בעיות חדלות פרעון.
מס
15% לא צמוד מדד. או 25% צמוד מדד. (משתנה מחברה לחברה)
המס על כל רווח (קבלת ריבית בפרעון). אין אפשרות להשקיע בקרן צוברת ולדחות את המס.
אין קיזוז מס על הפסדים מהלוואות בחדלות פרעון. רק לאחר שההלוואות ימכרו בהפסד או שנמתין לפרעון החוב.
דמי ניהול
יקרים.
לטעמי אפשר גם לשקול השקעה קרן מחקה ת"א בנקים.
כתחליף להשקעה בפלטפורמות P2P
גם בנקים בארץ מתעשרים בעיקר מהלוואות.
ולכן לטעמי אפשר להיחשף לסקטור מימון והלוואות דרך רכישת מניות הבנקים. הבנקים מלווים הלוואות פחות מסוכנות ויודעים היטב לתמחר הלוואה ללקוח בהתאם לסיכון.
בעצם הבנקים לא מלווים למי שלא יכול להחזיר.
כמו כן ניתן גם לרכוש מניות של 'ישראכרט' 'שוהם ביזנס' 'מלרן' שנותנות אשראי חוץ בנקאי וכדומה
או קרן שעוקבת אחר חברות אשראי חוץ בנקאי.
מהפן ההילכתי
הלוואה בריבית לישראל מותרת בכפוף להיתר עיסקה.
וכן צריך לשאול מורה הוראה לפני השקעה בחוב.
נערך לאחרונה ב:
Reactions: שמואלזון1 //