שינוי תזונה בבית

  • הוסף לסימניות
  • #1
האמת שהרבה זמן אני יודעת שזה חשוב,
עכשיו אני קצת יותר ברצינות רוצה לשנות את התזונה בבית , בעיקר אחרי שקראתי קצת באשכול של המחלה ה"י על תזונה כמניעה לא עלינו. ולא רק לזה , אלא לכל המחלות.

האמת , שלא חיפשתי כאן בפורום , חשבתי לפתוח אשכול חדש כי החיפושים לוקחים לי שעות של זמן.
אנחנו ממש לא אוכלים בריא בבית , קמח לבן , סוכר , שמןןן (מרוקאים , נו..) המון עוגות וכדומה.

אני כן מאד רוצה קצת לשנות , אבל יודעת שיהיה לי קשה , ואולי אנסה בהדרגה.
יש לכן רעיונות או טיפים ממה להתחיל?
מה הכי גרוע? קמח וסוכר זה נראה לי כמעט בלתי אפשרי ,לפחות לא באופן קבוע ולא בהתחלה.
אולי בעצם בלחם וכד' אני יכולה לנסות , ליומיום , אבל עוגות וכו' אני מכינה המון פשוט. סוג של פינוק שלי לילדים ולבעל..
מה נקרא לחיות בריא? אולי יותר כדאי שאוסיף לתפריט דברים בריאים , ולאט לאט עם הזמן להוריד בהדרגה את מה שלא בריא.
ומה עוד מעבר לתזונה - הליכה היא חשובה? לצאת זה כמעט בלתי אפשרי מבחינתי , איזה עוד פעילות שכן אפשר לעשות?

אשמח שיהיו תשובות עניינות ומרוכזות עד כמה שניתן , הלוואי שנצליח קצת להתחיל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
איזה עיצות אופרטיביות את יכולה לקבל ?
אנחנו בדיוק עכשיו בקטע הזה והסוד שלי הוא כזה -
כולנו יחד הולכים לתזונאית -
אין צורך לקחת תינוקים אבל מגיל עשר ועד בכלל הולכים יחד -
ביחד זה הרבה יותר קל לעשות שינוי שורשי שכזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
העתקתי בשבילך מהידברות

כך תהפכו את המטבח שלכם לבריא יותר, בשבעה צעדים פשוטים
רבים מאיתנו מתכננים כבר שנים על אותו 'יום אחד' שבו הכל ישתנה: את מקום המתוקים, נוטפי השומן והבצקים במזווה - יתפסו סוף סוף מוצרים בריאים באמת, שלא רק תורמים לבריאות שלנו כי אם גם מסלקים את הרעלים ואת החומרים המיותרים מגופנו חיש קל.

איך עושים את זה? בראש ובראשונה צריכים לקבל החלטה חד סטרית, כי איך אומרים... הכל מתחיל ונגמר בראש. אחרי שהחלטנו יהיה קל יותר לבצע את שאר השינויים, שסידרנו אותם לפניכם בצעדים פשוטים וקלים שיהפכו את המטבח שלכם לקצת יותר בריא ממה שהוא היום. נכון שזה אומר להימנע מהרגלים גרועים שאימצנו עד היום, אבל אחרי שהילדים יחזרו מתלמודי התורה כשהם לגמרי אנרגטיים - גם אתם תודו שהיה כדאי:



הצעד הראשון והחשוב ביותר הוא...

להפסיק לרכוש מזון מעובד. מה זאת אומרת? מזונות שמכילים חומרים משמרים, חומרים מתחלבים, חומרי טעם וריח, חומצות למיניהן, ומוצרים שנושאים על גביהם את האות E.

נכון שרבים מהמוצרים הם כאלה, אבל רבים מהמוצרים שהם כאלה, ניתן להמיר במוצרים אחרים - ביתיים. וזה מביא אותנו לצעד השני.



הצעד השני...

קטשופ, לחם, גבינה, מאפים למיניהם, ממרח חומוס, פסטרמה וקטשופ - את כולם תוכלו להמיר במוצרים ביתיים אותם תכינו לגמרי בעצמכם. נשמע מבהיל? דווקא יותר פשוט ממה שאתם אולי חושבים: בעידן האינטרנט תוכלו למצוא מאות מתכונים כשרים לעשיית המוצרים הללו בביתכם, עם יתרון בולט וכדאי ביותר: המוצרים שלכם בריאים פי כמה ממה שמייצרת התעשייה עבורכם.



הצעד השלישי

הכלל הוא שיש להתרחק כמה שיותר ממוצרים מתועשים ולהעדיף מוצרים שקרובים יותר לאדמה כגון ירקות, פירות, אגוזים וקטניות. ביצים, גבינות, בשר ודגים ניתן לצרוך ברמה סבירה.



