דיאטה האם קיים בעולם האדם, שהצליח לשמור על משקל תקין, לאורך 30 שנה ברצף?

[נחמי3]

לפני החלטה על זריקות הרזיה.
האם באמת קיים דרך טבעית לשנות הרגלי אכילה לאורך זמן!!!

לא מעניין אותי דיאטות קסם
לא מעניין אותי חוגים ומנטורים
לא מעניין אותי פורמולות טבעיות וכל מיני מילים יפות.

מעניין אותי האם יש בעולם כולו, אדם עם נטייה להשמנה, שהצליח לשנות הרגלי חיים בצורה טבעית, ושמר על משקל תקין לאורך כל ימי הבגרות מגיל 20 עד גיל 50 ברצף.

אם אין
נתחיל זריקות הרזייה.

במקום לחשוב כל כך הרבה דבר ראשון תתחילי
זה כבר יביא לשינוי הרגלים מדהים

 

[פייגיפ]

במקום לחשוב כל כך הרבה דבר ראשון תתחילי
זה כבר יביא לשינוי הרגלים מדהים

כן צריך לחשוב קצת לפני כי לזריקות יש השלכות
ובמיוחד כשמסיימים אותם העליה המהירה מאד במשקל חזרה....

 

[קוביית קרח]

אל תייאשי
קרוב ל5 שנים שאני מקפידה אך ורק על פחמימות מורכבות
מנה אחת בארוחה (15 גרם)
וזה מספיק לי כי שבעה מירקות וחלבונים
הגוף לא מתרגל מתישהוא? גם אני אשבר בסוף?

הגוף מתרגל
כשהורדתי סוכר מהתפריט, היו שבועיים קשים וזהו
כבר איבדתי את החשק למתוק ולא גירה אותי

 

[קוביית קרח]

אני מכירה מישהי שהגיעה מהזריקות למחסור חמור והיסטרי במינרלים וויטמינים חיוניים.
ממש לא פיקניק הזריקות האלה

זה גם מדכא תאבון וגם הבנתי מקצר את החיים

 

[נחמי3]

כן צריך לחשוב קצת לפני כי לזריקות יש השלכות
ובמיוחד כשמסיימים אותם העליה המהירה מאד במשקל חזרה....

השאלה אם מסיימים, אני על זה כבר כמה שנים ב"ה :--)

 

[002]

אחרי שקראתי כאן 119 תגובות, הגעתי למסקנה אחת ברורה: כולנו פה מחזיקים בתואר דוקטור ל**"תפריטולוגיה"** ופרופסורה ב**"מדעי הבורקס"**. אנחנו יודעים בדיוק כמה קלוריות יש בחסה שמישהו פעם הסתכל עליה, ומנהלים משא ומתן עם רוגאלע כאילו אנחנו בתוך דיון גורלי לאישור תקציב המדינה (עם כל ההסתייגויות והסעיפים הקטנים).

אבל משהו פה לא מסתדר לי בחשבון...

נראה לי ששכחנו שחשבון הבנק של הקלוריות עובד על שני צדדים: הכנסות והוצאות. בינתיים, הדיון פה עוסק רק באיך לקצץ בהכנסות (וזה כואב, אוי כמה שזה כואב). אולי הגיע הזמן לדבר על ה"הוצאות"?

• החדשות הרעות: המזלג תמיד ינצח אתכם בקרב פנים אל פנים.
• החדשות הטובות: זוג נעלי הליכה הן הנשק הסודי שאיש לא הזכיר.

בזמן שאנחנו מתווכחים אם פרי זה משמין או אם הניתוח הוא קסם, הקלוריות פשוט תופסות אצלנו 'חזקה' על הנכס ומתעקשות שהן דייר מוגן שאין שום סיכוי לפנות בלי צו בית משפט. הן לא מתכוונות להתפנות בלי קצת אקשן. הליכה נמרצת מסביב לשכונה (לא למטרת קניות ב"אושר עד", כן?) עושה לגוף ולראש מה ששום יוגורט 0% לא יעשה בחיים. זה משחרר חומרים במוח שגורמים לנו להרגיש שבעים ומרוצים בלי לשדוד את המקרר.

המאבק המתיש של "כמה טחינה שמתי בסלט" או "האם הפרי הזה יגמור לי את הדיאטה" פשוט איבד מהחשיבות שלו ברגע שהבנתי שהמפתח הוא לא רק המזלג, אלא הרגליים. ברגע שהכנסתי לשגרה של לפחות 200 דקות פעילות גופנית בחודש (תחלקו את זה איך שתרצו), כל חוקי המשחק השתנו.

