לי יש רכב ולא הבנתי טובאם אפשר להקפיץ בקלות - בשמחה!
אבל אני לא הנהג של אף אחד.... ולא כל פעם שקצת קשה לנסוע באוטובוס מרימים טלפון אם אני באיזור....
כשקשה מאוד? ואם רק "לא נוח" לי עכשיו?
בדיוק על זה דיברתי. לא על להקפיץ פעמיים שלוש.
אולי אתם לא מכירים אבל יש הרבה כאלה שלוקחים כמובן מאליו את זה שקרוב המשפחה אמור להקפיץ אותם כל פעם.
כי לו יש רכב ולהם לא. ושלא יעיז בכלל לסרב או לבקש כסף, כי מה לא עושים בשביל המשפחה...
מי שיש לו רכב הבין טוב מאוד....
(גילוי נאות - לי אין רכב. אני כותב מנקודת מבטו של הנהג, מניסיון....)
חשבתי עוד קצת על התגובה הזו שלי הגעתי למסקנה שהיא לא מדויקת אלא מעבירה רק את הדרך שלי מול עצמי וחיצונית באמת לפעמים יש את הקושי לומר "לא".אני טיפוס שמאוד אוהב לתת, יותר מדי, ולימדתי את עצמי לומר 'לא', סתם ככה, כדי להזכיר לעצמי שאני רוצה לבחור להיות טובה, ולא להיות טובה כי אני פראיירית.
זה הולך ככה: את יכולה ל....
אני: לא, בגלל... סליחה, מצטערת, לא יכולה.
כעבור זמן מועט: נכון ביקשת ממני עזרה, חשבתי על זה, אז כן!
באופן הזה אני גם מלמדת את עצמי לומר 'לא', וגם אומרת אחר כך 'כן', כי בכל זאת אם אפשר לעזור למה לא (אבל רק אם זה ממש לא קשה לי, כי אני קודמת).
יש טיפוסים מרצים שממש מסכנים, ואני תמיד אומרת שלא כדאי אף פעם לתת מתוך חוסר נעימות..
זה לא בריא ולא רק זה, אם נתת מתוך אילוץ לא יעריכו אותך כמו שיעריכו אם נתת כי את בוחרת בכך. ההרגשה עוברת למי שמקבל.
איך לומר 'לא'? פשוט להתרכז בעובדה שרק את חשובה וקודמת להכל.
*
אבל, בנוגע למוצר שאני יצרתי, הייתי נותנת חינם, אולי מגבילה, למשל במקרה שלי אני מפיצה ספרים, ושמחה לחלק. אז אם זה מוצר אפשר לומר: תחזירי לי כי אני רוצה להעביר לעוד אנשים, או שולחת לאנשים לקחת ממי שכבר לקחו, הכוונה מגבילה כמות לחלוקה.
אבל אם זה מוצר אחר (כמו למשל קלפים, או עוגה, שאי אפשר להעביר הלאה כמו ספר) הייתי מבקשת תשלום על ההוצאות שלי, אם אין לי תחושת שליחות שהקלפים יגיעו לכל מקום.
במקרה של הספרים שלי - אשמח שיקחו וזה יחמיא לי. כך שלדעתי אם רוצים את המוצר שלך את צריכה לחוש מוחמאת שאנשים מבקשים.
מדוע לעזור למשפחה רק אם זה ממש לא קשה ואם זה קצת קשה?אני טיפוס שמאוד אוהב לתת, יותר מדי, ולימדתי את עצמי לומר 'לא', סתם ככה, כדי להזכיר לעצמי שאני רוצה לבחור להיות טובה, ולא להיות טובה כי אני פראיירית.
זה הולך ככה: את יכולה ל....
אני: לא, בגלל... סליחה, מצטערת, לא יכולה.
כעבור זמן מועט: נכון ביקשת ממני עזרה, חשבתי על זה, אז כן!
באופן הזה אני גם מלמדת את עצמי לומר 'לא', וגם אומרת אחר כך 'כן', כי בכל זאת אם אפשר לעזור למה לא (אבל רק אם זה ממש לא קשה לי, כי אני קודמת).
יש טיפוסים מרצים שממש מסכנים, ואני תמיד אומרת שלא כדאי אף פעם לתת מתוך חוסר נעימות..
זה לא בריא ולא רק זה, אם נתת מתוך אילוץ לא יעריכו אותך כמו שיעריכו אם נתת כי את בוחרת בכך. ההרגשה עוברת למי שמקבל.
איך לומר 'לא'? פשוט להתרכז בעובדה שרק את חשובה וקודמת להכל.
*
אבל, בנוגע למוצר שאני יצרתי, הייתי נותנת חינם, אולי מגבילה, למשל במקרה שלי אני מפיצה ספרים, ושמחה לחלק. אז אם זה מוצר אפשר לומר: תחזירי לי כי אני רוצה להעביר לעוד אנשים, או שולחת לאנשים לקחת ממי שכבר לקחו, הכוונה מגבילה כמות לחלוקה.
אבל אם זה מוצר אחר (כמו למשל קלפים, או עוגה, שאי אפשר להעביר הלאה כמו ספר) הייתי מבקשת תשלום על ההוצאות שלי, אם אין לי תחושת שליחות שהקלפים יגיעו לכל מקום.
במקרה של הספרים שלי - אשמח שיקחו וזה יחמיא לי. כך שלדעתי אם רוצים את המוצר שלך את צריכה לחוש מוחמאת שאנשים מבקשים.
תמיד צריך לעזור, לדעתי.מדוע לעזור למשפחה רק אם זה ממש לא קשה ואם זה קצת קשה?
את צריכה לזכור שאם לא נעים לך מחברה/גיסה/מכרה זאת אומרת שבאותו רגע מאוד נעים לך מעצמך, ילדייך, בעלך ובני משפחתך שכולכם תשלמו את המחיר.הבעיה שאם זאת גיסה \ בת דודה \ חברה קרובה, לא נעים לקחת כסף, ולא נעים להסביר שזה כן עולה כסף...
כל מילה!!נתנו לך פה מלא רעיונות של מה להגיד ואיך להגיד
ואני יכולה לומר מניסיון אישי וגם מניסיון מקצועי (עו"ס קלינית)
לא משנה בכלל מה תגידי-
משנה מה תרגישי בפנים.
את מדברת פה על התנהגות משפחתית שהיא לא רק בקשה אלא יותר דרישה
וזה משהו שאנשים מרשים לעצמם מול אנשים ספציפיים
בכל תקשורת בין אנשים יש את המרחב הגלוי , זה שנוכח ומילולי . ויש את המרחב הסמוי, זה שהוא תת מודע ולא מילולי. הוא מוזן מעמדות פנימיות של כל אחד מהמשתתפים בשיחה .
תריצי בראש שלך אנשים שונים שאת מכירה מהחיים, האם את יכולה לזהות את אלה שמהם לא ינסו לבקש כזאת בקשה? אז נכון, יש אנשים חדים או אגרסיביים שאיתם אף אחד לא יתחיל, אבל יש גם את אלה עם החוסן הפנימי הזה, ועם הגבולות הברורים והנעימים, שהשני קולט ולומד לכבד.
כל עוד לא תעשי עבודה פנימית עם עצמך ותהיי שלמה עם עצמך ביכולת לסרב לאנשים ולהרגיש שזה בסדר גמור, או ביכולת שלך להציב גבולות- לא יעזור לך להתחבא מאחורי רואה חשבון או תוכנת מחשב או כל רעיון אחר. השדר הפנימי המתנצל והלא נעים יעבור בלי שתרצי ,
ואלה חסרי הטאקט יהיו מסוגלים גם לעזור לך להתיעץ עם הרו"ח כדי שיסכים, או לתכנת את תוכנת המחשב כדי שתאפשר לך לתת להם, או להיכנס איתך לכיס שלך ולחשבן כמה את מרוויחה וכמה זה בסדר שתפרגני להם מוצר אחד בחינם.
זה תהליך משמעותי לעבור בחיים, אין קיצורי דרךאבל מניסיון - הוא אפשרי, והוא משנה חיים
בהצלחה גדולה!
כלום. לחכות שהיא תשלם או לא. תכל'ס לא עשית בשבילה שום דבר בחינם אלא חשבת שתקבלי תשלום. בסוף לא קיבלת. קורה. זה קורה גם אם לא מדובר בחברות, גם בעסקים זה ככה, תשאלי את מי שאת רוצה. אבל כן תלמדי להבא להיות ברורה יותר ולבקש תשלום מראש. האמת, אני תמיד מבקשת תשלום מראש. לא תמיד מקבלת. אבל תמיד מבקשת וגם מזכירה לשלם. בינתיים עוד לא קרה לי שלא שילמו לי בכלל. ככה זה, לומדים מהחיים.מתחברת מאוד לשאלה ולתשובות שענו כאן, מנסה לשאול משהו דומה.
אני בקשר תומך עם קרובת משפחה ועוזרת לה ביעוץ, תמיכה , אוזן קשבת ומידי פעם מילוי טפסים בהסכמתי, תוך כדי שאני ממלאה גם לעצמי, באיזשהוא שלב ביקשה ממני גרפיקה יותר מקצועית ומילוי טפסים רבים כ20 דפים והבטיחה לשלם, הסכמתי לבצע ודרשתי סכום מעט יותר נמוך ממה שכבר שילמה לבעל מקצוע אחר, אדגיש שזה גם העיסוק שלי ושעד עכשיו עזרתי לה בשמחה אך היות שביקשה הרבה במרוכז הבינה מעצמה שתצטרך לשלם,
אך דא עקא, כנראה עדיין אני קרובה שלה אז לא לקחה ברצינות את מה שהכנתי לה, שעות של עבודה , חישובים וכו' ולא השתמשה בכל המסמכים , גם באשמתי- היה עומס רב ולקח לי יותר זמן ואז היתה צריכה לבקש מסמכים יותר עדכניים,
בסופו של דבר סיימתי הכל, מחכה לתשלום ו... נאדה.
כשביקשתי בתקיפות נבהלה והחלה לגמגם, בעלה, איחור שלי, בסוף לא הייתי צריכה , רב, וכו' ולא חשבה לשלם רק כשהתחלתי להיות פחות נעימה , נלחצה וטענה שלדעת רב אני לא אמורה לקבל כלום !!??? אבל היא תשלם לי ומנסה לעור מצפונים ורחמים שאין לה הכנסה החודש ועוד ועוד מה אני אמורה לעשות??
בול!!!!! ככהזה קשר מסויים שיש לו אין סוף רווחים, ששווים את המחירים... אבל כשזה לא קיים, זה ממש לא הוגן לנפנף בזה
לדעתי אם היית אדם זר שלא נתן שרות מיטבי ללקוח ולכן הוא לא יכל להשתמש בתוצר -גם באשמתי- היה עומס רב ולקח לי יותר זמן ואז היתה צריכה לבקש מסמכים יותר עדכניים,
תשאלי רבשוב, הבעיה ששואלים אותי, ממש במילים האלה-
אז את מביאה לי את זה בחינם...? או שיש מישהו שמחייב אותך לקחת לי על זה כסף...
כאילו ממש גורמים לי ללא-נעים לבקש על זה תשלום![]()
הרגשה של אחרים אומר שאת מרגישה שזה מה שהם מרגישים.אלא על הרגשה של אחרים שברור שאני צריכה להביא להם בחינם. מה השאלה?!
זה שונה מאד, ולהלן ההבדל:זה לא בדיוק נכון כי משפחה עוזרים אחד לשני באוכל בשמירה על ילדים בעזרה
ולכן אם יש למשל מעצבת פנים או מנהלת חשבונות יועצת מס וכו אנשים רגילים שיוכלו לשאול להתיעץ וכו
וכן בכל מעין זה אני בא פשוט לסנגר
מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!
חלה שגיאה בשליחה. נסו שוב!
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
אליהם ממש עכשיו:
תהילים פרק כה
אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
הנושאים החמים