הצעד הרביעי

ותרו על אבקות המרק למיניהן. אם תוסיפו עשבי תיבול כגון כוסברה, פטרוזיליה, שמיר. ותבלינים אהובים וירקות כמו בצל ושום - המרקים שלכם יהיו טעימים גם בלי התוסף הלא בריא הזה.



הצעד החמישי

אופים הרבה? נסו להמיר 50% מהקמח הלבן בקמח מלא או קמח כוסמין.



הצעד השישי

יוצאים לקניות? אל תקנו הרבה מדי ירקות, אלא רק את הכמות שבה תשתמשו בימים הקרובים. ירקות ששוכבים זמן רב במקרר מאבדים את הערכים התזונתיים שלהם, וחבל.



הצעד השביעי

הילדים אוהבים ממתקים וחטיפים? הכינו איתם כדורי שוקולד בריאותיים, כדורי תמרים וקוקוס, וכדורי אגוזים וחלבה. ילדים מתלהבים מעצם העשייה, ואוהבים בדיוק כמונו ליהנות ממעשה ידיהם. נצלו את העובדה הזו, חפשו אחר מתכוני ממתקים טבעיים והתרחקו ככל שניתן ממתקים מתועשים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
לקנות רק מוצרים בסיסיים, קטניות פירות וירקות...
לא לקנות מוצרים תעשיתיים כמו שניצל סויה, פיצה, פסטרמה, עוגות ועוגיות... וכל מה שעבר תהליך כלשהו במפעל.
מרגרינה לא נכנס לבית.
ואת כבר תראי שכשהילדון מבקש משהו טעים במקום לשלוף חבילת וופלים, את תשלפי תפוח, פמלה ותפוז... ותאמיני לי הוא יהנה לא פחות...
סתם הערה, אני לא חושבת שלאדם בריא עוגה תוצרת בית היא קטסטרופה. בהנחה שזה לא שבקייה ובקלאווה כל יום... וגם בעוגות אפשר להמעיט בשמן וסוכר ואף אחד לא שם לב. עוגות שוקולד אני מכינה עם קמח מלא, ממילא העוגה שחורה... ובעוגיות דוחפת שיבולת שועל, ובמקום שוקולד- חמוציות.
בכלל חמוציות ותמרים זה אחלה פתרון ל:"אמא בא לי משהו טעים!".
מה שכם במטוגנים הייתי ממעיטה. ניסת פעם להכין שניצל בתנור? לדעתי יותר טעים. ולא נרשמו תלונות מהילדים...
במרקים לדחוף בכמויות קטנות כל מיני דברים בריאים... קטניות, סלרי ושאר עלים, ירקות שאין מצב שיאכלו אותם- קישוא לדוגמא.
בגדול, לדעתי השינוי מתחיל מהסופר. ממה שאת מכניסה לבית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
קודם כל
כל הכבוד שאת רוצה בשינוי.
אנחנו היינו בבית בדיוק במצב הזה כי גם אנחנו מרוקאים:)
וברוך ה' היום אנחנו במצב אחר לגמריי במצב מצויין.
התהליך היה לא קצר זה היה בשלבים.

1)להפחית את כמות השמן מהמאכלים (והעוגות כמובן).
2)להוריד את המרגרינה אם את משתמשת
3)את התיגונים להשתדל להפסיק בשלבים כמובן.
לדוגמא: חצילים מטוגנים לנסות לעשות אותם בתנור כתחליף לטיגון.
4)להוריד את כמות הפחמימות.
5)אם את משתמשת באבקת מרק לנסות להחליף בתבלינים אחרים
6)בעניין העוגות רק אחרי השינוי ראינו שאפשר גם לאכול עוגות וגם בריאות.
יש המון מתכונים בריאים וטעימים...אם את רוצה אני אשלך לך.
7)להפחית את כמות הסוכר-כשצריך לשתות סוכר כמו בקפה לנסות את השימוש בסוכר חום.
בנתיים זה מה שאני זוכרת אם אני יזכור עד אני ירשום לך בהמשך

תעשי הכל בשלבים לאט לאט תכניסי את כל התזונה הטובה לביתך.

בהצלחה!!!

אחרי עריכה:
8)את הסלטים של שבת להכניס סלטים חיים ולאט לאט להוציא את המטוגנים והמבושלים.
9)להחליף את השמן לשמן זית לדוגמא: בסלטים חיים.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #9
אחרי שינוי מהפכני אצלנו בבית
לתזונה סופר בריאה בגדול @שיר770 ו @לאה מזרחי
כתבו כמעט הכל

1. לברוח ממטוגנים כמו מאש!
לא מדברת על חביתה פעם בשבוע
אבל בהחלט להימנע מצ'יפסים מטפטפי שמן, חצילים מטוגנים ושות'
כמעט הכל אפשר להכניס לתנור עם טיפטיפונת שמן והרבה מים
(עוד לא שמעתי מישהו שהתלונן על הצ'יפסים שלי
למרות שיש בהם אולי כף שמן לתבנית ענקית)

2. להימנע משתיה מתוקה, לגמרי.
לא סירופ שמכיל פרי ולא תרכיזי פרים.
מים. מים זכים וצלולים.
לשבת אפשר לפרגן סירופ פרי טבעי או משהו כזה.

