שכירה? גרה במודיעין עילית? צריכים אותך!

[efrat1]

המצב באלעד וביתר שונה?
רותי, מה קורה שם לפי המודל שלך?

 

[פרספכתיבה]

מודיעין עילית "ממותגת" כ"עיר האברכים"- מה שנותן לה יתרונות מחד וחסרונות מאידך.

יתרונות- מודעות מאוד גדולה לעזרה למשפחות האברכים - מחירי רוב השירותים בעירנו נמוכים בצורה משמעותית מאוד מהמחירים בערים אחרות (סירוק פאה עולה כאן ממוצע 70 ש"ח ופחות כשבירושלים הממוצע 100+ או 120 ש"ח ועוד... ) הרבה יותר חלוקות ותלושים (קרן קרית ספר לכל העיר וכו') , הנחות בארנונה בקלות ובנגישות (הם מגיעים לכל מקום ורק מחכים שתגשו לסדר הנחה) , סבסודי עירייה ופרוייקטים למינהם (כדוגמת הלונה פארק, התוכניות בחול המועד שמשלמים 5-10 ש"ח לכרטיס) ועוד... וגם עוזר להרחיק מהעיר ציבורים שיוכלו להוריד אותה מבחינה רוחנית.

מאידך- כשזה מגיע לנושא פרנסה ותעסוקה גם כאן ההתייחסות היא ל"נשות אברכים" שיעבדו בכל תנאי שכר בכדי לפרנס בית של תורה ולאפשר לבעלים ללמוד, וגם סטיגמה מוטעית מצד גורמי התעסוקה על נשות העיר שהן אינן מודעות לשכר האמיתי המקובל בשוק לעבודה, חסרות בטחון עצמי ואסרטיביות ויתמידו בעבודתן גם ללא העלאה ובשכר מינימום - יעשו עבודה מעולה ויגידו תודה על כל שקל. זה גורם שהמשכורות על משרות שנחשבות "טובות" נמוכות וממילא כל עסק שמעסיק עובדות במשרות שנחשבות פחות טובות משלם נמוך מיזה בהתאם לרף הזה... וכך נוצר מצב הזוי ש85% מהמשרות האפשריות לעבודה בעיר דורשות משרה מלאה ומשכורת נמוכה. וכל השאר - תנאים גרועים יותר, אין העלאות גם אחרי שנים של ותק, עובדות מתחלפות כל הזמן כי לא חסר דורשות עבודה בכל תחום...הפראיירים מתחלפים ומי שלא- נוסע לעבוד מחוץ לעיר...

 

[Ruti Kepler]

המצב באלעד וביתר שונה?
רותי, מה קורה שם לפי המודל שלך?

לא מכירה לעומק את שתי הערים האלו. (ייתכן שבאלעד יש הרבה יותר גברים שעובדים. וביתר נסמכת על ירושלים. אבל אלו רק השערות).

והמודל הוא לא שלי - הוא מבוא ראשוני לכלכלה.

מדינות, בכל העולם, מעודדות יצוא ומקשות על היבוא, בדיוק מהסיבה הזו.
כל יבוא הוא הזרמת כסף החוצה, וכל יצוא הוא הזרמת כסף פנימה.

פעם הבאה שבדואר ידרשו ממכן מכס על החבילה מנקסט, תבינו למה...
כי המדינה מעדיפה שאת הקניות הגדולות תעשו כאן ולא בחוץ לארץ.

 

[גלבוע]

--

 

[גלבוע]

לא מכירה לעומק את שתי הערים האלו. (ייתכן שבאלעד יש הרבה יותר גברים שעובדים. וביתר נסמכת על ירושלים. אבל אלו רק השערות).

צודקת בשתי ההשערות, יש לזה גיבוי בממצאי הלמ"ס.
אגב, אלעד גם נסמכת על אזור המרכז כולו.
אפשר יחסית בקלות לגור באלעד ולעבוד בקרית אריה, או תל אביב.

 

[שלמה פ]

דווקא יש אוטובוס

אין תחבורה לעיר הסמוכה-מודיעין, הזוי!!
וזה בעיה שקשורה לתעסוקה.
יש שם עבודות אך אין דרך נורמלית ונוחה להגיע

התחבורה לצאת מהעיר במצב בלתי נסבל!
אין קו סדיר למודיעין, לרכבת, לנתב"ג, לתל-אביב, לרמלה-לוד ועוד.

יש את קו 885 לבית שמש שעובר ברכבת במודיעין אוטובוס יוצא כל שעתיים שלוש (ללוח הזמנים המלא לחצו כאן) מחיר נסיעה לרכבת עולה 5.7 ולגבי תל אביב רמלה לוד וכו' בדיוק בגלל זה עשו את החופשי יומי
לחישוב עלות נסיעה בחופשי יומי לחצו כאן (זה תקף לכל התחבורה הציבורית ולא דווקא לרכבת)

 

[efrat1]

יש את קו 885 לבית שמש שעובר ברכבת במודיעין אוטובוס יוצא כל שעתיים שלוש (ללוח הזמנים המלא לחצו כאן) מחיר נסיעה לרכבת עולה 5.7 ולגבי תל אביב רמלה לוד וכו' בדיוק בגלל זה עשו את החופשי יומי
לחישוב עלות נסיעה בחופשי יומי לחצו כאן (זה תקף לכל התחבורה הציבורית ולא דווקא לרכבת)

זה לא ממש יעיל, כי יש אוטובוס רק מהמסוף. וזה אומר שצריך לנסוע ב2 אוטובוסים כל פעם.

שלא לדבר על חוסר התדירות (מה זה שעתיים שלוש? צריך להיות כל חצי שעה מקסימום)

 

[ניקול]

הקו הזה מאד לא נח
אתה יודע מתי אתה יוצא מהעיר (מהמסוף כאמור...)
ולא יודע מתי אתה חוזר, כי האוטובוס חוזר מבית שמש ואוסף אותך למעשה רק לקראת סוף המסלול שלו

אני באמת לא מבינה למה אין תחבורה סדירה למודיעין?
ושלא יגידו שזאת עיר חילונית וכו', הרי בירושלים יש אוטובוסים מרמות ומהרכס למרכז העיר, ובבני ברק יש אוטובוס לתל אביב ורמת גן


רותי, המודל של יבוא יצוא מצא חן בעיני מאד
זאת אחת הסיבות שלא אהבתי את קבוצות הנטוורקינג שהקימו בעיר
כי נהייתה איזושהי 'מסחרה' פנים עירונית ובלתי יעילה
וב"ה קהל היעד שלי לא מוגבל לעיר מגורי

 

[תמי1]

ממודיעין עילית יוצאות בכל בוקר הסעות כמעט לכל האזורים מסביב.
אני נסעתי עם הסעות לרמלוד, בית שמש, פתח תקווה, אלעד, בת ים.
ואני יודעת שיש גם לרשל"צ, רחובות, ירושלים ומודיעין ועוד.
כך שאפשר למצוא נגישות לכל מקום עבודה כמעט.

 

[צילומנציה]

ה

ישנה נקודה אחרת שלי כואבת ואולי תתנפלו עלי אבל אשתף אתכן:
יש כאן סוג של פשרנות וחוסר מצויינות (חוץ מלומדי התורה והכוללים שמשגשגים כאן ב"ה)

אנשים פותחים עסקים ברמה רדודה, הבנות מסתפקות במקצועות בינוניים ובציונים גבוליים ואין עידוד למצויינות.
וזה חבל וזה משליך על כל התחומים
כי אנשים עם רמה גבוהה יצאו לקניות מחוץ לעיר כי כאן אין.
ועסקים ישכרו שירותי רואה חשבון ויעוץ ועוד, מחוץ לעיר כי כאן המשרדים קטנים ולא מעריכים מצויינות, והם לא משלמים טוב אז הטובות גם יעזבו את העיר לטובת משרות מכובדות יותר בחוץ.
ורמת הדרישה העצמית של התושבים מעצמם (ומהעיריה וכו') היא ירודה, כך גם הרבה מאנשי המקצוע עצמם מרשים לעצמם לתת שירות רדוד, ולא ידאגו לקדם את עצמם מקצועית ולא ישקיען במשרד מכובד, ונגישות נורמלית, ושעות עבודה סבירות וכדו'
וזה גלגל גדול שמתגלגל ומגלגל איתו הרבה תחומים עד להשלכות משמעותיות ועמוקות...
מעניין אותי מאוד לדעת אם רק אני מרגישה ככה, או שגם אתם...

סוג של תאוריה.
זה מגוחך למתג קבוצה של אלפי אנשים שונים זה מזה.
המוקש פה בעיר זה רמה כלכלית נמוכה- העסקים פותחים בהתאם לביקוש.
יש לי שכנה בעלת חנות לבגדי יבוא מפריז- שסגרה את החנות פה ויש לה רק בבני ברק ובירושלים- הויא עצמה תושבת מודיעין עילית. זה היה לא ריוחי. לקוח נוסף שלי פתח חנות לבגדי ילדם ממותגים וסגר לאחר 8 חודשים.
אי אפשר לפתוח עסק בשביל מעטים כמוך,
הרמה הכלכלית- צרכנית של רוב בציבור היא עממית- אז אלו העסקים. והמחירים ובעקבותיהם גם השירות והנגישות וכו' וכו'

 

[לאהש]

לדעתי צריך להגביר
את הקו למודיעין
קו מיוחד ללא קשר לבית שמש
שיצא יותר בתדירות
זה לא מספיק מה שיש.

וקווים אמרו שיהיה
בפעימה השניה......

 

[צילומנציה]

כל משק שהיבוא שלו גדול מהיצוא, נידון אוטומטית לעוני.

מודיעין עילית מייבאת מדי יום כמויות עצומות של מים, חשמל, חלב, פירות וירקות, מוצרי אוכל, מוצרי חשמל (אין שום מפעל יצרני שמייצר בה את כל אלו). הכסף עבור כל אלו זורם מהעיר החוצה.
ותמורת כל הצריכה של כל תושבי העיר – היא מייצאת שניים-שלושה אוטובוסים של נשים עובדות... (שהשכר שלהן זורם פנימה, אבל זה לא מתחיל להספיק כדי לכסות את היבוא הענק).

יש למשק 2 אפשרויות:
1. לייצר בעצמו את כל הצריכה שלו (כולל גידול פירות וירקות וייצור חשמל...)
2. לייבא חלק מהצריכה - ובתמורה לזה, לייצא משהו כדי לאזן את המצב.

כל עוד העסקים בתוך מודיעין עילית מוכרים רק לתושבי העיר, זה לא נחשב ליצרנות, אלא לגלגול כספים בתוך העיר.

הפתרון - ייצור. וייצוא.
לפתוח מפעלים יצרניים, שמעסיקים את תושבי העיר בלבד, ומוכרים את תוצרתם (לא משנה אם זה תוכנה או טקסטיל או וואטאבר) לערים אחרות.
(העובדים שהם תושבי חוץ לעיר, לא מועילים במאומה למאזן היבוא-יצוא של העיר, כי המשכורת שלהם יוצאת החוצה).

נכון אבל לא מדויק.
במודיעין עילית יש בנין שלם בו קיימות כמה חברות הייטק כמו מטריקס, סיטיבוק, ויזה - שכולן נותנות שירות ארצי לגמרי ומעסיקות מאות נשים.
כמו כן יש שני אזורי תעשיה- קטן באיזור גן ההדסים. וגדול במושב תיתיהו שהוא אמנם לא בתחום השיפוט של מודיעין עילית אבל נושק לה.
אך אליה וקוץ בה- כל עסק יצרני תפעולי שלא יהיה- נגריה, מפעל ריתוך או הצללה מעסיק רק גברים- שאותם העיר מודיעין עילית כמעט ולא מספקת (ב"ה לשבחנו יאמר) ולכן. ורק לכן- הם מיבאים עובדים מבחוץ.
מודיעין עילית לא רק עיר חרדית היא גם ברובה נושאת אופי ליטאי ולכן קשה למצוא בה גברים עובדים- מה שאין כן בביתר, בית שמש ושות'

 

[מעצבת גרפית]

אני גם מצטרפת לדעה שהתחבורה לוקה בחסר,
אם נדלג על זה שבעיר אין הרבה משרות עם שכר טוב
נגיע לנקודה הכואבת שגם מי שרוצה לצאת מהעיר חיבת להסתמך על הסעות
או על תחבורה מקורטעת ( מודיעין עילית - שילת - יעד )
שזה מגביל מאד ומרתיע אשה לחפש עבודה בטווח המאד מפותח של אזור מודיעין - רמלה - לוד.
אני אישית עובדת באזור המרכז ונוסעת ברכב פרטי (40 דקות וזה שווה לי)
אין לי ספק שאם התחבורה היתה נגישה יותר היה להרבה נשים אפשרות לצאת לעבוד ולהשתכר יפה.

 

[Ruti Kepler]

נכון אבל לא מדויק.
במודיעין עילית יש בנין שלם בו קיימות כמה חברות הייטק כמו מטריקס, סיטיבוק, ויזה - שכולן נותנות שירות ארצי לגמרי ומעסיקות מאות נשים.
כמו כן יש שני אזורי תעשיה- קטן באיזור גן ההדסים. וגדול במושב תיתיהו שהוא אמנם לא בתחום השיפוט של מודיעין עילית אבל נושק לה.
'

האם באזורי התעשיה האלו עובדים תושבי מודיעין עילית?
אם כן, יש כאן יצרנות.
אם לא, לא.

(ויצרנות אמיתית, במונחים כלכליים, תושג רק כאשר המפעלים יהיו שייכים לתושבי העיר, כך שלא רק המשכורות ייכנסו לעיר - אלא גם הרווח מהמפעל עצמו).

מטריקס מעסיקה רבות מתושבות מודיעין עילית וזה יופי.
אבל, וזה אבל עצום: היא מעסיקה גם עשרות או מאות נשים מערים אחרות. שזה חשוב ונפלא אבל לא מוסיף שום רווח כלכלי למודיעין עילית!

(בהנחה שבעלי 'מטריקס' אינם תושבי מודיעין עילית, כל רווחי החברה יוצאים החוצה. רק משכורות הרעב של העובדות המקומיות, נשארות בתוך העיר.)

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

במידה והעיריה תעודד יזמות תעסוקתית גדולה מבפנים, לא יבוא של מעסיקים, יתכן שתתפתח צמיחה כלכלית.

בנוסף: מישהי הזכירה שמחיר סירוק פאה הוא זול, וזאת התחשבות באברכים.
בעיני כאן נעוצה חלק מהבעיה:
כל עסק קטן שמתמחר את עצמו נמוך, גורם לעצמו למחזור כספים בלי רווחים, ומאלץ את הסביבה ליישר קו עם המחירים שלו, כך שבמצטבר, כמות הכסף שנכנסת לעסקים מהסוג הזה - קטנה.
מי שבעצם מחזיק את העסקים הנ"ל הן בדרך כלל נשות אברכים, כלומר - האברכים מפסידים מכך שהנשים שלהן מוכרות שירות במחיר נמוך, כשהרווח הכללי של הציבור - לא שווה בנזק שנוצר לעסקים עצמם.
במידה והאברכית המסרקת מעסיקה עוד אברכית שמסלסלת, ואין לה מספיק הכנסות. המספרת תאלץ לפטר את המסלסלת, ועוד משפחה תפסיד מהעניין.
לכן - מחירים נמוכים לא בהכרח מלמדים על חסד, הם בעיקר מלמדים על כלכלה שלא יכולה להחזיק את עצמה.

 

[Ok - מירי טריטל]

לדעתי המחירים הזולים של סירוק פאה נובעים מכללי היצע וביקוש. כמה עיסוקים כבר יש לאשה חרדית? לכן הפאניות, המטפלות וכו', הכל יותר זול.
ולגבי מה שכתבה רותי על יצוא ויבוא - הכל יפה בתיאוריה, אבל במודיעין עילית זה לא ניתן ליישום כאשר כמעט בכל בית אב יש רק מפרנס אחד

 

[Ruti Kepler]

לדעתי המחירים הזולים של סירוק פאה נובעים מכללי היצע וביקוש. כמה עיסוקים כבר יש לאשה חרדית? לכן הפאניות, המטפלות וכו', הכל יותר זול.
ולגבי מה שכתבה רותי על יצוא ויבוא - הכל יפה בתיאוריה, אבל במודיעין עילית זה לא ניתן ליישום כאשר כמעט בכל בית אב יש רק מפרנס אחד

התיאוריה הזאת נכונה לשני הכיוונים.

היישום שלה במודיעין עילית הוא על דרך השלילה:
משק שצורך יותר ממה שהוא מייצר - יסבול מגירעונות.
וייאלץ תמיד לחיות במינוסים ולנסות להשיג תרומות.
ורמת החיים בו תרד.
זה נכון למשק בכללותו - וזה נכון לגבי בתי האב שבתוכו.

יצרנות>צמיחה>העלאת רמת החיים.
אי יצרנות>מיתון>ירידה ברמת החיים.

 

[נוי]

אני גם מצטרפת לדעה שהתחבורה לוקה בחסר,
אם נדלג על זה שבעיר אין הרבה משרות עם שכר טוב
נגיע לנקודה הכואבת שגם מי שרוצה לצאת מהעיר חיבת להסתמך על הסעות
או על תחבורה מקורטעת ( מודיעין עילית - שילת - יעד )
שזה מגביל מאד ומרתיע אשה לחפש עבודה בטווח המאד מפותח של אזור מודיעין - רמלה - לוד.
אני אישית עובדת באזור המרכז ונוסעת ברכב פרטי (40 דקות וזה שווה לי)
אין לי ספק שאם התחבורה היתה נגישה יותר היה להרבה נשים אפשרות לצאת לעבוד ולהשתכר יפה.

זו הסיבה שכבישי מודיעין עילית מלאים בנשים נוהגות. הרבה מהן הגיעו לזה לא מלכתחילה, אלא בלית ברירה.

 

[profession]

לי אמרו כמה פעמים כמה מקורות שהחוסר בתחבורה למודיעין הוא בהוראת רבני העיר שלא רוצים נגישות קלה לעיר חילונית מובהקת שעוד יש בה קניון וכד'

הקו לבית שמש עוזר באופן חלקי אבל באמת שזה ממש הזוי שזה עיר במרחק 10 דק' וכדי להגיע עם תחבורה ציבורית בפועל לוקח לפחות שלושתרבעי שעה ):

אני גם מצטרפת להרגשת התסכול הגדולה בעבודה בעיר

אמרו פה הרבה דברים נכונים לדעתי, העיר מתפקדת בצורה מוזרה וחסרת תכנון שפוגעת בתושבים אבל זה לא נראה לי ישתנה... סליחה על הפסימיות זה משהו שורשי בעיר...

 

[צילומנציה]

ל
אמרו פה הרבה דברים נכונים לדעתי, העיר מתפקדת בצורה מוזרה וחסרת תכנון שפוגעת בתושבים אבל זה לא נראה לי ישתנה... סליחה על הפסימיות זה משהו שורשי בעיר...

השורשי הוא הרבה יותר שורשי ממה שאת חושבת- שמי שהקים את העיר- אפילו לא טרח להקצות לה מספיק שטחי ציבור ומסחר, יעני איפה ילמדו כל התינוקות שיוולדו לזוגות הצעירים שיגורו פה? ואיפה יערכו את קניותיהם?
חוסר שטחי ציבור גורם לעסקים להתמקם בבתים ובמקלטים (כמונו למשל) ולהראות בהתאם.
למה העיר מודיעין מלאה בשבילי אופניים בטיחותיים ובמודיעין עילית בל יראה ובל ימצא- והילדים נאלצים לרכוב בכבישים??....- כי בשטח הכולל שלהם יכלו לתקוע עוד כמה בנינים ולהרויח עוד כמה מליונים.