פתאום אפשר לשים שמן זית בשפע, לאכול פירות בכיף, ואפילו ליהנות מגלידה או בורקס באיזו שמחה בלי להיכנס לחרדות. למה? כי הגוף הפסיק לאגור והתחיל לעבוד. ככה הגעתי ל"מגלשה" של ירידה של 25 קילו, בצורה איטית והדרגתית אך בטוחה, והחלק המדהים – שזה מחזיק מעמד כבר שנים!

אז במקום להיות "ראש שמן" ב"גוף עייף" – בואו נתחיל להזיז את המערכת.

מי שמתחייב ש"משבוע הבא" (בלי נדר!) הוא מזיז את הרגליים ולא רק את האצבע על העכבר – שייתן בלייק. (ראו הוזהרתם: לחיצה על הלייק מהווה הסכמה בלתי חוזרת לחילוץ עצמות!)

 

[עט הסופר]

לפני החלטה על זריקות הרזיה.
האם באמת קיים דרך טבעית לשנות הרגלי אכילה לאורך זמן!!!

לא מעניין אותי דיאטות קסם
לא מעניין אותי חוגים ומנטורים
לא מעניין אותי פורמולות טבעיות וכל מיני מילים יפות.

מעניין אותי האם יש בעולם כולו, אדם עם נטייה להשמנה, שהצליח לשנות הרגלי חיים בצורה טבעית, ושמר על משקל תקין לאורך כל ימי הבגרות מגיל 20 עד גיל 50 ברצף.

אם אין
נתחיל זריקות הרזייה.

נדיר מאוד.
מי שמצליח לשמור על משקל תקין 30 שנה עם נטייה להשמנה, חי בדרך כלל במשטר צבאי של אימונים יומיומיים וספירת קלוריות קפדנית בלי ימי חופש,
ואגב, זה ממש מרגיש כמו עבודה במשרה מלאה.
הזריקות פשוט מטפלות בצד הבהורמוני הרעב שנגדו את כוח הרצון לרוב מפסיד בטווח הארוך.
אם ניסית הכל והמשקל תמיד חזר, הזריקה היא לא ויתור אלא כלי שמשתיק את הרעב ומאפשר להרגלים להחזיק מעמד בלי מלחמה תמידית.

 

[טוליפ]

לגבי הזריקות ממי שלקח הבנתי שגם הרופאים וגם הדיאטנים מסבירים שזה לכל החיים.
אבל אם יש משהו שעוזר - אז למה לא?
אדרבה מי שהגיע למשקל היעד עם זריקות נשמח לשמוע מה הוא עושה היום, מה קורה ביום שאחרי?

 

[טוליפ]

ד"ר עידית דותן, מנהלת המרכז לטיפול בהשמנה בבילינסון, מסבירה מה קורה כשמפסיקים את הטיפול: "הן לא 'זריקות הרזיה' אלא זריקות לטיפול במחלת ההשמנה. כשקוראים להן בשם הנכון, אפשר להבין למה אי אפשר להפסיק אותן"​

 

[נעמה CPA]

ד"ר עידית דותן, מנהלת המרכז לטיפול בהשמנה בבילינסון, מסבירה מה קורה כשמפסיקים את הטיפול: "הן לא 'זריקות הרזיה' אלא זריקות לטיפול במחלת ההשמנה. כשקוראים להן בשם הנכון, אפשר להבין למה אי אפשר להפסיק אותן"​

נותנים בכלל לקחת בהריון והנקה?

 

[ניקית מפרוג]

נהדר שכתבת
כי זו הוכחה מעולה לכך שגם מי שיורד בניתוח, בסופו של דבר מתמודד אחרי הירידה כמו מי שירד שלא בניתוח.
ההתמודדות מול עליה חזרה במשקל- היא של כולם. דיאטה, ניתוח, זריקות, כדורים וואטאבר.

זה פשוט מגוחך מה שאת כותבת,
כי כתבתי

פעם? הייתי אוכלת שש פרוסות לחם, שתי ביצים, טונה שלמה - ויוצאת רעבה (הולכת לחפש קינוח).
היום? אני אוכלת ארוחת בוקר של פרוסת לחם אחת, ביצה, ירקות - ויוצאת שבעה ומרוצה.
ואני מצליחה לשמור -לא לשבוע או חודשים... לשנים!

אז כשמישהי באה ואומרת לי שהיא הורידה 50 קילו בלי ניתוח או זריקות
וגם מצליחה לשמור על המשקל ל30 שנה
סליחה, אני פשוט לא מאמינה.

כי גם אחותי יכולה עכשיו (אולי) לשבת בפרוג
ולכתוב שאחותה ירדה 55 ק״ג בלי ניתוח.
וזה בגלל…

ולא שיתפתי אף אחד.
לא משפחה, לא חברים.
כי כל החיים אמרו עליי שאני "חלשה", "חסרת שליטה", "לא עומדת בכללים"...
ואני רציתי להוכיח - שאני כן יכולה.
שאני חזקה.
שאני יודעת לשים גבול.

במציאות זה לא אפשרי
נקודה.

 

[הרי זהב]

לגבי הזריקות ממי שלקח הבנתי שגם הרופאים וגם הדיאטנים מסבירים שזה לכל החיים.

איך לכל החיים?
לפי הרבה אשכולות בנושא אני מבינה שכל תקופה עולים במינון כי הקודם מפסיק להשפיע, עש שמגיעים למקסימום, ואז עוברים לסוג אחר עד שגם מפביק להשפיע.
אז אם הבנתי נכון, תוך שנה עד מס' שנים, אין מה להמשיך כי זה לא משפיע.
אז איך זה לכל החיים?

 

[~נעמי~]

יש קבוצה שנקראת אכלני יתר אנונימים.
מכירה אישית מישהי שמעל 20 שנה שומרת בכיף.
אחרי ירידה רצינית ממש.

 

[פייגיפ]

זה פשוט מגוחך מה שאת כותבת,
כי כתבתי

אז כשמישהי באה ואומרת לי שהיא הורידה 50 קילו בלי ניתוח או זריקות
וגם מצליחה לשמור על המשקל ל30 שנה
סליחה, אני פשוט לא מאמינה.

כי גם אחותי יכולה עכשיו (אולי) לשבת בפרוג
ולכתוב שאחותה ירדה 55 ק״ג בלי ניתוח.
וזה בגלל…

במציאות זה לא אפשרי
נקודה.

גם לדעתי אי אפשר לרדת כאלו מס' רב של קילוג' בלי ניתוח
וברור שהרבה יותר קל לשמר את זה אחרי ניתוח
אבל ברור שחייבים אחרי ניתוח גם לשמור ולהיות במודעות כדי לא לעלות

 

[ה. בקר]

זה פשוט מגוחך מה שאת כותבת,
כי כתבתי

אז כשמישהי באה ואומרת לי שהיא הורידה 50 קילו בלי ניתוח או זריקות
וגם מצליחה לשמור על המשקל ל30 שנה
סליחה, אני פשוט לא מאמינה.

כי גם אחותי יכולה עכשיו (אולי) לשבת בפרוג
ולכתוב שאחותה ירדה 55 ק״ג בלי ניתוח.
וזה בגלל…

במציאות זה לא אפשרי
נקודה.

אוקיי אז לא הבנתי אותך. אני באמת בן אדם מגוחך. יפה שעלית על זה.
אגב, ממה שידוע לי זה גם פונקיה של כמה זמן את אחרי ניתוח. שנה שנתיים זה לא כמו אחרי חמש למשל....כל מי שאני מכירה שמנותח יותר מארבע חמש שנים מתמודד בהחלט מול האוכל.
מי שבתוך השנתיים הראשונות ואולי עוד קצת----זה משהו אחר הוא לא מדד למה שנקרא "הצלחה בשמירת התוצאות".


אז אשאר איתך באי הסכמה כי אני מכירה לא מעט שירדו בדיאטה נכונה ומאוזנת ושומרים על הירידה לא מעט שנים. והם לא ירדו 5 קילו אלא 20+.
ולא בניתוח או זריקות.
רק אכילה נכונה, שינויי הרגלי חשיבה בכל מה שקשור לאוכל.
זה בהחלט אפשרי

זה שאת או מישהי אחרת או כל מיני אחרים לא הצליחו, ממש לא אומר שזה לא אפשרי. זה אומר שיש מי שלא הצליח ויש מי שכן. כמו בכל דבר בחיים. זה המון המן עובדת מידות, איפוק, וכח רצון. אבל אפשרי בהחלט.

 

[ה. בקר]

גם לדעתי אי אפשר לרדת כאלו מס' רב של קילוג' בלי ניתוח
וברור שהרבה יותר קל לשמר את זה אחרי ניתוח
אבל ברור שחייבים אחרי ניתוח גם לשמור ולהיות במודעות כדי לא לעלות

לגמרי.
מי שלא במודעות ולא שומר אחרי ניתוח- יעלה. אולי זה יקח יותר זמן לעלות מאשר מי שלא נותח---אבל בסופו של דבר הוא יעלה.

מה שכן אני חושבת שמי שיורד מניתוח רואה תוצאות יותר מהר ולכן הדרך פחות מתסכלת ויש יותר דרבון עצמי לשמירה אחר כך. אבל שורה תחתונה- שמירה חייב להיות גם אחרי ניתוח, זריקות וכדומיהם

 

[ניקית מפרוג]

0

אוקיי אז לא הבנתי אותך. אני באמת בן אדם מגוחך. יפה שעלית על זה.
אגב, ממה שידוע לי זה גם פונקיה של כמה זמן את אחרי ניתוח. שנה שנתיים זה לא כמו אחרי חמש למשל....כל מי שאני מכירה שמנותח יותר מארבע חמש שנים מתמודד בהחלט מול האוכל.
מי שבתוך השנתיים הראשונות ואולי עוד קצת----זה משהו אחר הוא לא מדד למה שנקרא "הצלחה בשמירת התוצאות".

אני 12 שנה אחרי ניתוח שרוול
לא מתמודדת מול האוכל
מתמודדת מול השוקולדים

 

[ה. בקר]

0

אני 12 שנה אחרי ניתוח שרוול
לא מתמודדת מול האוכל
מתמודדת מול השוקולדים

בסדר.
יש הרבה שמנים שההתמודדות שלהם היא מול השוקולדים
אוכל זה לא רק מה שאנחנו מכנים אוכל- זה גם שוקולדים- כל דבר שהגוף לא באמת צריך והוא עתיר קלוריות ריקות וגורם להשמנה. אז את מתמודדת מול שוקולד- את בהחלט מתמודדת.

תכ'לס את מתמודדת מול השוקולד והקלוריות שלו. הגוף מעלה במשקל בלי אבחנה בין קלוריות משוקולד או קלוריות מצ'יפס נוטף שמן. מבחינתו- עודף קלוריות ריקות= עליה במשקל אא"כ עובדים קשה לשרוף את הקלוריות האלו מה שכמעט בלתי אפשר בפעילות גופנית סטנדרטית.

אז זה לא שאת לא מתמודדת. בשבילך ה"אוכל" זה שוקולד
בשביל מישהו אחר מנותח זה יכול להיות בצקים
ולעוד אחד אחר- פחמימות כמו אורז, תפו"א וכו'.

 

[ניקית מפרוג]

ז

בסדר.
יש הרבה שמנים שההתמודדות שלהם היא מול השוקולדים
אוכל זה לא רק מה שאנחנו מכנים אוכל- זה גם שוקולדים- כל דבר שהגוף לא באמת צריך והוא עתיר קלוריות ריקות וגורם להשמנה. אז את מתמודדת מול שוקולד- את בהחלט מתמודדת.

יש הרבה שמנים שההתמודדות שלהם היא מול שוקולד. לא דווקא כמויות של אוכל...

יום אחרי ניתוח אפשר לאכול שוקולד בכיף
איך זה מסתדר עם מה שכתבת

, ממה שידוע לי זה גם פונקיה של כמה זמן את אחרי ניתוח. שנה שנתיים זה לא כמו אחרי חמש למשל....כל מי שאני מכירה שמנותח יותר מארבע חמש שנים מתמודד בהחלט מול האוכל.

 

[רחל12]

למה רק אם אין?
זו כזאת בחירה גרועה?
לא מכיר מישהו שלוקח והתחרט או סבל מהזריקות, אדרבה היום הרופאים בעצמם ממליצים על זה בחום

לא מסכימה.
תרופה לעולם היא לא פיתרון אידיאלי.
אם אפשר לא להכניס לגוף חומרים שונים זה עדיף.
בנוסף-אם אוכלים לא נכון, מזיקים לגוף!!!!
וזה לא משנה אם יש זריקות או לא