3. אין מרגרינה.
אין.
לא בעוגות, לא בברוקסים ולא ברוגלאך

4. המון פירות וירקות
להשאיר במקרר שלט חתוך או פלחי תפוח זה מתחסל בשניות.
אצלנו אוכלים המון בננות כי לא צריך ללכלך על זה סכין ;)
אבל זה המון עניין של טעם.

5. גם כשכן קונים חטיפים יש הבדל בין חטיף למשנהו.
בייגלה או במבה זה לא כזה אסון
לעומת כל הסוכר-מלח דחוס הזה (מופיע בבקבוקים, בשעונים בסוכריות וכו')
לבדוק לא רק ערך קלורי אלא גם כמות של נתרן ושל שומן

ולסיום-
אישה אחת הגיעה להתייעץ את הרב שטיינמן
שעקב עלויות הגבוהות של טיפולי שיניים
היא רוצה להוציא את כל המתוקים והחטיפים מהבית.
והרב שטיינמן ענה לה שגם טיפול ריגשי עולה הרבה---
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
אנחנו ב"ה עברנו גם שינוי תזונה. קראתי המון ספרים על הנושא וזה באמת תהליך לא פשוט בכלל.
הדבר שמאד גורם להחזיק מעמד זה המודעות לכל הנושא הזה,הגוף זו מכונה כ"כ יקרה ומשוכללת
ואין לנו מושג איך היא פועלת, מה מניע אותה ומה מחליש אותה. ולדעתי חובה של כל אחד לדעת איך הגוף שלנו מתנהל. תזונה בריאה זה נושא מאד רגיש שיש אליו משום מה הרבה מתנגדים והמון זלזול.. לדעתי זה נובע מחוסר ידע וחוסר רצון לשנות הרגלים יש גישה כזו של תאכלו מה שבא לכם ואם תהיו חולים תקחו אנטיביוטיקה או כל תרופה אחרת..
בכל אופן למי שכן בעד יש היום לתזונה הבריאה הרבה מה להציע. ולא בכלל לא נשארים רעבים ההפך לפעמים זה כבר יותר מידי..
אני ארשום בקצרה על כמה דברים שאני מאד מקפידה:
1.ארוחות מסודרות וקבועות
2.ארוחת בוקר פרות
3.מרק ירקות מגוון כל יום בתוספת לארוח"צ
4.ארוחת ערב עד השעה 7
5.לא לשתות לפני ואחרי האוכל
6.קפה דגנים במקום הקפה הרגיל, טעים מאד

מתכון חמוד לחטיף חלווה: (לא בטוחה בכמויות אני מודדת לפי העין)
כוס קוקוס, רבע כוס טחינה גולמית,3 כפות דבש ואפשר גם פסטוקים
לערבב הכל שהתערובת תהיה אחידה
לגלול בנייר אפיה להקפיא ולחתוך לפרוסות
מי שיש לה מתכונים קלים אשמח שתשתף
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
גם אני אשמח למתכונים בריאים וכמובן טעימים
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
רציתי להביא סיפור אישי על חשיבות השינוי בתזונה
אבי אובחן כחולה אסטמה כרוני
ברמה שהיה צריך בלון חמצן צמוד והוא לא עישן מעולם...
רק גר מעל תחנת אוטובוס מלאת פיח,שאגב 3 שכנים בבניין ובסמוך לו נפטרו מהמחלה ה ישמור ולא מן הנמנע שזה מכל הזיהום(הם גרים בקומה ראשונה)
כשהורי ראו שהתרופות רק ממכרות ולא משפרות את המצב הם עברו שינוי תזונה ממש מהקצה לקצה ,
השינוי כלל הורדת תבלינים כמעט לאפס
לחם ,עוגות עוגיות מקמח כוסמין
שתיה רק מים,פירות ירקות
כיום אבי ברוך ה' בריא ביחס לגילו,וחוץ ממשאף פעם ביום לא נשאר זכר מהאסטמה
ולחשוב שלפני השינוי הוא היה כל חודש כמעט מאושפז ברמת סיטורציה נמוכה וחמצן צמוד וכל מעבר עונה היה משפיע עליו ברמה קיצונית
אני מסתכלת על זה כעבודה על המידות ממש
לבוא לאירוע ולראות.עוגות מנקרות עיניים ולא לגעת זה עבודה על המידות תרתי משמע

מה שכן ,הייתי ממליצה שקודם ההורים יחוו את השינוי ובד בבד יתחילו להוציא דברים מהבית ורק אז לשלב את הילדים
כיננכון שרוצים שינוי אבל צריך במידה ובמתינות,ולא להפיל על הילדים יום אחת כוסמת עם טופו ולאמר להם מהיום זה האוכל
בהצלחה
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
ואוו כמה תגובות , יש לי הרבה מה לקרוא ולעבוד , תודה ענקית!!!
אות לי - זה בדיוק מה שהתכוונתי!
אני אעבור על הכל מחר בע"ה , רק מלמעלה כמה שאלות

אני משתדלת לא להשתמש הרבה במרגרינה באמת , אבל למשל במתכונים של עוגיות , איך אפשר להחליף? יש לי עוגיות תמרים שהילדים שלי כ"כ אוהבים , שלא נראה לי שיש מצב שזה יהיה בלי,
האופציה היחידה זה להחליף לחמאה ... זה ג"כ לא בריא כמו מרגרינה או שזה עדיף?

לאה ראיתי שרשמת על בישולי המרוקאים,
למשל בדגים , בואי לראות איך אני מבשלת , או מטבוחה, מלאאא שמן אדום (ששוהה במקרר עם פפריקה מרוקאית כמה ימים) , לא חושבת שבעלי יחליף :)
ומה לעשות , ככה הסבתות היו מבשלות , וזה האוכל הכי טעים.
אז מה, איזה שמן בריא יחסית לעומת קנולה אני יכולה להחליף? מה את עושה למשל?
הסבתות שלי גם היו ככה אבל הן לא הכניו את כל האוכל המתועש שיש היו ,הכל היה ביתי טרי וטעים
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
תקראי קצת חומר על הנושא.
לדוגמא: הספר 'אני ערב לו' יכול מאוד לעזור.
ואחרי שתשתפי את הילדים בשינוי, יש לשירי כהן ספר מקסים שמבוסס על הספר הנ"ל.
רק אל תבני שספרים יעשו את השינוי, הם רק יכולים לתמוך ולגרום להבנה שלך ושל המשפחה...

אבל את כבר בדרך הנכונה בעצם הרצון שלך!!
המון הצלחה!

את עכשיו תעשי דברים בהתלהבות, ועוד כמה חודשים כשזה ידעך (וזה מה שיקרה) תפתחי את האשכול הזה שוב ותבקשי חיזוק, וזה יתן לך כח להמשיך הלאה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
1.עוגיות תמרים יוצאות מציין גם עם שמן.
2. דבר נוסף- גם אם עדיין קשה לך לעבור מיד לדברים הבריאים תנסי בקנייה השבועית/חודשית שלך לחפש בסופר את המוצר הפחות רע לדוג' רוטב צ'ילי זה דבר שאצלי לא מוותרים אז אני קונה אבל רוטב ללא סוכר הטעם כמעט אותו דבר.
או לדו'ג מיץ ענבים מופחת סוכר גם הטעם מאוד דומה לרגיל וכך הלאה לאט לאט, צעד אחרי צעד לנסות לשנות לכיוון היותר בריא...
3.מה שהכי חשוב לא ''להסתער'' בבת אחת על הכל כי אז הילדים מפתחים סלידה לכל הבריא הזה ורק מושכים לכיוון השני...
4. חלות אפשר לאפות מקמח מלא 80 אחוז, הצבע מאוד דומה לקמח הלבן וכמובן יותר בריא..
שיהיה המון בהצלחה ושפע בריאות!
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
4. המון פירות וירקות
להשאיר במקרר שלט חתוך או פלחי תפוח זה מתחסל בשניות.
גם אני ממליצה מאד, מניסיון, כשוחרת בריאות עם מעט מאד שיתוף פעולה מצד הילדים.
ברגע שיש פירות וירקות זמינים, באופן אוטומטי נשאר בגוף פחות מקום לעוגות ועוגיות ושאר שטויות.
כל הבעיה היא שירקות, צריך לקלף, ולחתוך, ולהגיש טרי, כי מה שחתכת אתמול כבר לא טרי ובריא באותה מידה היום.
לעומת זאת, האוכל הלא בריא זמין לשימוש ממש מהאריזה אל הפה.
ורובנו מתעצלים בזה...

עוד דבר, הכי חשוב זה לא לכפות שום שינוי על אף אחד.
כי ברגע שמנסים לכפות, נוצרת ריאקציה.
אבל להכניס את זה כך בטבעיות לא נתפס ככפיה כל עוד יש בבית גם עוגיות וחטיפים, ובכל זאת מוריד את רמת הצריכה של המוצרים הנ"ל.

ראיינתי פעם את טלי ברוינר, מאמנת בריאות מוסמכתץ
אחפש את הכתבה ואשתדל להעלות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
תודה על האשכול אשמח מאוד לעוד רעיונות וביעקר מה עם הילדים....???
והמתוקקקקק
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
אם את מרוקאית ומבשלת ואופה כמו מרוקאית, אני חושבת שהתזונה אצלך בבית אינה לקויה, אלא טובה בבסיסה.
כי את מכינה הכל ביתי, וכל אוכל ביתי יותר טוב מכל אוכל תעשייתי. אני מתארת לעצמי שאת לא מכניסה לבית: מוצרי טבעול וסויה, חטיפים, בורקס, עוגיות קנויות. אז המצב כבר טוב. לגבי הכמות שמן של הבישול המרוקאי, תתחילי בהפחתה בהדרגה, כי אם תכיני את אותו דג שהכנת עם רבע סיר שמן, פתאום עם 2 כפות, יגידו לך שזה לא טעים ולא יאכלו.
דבר ראשון את השמן כדאי להתרגל למזוג בכפות לסיר ולספור את הכפות, הפחיתי מעט ממה שהתרגלת, ובמקום זה תוסיפי יותר עגבניות וירקות שיהיה לרוטב נפח.
לגבי הכנסת "קמח מלא" לדעתי בעוגות זה לא מומלץ, עדיף לאכול פחות עוגות ועוגיות, אבל כשאוכלים זה טעים ואמיתי.
לגבי לחם/חלות. אפשר להכין בהתחלה גם וגם, ולנסות להציע להם, יתכן ויאהבו ויתחילו להתרגל. אי אפשר לשנות הרגלים בבת אחת זה יצור ראקציה, כל דבר בהדרגה. וכמובן לשתף את כולם: להסביר לילדים שבריאות הגוף מושפעת מהאוכל, וגם אם ילדים הם ב"ה בריאים, אבל האוכל שיאכלו בילדות ישפיע על הבריאות כשיתבגרו, וכן שיותר קל לשנות הרגלים כשצעירים. לכן: את מרשה עוגיות, אבל רק נניח 2 בבוקר ו-2 אחר הצהריים וכו' (ויחד עם העוגיות תחתכי פירות כך ש-2 עוגיות יספקו אותם)
וכפי שציינו להכניס לתפריט הרבה ירקות בצורה של סלטים חיים, מרקים ותבשילים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
תודה על האשכול אשמח מאוד לעוד רעיונות וביעקר מה עם הילדים....???
והמתוקקקקק

מה עם הילדים?
אוכלים 'מקלות' מלפפון, רבעי תפוחים, פלחי תפוזים
מנשנשים חמוציות (אמממ... קצת בעיתי כי צריך לבדוק היטב מתולעים)
מושכים כל חצי שניה חצאי תמרים מהמקרר בקיצור, מה לא...

אפשר גם להכין עוגיות קוואקר
או לתת בכיף פריכיה מרוחה בטחינה או בסלט כלשהו...

רק מה? זה דורש הרבה מההורים.
הרבה יותר קל לדחוף לילד שקית ביסלי ולקבל שקט לשעה
מאשר לעמוד ולקלף, לחתוך, לארגן ולסדר...

והמתוק?
יש המון מתוק ובריא כמו חמוציות, צימוקים, תמרים וכו'
ומקסימום קובית שוקולד 80% מוצקי קקאו, לא ממש מזיקה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

כשיצאתי לאור (הכוונה – כשהסכמתי לעצמי להשתדל בכל דרך לפרסם את ספריי ובהמשך את רעיונותיי וכתיבתי וכו') חשבתי שיש לי מטרה לשנות את העולם.

היתה לי בזה מטרה מסוימת, אישית, שלא אוכל לפרט.

עם הזמן אני מתחילה להבין את הפואנטה.

אני לא פונקציה, לא הייתי ולא אהיה פונקציה - אני לא חשובה בתמונה הכללית, אפילו לא מעט, בטח לא יותר מאדם אחר.

אני לא צריכה לשנות. אני לא צריכה להיות במרכז.

מצד שני, אני קצת מצטערת שלא הגעתי למרכז, זה היה מעניין לראות, אם היה לי קהל משמעותי מאוד או אם דעתי היתה מקבלת במה ציבורית, זה היה מעניין לראות אם היה לי אכפת מאנשים אחרים או הייתי מתרכזת בשליחות שלי.

היה מעניין לראות אם הייתי עוזרת לאנשים אחרים לצאת לאור או הייתי רוצה שיקשיבו רק לי.
מצד שני, זה קצת מפחיד לעמוד בניסיון כזה. לא בטוחה שיש אדם שהיה מסוגל לעמוד בזה.
לפעמים אני רואה אדם שמקבל במה וחושבת שהיה נחמד אם היה מביא לכל אחד במה - אבל זו חשיבה לא הגיונית, על זה נאמר "מרוב עצים לא רואים את היער" - כן יש מקום לאומן וקהל. זה העולם...

*

כיום אני מבינה שהתפקיד של כל אחד זה לקבל את השני באופן שוויוני.

אולי אני טועה (ואני טועה הרבה פעמים).
אולי כן יש מקום לדמויות מפתח, למנהיגים, כי העם חייב מנהיג, דמות אחת עם קו ברור שתנהיג את כולם.

אבל אני חושבת מצד שני, שבתודעה – צריך לזכור שכולנו שווים, אין צורך להתלהב מאדם ספציפי אלא לתת ערך לכל אדם.

זו תודעה שהביטוי "ציבור למען הציבור", מסביר אותה היטב.

לציבור יש כח. האמת היא שהכח היחיד שקיים הוא הכח הציבורי.

הבעיה שכיחידים אין לאף אחד כח, כמעט.

כציבור – יש לנו כח עצום.

ככל שהציבור יותר רחב ומאוחד כך הכח שלו גדל.

"איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק".

אם הציבור יכיר בכח שלו, יכנע לעובדה הפשוטה שהכח שלנו הוא באחדות שלנו! אז נזכה אט אט להשתקם.

לכן הממסד עמל להפריד, לסכסך, לפלג, להשפיל, לבזות את היחידים, כדי שכל אחד ילקק את פצעיו ונשכח שאנו יכולים להאיר פנים זה לזה, לתמוך, לעודד, להיות בשביל השני, ל

שמעתי לאחרונה שהטבע הבסיסי הנכון שלנו הוא אהבה.

לכן אנחנו רוצים מחמאות, רוצים לייקים, רצים לצאת לאור.

הכל זה כדי להגיע לאהבה.

אבל לא צריך לאהוב בגלל סיבה.

לא צריך לאהוב את האדם מכיוון שהוא מפורסם ויש לו קהל או כסף, או נראות טובה, או כי זה יביא לנו ערך.

צריך לאהוב אהבת חינם.

המון מילים טובות סתם ככה, איפה שאפשר...

זה מביא תודעה בריאה, שמחה, יציבה.

זה יביא טוב לעולם.

*

אם נאהב אהבת חינם, סתם ככה, נלמד לחלק מחמאות סתם כי בא לנו לחפש את הטוב.

נחפש לראות את האנשים האנונימיים, הרגילים, ולא להסתנוור דווקא ממפורסמים.

נאמר שהתורה באה דווקא מהר סיני, ממקום נמוך, לאנשים האנונימיים יש חכמה, צריך להקשיב לה.

וגם אם יש אדם שמדבר שטויות, להבנתנו, אפשר לאהוב אותו ולהעריך את דבריו כי 'הוא', חלק אלוק ממעל, אמר אותם.

בפרקי אבות יש במה לכל דעה.

וזה כיף גדול לנטרל את השיפוטיות, מתוך ענווה, ולהקשיב לכל אדם, כי כל אדם מתקן איזה ניצוצות של קדושה.

אני בהחלט חושבת שצריך לחזור למי שאנחנו – עם ישראל בתפארתו – שנותן במה תודעתית, לכל יהודי, לאו דווקא כדי להיות מושפעים, כי האמת היא פנימית ולא חיצונית, ולכל אחד יש שליחות עצמאית, אלא כי כולנו צריכים אחדות אמיתית.

באופן אישי אני למדתי להקשיב גם לאנשים כופרים (אבל זה רק לאחר שחקרתי היטב וביססתי בעצמי את החשיבה המאמינה, וגם אין לי אינטרס לכפור), ולמדתי להקשיב לכל מיני אנשים.

אמנם בהתחלה, כשהייתי מקשיבה להם, הייתי למרבה הבושה שמחה לאיד (אוף, מה לעשות...) כי היה לי קשה לקבל שיש אנשים מלבדי, אבל עם הזמן אני לומדת שאמונה בה' היא משהו פנימי ולא שיכלי. הכוונה – האמונה היא מלשון אימון, כמו בחדר כושר שמתאמנים, אז גם אמונה היא לפתח את התודעה ולא לצמצם אותה, להכניס חשיבה של אור, של תקווה וכו'. ומי לנו גדול כהרמב"ם ששילב הקשבה לעולם והגיע למקום רחב.

התורה רחבה מיני ים ונמצאת בכל העולם, וכל הדרכים מובילות אליה.

יש לי דודה שהתחנכה בקיבוץ ותמיד היו לה דברי כפירה, זלזול או דיבורים ציניים ובדיחות.

לאחרונה היא מדברת מעצמה דיבורים של אמונה. הופתעתי שאמרה לא פעם, מעצמה, בלי לחזור בתשובה: "רק מצוות רק תורה זה מה שצריך".

כל אחד כשמתחבר לפנימיות שלו, לומד בכוחות עצמו שמשה אמת ותורתו אמת, כך שדעות של אנשים לא מפחידות, לדעתי, כי האמת היא אמת, וכל דעה שבעולם לא יכולה לשנות את האמת.

מצד שני, דיבורי כפירה כן יכולים להשפיע כי נאמר "תנו עוז לאלוקים", האדם מביא עוז לבורא עולם בעצם האמונה שלנו בו יתברך, כך שצריך להשאר באמונה תמימה כל הזמן.

כמו שנאמר על אברהם אבינו שהתחסד עם בוראו.

צריך להשאר תמיד באמונה ובתודעה מחוברת לה', אבל להבין שאם אדם כופר, זו הדרך שלו, המסלול בדרך לאסוף ניצוצות קדושה עבור עולם מתוקן יותר.

לסיכום, כמו שארבעת המינים מאוגדים (אבל אתרוג קצת נפרד, רמז ללומדי התורה שתמיד צריכים להיות מובדלים מעט בגלל תפקידם), אז כמו ארבעת המינים כך יש מקום אמיתי להסכים לקבל כל יהודי, לא לדחות, ולסגל חשיבה מקרבת ואוהדת.

וזה ייעשה אם נבין שכולנו שווים, כי רק ה' קיים ואין עוד מלבדו.

אני חושבת שצריך להגיע למקום בו אנחנו שמחים בשמחת הזולת ורוצים שיהיה טוב לכולם ולא מרגישים שמשהו לוקח לנו משהו, אלא הכל קיים בתוכנו. זה קשה, מאתגר ביותר ואפילו בלתי אפשרי, אבל אין מה לעשות - זה אנחנו:
ערבים זה לזה.
אני יודע שהמאמר קצת ארוך, אבל הוא שווה את זה!

המאמר משתף אתכם בידע שמתי מעט יודעים אותו.

למי שרוצה
כאן השאלות הידועות והמחשבות הקדומות על היפנוזה.

אז קדימה,

מתחילים!

היפנוזה!

מה אנחנו יודעים עלייך?


זה שנים רבות מסעירה ההיפנוזה את דעתו של כל מי ששמע עליה.

נשמעת כמו קסם יותר מאשר כמדע.

ונתונה למחלוקת רבה בדעתם של האנשים...

אבל מה באמת אנחנו יודעים עליה? לא הרבה יותר ממה שאמרו לנו...

אנשים רבים מפחדים מהיפנוזה, אבל האם יש צדק בפחד הזה?

האם היא לא הצטיירה כמפלצתית מדי?

אז בוא נפתח את כל הקלפים!
  • מהי היפנוזה?
  • מהי מדיטציה?
  • מהו דמיון מודרך?
  • איך הם קשורים?
  • ואיך כל זה קשור לשיטת הטיפול NLP?

מהי היפנוזה?

במשמעות הדבר היפנוזה היא תהליך כדי לגרום לשינויים בתת-מודע, שינויים שבמצב רגיל לא ניתן לעשות אותם בקלות.

אבל איך זה עובד?

בשביל זה נגדיר קצת את המודע ואת התת-מודע:

המוח שלנו מחולק לשני חלקים עיקריים: המודע והתת-מודע,

(ישנו עוד חלק ה"לא-מודע" שאחראי לתהליכים הפיזיולוגיים והביולוגיים, אבל הוא לא הנידון כרגע).

המודע הינו בסך הכול כ-5 אחוזים מהמוח בלבד, וכל השאר זה התת-מודע.

בקצרה: למודע ישנם 4 תפקידים עיקריים:

  1. "המוח האנליטי" החלק בנו שמנתח נתונים, משווה אותם וכו'.
  2. "הרציונל" שזה בעצם ההיגיון.
  3. "זיכרון לטווח קצר" כפשוטו.
  4. "כוח הרצון" הכוח שמניע אותנו להתחיל דברים.
לתת-מודע נשאר כל השאר:

זיכרון לטווח ארוך, רגשות, רצונות, אמונות, ערכים, ידיעות וכו'.

כל מה שאנחנו עושים/מרגישים/שומעים/רואים ולא שמים לב אליו (לדוגמה נשימות, תחושת מנח כף הרגל בנעל וכו'), נמצא בתת-מודע,

וכל מה שאנחנו עושים/מרגישים/שומעים/רואים ושמים לב אליו - זה נמצא במודע.

לתת-מודע אין שום היגיון או מוח מנתח, ואם נצליח להחדיר אליו "סוגסטיה" (כלומר הצעה), היא תתקבל (כמעט) בלי עוררין.

לדוגמה: אם נצליח להחדיר לשם שסיגריות הן דבר מגעיל, אז האדם כבר לא יוכל לראות סיגריות.

אבל הקב"ה לא השאיר אותנו חשופים,

ויצר בנו את "הגורם הביקורתי".

הוא השומר שמחליט איזה מידע נכנס לתת-מודע ואיזה לא.

כדי לעשות את תפקידו נאמנה משתמש הגורם הביקורתי בכל הכלים של המודע, ומנתח את הנתון החדש: בודק אם הוא הגיוני, ואז משווה אותו למידע שכבר נמצא בתת-מודע.

אם הנתון לא מסתדר הגיונית או לא תואם מידע שכבר נמצא, אז השומר פשוט לא נותן לו להיכנס!

ולכן כל מעשן שתגיד לו שסיגריות הן דבר מגעיל, זה אולי יחדור למודע שלו, אבל התת-מודע שמנהל לו את הרגשות והרצונות לא יאמין לזה.

חשוב להדגיש שהגורם הביקורתי הוא חלק מהמודע, ולא מהתת-מודע.

בעצם התפקיד שלנו בהיפנוזה הוא לעקוף את אותו "גורם ביקורתי".

אז איך עושים את זה?

יש בזה שתי גישות עיקריות: הגישה הקלאסית והגישה האריקסונית.

בקצרה:

  • הגישה האריקסונית: בשונה מהגישה הקלאסית, היא לא מנסה "להרדים" את הגורם הביקורתי, אלא להתחמק ממנו.
היא נקראת גם שיטת הערפול, ומשתמשת בשיטות מיוחדות כדי להסיח את המודע ואת ה"גורם הביקורתי", ומתחת לפני השטח להשחיל "סוגסטיה" (הצעה).

כרגע נתמקד יותר בגישה הקלאסית:

בגישה הקלאסית
: הרעיון הוא להרדים את המודע, וכך גם את הגורם הביקורתי.

המודע והתת-מודע פועלים כמו מאזניים: כשהמודע בשיא פעילותו התת-מודע מתחבא עמוק עמוק, אבל כשהמודע יורד – התת-מודע נחשף.

לדוגמה, חלומות נובעים מהתת-מודע והם מגיעים במצב שבו המודע חלש מאוד.

לכן הדרך שלנו לחשוף את התת-מודע היא להרחיק את המודע – פשוט להירגע. כן!

ההיפנוזה שכולם רועשים ממנה היא בסך הכול רגיעה!

אבל כדי להגיע לשינויים עוצמתיים צריך רגיעה עוצמתית,

ופה נכנס שלב ה"אינדוקציות" – שזה תהליך איך לעזור לאדם להגיע לרגיעה עוצמתית.

(אם תבקשו אולי אני אכתוב גם על זה מאמר).

אך אל דאגה, גם ברגיעה העוצמתית ביותר תמיד המודע עדיין נוכח. בלתי אפשרי להגיע למצב שבו המודע לא נוכח בכלל,

ואם כן, דבר שינגוד את רצונו של האדם לעולם לא יוכל לחדור פנימה גם במצב של היפנוזה! כפי שנרחיב בהמשך.




רמות פעילות המוח

ושוב בקצרה:

המוח עובד על גלי חשמל בתדרים מסוימים; ככל שהגלים מהירים יותר, זה מראה שהמוח פעיל יותר.

  • גלי ביתא: המצב שבו המוח נמצא רוב היום – פעילות אינטנסיבית ומחשבה רודפת מחשבה.


  • גלי אלפא: המצב של המוח כשהוא ברגיעה קלה או בהתרכזות (פעילות נמוכה יותר), כמו בקריאת ספר, שחמט או שמיעת מוזיקה.


  • גלי תטא: מצב של רגיעה עמוקה. בשלב הזה המחשבות איטיות מאוד ומעורפלות. זה המצב של המוח כשאנחנו חולמים, וכן כמה שניות לפני שינה.


  • גלי דלתא: גלי מוח איטיים ביותר, כמעט ואין מחשבות. זה המצב של המוח כשאנחנו ישנים.
בהיפנוזה אנחנו מחפשים להגיע לגלי תטא, או לפחות לגלי אלפא.

בקיצור: התחושה במצב ההיפנוטי דומה לתחושה של הרגעים האחרונים לפני שינה.

בשלב הזה התת-מודע הרבה יותר נגיש, והמודע עם הגורם הביקורתי הרבה פחות ביקורתיים, וכך נוצר מצב שבו התת-מודע גמיש ומוכן לשינויים.




מה זה מדיטציה ודמיון מודרך?

למען האמת, גם מדיטציה ודמיון מודרך הם מצב היפנוטי לכל דבר, אם כי בדרך כלל הם נעשים ברמה יותר חלשה של רגיעה (גלי אלפא).

ההיפנוזה שקוראים לה "היפנוזה" היא בדרך כלל בגלי תטא.

עכשיו אנחנו מבינים שאין הרבה מה לפחד בהיפנוזה; אדם נכנס למצב היפנוטי בין 7 ל-12 פעמים ביום וזה תהליך טבעי לחלוטין.

אבל רגע לפני שנשפוט – נעבור לשאלות המעניינות...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה