הנושאים החמים
יואל ארלנגר - קקטוס
אוהב קצת מהכל
מנהל
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
צילום מקצועי
עריכה והפקת סרטים
- הוסף לסימניות
- #1
בגלל שבשבתות האחרונות לקה הלה בתולעות קריאה, נאלץ הוא לקרוא כל חומר כתוב שהיה בבית, כולל ספר ששמו שמור במערכת, וכשאשתו קראה אותו ושקעה בתוכו בעוד הכלים בכיור והתינוקת בוכה, והאדון עייף ולא מוצא את כפכפיו, האדון כעס מאוד שאינה שועה לתחנוניו להכין לו קפה, ולמצוא לו גרב מתאימה, ושאר ירקות.
"מילא אם היית קוראת את "יסכה", הוא אמר בכעס הפנים, "הייתי מבין למה את שקועה כל כך. אבל כשאת קוראת את הספר ששמו שמור במערכת ולא מתייחסת לא אלי ולא לתינוקת, אני רואה בכך זלזול בכבודי ובמעמדי על פני אדמות".
ואכן אשתו כבשה את פניה בספר הלז, והתביישה בושה גדולה.
"אתה צודק" התייפחה לתוך הספר ששמו שמור במערכת, "אני יודעת, איך בכלל אפשר לכתוב כל כך גרוע, אבל אני חייבת לדעת את הסוף, אולי משהו ישתפר עד אז".
ואז הוא מצא על המדף את "יסכה", ובחדר בלי מזוזה קרא אותו מכריכה לכריכה, כולל הקרדיטים על העימוד והעריכה.
וכך אמר לי על הספר (וכל מילה אמת):
"זה ספר מצויין מאוד, מתאים כמעט לכל גיל, בעיקר לבנות הנעורים, אבל לא רק".
ואז הוא התוודה בבכי: "למרות שאני לא רגשן, הרגשתי ממש את רגש הבושה שחסם את אלישבע מלספר מה היה באמת, את היחודיות של יסכה, ואת התסבוכת של תמר עם החניכה שלה לשעבר".
שנים שלא שמעתי וידוי כל כך עצוב, האדון היה די אומלל מהעניין.
"היא כותבת כל כך טוב שאפילו שאני לא קורא כל מיני ספרי נשים, הייתי מוכרח להיכנס שם לכל סבך החברויות, ולהבין מי זאת רייזי ולמה היא טובה"
ניסיתי להרגיע אותו, אבל הוא המשיך ויילל, ולא היה מסוגל לספר מה גרם לו לבכות, אז הנחתי לו והוא נרדם לאט לאט.
אני בינתים קראתי את כל הספר לזהות מה הפיל אותו.
אז למעשה זה ספר שמספר סיפור על ילדה בתיכון, בעלת חשיבה מקורית, שתמיד הולכת על הקצה מול המורות, ובד בבד מחפשת חברות ושפה משותפת עם אנשים סביבה. חבילת ניירות שנלקחה מסיבה מטופשת, גורמת לה לצאת למסע מול עצמה ומול החברה ומול ה"מה יאמרו", ולגלות בסוף את הייחודיות שלה ואיך לפתח אותה.
דמויות ראשיות: ילדות בתיכון ששרות גם במקהלה של בית הספר.
מאמנת אחת
מנהלת רגשנית
מורה חשדנית
סבתא טובה כמו בסיפורים
מנקה ממלאת מקום ביישנית
הספר כתוב בצורה קולחת וחיננית, והוא גם מעניין.
הערות עריכה:
הכותרות בראשי הפרקים מתאימות לעיתון, פחות לספר.
הפרק האחרון שנוסף כנראה לאחרונה, אינו באותו איכות של הספר, זה ניכר.
הגהת תוכן שהתפספסה אולי במקרה, לגבי הנגינה בסוף, לאורגנים שאינם של פעוטות אין בטריות שאפשר "להכניס" , ובטח לא לנגן איתם בעוצמה בקהל.
ציון 9
"מילא אם היית קוראת את "יסכה", הוא אמר בכעס הפנים, "הייתי מבין למה את שקועה כל כך. אבל כשאת קוראת את הספר ששמו שמור במערכת ולא מתייחסת לא אלי ולא לתינוקת, אני רואה בכך זלזול בכבודי ובמעמדי על פני אדמות".
ואכן אשתו כבשה את פניה בספר הלז, והתביישה בושה גדולה.
"אתה צודק" התייפחה לתוך הספר ששמו שמור במערכת, "אני יודעת, איך בכלל אפשר לכתוב כל כך גרוע, אבל אני חייבת לדעת את הסוף, אולי משהו ישתפר עד אז".
ואז הוא מצא על המדף את "יסכה", ובחדר בלי מזוזה קרא אותו מכריכה לכריכה, כולל הקרדיטים על העימוד והעריכה.
וכך אמר לי על הספר (וכל מילה אמת):
"זה ספר מצויין מאוד, מתאים כמעט לכל גיל, בעיקר לבנות הנעורים, אבל לא רק".
ואז הוא התוודה בבכי: "למרות שאני לא רגשן, הרגשתי ממש את רגש הבושה שחסם את אלישבע מלספר מה היה באמת, את היחודיות של יסכה, ואת התסבוכת של תמר עם החניכה שלה לשעבר".
שנים שלא שמעתי וידוי כל כך עצוב, האדון היה די אומלל מהעניין.
"היא כותבת כל כך טוב שאפילו שאני לא קורא כל מיני ספרי נשים, הייתי מוכרח להיכנס שם לכל סבך החברויות, ולהבין מי זאת רייזי ולמה היא טובה"
ניסיתי להרגיע אותו, אבל הוא המשיך ויילל, ולא היה מסוגל לספר מה גרם לו לבכות, אז הנחתי לו והוא נרדם לאט לאט.
אני בינתים קראתי את כל הספר לזהות מה הפיל אותו.
אז למעשה זה ספר שמספר סיפור על ילדה בתיכון, בעלת חשיבה מקורית, שתמיד הולכת על הקצה מול המורות, ובד בבד מחפשת חברות ושפה משותפת עם אנשים סביבה. חבילת ניירות שנלקחה מסיבה מטופשת, גורמת לה לצאת למסע מול עצמה ומול החברה ומול ה"מה יאמרו", ולגלות בסוף את הייחודיות שלה ואיך לפתח אותה.
דמויות ראשיות: ילדות בתיכון ששרות גם במקהלה של בית הספר.
מאמנת אחת
מנהלת רגשנית
מורה חשדנית
סבתא טובה כמו בסיפורים
מנקה ממלאת מקום ביישנית
הספר כתוב בצורה קולחת וחיננית, והוא גם מעניין.
הערות עריכה:
הכותרות בראשי הפרקים מתאימות לעיתון, פחות לספר.
הפרק האחרון שנוסף כנראה לאחרונה, אינו באותו איכות של הספר, זה ניכר.
הגהת תוכן שהתפספסה אולי במקרה, לגבי הנגינה בסוף, לאורגנים שאינם של פעוטות אין בטריות שאפשר "להכניס" , ובטח לא לנגן איתם בעוצמה בקהל.
ציון 9
