שאלה דקדוקית | אפשר להחליף את "הצורה הכי פשוטה" ב"הצורה הפשוטה יותר"

  • הוסף לסימניות
  • #1
גם כאשר עדיין לא הזכרנו עדיין את הצורה הפחות פשוטה ?
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
צריך לראות כלפי מה הדברים אמורים, אך מלכתחילה נראה שא"א. זאת, כיוון שאי אפשר לכתוב על משהו שהוא יותר פשוט לפני שיודעים ממה. אפשר אולי לכתוב 'הצורה הפשוטה ביותר'...
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
במקום "הצורה - הפשוטה יותר/היותר פשוטה" צריך לומר "הצורה הפשוטה ביותר", שזהו גם תחליף אמיתי למשפט "הצורה הכי פשוטה" של צד א' שהעלת.

נ.ב. המשפט עצמו לא כ"כ תקני לכאורה, ובמקום ה"צורה" יש לומר "האופן הפשוט ביותר", אלא א"כ כוונתך לצורה ממש.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
במקום "הצורה - הפשוטה יותר/היותר פשוטה" צריך לומר "הצורה הפשוטה ביותר", שזהו גם תחליף אמיתי למשפט "הצורה הכי פשוטה" של צד א' שהעלת.
הסיבה שלא רציתי לכתוב "הצורה הפשוטה ביותר" היא מפני שנוסח כזה נותן משמעות לומר שזו הצורה הכי פשוטה מכל הצורות שתתכנה, בעוד שכוונת הענין אינה אלא לומר שהיא צורה יותר פשוטה משאר הצורות המוזכרות בענין.

נ.ב. המשפט עצמו לא כ"כ תקני לכאורה, ובמקום ה"צורה" יש לומר "האופן הפשוט ביותר", אלא א"כ כוונתך לצורה ממש.
נ.ב. אינני יודע מה הכוונה ב"ממש" (ובודאי לא רק לצורה גאומטרית. במקרא מופיע המילה כצורת הבית וכצורת הפנים). יש גם "צורה דקדוקית". ויש גם "חומר וצורה". כנראה הכוונה לשלול "אופן" וא"כ השלילה מקובלת עלי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
הסיבה שלא רציתי לכתוב "הצורה הפשוטה ביותר" היא מפני שנוסח כזה נותן משמעות לומר שזו הצורה הכי פשוטה מכל הצורות שתתכנה, בעוד שכוונת הענין אינה אלא לומר שהיא צורה יותר פשוטה משאר הצורות המוזכרות בענין.

אם כך, גם הביטוי "הצורה הכי פשוטה" לוקה בזה?

נ.ב. אינני יודע מה הכוונה ב"ממש" (ובודאי לא רק לצורה גאומטרית. במקרא מופיע המילה כצורת הבית וכצורת הפנים). יש גם "צורה דקדוקית". ויש גם "חומר וצורה". כנראה הכוונה לשלול "אופן" וא"כ השלילה מקובלת עלי.

נ.ב. אכן זו הייתה כוונתי.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

לאחרונה, כאשר אני משוטטת לי להנאתי בפרוג, אני פוגשת בלא מעט טרולים חמודים ומשועממים. (אולי הם התרבו בגלל החופש?)
אחרי שכל פעם מחדש התעצבנתי בליבי על ניקים שמגיבים, יצא ממני הקטע הבא-


שם המשחק: מאכילים את הטרול.
כמות משתתפים: כמה שיותר, יותר טוב.
גיל: יודעי קרוא וכתוב+

מטרת המשחק:
למצוא טרול, להאכיל אותו עד שהוא שבע (ספוילר - טרול לעולם לא שבע) ולעבור לטרול הבא.

מהלך המשחק:
המשתתפים יתיישבו על כסאות נוחים מול מסך מחשב, בידם האחת כוס קפה ובשניה עוגיה.
אחרי שידליקו את המחשב, המשתתפים יפתחו את האתר 'פרוג', ויגללו בין אשכול אחד לרעהו.
עד כאן, המשתתפים יכולים לשתות בנחת את הקפה (או התה, אנחנו גמישים), ולהנות מחוכמת ההמונים.

איפה הקאץ' של המשחק?
כאשר יצוץ אשכול קצת לא מקובל, כזה שמעורר בשניה את כל חברי הקהילה.
זה לא עוד אשכול על רכבי ליסינג, או אחד שעוסק במחירי העגבניות.
זהו אשכול עם שאלה מוזרה, מעצבנת, תמוהה.
כזאת שאם נודה על האמת, לא הייתה צריכה להיכתב.

מה תפקידם של המשתתפים בשלב הזה?
כמו שציינו במטרה. להאכיל את הטרול.
איך? פשוט מאוד. לענות לו על השאלות שהוא שואל בצורה מצחיקה וצינית.

דוגמה:
טרול: למה הדשא של השכן ירוק יותר?
משתמש חדש: זאת שאלה שהייתי מכניס למבחן לרבנות (מיטיבי לכת יוסיפו סמיילי צוחק).
משתמש פחות חדש: למה אתה מסתכל על הדשא של השכן?!
משתמש מקצועי:
@המנהל

מי מנצח?
מי שהאכיל את הטרול הכי הרבה, שבזכותו הטרול פתח עוד ועוד אשכולות והמשיך להציק.

מי המפסיד?
כל המשתמשים התמימים והטובים שרק רצו לשתות קפה בנחת (או תה, נו) ולאכול עוגיה.

מה למדנו מהמשחק?
פגשת טרול? הדרך הטובה ביותר להשתיק אותו, היא פשוט לייבש.
לא לענות על השאלה, לא לעשות לייק, לא להגיב.

אז קדימה, למה אתם מחכים? המשחק כבר התחיל.

תהנו!
ו- שחקו אותה!




אומרים שאני חברה'מן.

לא ברור לי אם זהו שבח או גנאי, או סתם ציון עובדה.

מבחינתי כל דבר שמייחד אותי על פני השאר, מתקבל בברכה.

כמות הצומי בעולם הזה מוגבלת, ואנשים נלחמים לקבל פרוסה ממנה. ומאז שנפתחו שערי המדיה השונים להציג בפנינו חלקים גדולים יותר ויותר של העולמות הקרובים והרחוקים, ההמונים נעשים יותר ויותר אפרפרים בעינינו. וקרב הישרדות ניטש על כל קמצוץ ייחודיות אפשרי. הקרב הוא קשה ואכזרי, גם אם הוא מתנהל ברובו מתחת לסף התודעה.

לכן אני שמח על כל מאפיין שיכול להרים את ראשי מעל הזרם האפור, ולמשוך אלי תשומת לב. בין אם זה טוב או רע, אולי זה שאני גבוה, שיש לי נמשים, או שאני חברה'מן.

הצורה הכי מקובלת להתבלט במגזר שלנו, היא כמובן, בלימוד. אבל עבורי זה מחוץ לתחום. זהו שטח שבו אינני מסוגל להגיע לאיזשהו מעמד.

כי בלימוד התורה אפשר להצטיין או בבקיאות או בלמדנות. בשביל בקיאות צריך זיכרון טוב או כושר התמדה ועדיף גם וגם. לי את שניהם אין.

וכדי להיות למדן צריך להיות מאלה שמתעמקים ומתווכחים וכותבים ומחדשים. ואילו אני, יושב ליד גמרא, קורא קטע. אם מובן - טוב. אם לא - מסתכל קצת במפרשים וברגע שמוצא פשט, ממשיך הלאה. אין לי סבלנות לגישה של "בוא נראה מה אפשר לעשות כאן עוד", שונא לחפור מתחת לדברים הפשוטים ולנסות לזעזע אותם, לשם מה זה טוב בכלל.

אז את המרץ והתושייה שלי אני מפנה לכיוונים טכניים יותר, לארגן לסדר להכין לבצע. בקיצור הטייטל שלי הוא, חברה'מן.

מי שמשתמש היום במילה "חברה'מן" זה אומר משהו על הגיל שלו.

החברים שלי בכולל משתמשים במונחים מודרניים יותר כדי לתאר אותי. חברה'מן, קורא לי רק הראש כולל.
כמו שהוא עשה אתמול אחר הצהרים, כשהבאתי לו את חשבונית הניקוי-יבש של המגבות.

"שב רגע, ר' דב", הוא הצביע על הכסא שמולו, "אתה הרי חברה'מן. אולי יש לך רעיון איך אפשר לעשות שהכולל יהיה, איך לומר..." ידיו נעו במעגלים בניסיון להביע משהו שלא הצלחתי להבין. האברכים באים והולכים, ואין שום..." אצבעותיו כמו לשו בצק דמיוני, בכוח רב.

גיבוש, חשבתי. זו המילה שהוא מחפש. אלא שמן הסתם אינו מכיר אותה.

"דיבוק חברים", אמרתי.

כף ידו חבטה על השולחן, "בדיוק!" קרא בקול.

"דיבוק חברים" חזר ואמר לעצמו, מלא סיפוק על התגשמות המושג המעורפל שהציק לו, לתוך שתי מילים מדויקות וממצות.

הווילון שמאחורי ראש הכולל, פירפר גלים גלים. כי מאוורר הרגל שנע בקשת איטית, הפנה אליו כעת את פניו.
אחר כך עבר המאוורר לשחק בזקנו של ראש הכולל. והווילון חזר להתיישר, עדיין רועד קלות, כמו אוגר כוחות לקראת הסיבוב הבא.

ואז בא תורה של הגמרא הגדולה הפתוחה על השולחן, דף אחד התרומם, ביצע ריקוד קטן ומפותל באוויר, ואז התהפך באוושה לצד השני, כשדף נוסף שמתרומם מיד בעקבותיו, נעצר באצבע ראש הכולל שנחתה עליו וממשיך לזמזם ולרטוט במרדנות.

"אפשר לארגן שיגידו חבורע'ס", שלפתי קלף ידוע.

"בתוספת מלגה? אני לא בטוח שאצליח להשיג תקציב ל..."

"בלי שום מלגה".

"נראה לך שהאברכים ירצו?" שאל ראש הכולל, מתבונן במאוורר הבודק את עמידות צווארוני חולצתי.

"בוודאי שירצו, מי לא אוהב להשמיע את עצמו. להציג לאחרים דבר שהוא יצר. מימוש עצמי".

"מישמוש מה?" הפנה אלי ראש הכולל את אזנו, מניח יד מאחוריה.

"הוצאה מהכוח אל הפועל", הסברתי, "זה משהו שאנשים משתוקקים לו".

המאוורר התייאש מהצווארון שלי וחזר לרשרש את המסמכים שעל השולחן בזה אחר זה, הפך עוד דף בגמרא הגדולה, השתעשע מעט בזקן הלבן ולבסוף הגיע שוב אל מה שנראה כי הסב לו את העונג הרב ביותר - הטרדת הווילון.

"אנשים משתוקקים להגיד, זה נכון, השאלה הקשה היא, אם יש כאלה שמסוגלים להקשיב". אמר ראש הכולל, שידע דבר או שנים על טיבם של אברכים.

"אני אארגן קבוצה של, נניח, חמישה אברכים, בשביל התחלה. שכל שבוע אחד אחר מוסר חבורה לפי תור.
אמת שלאף אחד אין סבלנות להקשיב. אבל אדם אומר, אני מוכן להקריב ארבע הקשבות תמורת אמירה אחת".

"תמורת אמירה אחת, שאני יודע שאף אחד לא מקשיב אליה?!" פקפק ראש הכולל.

"לי כן יקשיבו! כך חושב כל אחד". אמרתי בחיוך.

הראש כולל הצטרף לחיוך. "נו ר' דב, רעיון טוב הצעת. אני באמת חושב שזה יפתח בין האברכים...אה..." הוא שילב את אצבעותיו שוב ושוב.

אינטרקציה, זו המילה שהוא היה זקוק לה, אך מכיוון שלא מצאתי לה תחליף, אמרתי בפשטות, "אני אארגן את זה בעזרת השם" וקמתי ממקומי רגע לפני שהמאוורר חזר אל טווח צווארוני.

המשך יבוא בעז"ה
1- הכפתור שמאפשר להשתיק את הפעמון בדלת.

2- האפשרות להגדיר את המספר של... ברשימה שחורה.

3- האפשרות לשלוח מייל ל"ימות המשיח", ומאז שקט מופלא מכל קווי הנייעס/מכירה שבועית של אושר וכבוד/ההקלטות הסודיות של.../ההתרמה הקריטית לאיחוד השתלה, ההגרלה על קודיאק חדשה, וכו'.

4- שלייקעס! חשבתי להמציא שלייקעס נטענות, אבל עוד לא מצאתי במה הן יהיו טובות יותר מהשלייקעס של היום.

5- מכונת תספורת. יותר קל מאשר לתלוש שערות אחד אחד.

6- שעון מעורר. יותר נעים מאשר להשאיר חלון פתוח, דרכו נכנסת אליך היד השעירה של גבאי הסליחות ומנענעת אותך אגב תזכורת שאתה האחרון ברחוב שטרם קם, יא שלעפער!!!

7- נטפרי. איפה הם ואיה הסינונים הקודמים ששלטו בשוק... עם שירות הלקוחות המזוויע + מחריד + נוראי שלהם... רק חבל שהבינה מלאכותית גומרת גם אותם, נכון? ממש קל לעקוף.

8- מקציף חלב, 116 שקל בעלי אקספרס, והחיים כל כך יותר טובים.. אוהו... ויש לי גם חברים חדשים.. כולם רוצים לבוא לבקר את נתן ולקבל כוס קפה רותחת על בסיס חלב...

9 - אוזניות משתיקות רעשים - שלום שלום, מכוניות רועשות! - אולי ההמצאה היותר מרגשת מהמצאת מעבורת החלל.

10, ופה, למרות שציפיתם לראות טינקו, אז לא. ההמצאה הטכנולוגית הכי חשובה שאני מכיר, היא... כפתור הצופר שנמצא על ההגה. איתו אפשר לחנך את כל הנהגים הסוררים!!!!😂😂😂😂

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה