התייעצות נרקיסיזם- המחלה של הנפש

מצב
הנושא נעול.
לקרוא פה את השיתופים פשוט צער השכינה
שום דבר בעולם לא ישתווה לילד שזה מה שהוא חווה בילדותו,
בעייני ילדים זה הכי גרוע זה הדמות והמודל שלהם וכל רמיסה הם מקבלים ב150% אמת וקמלים אט אט.

מי שמתלבט אם מי שהוא מכיר נרקיסיסט כנראה הוא לא...
זה שקוף עד כאב כשזה נרקיסיזם זה זה!

ממומלץ לניצולים לקרוא את הספר "פגע וברח"
פשוט לבכות תוך כדי קריאה גם לקוביות הקרח שביננו...
אכן כן.
הנייצולים יזהו את עצמם בספר הזה
מחריד
 
מעבירה חומר שמשהו שלך לי



בס"ד

לאחר היכרות עם כמה נרקיסיסטיים בסביבתי הקרובה (לא הורים, ברוך ה') חקרתי מעט את הנושא וקראתי כמה ספרים ומאמרים מדעיים, כמו כן גם שוחחתי עם כמה נפגעים מנרקיסיסטיים. בסיכום הניסיון והידע התגבשו אצלי כמה תובנות בעניין.

אין כאן ניסיון להגדיר כל התסמינים ולא לתת דוגמאות וסיפורים אלא קצת להבין את התופעה. חשוב גם לציין שמדובר אמנם בידע אך לא מדובר בידע המגיע מלימודים מקצועיים.

בניגוד מוחלט לחלק מהאמור לעיל, נרקיסיזם אינו תורשתי גנטי כלל, אך הוא נחשב לתורשתי התנהגותי. כלומר, החוויה המתמשכת בחיים בצל נרקיסיסט עלולים לגרום להתפתחות נרקיסיסטית.

כדי להבין זאת היטב יש להבין קודם מה זה נרקיסיזם.

הנרקיסיזם נכנס תחת הכותרת של הפרעת אישיות, מתוך למעלה מחמש עשרה סוגים שונים של הפרעת אישיות.

הפרעת אישיות לא מוגדרת כמחלת נפש. בניגוד למחלות נפש שונות, הפרעת אישיות לא מגיעה עם שום שינוי במוח ולכן גם אין לה שום תרופה פסיכיאטרית.

הפרעת אישיות מוגדרת כהפרעה התנהגותית וההסבר שלה הוא תפיסת מציאות שגויה. הסובל מהפרעת אישיות מפרש את המציאות באופן שונה מהמציאות האמיתית. (ניתן אולי לשבר את האוזן שמחלת נפש היא במוח והפרעת אישיות היא בשכל).

תפיסת מציאות מעוותת יכולה להופיע בכל מיני צורות ואלה נחלקות לסוגים של הפרעת אישיות.

כך למשל הפרעת אישיות של תחושת רדיפה גורמת לסובל ממנה להיות בטוח שישנם אנשים שרודפים אותו בזמן שהמציאות שונה לחלוטין. ההפרעה תגרום לו לפרש את המציאות שכולם רואים באופן מעוות וכך יהיו לו ראיות שונות ומשונות לרדיפה. במקרה כזה יתכן טיפול שלא באמת פותר את הבעיה בשורשה על ידי נטילת תרופות נגד חרדה וכדומה, ויתכן טיפול אמיתי על ידי שיחות. כדי להצליח בטיפול, המטופל יצטרך ראשית כל להסכים להבין שיש לו בעיה בתפיסת המציאות.

וכך ישנם עוד כל מיני סוגים שונים ומשונים של הפרעת אישיות.



הפרעת אישיות נרקיסיסטית היא אתגר קשה לעולם המדע. הסיבה הפשוטה לכך היא שבניגוד לכל המחלות, אין שום דרך בעולם להגיע לשיתוף פעולה בין הסובל מהנרקיסיסטיות לבין הפסיכולוגיים והחוקרים. בניגוד לכל יתר הסובלים ממחלה כלשהיא שפונים או מסכימים לפנות לטיפול, הנרקיסיסט לעולם לא יסכים לשום טיפול.

משום כך לא ניתן לתעד מקרים כאלו וכמעט כל המחקר כולו מבוסס על עדויות שמיעה מאלו שסבלו מהנרקיסיסטיים.

כך קשה מאוד לחקור ולהבין מה גורם לנרקיסיסטיות להתפתח, קשה להגדיר באופן מובהק את כלל התסמינים ואת ההקשר ביניהם וקשה לדעת מה האחוז של הנרקיסיסטיים באוכלוסייה. למעשה ההשערה הברורה היא כי מקרי הנרקיסיסטים המאובחנים נמוך מאוד ביחס לחלקם האמיתי באוכלוסייה.



שאלו כיצד ניתן להבחין בין אגואיזם לנרקיסיזם.

התשובה הפשוטה היא שסימן ההיכר המובהק ביותר לנרקיסיזם הוא דחף לשליטה על ידי התעללות רגשית תוך שימוש במניפולציות.

סימן ההיכר המובהק הזה הוא למעשה קשה מאוד לאבחנה. כדי להבין למה כל כך קשה לאבחן את זה צריך לשים לב למילים "שימוש במניפולציות".

ברוח ימים אלו אפשר לקחת משל מהאיראנים. כל מי שקורא את הודעות הממשל האיראני רואה איך הוא מציג את עצמו כנרדף וכשוחר שלום. זה בדיוק מניפולציה.

וכעת ניתן לדמיין מה היה קורה ומה היו התגובות בעולם אילו למדינת ישראל לא הייתה שום ראייה לכך שאיראן מעבירה כספים לארגוני טרור ולא הייתה שום ראייה לכך שאיראן מפתחת גרעין לצורכי מלחמה (כפי שהמצב אכן היה לפני כשני עשורים), ואז מדינת ישראל הייתה פותחת במבצע שאגת הארי נגד איראן. במצב כזה לא היה צריך להיות אנטישמי כדי לטעון שמדינת ישראל מחרחרת מלחמה ומבצעת פשעי מלחמה נגד המשטר האיראני התמים והטוב.

ובמה שהאיראנים נכשלו הנרקיסיסטיים אלופים. הם מצליחים כל כך עד שברוב המקרים, הקורבנות שלהם בעצמם מאמינים להם ולא מבינים את הסיטואציה ההזויה שלהם. הקורבנות כל כך שבויים במניפולציות עד כדי כך שאי אפשר בכלל להסביר להם את האמת.

מקובל לחשוב שבמשפחה של נרקיסיסט/ית, בדרך כלל רק ילד אחד או שניים מתפכחים. כל השאר ממשיכים להאמין בטוב ליבו של הנרקיסיסט שמתעלל בהם (רגשית) ואפילו מצטרפים לרדיפה (הרגשית) נגד הפורש. כן, בדיוק כמו בכת.

איך בדיוק הם מצליחים באופן מדהים שכזה לסובב את כולם ומי לימד אותם את השיטות המופלאות שלהם? זו אחת התעלומות המסתוריות ביותר בעולמם של הנרקיסיסטיים. בהמשך יובא לכך הסבר אפשרי.



ההתעללות הרגשית הנוראה והמניפולציות הם כאמור הביטוי של הנרקיסיזם, אבל מה קורה אצלם בפנים שגורם לכך?

התכונה המרכזית של הנרקיסיסטיים היא הרצון לשלוט. אין להם שום רגש והם לא אוהבים אף אחד, הם לא אוהבים אפילו את הילדים שלהם. זה עלול להישמע מאוד מוזר (בפרט אם מדובר בנשים) אך ניתן להמחיש זאת תוך השוואה לילדים קטנים.

1. תינוק קטן בטוח שהוא היחיד שקיים בעולם, הוא אפילו לא חושב על זה אבל למה בכלל להעלות על הדעת שקיים עוד מישהו. האוכל מגיע אליו לבד, הוא רק בוכה וכבר מגיע אוכל. 2. התינוק קצת גדל והוא פתאום שם לב שהאוכל לא מגיע לבד, למזלו הטוב יש לו אמא שנבראה בדיוק בשביל לתת לו אוכל. ועדיין רק הוא קיים בעולם, אבל חוץ ממנו בעצמו יש עוד כל מיני דברים שקיימים בעולם רק בשבילו כמו שמיכה ומוצץ וגם אמא. בתפיסתו התינוקית הוא לא מעלה בדעתו שאמא היא אדם בפני עצמו. 3. התינוק גדל עוד קצת והוא לפתע מגלה שקיימים עוד יצורים בעולם ולמרבה הצער הם לא קיימים בעולם כדי לעזור לו אלא כדי להפריע לו. יש לו אחים שלא נותנים לו כל מה שהוא רוצה ואפילו לפעמים לוקחים לו דברים, גם אמא מפריעה לו הרבה פעמים. והתינוק לומד שככה זה החיים הכול שייך לו והכול מגיע לו אבל כדי להשיג את מה שהוא רוצה הוא צריך לבכות ולצרוח או לנסות לחטוף בכוח. 4. בשלב הבא התינוק מבין שאכן לא הכול שייך לו, יש דברים ששייכים לאנשים אחרים כמו לאחרים או לחברים בגן או לאבא ואמא. כאן האתגר של התינוק הוא לקחת בלי שאף אחד שם לב. אי אפשר להסביר לילד בן שנתיים שאסור לקחת שוקולד, אפשר רק להסביר לו שלא כדאי לו לקחת שוקולד כי עלולים לעשות לו נו נו נו.

במילים אחרות ניתן לומר שלתינוק יש הפרעת אישיות. כלומר, התינוק לא מבין ולא מפרש את המציאות כפי שהיא. אצל תינוק זה נורמלי אבל אצל מבוגר זה לא נורמלי.

ובדיוק כמו אצל תינוק כך גם אצל הנרקיסיסטיים יש כל מיני סוגים של הפרעה.

יש כאלו שיודעים שיש עוד אנשים בעולם אבל כולם נועדו רק בשבילם. יש כאלו שיודעים שאחרים לא "נועדו" בשבילם אבל הכול שייך להם והאחרים רק מפריעים להם. ויש כאלו שבכלל לא רואים את האחרים כבני אדם. ניתן להגדיר את הדברים גם באופנים שונים אך לצורך המשל זה מובן.

לאור הבנה זו ניתן להבין את העובדה המזעזעת והבלתי נתפסת שהנרקיסיסטיים לא אוהבים את הילדים שלהם. בתפיסתם הם היחידים שקיימים בעולם, כולם נועדו רק לשרת אותם ותו לא. אין להם את מי לאהוב...

נכתב כאן כבר פעמים רבות שנרקיסיסטיים אף פעם לא מטפלים בעצמם ואין להם (כמעט) סיכוי להשתנות. הסיבה לכך היא מה אותה תפיסת מציאות מעוותת בה הם אינם מכירים בקיומם של זולתם. הם הכי מושלמים הם הכי חכמים והם הכי מסכנים והם הכי צודקים.



נשאר עדיין להבין מדוע יש להם את הדחף הנוראי להתעללות רגשית בכל מי שהם יכולים.

כאמור לעיל אין לכך תשובה חד משמעית בגלל חוסר היכולת לחקור את ההפרעה אבל ישנם השערות לתשובות.

התשובה הפשוטה היא שהם הרי רוצים לשלוט באחרים והדרך לשליטה רגשית מלאה עוברת דרך התעללות רגשית מזוויעה.

ישנה תשובה נוספת שמקובלת אצל החוקרים ושמסבירה את התפתחות הנרקיסיזם (תוכן הדברים יהיה מובן בעיקר למי שמכיר ורגיל בעולם הפסיכולוגיה). והיא שהנרקיסיסטיים סובלים מחוסר זהות פנימית. הדרך שלהם לקבל זהות ומשמעות פנימית עוברת דרך התעללות ברגשות האחר. הם מקנאים קנאה עזה באחרים והם מרגישים דחף עצום להרוס לחבל ולהשחית את שמחת החיים של האחר ומשם הם שואבים את ההנאה הרגעית מהרגשת הזהות שלהם עצמם. הזהות שלהם כמובן אף פעם לא מתמלאת וההנאה הסדיסטית ממכרת ומעצימה את הדחפים הנוראיים.

מסיבה זו הם לא מקנאים בהצלחות חומריות אלא בהצלחות רוחניות ורגשיות, הם נטפלים לאנשים הכי רגישים ורגשיים עם העולם הפנימי העשיר ביותר. שם נמצא מושא קנאתם ומתוך הרס חייהם הם שואבים את זהותם ואת הנאתם המבחילה.

מקובל לומר שהנרקיסיזם עובר בתורשה התנהגותית, כלומר שלמרות שאין לכך שום קשר לגנטיקה, בכל זאת מי שיש לו אבא או אמא נרקיסיסטיים יש לו סיכוי גבוה יותר לפתח הפרעה נרקיסיסטית בעצמו.

ההסבר הפשוט לכך הוא שכמו בכל דבר, גם בזה כל איש ואשה רגילים לחקות את ההתנהגות של ההורים שלהם. אך לפי ההסבר הנ"ל לא מדובר רק בחיקוי, אלא החיים בצל הדורסנות וההתעללות הנרקיסיסטית מונעים את ההתפתחות של הזהות העצמית ומביאים להתפתחות נרקיסיסטית חדשה.

עוד מקובל לומר שנרקיסיסטיות עלולה להתפתח אצל מי שחווה חוסר גבולות בילדות, גם לכך יש קשר הדוק לאור המקובל אצל אנשי החינוך שגבולות אצל ילדים הם דבר הכרחי ומהותי בגיבוש הזהות שלהם.



איך שלא יהיה, הצורך בשליטה הוא המנוע והתכונה העיקרית אצל הנרקיסיסטיים. בשילוב עם התכונות של חוסר מוחלט ברגשות אהבה ורחמים בשילוב הכישרון בתכונה המניפולטיבית נוצרת מפלצת שממררת את החיים לכל מי שנמצא תחת שליטתה.

התכונות האלו יוצרות את השילוב הבלתי נתפס בין התדמית החיצונית, כולל התדמית בעיני הקורבנות, לבין ההתנהגות המזוויעה.

ההתעללות באה לידי ביטוי גם בלעג ובהשפלה תכופה אשר נעשית באופן ערמומי במשפטים תמימים ובהערות אגב מתוחכמות שנאמרות לפעמים בפומבי, באופן שנחשב לשומעים כהומור ושהיחיד שמבין את ההשפלה הוא הקורבן בעצמו.

התדמית החיצונית נעה בין אדם מושלם ומיוחד באופן נדיר שכולם צריכים להעריץ אותו ולשרת אותו – נרקיסיסטיות גרנדיוזית, לבין אדם מסכן ואומלל קדוש מעונה שכולם צריכים לרחם עליו ולפצות אותו – נרקיסיסטיות קורבנית.

ההתעללות הרגשית כה מעמיקה והמניפולציות כה משכנעות עד שכמעט תמיד הקורבנות, בני הזוג, הילדים, העובדים, החברים (ולפעמים גם הרבנים... ששש לא אמרתי כלום...) משוכנעים שהצדק אצל הנרקיסיסט. את הגרנדיוזי כולם מעריצים, והוא אכן מגיע פעמים רבות לתפקידי מפתח מפורסמים (אל תחשדו באף אחד... אני לא צריך שינקמו בי...) ועל הקורבני כולם מרחמים ומזדעזעים אם למישהו יש עליו תלונות.

השאיפה לכך שהחברה תוקיע את הנרקיסיסטיים היא לא מציאותית בגלל שכמעט תמיד הסימפטיה תהיה בצד של הנרקיסיסט.



כמה נקודות להשלמה.

עלתה כאן שאלה על ניתוק מהורים או גירושין במקרה של נרקיסיזם. מבלי להיכנס לשאלה ההלכתית והמוסרית, ניתן לומר שאכן לא נמצאה עד היום שום דרך להתמודדות מול נרקיסיזם מלבד ניתוק ובריחה כמה שיותר מהר וכמה שיותר רחוק.

עם זאת הניתוק יהיה תמיד חד צדדי. הנרקיסיסט אף פעם לא מתנתק ממי שנשלט על ידו. בעיני רוחו הוא עדיין שולט בו והוא ימשיך לרדוף אחריו ולנסות למרר את חייו עד יומו האחרון וגם אחר כך בצוואות מרושעות ומניפולטיביות (מעשים שהיו).

לא תמיד הנרקיסיסטיים מתעללים בכל הילדים שלהם. פעמים רבות הם מתעללים בחלק מילדיהם, מתעלמים מחלק מהילדים, מתחברים לחלק מהילדים ופעמים רבות יש להם גם "ילד פלא" שהם מפנקים אותו ומנפנפים בו. הכול תלוי בשאלה כמה כבוד ותועלת הילד ייתן להורה מול כמה הילד יאתגר את תדמית ההורה בעיני עצמו, לא בבחירתו של הילד אלא בעצם מהותו.

אצל ילדים להורים נרקיסיסטיים ההתפכחות וההכרה במצב קורית בדרך כלל בסביבות גיל שלושים. השיקום נמשך בדרך כלל החל מכמה שנים ועד כל החיים. כמובן שפעמים רבות המצב שונה.

אכן בגלל התעתוע של הנרקיסיזם זה דבר שמאוד קל להשמיץ ולהעליל אותו על חפים מפשע. עם זאת אדם מקצועי יכול בקלות לשלול אותו אם הוא לא נכון.

במאמר המוסגר, בהתאם לאמור עד כה שלנרקיסיסטיים הצורך בשליטה הוא כה חיוני, ניתן אולי להבין את התשובה לשאלה איך הנרקיסיסטיים כל כך ערמומיים ומתוחכמים במניפולציות המדהימות שלהם. התשובה היא שבעלי החיים וגם האדם הם יצורים הישרדותיים. הקב"ה ברא כמין מנגנון שפועל אצל כל יצור חי ומפתח אצל כל אחד את הכישורים הנדרשים לו להישרדות פיזית ונפשית. אצל הנרקיסיסטיים למרבה הצער התכונות המניפולטיביות הן התכונות העיקריות הנדרשות כדי לשרוד. ויש גם תשובה פשוטה יותר, הנרקיסיסטיים רגילים במניפולציות וחיים כך באופן תמידי, במשך הזמן הם לומדים ומתפתחים יותר ויותר ומפתחים לעצמם טכניקות שאדם מן השורה לא מסוגל לדמיין. הרי שתי תשובות אפשריות ואולי שתיהן נכונות.

ועדיין, מי שלא חווה ומי שלא הכיר לא הבין ולא יבין.
ועוד נקודה אחת
אחרי כל המיני מאמר המאלף הזה, שממש נודע בנקודות הכי הכי
כל הדברים האלו נעשים שלא במודע, הנרקסיסט אינו מודע לדחף הזה, הכל נעשה בתמימות גמורה, במחשבה שהצדק איתו ואין עוד מלבדו.
 
קחו כמה דוגמאות שאני יכול לשלוף כעת מהשרוול:
נפוליאון, נירון קיסר, סטיב ג'ובס, אלכסנדר הגדול, הנרי השמיני, (זה מה"אם אין לחם תאכלו עוגות). הלורד ביירון, סלבדור דאלי, והרשימה עוד ארוכה ארוכה.
עוד אחד שבולט במיוחד
המן.
זה בדיוק זה!
 
מעבירה חומר שמשהו שלך לי



בס"ד

לאחר היכרות עם כמה נרקיסיסטיים בסביבתי הקרובה (לא הורים, ברוך ה') חקרתי מעט את הנושא וקראתי כמה ספרים ומאמרים מדעיים, כמו כן גם שוחחתי עם כמה נפגעים מנרקיסיסטיים. בסיכום הניסיון והידע התגבשו אצלי כמה תובנות בעניין.

אין כאן ניסיון להגדיר כל התסמינים ולא לתת דוגמאות וסיפורים אלא קצת להבין את התופעה. חשוב גם לציין שמדובר אמנם בידע אך לא מדובר בידע המגיע מלימודים מקצועיים.

בניגוד מוחלט לחלק מהאמור לעיל, נרקיסיזם אינו תורשתי גנטי כלל, אך הוא נחשב לתורשתי התנהגותי. כלומר, החוויה המתמשכת בחיים בצל נרקיסיסט עלולים לגרום להתפתחות נרקיסיסטית.

כדי להבין זאת היטב יש להבין קודם מה זה נרקיסיזם.

הנרקיסיזם נכנס תחת הכותרת של הפרעת אישיות, מתוך למעלה מחמש עשרה סוגים שונים של הפרעת אישיות.

הפרעת אישיות לא מוגדרת כמחלת נפש. בניגוד למחלות נפש שונות, הפרעת אישיות לא מגיעה עם שום שינוי במוח ולכן גם אין לה שום תרופה פסיכיאטרית.

הפרעת אישיות מוגדרת כהפרעה התנהגותית וההסבר שלה הוא תפיסת מציאות שגויה. הסובל מהפרעת אישיות מפרש את המציאות באופן שונה מהמציאות האמיתית. (ניתן אולי לשבר את האוזן שמחלת נפש היא במוח והפרעת אישיות היא בשכל).

תפיסת מציאות מעוותת יכולה להופיע בכל מיני צורות ואלה נחלקות לסוגים של הפרעת אישיות.

כך למשל הפרעת אישיות של תחושת רדיפה גורמת לסובל ממנה להיות בטוח שישנם אנשים שרודפים אותו בזמן שהמציאות שונה לחלוטין. ההפרעה תגרום לו לפרש את המציאות שכולם רואים באופן מעוות וכך יהיו לו ראיות שונות ומשונות לרדיפה. במקרה כזה יתכן טיפול שלא באמת פותר את הבעיה בשורשה על ידי נטילת תרופות נגד חרדה וכדומה, ויתכן טיפול אמיתי על ידי שיחות. כדי להצליח בטיפול, המטופל יצטרך ראשית כל להסכים להבין שיש לו בעיה בתפיסת המציאות.

וכך ישנם עוד כל מיני סוגים שונים ומשונים של הפרעת אישיות.



הפרעת אישיות נרקיסיסטית היא אתגר קשה לעולם המדע. הסיבה הפשוטה לכך היא שבניגוד לכל המחלות, אין שום דרך בעולם להגיע לשיתוף פעולה בין הסובל מהנרקיסיסטיות לבין הפסיכולוגיים והחוקרים. בניגוד לכל יתר הסובלים ממחלה כלשהיא שפונים או מסכימים לפנות לטיפול, הנרקיסיסט לעולם לא יסכים לשום טיפול.

משום כך לא ניתן לתעד מקרים כאלו וכמעט כל המחקר כולו מבוסס על עדויות שמיעה מאלו שסבלו מהנרקיסיסטיים.

כך קשה מאוד לחקור ולהבין מה גורם לנרקיסיסטיות להתפתח, קשה להגדיר באופן מובהק את כלל התסמינים ואת ההקשר ביניהם וקשה לדעת מה האחוז של הנרקיסיסטיים באוכלוסייה. למעשה ההשערה הברורה היא כי מקרי הנרקיסיסטים המאובחנים נמוך מאוד ביחס לחלקם האמיתי באוכלוסייה.



שאלו כיצד ניתן להבחין בין אגואיזם לנרקיסיזם.

התשובה הפשוטה היא שסימן ההיכר המובהק ביותר לנרקיסיזם הוא דחף לשליטה על ידי התעללות רגשית תוך שימוש במניפולציות.

סימן ההיכר המובהק הזה הוא למעשה קשה מאוד לאבחנה. כדי להבין למה כל כך קשה לאבחן את זה צריך לשים לב למילים "שימוש במניפולציות".

ברוח ימים אלו אפשר לקחת משל מהאיראנים. כל מי שקורא את הודעות הממשל האיראני רואה איך הוא מציג את עצמו כנרדף וכשוחר שלום. זה בדיוק מניפולציה.

וכעת ניתן לדמיין מה היה קורה ומה היו התגובות בעולם אילו למדינת ישראל לא הייתה שום ראייה לכך שאיראן מעבירה כספים לארגוני טרור ולא הייתה שום ראייה לכך שאיראן מפתחת גרעין לצורכי מלחמה (כפי שהמצב אכן היה לפני כשני עשורים), ואז מדינת ישראל הייתה פותחת במבצע שאגת הארי נגד איראן. במצב כזה לא היה צריך להיות אנטישמי כדי לטעון שמדינת ישראל מחרחרת מלחמה ומבצעת פשעי מלחמה נגד המשטר האיראני התמים והטוב.

ובמה שהאיראנים נכשלו הנרקיסיסטיים אלופים. הם מצליחים כל כך עד שברוב המקרים, הקורבנות שלהם בעצמם מאמינים להם ולא מבינים את הסיטואציה ההזויה שלהם. הקורבנות כל כך שבויים במניפולציות עד כדי כך שאי אפשר בכלל להסביר להם את האמת.

מקובל לחשוב שבמשפחה של נרקיסיסט/ית, בדרך כלל רק ילד אחד או שניים מתפכחים. כל השאר ממשיכים להאמין בטוב ליבו של הנרקיסיסט שמתעלל בהם (רגשית) ואפילו מצטרפים לרדיפה (הרגשית) נגד הפורש. כן, בדיוק כמו בכת.

איך בדיוק הם מצליחים באופן מדהים שכזה לסובב את כולם ומי לימד אותם את השיטות המופלאות שלהם? זו אחת התעלומות המסתוריות ביותר בעולמם של הנרקיסיסטיים. בהמשך יובא לכך הסבר אפשרי.



ההתעללות הרגשית הנוראה והמניפולציות הם כאמור הביטוי של הנרקיסיזם, אבל מה קורה אצלם בפנים שגורם לכך?

התכונה המרכזית של הנרקיסיסטיים היא הרצון לשלוט. אין להם שום רגש והם לא אוהבים אף אחד, הם לא אוהבים אפילו את הילדים שלהם. זה עלול להישמע מאוד מוזר (בפרט אם מדובר בנשים) אך ניתן להמחיש זאת תוך השוואה לילדים קטנים.

1. תינוק קטן בטוח שהוא היחיד שקיים בעולם, הוא אפילו לא חושב על זה אבל למה בכלל להעלות על הדעת שקיים עוד מישהו. האוכל מגיע אליו לבד, הוא רק בוכה וכבר מגיע אוכל. 2. התינוק קצת גדל והוא פתאום שם לב שהאוכל לא מגיע לבד, למזלו הטוב יש לו אמא שנבראה בדיוק בשביל לתת לו אוכל. ועדיין רק הוא קיים בעולם, אבל חוץ ממנו בעצמו יש עוד כל מיני דברים שקיימים בעולם רק בשבילו כמו שמיכה ומוצץ וגם אמא. בתפיסתו התינוקית הוא לא מעלה בדעתו שאמא היא אדם בפני עצמו. 3. התינוק גדל עוד קצת והוא לפתע מגלה שקיימים עוד יצורים בעולם ולמרבה הצער הם לא קיימים בעולם כדי לעזור לו אלא כדי להפריע לו. יש לו אחים שלא נותנים לו כל מה שהוא רוצה ואפילו לפעמים לוקחים לו דברים, גם אמא מפריעה לו הרבה פעמים. והתינוק לומד שככה זה החיים הכול שייך לו והכול מגיע לו אבל כדי להשיג את מה שהוא רוצה הוא צריך לבכות ולצרוח או לנסות לחטוף בכוח. 4. בשלב הבא התינוק מבין שאכן לא הכול שייך לו, יש דברים ששייכים לאנשים אחרים כמו לאחרים או לחברים בגן או לאבא ואמא. כאן האתגר של התינוק הוא לקחת בלי שאף אחד שם לב. אי אפשר להסביר לילד בן שנתיים שאסור לקחת שוקולד, אפשר רק להסביר לו שלא כדאי לו לקחת שוקולד כי עלולים לעשות לו נו נו נו.

במילים אחרות ניתן לומר שלתינוק יש הפרעת אישיות. כלומר, התינוק לא מבין ולא מפרש את המציאות כפי שהיא. אצל תינוק זה נורמלי אבל אצל מבוגר זה לא נורמלי.

ובדיוק כמו אצל תינוק כך גם אצל הנרקיסיסטיים יש כל מיני סוגים של הפרעה.

יש כאלו שיודעים שיש עוד אנשים בעולם אבל כולם נועדו רק בשבילם. יש כאלו שיודעים שאחרים לא "נועדו" בשבילם אבל הכול שייך להם והאחרים רק מפריעים להם. ויש כאלו שבכלל לא רואים את האחרים כבני אדם. ניתן להגדיר את הדברים גם באופנים שונים אך לצורך המשל זה מובן.

לאור הבנה זו ניתן להבין את העובדה המזעזעת והבלתי נתפסת שהנרקיסיסטיים לא אוהבים את הילדים שלהם. בתפיסתם הם היחידים שקיימים בעולם, כולם נועדו רק לשרת אותם ותו לא. אין להם את מי לאהוב...

נכתב כאן כבר פעמים רבות שנרקיסיסטיים אף פעם לא מטפלים בעצמם ואין להם (כמעט) סיכוי להשתנות. הסיבה לכך היא מה אותה תפיסת מציאות מעוותת בה הם אינם מכירים בקיומם של זולתם. הם הכי מושלמים הם הכי חכמים והם הכי מסכנים והם הכי צודקים.



נשאר עדיין להבין מדוע יש להם את הדחף הנוראי להתעללות רגשית בכל מי שהם יכולים.

כאמור לעיל אין לכך תשובה חד משמעית בגלל חוסר היכולת לחקור את ההפרעה אבל ישנם השערות לתשובות.

התשובה הפשוטה היא שהם הרי רוצים לשלוט באחרים והדרך לשליטה רגשית מלאה עוברת דרך התעללות רגשית מזוויעה.

ישנה תשובה נוספת שמקובלת אצל החוקרים ושמסבירה את התפתחות הנרקיסיזם (תוכן הדברים יהיה מובן בעיקר למי שמכיר ורגיל בעולם הפסיכולוגיה). והיא שהנרקיסיסטיים סובלים מחוסר זהות פנימית. הדרך שלהם לקבל זהות ומשמעות פנימית עוברת דרך התעללות ברגשות האחר. הם מקנאים קנאה עזה באחרים והם מרגישים דחף עצום להרוס לחבל ולהשחית את שמחת החיים של האחר ומשם הם שואבים את ההנאה הרגעית מהרגשת הזהות שלהם עצמם. הזהות שלהם כמובן אף פעם לא מתמלאת וההנאה הסדיסטית ממכרת ומעצימה את הדחפים הנוראיים.

מסיבה זו הם לא מקנאים בהצלחות חומריות אלא בהצלחות רוחניות ורגשיות, הם נטפלים לאנשים הכי רגישים ורגשיים עם העולם הפנימי העשיר ביותר. שם נמצא מושא קנאתם ומתוך הרס חייהם הם שואבים את זהותם ואת הנאתם המבחילה.

מקובל לומר שהנרקיסיזם עובר בתורשה התנהגותית, כלומר שלמרות שאין לכך שום קשר לגנטיקה, בכל זאת מי שיש לו אבא או אמא נרקיסיסטיים יש לו סיכוי גבוה יותר לפתח הפרעה נרקיסיסטית בעצמו.

ההסבר הפשוט לכך הוא שכמו בכל דבר, גם בזה כל איש ואשה רגילים לחקות את ההתנהגות של ההורים שלהם. אך לפי ההסבר הנ"ל לא מדובר רק בחיקוי, אלא החיים בצל הדורסנות וההתעללות הנרקיסיסטית מונעים את ההתפתחות של הזהות העצמית ומביאים להתפתחות נרקיסיסטית חדשה.

עוד מקובל לומר שנרקיסיסטיות עלולה להתפתח אצל מי שחווה חוסר גבולות בילדות, גם לכך יש קשר הדוק לאור המקובל אצל אנשי החינוך שגבולות אצל ילדים הם דבר הכרחי ומהותי בגיבוש הזהות שלהם.



איך שלא יהיה, הצורך בשליטה הוא המנוע והתכונה העיקרית אצל הנרקיסיסטיים. בשילוב עם התכונות של חוסר מוחלט ברגשות אהבה ורחמים בשילוב הכישרון בתכונה המניפולטיבית נוצרת מפלצת שממררת את החיים לכל מי שנמצא תחת שליטתה.

התכונות האלו יוצרות את השילוב הבלתי נתפס בין התדמית החיצונית, כולל התדמית בעיני הקורבנות, לבין ההתנהגות המזוויעה.

ההתעללות באה לידי ביטוי גם בלעג ובהשפלה תכופה אשר נעשית באופן ערמומי במשפטים תמימים ובהערות אגב מתוחכמות שנאמרות לפעמים בפומבי, באופן שנחשב לשומעים כהומור ושהיחיד שמבין את ההשפלה הוא הקורבן בעצמו.

התדמית החיצונית נעה בין אדם מושלם ומיוחד באופן נדיר שכולם צריכים להעריץ אותו ולשרת אותו – נרקיסיסטיות גרנדיוזית, לבין אדם מסכן ואומלל קדוש מעונה שכולם צריכים לרחם עליו ולפצות אותו – נרקיסיסטיות קורבנית.

ההתעללות הרגשית כה מעמיקה והמניפולציות כה משכנעות עד שכמעט תמיד הקורבנות, בני הזוג, הילדים, העובדים, החברים (ולפעמים גם הרבנים... ששש לא אמרתי כלום...) משוכנעים שהצדק אצל הנרקיסיסט. את הגרנדיוזי כולם מעריצים, והוא אכן מגיע פעמים רבות לתפקידי מפתח מפורסמים (אל תחשדו באף אחד... אני לא צריך שינקמו בי...) ועל הקורבני כולם מרחמים ומזדעזעים אם למישהו יש עליו תלונות.

השאיפה לכך שהחברה תוקיע את הנרקיסיסטיים היא לא מציאותית בגלל שכמעט תמיד הסימפטיה תהיה בצד של הנרקיסיסט.



כמה נקודות להשלמה.

עלתה כאן שאלה על ניתוק מהורים או גירושין במקרה של נרקיסיזם. מבלי להיכנס לשאלה ההלכתית והמוסרית, ניתן לומר שאכן לא נמצאה עד היום שום דרך להתמודדות מול נרקיסיזם מלבד ניתוק ובריחה כמה שיותר מהר וכמה שיותר רחוק.

עם זאת הניתוק יהיה תמיד חד צדדי. הנרקיסיסט אף פעם לא מתנתק ממי שנשלט על ידו. בעיני רוחו הוא עדיין שולט בו והוא ימשיך לרדוף אחריו ולנסות למרר את חייו עד יומו האחרון וגם אחר כך בצוואות מרושעות ומניפולטיביות (מעשים שהיו).

לא תמיד הנרקיסיסטיים מתעללים בכל הילדים שלהם. פעמים רבות הם מתעללים בחלק מילדיהם, מתעלמים מחלק מהילדים, מתחברים לחלק מהילדים ופעמים רבות יש להם גם "ילד פלא" שהם מפנקים אותו ומנפנפים בו. הכול תלוי בשאלה כמה כבוד ותועלת הילד ייתן להורה מול כמה הילד יאתגר את תדמית ההורה בעיני עצמו, לא בבחירתו של הילד אלא בעצם מהותו.

אצל ילדים להורים נרקיסיסטיים ההתפכחות וההכרה במצב קורית בדרך כלל בסביבות גיל שלושים. השיקום נמשך בדרך כלל החל מכמה שנים ועד כל החיים. כמובן שפעמים רבות המצב שונה.

אכן בגלל התעתוע של הנרקיסיזם זה דבר שמאוד קל להשמיץ ולהעליל אותו על חפים מפשע. עם זאת אדם מקצועי יכול בקלות לשלול אותו אם הוא לא נכון.

במאמר המוסגר, בהתאם לאמור עד כה שלנרקיסיסטיים הצורך בשליטה הוא כה חיוני, ניתן אולי להבין את התשובה לשאלה איך הנרקיסיסטיים כל כך ערמומיים ומתוחכמים במניפולציות המדהימות שלהם. התשובה היא שבעלי החיים וגם האדם הם יצורים הישרדותיים. הקב"ה ברא כמין מנגנון שפועל אצל כל יצור חי ומפתח אצל כל אחד את הכישורים הנדרשים לו להישרדות פיזית ונפשית. אצל הנרקיסיסטיים למרבה הצער התכונות המניפולטיביות הן התכונות העיקריות הנדרשות כדי לשרוד. ויש גם תשובה פשוטה יותר, הנרקיסיסטיים רגילים במניפולציות וחיים כך באופן תמידי, במשך הזמן הם לומדים ומתפתחים יותר ויותר ומפתחים לעצמם טכניקות שאדם מן השורה לא מסוגל לדמיין. הרי שתי תשובות אפשריות ואולי שתיהן נכונות.

ועדיין, מי שלא חווה ומי שלא הכיר לא הבין ולא יבין.
מאמר טוב מאד, חסרה המוטיב הקורבהי שנמצא אצל חלקם הגדול, רכיבשמערער מאד את הסביבה ואת התוקף של הסביבה.
כי אם הוא כל כך כל כך מסכן- אז כנראה אני אשמה.
שלא יסקלו אותי פה
אבל חוץ מגירושין יש עוד אופציה אחת, להתפלל לה' שיקח אליו את הרשעים האלו.
לא שזה תמיד עובד
אבל זה אולי הפתרון היחיד האמתי.
כי אחרי גירושין הם ממשכים כאמור לעשות את המוות.
ע"ע הספר "הטרדה נפשית".

צריך להבין שהשבתת השמחות במקרה הטוב והשפלה וניצול מכל הסוגים במקרה הפחות טוב, זה החמצן של הנרקיסיסט.
וצריך להשתדל(...) כמה שפחות להאכיל אותו ולשמור על עצמכם.
עד שה' יגאל את כל הגולים, נפגעי הנרקיסיזם חייבים טיפול פסיכולוגי תומך.
יש את "עוגן" שזה אגודה המכשירה פסיכלוגים לטיפול בנפגעי נרקיסיזם.
מי שמגיע לפסיכולוג שלהם, לפחות לא צריך להתחנן על נפשו וחפותו.
הם מכירים מעולה את הענין.
וה' שיושיע!
 
המשפט הקבוע "מה שתעשו לי-הילדים שלכם יחזירו לכם בענק"
ועוד פנינה משובחת "אנחנו לא חייבים לגדל אתכם מגיל 6, מצידנו אנחנו יכולים לזרוק אתכם לרחוב ותלכו לעבוד ולפרנס, אתם חייבים לנו את כל העולם על זה שאנחנו מחזיקים אתכם"
החרדות שיזרקו אותי לרחוב
ואני ילדה בת 6...
תגידי את אחותי אולי?
 
אצלנו-כולם לא בקשר עם ההורה הנרקסיסט
כולל הרווק בבית שבורח ממנו כל הזמן
גם אני-זה תקופות של אפ אנד דאון

כלומר-ברגע שיש חשש לחדירה, אני נועלת, חוסמת ונעלמת
(כבר מזמן השוויתי לחמאס, הם יורים, הורגים, פוצעים, ברגע שמחזירים להם, הם בוכים שהם המסכנים ועל העולם מרחם עליהם, ככה גם אצלנו, שלחו אלינו אנשים שזעמו עלינו, שקראו לגישור ועוד דברים לא נעימים, ללא הצלחה להסביר שהבעיה היא לא בנו, כי הבכיות של "כנראה נתתי יותר מידי" כשזה ממש לא נכון, כי רצינו את הלב, לא חוגים ולא טיסות)

ילד מרגיש הכי טוב מי אוהב אותו ואם הוא רצוי, ילד כמו שמתואר פה, הוא ילד נפגע גזלייטינג, כי הוא יודע שלא אוהבים אותו והוא לא מענין אף אחד, אבל אומרים לו שהוא הכי חשוב והכי אהוב
וילדים מרגישים את האמת

המשפט הקבוע "מה שתעשו לי-הילדים שלכם יחזירו לכם בענק"
ועוד פנינה משובחת "אנחנו לא חייבים לגדל אתכם מגיל 6, מצידנו אנחנו יכולים לזרוק אתכם לרחוב ותלכו לעבוד ולפרנס, אתם חייבים לנו את כל העולם על זה שאנחנו מחזיקים אתכם"
החרדות שיזרקו אותי לרחוב
ואני ילדה בת 6...
"ותגידו בברכת המזון "הרחמן" של אורח כי אני לא חייב לתת לכם אפילו את הטחינה של שבת"
אמאלה!! איפה הם נפגשים בלילות ומשכללים אחד את השני.
התאורים כל כך מוכרים.
איייייייייייייי
 
אני קורא את האשכול בשקיקה ומנקרת לי שאלה חזקה ללא הפסקה
אחרי כל התיאורים שקראתי (מחייך לקרבנותיו כאילו לא קרה דבר, מכחיש דברים שנעשו בפועל, בטוח שהוא מושלם ועוד...)
אולי הנרקסיסט הוא בעצם דיביל?
כלומר חסרה לו איזה מודעות עצמית בקשר להשלכות של המעשים שלו?
כלומר אני שואל למה הוא נקרא אדם רע ולא סתם טמבל?
לא הוא לא טמבל ולא דיביל
הוא יודע איפה לחייך, איפה לומר מילים טובות
ואיפה הכר הפורה שלו לפעול כרצונו
כי חסרי ישע הם חסרי ישע גם לגביו, מי שאמור להגן עליהם זה הוא, מי יודע שהוא לא מגן?
מי יודע שהוא שוטף את המוח לחסרי הישע (שלא מכירים מציאות אחרת) שהוא ההורה הכי מושלם, הכי טוב, הכי הכי,
אני האמנתי לזה שכל מקור הרוע זה אני, כי ההתפרצות קרתה כי אני התנהגתי לא בסדר, וזה פשוט מגיע לי.
ממומלץ לניצולים לקרוא את הספר "פגע וברח"
פשוט לבכות תוך כדי קריאה גם לקוביות הקרח שביננו...
אני קראתי, יש לי אותו, לא בכיתי, פחות התחברתי, אולי כי החיים שלי היו אחרים,
החרדה הכי גדולה שלי היתה-לצאת נגד, להילחם על עצמי, כי התוצאות היו מפחידות ומסוכנות
פשוט הרפיתי והאמנתי בכל ליבי שמגיע לי הסבל הזה, שמגיע לי שלא יאהבו אותי, שאני לא ראויה לכלום, שזו היתה טעות בכלל שהגעתי לעולם
ככה הסתובבתי שנים.
נרקיסיסט זה פשוט בעיה בנפש כמו שאוטיסט לא בהכרח חושב שהוא שונה ובעייתי
אחת השאלות הכי כואבות שצפו לי במהלך השנים האם נרקסיסט מודע למעשיו?
אם הוא לא מודע
איך יכול לקרות המצב הזה שבחוץ הוא נוטף צוף ובבית נוטף רעל?
אם הוא לא מודע-איך הוא מחלק את היחס בצורה כ"כ "הוגנת"?
אם הוא מודע-איך הוא ממשיך ככה???
תגידי את אחותי אולי?
אין לי אחות בשם דבורי, כנראה שהם כולם ככה.
 
אבל איפה המשפחה הקרובה? החברים מהישיבה?
וכשאני אומרת את זה אומרים לי תתחזקי באמונה...
לא שאני מזלזלת ח"ו אבל זה מפחידדדד
לא מספרים כדי לא לפגוע בו בשידוכים...
 
אבל הנקודה הכי קריטית היא שזה לא רלוונטי שהנרקיסיסט מסכן, מהסיבה הפשוטה שהוא רוע מזוקק, גם הילדה הקטנה העמלקית מסכנה ומצווים להורגה, שורשו של הטוב הוא להיחלם ברע שסותר לטוב, כל התנחמדות מסביב אינה טוב אלא ניסיון לצאת טוב, אך היא רוע במסיכה, ושוב לא מכוונות רעות, נרסיסט ערמומי ויודע לגעת בנקודות הנכונות שיכאבוו לסביבה, וירתום את כולם לטובתו שהיא כאילו צד הטוב, מי שנופל ברשתו משתף פעולה על מלא עם הרוע

באמת מוזר שאנחנו לא הורגים אנשים כאלה.

ההודעה שלך מנוסחת בעייתי.
 
אם אתה בקטע להגן על הנרקסיסט זה סימן שלא ניפגעת ממנו
ומציע לך גם להיזהר מלהתקרב לכאלה ... אלא אם כן אתה מבין מאיפה הוא פועל ותדע לשמור על עצמך.

והדוגמא שלך ממש לא רלוונטית לנרקסיסטים.

לא עקבת אחרי ההודעות שלו.
 
קניתי אותו
וכשאני קוראת אותו, אני בוכה, מרוב שאני בקה
לי אולי לא אמרו "תפסיקי לקשקש"
אבל אמרו לי "תפסיקי להגזים"

כשקראתי את הפרקים שהיא נאלמה
הזדהיתי קשות, כי התנהלתי בדיוק כמוה שנתיים לפני שקראתי
לא נאלמתי
אבל כן נעלמתי למשפחה

יש אצלנו משהו כזה של-חייבים לענות לטלפונים, כי כיבוד הורים קודם לשיחה עם פרופסור שהמתנתי לה כמה חודשים
קודמת לי, קודמת לבעלי
באותה תקופה לא עניתי לא לצ'אטים, לא למיילים, לא לטלפונים
האמת שכמהתי להרגיש שאני חסרה למישהו, סתם כי אני בנאדם
ועבר חודש עד ששמו לב שאני נעלמת

למה שמו לב? כי רצו ממני משהו, לא רצו אותי.
לא הסכמתי לענות לאף אחד, לא להורים שלי לא לסבא וסבתא לא לאחים ולאחיות (את הדודים מעולם לא עניינו יותר מידי והגיוני למה)
הם התקשרו לבעלי וביקשו שאשבור את המחסום
מה ששבר זה התקרבנות
כי לא הצלחתי לעמוד מולה.

אגב, באיזו קטגוריה הייתם שמים משפט כזה?
בעבר, התברר לנו באופן פתאומי שהילד שלנו בסכנת חיים מיידית
מה היתה התגובה שקיבלתי?
"תחשבי טוב טוב אם זה לא עונש על זה שאת לא מכבדת אותי"

אה, ומי מקבל פה מתנה כל תקופה של ספר כיבוד הורים הכי חדש בשוק???
אני גם קבלתי תגובה כזו של מגיע לך עונש כי לא כבדת אותנו ואבא שלי לא נרקסיסט בוודאות.
 
כל התיאורים שלכם מתחברים לי לספר של @ליבי קליין
היה שם בדיוק את הסיפור הזה עם אבא של גיטי, בעלה של הניה לא זוכרת כרגע את שמו
כמה בכיתי בשבילם, זה פשוט אומללות...
לדעתי יואל- אבא של גיטי לא נרקסיסט אלא הפרעת אישיות אחרת -אובסיסית קומפלסיבית OFCD
 
אני גם קבלתי תגובה כזו של מגיע לך עונש כי לא כבדת אותנו ואבא שלי לא נרקסיסט בוודאות.
השאלה אם באמת כיבדת או לא
מותר להורים להעניש על התנהגות לא בסדר
השאלה אם בנאדם משתמש בהענשה כשלא מגיע, באופן עקבי, ועל חשבון הכבוד שלו (לטובת הכבוד)
 
השאלה אם באמת כיבדת או לא
זה ממש לא משנה!
כיבוד הורים זה בין אדם למקום ולא בין אדם לחברו.
אף אדם לא זכאי לקבל תגובות כאלו כשהוא במקום מוחלש. נקודה.
 
השאלה אם באמת כיבדת או לא
מותר להורים להעניש על התנהגות לא בסדר
השאלה אם בנאדם משתמש בהענשה כשלא מגיע, באופן עקבי, ועל חשבון הכבוד שלו (לטובת הכבוד)
תגובה כזו מראה על חוסר הבנה בסיסי, הייתי מסוייטת מהמשפט הזה שנים ועדיין אחרי טיפול פסיכולגי ארוך עולה בי תחושת אשמה הרבה פעמיים
 
באמת צריך להבהיר כל הפסיכולוגים אומרים שבשביל לאבחן נרקסיזם צריך אישור מפסיכולוג מומחה לא איזה אחד שעבר כמה קורסים בלב שומע (כמובן בלי לזלזל

ראשית כשאני שמה לב לשם שלי 'שירי המושלמת'- נהיה לי רע.....
עשיתי את זה בתמימות בגיל חמש עשרה...

רציתי לשתף שחמותי היא אישה נרקיסיסטית וזה פשוט סיוט לחיות איתה!!!!!!!
היא כל הזמן מתפארת בלי סוף בכל דבר שהיא עושה או הצליחה בחיים...
היא מנסה להשתלט לנו על הזוגיות-
כל היום מתקשרת לבעלי ואלי,
כי היא רוצה לדעת כל הזמן איפה אנחנו ולאן אנחנו הולכים,
ומבחינתה שכשהיא מתקשרת חייבים לענות לה באותה שניה,
אם אני לא עונה היא כמו תינוקת לא עונה לי בחזרה,
כל פעם שאני ובעלי מדברים ביננו בשקט היא מנסה להבין מה אנחנו אומרים...
היא כל היום מחפשת תשומת לב ומחמאות מהסביבה,
וגם היא רבה עם בעלה ומשתלטת עליו
לא נותנת לבעלה כלום ולא מוכנה לעשות כלום בשבילו בזמן שלאנשים מבחוץ היא נותנת ומפנקת...
ומשתמשת בבעלי כמגשר ביניהם למרות שזה קשה לו ולא התפקיד שלו...

ומה שהכי מעצבן אותי זה שבעלי התרגל להיות התומך שלה והפסיכולוג שלה רק כי הוא עדין.

ודבר אחרון-
חמותי כל היום עם 'פנקס' בעניין השבתות-
זו"א שאם היינו בשבת האחרונה אצל ההורים שלי- אז חייבים חייבים להגיע אליה,
ואוי ואבוי אם נלך שוב להורים שלי...
כנ"ל אחרי לידות-
היא רוצה שאני אבוא גם אליה לכמה שבועות.......

מעניין אותי מה אתם אומרים?
אני מידי מכלילה וחלק מהדברים הנ"ל נורמליים וקורים במשפחות הכי טובות????
אשמח לשמוע ממכם
אני מזדהה נוראות עם התאור שלך אבל משום מה לא מרגיש לי כנרקיסיזם.
העלו כבר את הבעיה הקיימת היום שכל הפרעת אישיות נתפסת אוטומטית כנרקיסיזם וכאן נראה לי שמדובר באחת הטעויות. אני גם חווה בסביבה הקרובה שלי דמות בדיוק כזו אבל זו לא נתפס אצלי כנרקיסיזם. זה נורא ואיום. זה מתסכל זה מחריד זה כל המילים הרעות אבל אם תקראי את מה שאנשים מתארים על נרקיסיזם אמיתי, זה הרבה הרבה מעבר.
 
ד"ר עמית פכלר-בפודקאסט שלו הוא מדבר על זה

לפני המון שנים,
כמה המון? 17 שנים,
כשזה עוד לא היה "אופנתי" בציבור שלנו, פניתי לדמות מסוימת מעיתון מסוים שדוגל בדיבור והעלאת נושאים רגישים, והעליתי את זה, עוד לא ידעתי לקרוא לזה בשם
עוד חייתי בבלבול עצמי גדול, הגעתי למקומות מסוכנים, רוחנית ונפשית, כי הגזלייטינג כ"כ מתעתע וכ"כ מסוכן
והיא אמרה לי שיש מצוות כיבוד הורים ולא משנה מי ההורה שלך.
זהו, הבנתי שאסור לי לחשוב אחרת, להרגיש אחרת, כי שוב-אני הבעיה.

ולפעמים נולדים כבשה שחורה
אני נולדתי כבר ככה
היא היתה בשמירה לפני הלידה שלי, האיבה כלפי נוצרה אז, לא באשמתי.
אני כן זוכרת הבזקים של זכרונות (כן, למרות הבלקאאוט) מגיל צעיר מאוד
בתחילה לא ראיתי בהם בעיה, אבל היום, בתור הורה, אני נחרדת
למשל-
אחי אחרי עבר ניתוח בגיל כמה ימים, משהו שהשאיר לו צלקת מכוערת על הבטן
אני, בת שנתיים וקצת, מקנאה מאוד,
נשכתי אותו בבטן, זה היה כשהיה כבר בן 3 חודשים, 3 חודשים אחרי הניתוח.
אני זוכרת שהם חשפו בפניי את הצלקת וצעקו עלי שזה בגללי, שנים עברו, ובכל פעם כשראיתי את הצלקת בבטן שלו, הייתי מרגישה אשמה גדולה שהטריפה אותי ממש, שנאתי את עצמי שעשיתי לו נזק כ"כ גדול בשל הנשיכה,
רק כשנישאתי, נפל לי האסימון שזו צלקת ניתוחית, אין קשר לנשיכה של אז.
עוד?
ההורים שלי אהבו נורא להבהיל ולהפחיד אותי!
ממש השתעשעו בפחדיי ובחרדותיי וצחקו מאוד כשנבהלתי
לכן, הם היו, 2 מבוגרים על פעוטה בת שנתיים שלוש, גדולים, צוחקים,
היו אמורים להגן! לא להיות מקור הרוע וההפחדה
איך הם היו מבהילים אותי?\
היתה להם קופסא כזו שעליה ישבה פרה שנראתה אמיתית כשהפכו אותה, היתה משתחררת געיה חזקה ועמוקה, אני הייתי נחרדת מהרעש וצורחת
חוויה בשבילם.

עוד?
יום חורף, אני ילדה בת 3 וחצי חוזרת לבד מהגן, מרחק חצי שעה הליכה כולל כבישים
הגיוני???
בהתאם לגיל, קפצתי בשלוליות, נרטבתי, התמלאתי בבוץ
חזרתי הביתה עם חברה
לא יודעת איך קיבלו אותה
אותי הענישו
זרקו אותי לתוך האמבטיה עם המגפיים והכל המטריה והמעיל והכובע עוד על הראש, אמבטיה חשוכה, דלת סגורה.
ישבתי שם ככה בשקט, רק עם דמעות עד 5 בערב כשאבא שלי חזר מהעבודה.

והיינו משפחה "לתפארת" הכל התנהל כמפקדה צבאית, באילוף וכללים נוקשים
לא היינו אנחנו, היינו חלק מטקס הכתרה יומיומי.
מחריד!
תודה על השיתוף ואשרייך שהצלחת להשתקם.
 
האם כל אדם שיש לו הפרעה נוירולוגית יכול לעבוד על מידותיו ולשנות את הצורה הפיזית של המוח שלו?

ספיציפית לזה
כמי שעוסקת בתחום
וודאי שכן.
המוח סופר פלסטי.
מאוד משנה או זה התפתחותי או נרכש,
מה התחום, החומרה, המוטיבציה ואנשי המקצוע,
אבל ממש לא זורקים אנדשים עם כשלים הוירונים מחוץ למחנה
כמו מנסים לעשות פה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה