נספח לאתגר חודש חשוון: ביטוח גוראל

  • הוסף לסימניות
  • #61
מנצלת את הבמה כדי לשאול שאלה:
אולי עדיף לתת מרווח נשימה בין אתגר לאתגר?
פשוט כדי שלא יצא מהאף, זה הכל.
נניח- אחת לשבועיים. מה דעתכם?
בגלל שאי אפשר לצלצל פעמיים, אטריח אתכם בהודעה.
אני מסכימה לגמרי.
כדי שרמת הענין תשאר, צריך לחכות בין אתגר לאתגר.
אחת לשבועיים זה מינימום. אני הייתי מציעה אפילו אחת לחודש.
 
  • הוסף לסימניות
  • #62
פנס, כולי עלוב שלא הזמנת אותי להראות את כוחי באתגר.
ובאמת, ימים עמוסים לי ימים אלו, כמעט ואין עיתותיי בידי לקרוא את כל החומר הרב שהועמס לאחרונה, כ"ש להוגיע את מוחי באתגרים שונים ומשונים שמוחן של בני אדם מן היישוב מחוץ לדל"ת אמותיו של פרוג אין סובלתם
מילה בתרי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #63
בגלל שאי אפשר לצלצל פעמיים, אטריח אתכם בהודעה.
אני מסכימה לגמרי.
כדי שרמת הענין תשאר, צריך לחכות בין אתגר לאתגר.
אחת לשבועיים זה מינימום. אני הייתי מציעה אפילו אחת לחודש.

מבחינתי- כל יומיים.
לנו הקוראים לא נמאס;)
 
  • הוסף לסימניות
  • #64
אדרבה, שחררו!!
נלמד, נחכים, נשנה ונשתנה.
[הפסיקים בסיידר?]
באמת שלא אכפת לי לעבור 'תיקון' . מרשה בכייף להעיר ולבקר [מדברת בשם עצמי בלבד]
ולמה לא אכפת לי?
יש לי סיבה....

והסיבה היא...
 
  • הוסף לסימניות
  • #69
בהחלט לא נשמע הגיוני..
למרות שזה לא שפת אם שלה
שפה רביעית אולי

יאללה שריונה, בואי לצעוק עלי עכשיו
 
  • הוסף לסימניות
  • #70
וידוי אישי
הסיפור שלי לא נכתב למען האתגר
לא קראתי את הסיפורים על אורית הראל
ולא מכיר את חברת דוראל
פשוט עברתי תאונה קטנטונת
אבל מאד קשה מבחינתי הייתי בטראומה כמה ימים
ובדיוק מישהו סיפר לי את המשל של החנייה והנמשל של יהודים שלא מכירים מספיק תורה ומצוות שרוצים להיות טובים אבל לא יודעים איך
וכשמגיעים לעולם האמת והם מבינים שלא היו צריכים לחפש את המשרד אלא את החנייה כבר מאוחר מידי בשביל לחשב מסלול מחדש

שני הדברים מאד תפסו אותי
והחלטתי שאני חייב לכתוב על מנת להפיג את הכאב
כתבתי ומחקתי כתבתי ומחקתי כתבתי ומחקתי כתבתי ומחקתי כתבתי ומחקתי כתבתי ומחקתי כתבתי ומחקתי כתבתי ומחקתי כתבתי ומחקתי כתבתי ומחקתי כתבתי ומחקתי כתבתי
עד שהפסיק לכאוב ואז עצרתי אני מאמין שזה יכול לצאת הרבה יותר טוב או שונה לגמרי אבל כבר נגמר הכח
אז ל"נריה מגן" אם התכוונת אלי קבלי את ההתנצלות

 
  • הוסף לסימניות
  • #71
אני מאמין שזה יכול לצאת הרבה יותר טוב או שונה לגמרי אבל כבר נגמר הכח

[/QUOTE]
אין לזה סוף
 
  • הוסף לסימניות
  • #75
@יוני מקרוני מאוד מפריע לי שאין נקודות בסופי המשפטים אצלך...
 
  • הוסף לסימניות
  • #76
הקורקינט שקידש שם שמים והעגלה הסגולה שהציקה בעיניים
כאשר קנה בערל'ה את הדירה בשכונה המתחרדת, הוא הרגיש תחושה עילאית של יישוב ארץ ישראל בקדושה. לא רק יישוב ארבע אמות או שבעים מטרים רבועיים, אלא יישוב וטיהור כל הבניין כולו. כל הרחוב. כל העיר.

כבר כשהגיע עם ההובלה, החמיץ פנים למר וועד הבית, אנטישמי משופם שעטה על פניו ארשת חנפנית ועל קדקדו כיפה מגוחכת, ואשר בירך אותו ב'ברוכים הבאים' גרוני. בשלב הבא דפק על דלתו של השכן ממול, אברך עדין נפש, והתפלא באוזניו כיצד יתכן שאדם כה גס רוח מפעיל את וועד הבית.

"גס רוח?" התפלא האברך התמים, "הרי מדובר באיש אשר המסורת קרובה לליבו, והוא מכבד את בני התורה. הוא גם גומל חסדים רבים באמצעות הסוכנות שבה הוא עובד - - -". בערל'ה לא רצה לשמוע עוד. באותו רגע הוא הבין כי בגופו של האברך שתול חוט דייגים במקום חוט שדרה, וצריך לחפש שותף אחר למלחמות הדת.

כמובן שעם החבדניק מן הקומה הראשונה, המשוחח באדיבות עם כל רשעי ארץ ואף מזמין אותם לשבתות ולשיעורי תורה כאילו התורה הפקר חלילה – אפילו לא ניסה ליצור קשר.

קשה לפעול לבד. לתלוש מודעות בלתי ראויות (לא שהוא קרא אותן, אבל למה שילכלך את נשמתו?), להדליק מנגינות חסידיות על פול ווליום בחצות הלילה (אפילו שהילדים שלו התעוררו, מה לא עושים בשביל הצלת הדור), להקים סוכה על כל המעבר ביציאה מהבניין. האנטישמי מוועד הבית חשף בינתיים את טלפיו והפסיק לאחל לו בוקר טוב בחביבות מזוייפת, ואף העיר לו בנוקשות כאשר הניח את עגלת התאומים הסגולה למשמרת בחדר המדרגות.

זו היתה חציית גבול מסוכנת! חצוף, הבנאדם. לא מבין שילדים הם העתיד של עם ישראל. לא מספיק ששללו את הקצבאות, החילונים הרשעים האלה, עכשיו העגלות מפריעות להם. דווקא לו ודווקא! ובערל'ה הוריד מן הבית עוד שתי עגלות אמבטיה וטיולון חצי שבור. ועגלת קניות. שיראו כולם שהחרדים לא פרייארים ולא מפחדים מאף אחד. רק מה'. את כל קומות הבניין מילא בעגלות, בקורקינטים, באופניים חצי שבורות או שבורות-שלם.

אז אדון וועד בית, שכמובן לא מבין כלום בהלכות גזילה, הוציא מודעה ובה נכתב: אין להניח חפצים בחדר המדרגות, כל חפץ ייחשב להפקר ויוצא מחוץ לבניין.

הפקר. עוד מושג שלמד בטח מהאברך או מהחבדני"ק הצבועים.

בערלה מצידו היה מפקיר את רכושו לשם שמים, אך מה לעשות ואשתו דעתה קלה, והיא לא מוכנה לסכן את עגלת התאומים הממותגת ואת עגלת האמבטיה. רק על האופניים השבורות היא ויתרה מראש. סיבוך לא צפוי, אללי.

בעודו אובד עצות, מצא בלוח הבניין מודעה וכהרגלה תלש אותה. אך פתאום קפצו אליו המלים, ממש משמים: דוראל – ביטוח לכל חפץ, החל מכדורי קפיץ וספינרים ועד לריהוט משרדי, כולל. המצטרפים תוך שלושה ימים יקבלו הנחה.

תמיד היה בערלה מהיר תפיסה, ואותה מהירות עמדה לצידו גם עתה. הוא הרים טלפון לדוראל, וסיכם אתם בו במקום על ביטוח לכל הציוד המפוזר בחדר המדרגות. אה, כמובן שהוא לא חשף את הפרט הזה אלא הנהן בשיא המרץ כאשר בירר הפקיד האם הרכוש מוחזק תדיר בבית נעול. הפקיד האדיב קלט את הנהוניו דרך המכשיר, ואישר את חוזה הביטוח. בערלה חזר לאשתו ואמר לה - הכל בסדר. אם מישהו יעיז לגנוב את העגלה, איזה חילויני בלויני או מה – עלי. עגלה חדשה יותר תקבלי, הוא הבטיח, והיא שמחה דוקא, כי הצבע הסגול נמאס לה בעיניים.

ואכן, החילויני בלויני מוועד הבית היה הגנב, כמובן. הוציא את העגלות והקורקינטים והאופניים ויתר השקיות והניירות שהיו מפוזרים ביניהם שבאו כדי לעצבן ולהראות מי לא פרייאר, ובערלה התקשר לדוראל לקבל את שלו. דוראל עמדו במילתם, ואמרו לו שעליו למלא טופס אצל נציג הביטוח בעיר מגוריו. כשבערלה רשם את הכתובת, הוא גילה שמדובר בכתובת מגוריו, וסוכן הביטוח הוא לא פחות מאדון וועד הבית הרשע.

בערלה ויתר על הביטוח, הכל לשם שמים, ומכר את דירתו תוך שבוע. נמאס לו לגור בבניין של סוכנים כפולים. גם וועד הבית ויתר השכנים נשמו לרווחה. הבלוינים, הצבועים, החבדניקים, יפי הנפש. כולם.

כל שונאי הדת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #78
כתוב היטב, שנון וזורם.
מדוע הובא בנספח לאתגר? יש לו זכות קיום בפני עצמו.
כי המחשב אומר לי: עליך להרשם.
אני מהנהנת בצייתנות והולכת להרשם.
המחשב אומר לי: אתה לא יכול להרשם.
אני מנגבת דמעה וחוזרת לאשכול.
המחשב אומר לי: עליך להרשם.
וחוזר חלילה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #79
משובח!!!!
ממש!!! הכתיבה - כמובן, התיאורים, ההומור...
מחכים לעוד חומרים שלך :)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה