השפלה של ילד בגן

[שביעית]

איפה היתה הגננת למשל, אותי זה גם מעניין.
איך אפשר להשאיר סייעת לבד בגן עם קבוצת ילדים בגיל כזה.
זה גם לא חוקי ובטח לא הגון.

זה גן החיידר.
אין דין ואין דיין ואין הנהלה חזקה.
איש הישר בעיניו יעשה...

כנראה שיש עוד מקרים שהיא עושה ולא יודעים כי היא לא יכולה להיות תמיד נחמדה ובסדר ופתאום לעשות מעשה שלא יעשה. צריך לברר מה עוד היא עשתה ואולי מותר להתלונן עליה

היא לא רעה. היא פשוט לא חכמה. מאוד לא.
אבל יש גבול לחוסר חוכמה וחוסר מחשבה.
בטח כשזה על חשבון הילדים.

 

[שריתיש]

הכי חשוב זו התמיכה בילד,
ואל תנפחי לידו את הסיטואציה למימדים מבהילים. תרגיעי אותו כמו ש @ששונית כתבה יפה.

וגם אני דנה אותה לכף זכות
תחשבו על הסייעת,
נשארה למשך שעה וחצי עם 30 זאטוטים לבד! לא תקין, לא חוקי! ובלתי אפשרי לחלוטין.
מאד הגיוני שהילד שהתבייש מחבריו ברח לפינה ולא הסכים לזוז...
ולסייעת, שיתכן מאד שהיא אוהבת ומסורה, לא היה את היכולת והזמן לתת לו את כל הפנאי בשביל להרגיע / להחליף / לנקות וכו'!

 

[קריאייטיבית]

היא אכן בשנה הראשונה.
צוציקית בת 18/19 שהתחתנה לפני חצי שנה.
אין לה ילדים וכנראה היא לא זוכרת מה זה להיות ילדה, למרות שבגיל ובהתנהגות היא לא רחוקה משם.....

ואל דאגה. היא ממש לא מסתובבת כאן. צדיקה מדי.....

הילד לא הלך לפתח הגן מעצמו. הוא תמיד הולך לשרותים, שבמקרה היו בקצה השני של הגן.
היא העמידה אותו קרוב לפתח כדי שיחכה שם, הכי קרוב לדלת ומספיק רחוק מהריכוז, עד שיבואו לקחת אותו.

אז בואי נסתכל עליה כעל חסרת אונים וחסרת נסיון
כילדה קטנה ש'נפלה' לעבודה
שגם אותה היא לא למדה..

מה שבטוח הוא
שהיא חייבת לקבל הדרכה ברורה.

 

[ציפופו 1]

אין לי מה לייעץ לך מעבר למה שכתבו מעליי, אבל והיה ונכון הסיפור שהיא העמידה אותו ככה בפתח בכוונה, אני מנסה לשחזר במוחי את הסיטואציה וחושבת על הילד ולא מצליחה לעצור את הבכי שבא לי, מסכן...

הבן שלי בן 3.5, היה שבוע שהיו לו שלשולים וכל יום הוא פספס וקיבלתי טלפון מהרבי לבוא להחליף לו, הילד חיכה לי פשוט עומד ליד האסלה, בתוך השירותים, לבוש, עם ספרון ביד, שלא יהיה לו משעמם ועצוב עד שאמא באה.

סליחה על הסטייה מהנושא, אבל אני חייבת:
ואם תשאלו למה שלחתי אותו עם שלשולים?! אז תבינו את כוחו של פרוג: הילד קיבל כמו כל אחיו כל בוקר ויטמין סי. אחרי שבועיים התחיל לשלשל כל בוקר, ובדיוק אז דיברו פה בפורום על זה שהגוף מוציא עודף של ויטמין סי בצורת שלשולים, ואז - אחד ועוד אחד שווה שתיים: הילד מפספס רק בבוקר ואחה"צ כאילו לא היה, מה שאומר שהגוף מנסה להוציא את הויטמין, שבעצם הילד לא זקוק לו כלל! הפסקתי לתת לו את הויטמין ותשקוט הארץ..... לעומתו כששכחתי לתת לתאומה שלו כמה ימים היא חטפה צינון עם חום של 3 ימים

 

[שביעית]

מאד הגיוני שהילד שהתבייש מחבריו ברח לפינה ולא הסכים לזוז...

זה הכי לא פינה. זה מרכז הגן. בכניסה לחדר המרכזי.

כילדה קטנה ש'נפלה' לעבודה
שגם אותה היא לא למדה..

לא לומדים להיות רגישים.

גם לא צריך להיות רגיש בשביל לא לעשות מעשה כזה.
צריך להיות בן אדם נורמלי. לא יותר מזה.

 

[הדס'וש]

דייייייי, הסיפור הזה מחרפן אותי.

פליז תעלו עוד רעיונות לדון לכף זכות.
כי אני כזה מנסה להכנס ללב של הילד וזה מטריף אותי.

בטח יש הסבר, אבל המח שלי כרגע לא מצליח לחשוב......

 

[הדס'וש]

היא העמידה אותו קרוב לפתח כדי

שלא יהיה ריח לא נעים בגן.

אוקיי!!!

אבל לכן יש שירותים.
למה בפתח של הגן.

די הדמעות לא נשמעות לי, חצופות יצאו להן.

 

[ציפופו 1]

עכשיו כשאני חושבת על זה, וחושבת על הסייעת שנשארה לבד כל כך הרבה זמן עם הילדים (כמה ילדים יש שם? הגיוני להשאיר אותה איתם לבד?) אני חושבת שבטח גם היא נקרעה ולא ידעה מה לעשות: לגשת לילד ולעזוב 30 ילדים לבד או לעזוב אותו ולהיות עם שאר הילדים?
ואני חושבת שמי שצריכה לקבל פה על הראש זו דווקא הגננת שלא דאגה לסייעת לעזרה

 

[שביעית]

אני לא איש מקצוע שיכולה לייעץ במקרה נורא שכזה
רק יכולה לייעץ לך מניסיון מר של ילד בן 3+ שעבר חוויה רגשית קשה עם סייעת בגן
עד היום, שנה אחרי, מטופל אצל קלינאית תקשורת בגלל גמגום שהתחיל מיד אחרי הטראומה בגן
וכן אצל פסיכולוגית ילדים בגלל קשיים ריגשיים
הורים, היו עירנייים!!!!

זה הפחד שלי!

גם ככה הוא אצל קלינאית ובתור לטיפול בחרדה סביבתית שלא נותנת לו לדבר בחברה זרה או לא מספיק מוגנת.

 

[nechamizak]

תיאור נורא! כואב הלב לקרוא את החוויה הקשה שעבר הילד! כמו שכתבו לך, צריך להבהיר לסייעת באופן תקיף וברור שזה מעשה שלא יעשה, ולבדוק גם עם הגננת איך דבר כזה יכול לקרות. ממליצה גם להתייעץ עם איש מקצוע מה לומר ולשדר לילד.

 

[שביעית]

אגב, שיהיה ברור.
אין לי תביעה על זה שהיא לא טיפלה בו וניקתה אותו.
אני מבינה שזה מגעיל אותה, גם ככה הגן מסתיים.

בסדר גמור. אל תטפלי בו.
תשלחי אותו לשרותים שיחכה שם, או לפחות בחדר הצדדי. לא באמצע!
ריבונו של עולם, מה לעזאזל היא חשבה?
אני פשוט יושבת ובוכה.
כל רגע הולכת לחבק ולנשק אותו במיטה.

 

[שרינה]

אני מנסה להבין את הסיטואציה,הילד היה רק רטוב או גם מלוכלך?
ומה הילד סיפר?
אני הייתי מתקשרת גם לגננת ליידע אותה על הסיפור המזעזע,ולנסות להבין ממנה מה בדיוק היה?אולי זה קרה כשהיא עוד היתה?
נשמע שהעוזרת רפת שכל,מחילה על ההגדרה,אלא אם כן מסתתר מאחורי הסיפור משהו שלא ידוע...
הייתי דואגת עבורה לשיחה חמורה מההנהלה,הילד עבר השפלה קשה!!
ולעיתים ההשלכות חמורות
מציעה לך להשתדל לא לדבר לידו בכלל על הנושא,גם עם הסייעת מחר תקפידי שהוא לא ישמע כלום,
ולגבי איך להגיב לו זה באמת מצריך שאלה לאיש מקצוע

 

[שירי כהן]

היא אכן בשנה הראשונה.
צוציקית בת 18/19 שהתחתנה לפני חצי שנה.
אין לה ילדים וכנראה היא לא זוכרת מה זה להיות ילדה, למרות שבגיל ובהתנהגות היא לא רחוקה משם.....

אני בעד לדון לכף זכות, באמת!
אבל זו ממש לא כף זכות,
אני מעלה בדמיוני כמה ילדות בנות 7-8
וכל אחת מהן לא היתה פועלת בצורה כזו.

 

[GULY EICHEN]

סיפור קשה לקריאה.
השאלה איך באמת איש צוות יחיד יכול להתפנות להחלפת ילד?
בשעה שמגיעים הורים ונדרשת נוכחות בגן?
קרה כאן משהו שהסייעת מואשמת בו, אולי לא כ"כ באשמתה?
הנסיון שלך להשיג אותה טלפונית נכון מאד-
הפרשנות שלך- שהיא מסננת את השיחות- לא בהכרח נכונה.
יכולות להיות הרבה מאד סיבות שגורמות לכך שלא ענתה,
ואולי לא ענתה בכלל לשיחות היום.
אני כותבת את זה כי ברור לי שנכון לדבר איתה,
אבל כמה שהשיחה תבוא ממקום יותר עניני, מכבד ונותן אמון במה שקרה
כך ההסתברות שזה יקרה שוב תרד, והיחס הטוב לבן שלך יישמר,
מלבד נקודת האמת שבדבר- שכיהודים אנחנו מונחים לדון לכף זכות.
וזה כ"כ קשה בסיטואציה כזו, ועדיין נכון, וודאי כל זמן
שאין בהירות על התמונה השלמה ולא שמעת צד שני.
מאחלת לך הרבה הצלחה בשיחה, ושתסתיים בשלוות הנפש ולא בעגמת נפש.

 

[שביעית]

השאלה איך באמת איש צוות יחיד יכול להתפנות להחלפת ילד?

אגב, שיהיה ברור.
אין לי תביעה על זה שהיא לא טיפלה בו וניקתה אותו.
אני מבינה שזה מגעיל אותה, גם ככה הגן מסתיים.

בסדר גמור. אל תטפלי בו.
תשלחי אותו לשרותים שיחכה שם, או לפחות בחדר הצדדי. לא באמצע!

 

[תמרג]

היום הבן שלי פיספס בגן.
בהתחשב בזה שהוא רק בן 3, ונגמל לפני שבועיים - זה הגיוני בהחלט.

בדיוק בשביל זה השארתי שם שקית עם בגדים להחלפה. כמו שמקובל.

אלא מה? שעת ה'משבר' היתה 12.55 ולא ממש התחשק לעוזרת להחליף לו כי הוא לא רק הרטיב, אלא ממש ליכלך.

אז מה עושים? מחכים להורים.

איך? יש הרבה צורות לתת לילד לחכות במצב כזה. אבל אף אחת לא מקורית כמו של העוזרת בגן.

רק שתבינו, מדובר בילד רגיש מאוד וביישן בטרוף, שבקושי מעיז לדבר עם הגננות והחברים, ואם מישהו מסתכל עליו - הוא נאלם דום.
אז מה באמת היא עשתה לילד שהיא מודעת לאופיו?

היא הפשילה את המכנסיים והתחתונים עד לברכיים והעמידה אותו ליד פתח החדר, קרוב לכניסה.
ככה הוא עמד שם. חשוף, מלוכלך, מושפל.

הורים הגיעו לקחת את הילדים וכל אחד עובר ומסתכל עליו, כל ילד שעבר הצביע עליו. ילדים גדולים שהגיעו לקחת את אחיהם - נעמדו חסרי טקט ונעצו בו עיניים. חיכו לראות מה יקרה לו.

כשאחי נכנס לגן הוא חיכה שהילד יקפוץ עליו בהתרגשות מהאטרקציה שהדוד הגיע, אבל הילד לא יושב בריכוז.
הוא שאל את העוזרת איפה הוא, היא מצביעה לפינה בכניסה ואומרת 'הנה הוא'.
אחי העיד שבחיים הוא לא ראה את הבן העליז והמאושר שלי כל כך אומלל, עומד חיוור, מבוייש, עם עיניים קרועות ולא מעיז לזוז, עם ידיים מכסות על הרגליים, שלא יראו לו...

כששמעתי על זה - התקשרתי לעוזרת מיד, כולי זועמת. היא כנראה תיארה לעצמה למה התקשרתי, ולכן סיננה אותי כל אחרי הצהריים.

מחר אני אמורה להביא אותו מהגן, אז אני מתכוונת לתפוס איתה שיחה.
השאלה מה אני אומרת לה בצורה שהיא תבין מה עשתה ולא תחזור על משהו משפיל או אפילו מתקרב לקצה ההשפלה, ובצורה שאשלוט בעצמי ולא אוריד לה את הראש. כי במחילה מהביטוי הזה, אני כל כך כועסת ופגועה ומרחמת על הילד - שזה מה שמגיע לה!


ועוד דבר הכי חשוב - מה אני אומרת לילד? איך אני מדברת איתו ומורידה את מפלס הבהלה מהתקרית? כי כמו שאני מכירה את המתוק שלי - דבר כזה יהפוך אצלו לטראומה שמשאירה סימנים משבשי חיים.

אימהות, מה הייתן עושות?

אגב, סליחה על השיתוף הזה, אבל אני כל כל עצבנית וזועמת שהמקלדת כמעט נשברה מההקלדה....

אמא'לה,בא לי לבכות!!!!
קרה לי סיפור דומה לבן שלי דוקא בגן בנים ב"חיידר" והרבה-החליף לו,ובנוסף לזאת התקשר אלי לעדכן אותי שזה מה שקרה ושאני אדבר עם הבן שלי להגיד לו שהכל בסדר.

אני במקומך לא הייתי מצדיקה כלל את הגננת,והייתי אומרת לו:
אני לא מאמינה,ככה העוזרת עשתה לך?זה לא יפה! אני כך כך עצובה שהתביישת ככה
וכולם הסתכלו עליך...תגידי לו כל מה שאת חושבת שעבר לו בראש באותו רגע,כדי שיראה שאת מבינה אותו. ותגידי לו שאת הולכת לדבר איתה ולהגיד לה שפעם הבאה בשום אופן לא תעשה לך ככה!!
הוא ממש הושפל ואת צריכה למחות ולמחות ושיראה שאת מוחה וירגיש זאת.
מחר-באה 10 דק' לפני הזמן,לוקחת אותו הראשונה ומדברת עם הגננ ועם העוזרת על מה שהיה.
שום הרגשה של גננת(נניח שהיא בהריון ומגעיל אותה) לא מצדיקה ככה להעמיד ילד חסר אונים!!
כואב לי עליו ועליך מ א ו ד!!

 

[ר גן עדן]

מזעזע!!!!
אם יש פיקוח בגן תפני לפיקוח. כל הלדון לכף זכות פה, לטעמי לא במקום. מדובר בנשמה של ילד, ואם ההנהלה לא תעמיד אותה במקום מחר זה יקרה לילד נוסף.
יתכן שאת צריכה לשאול רב קודם. לא תמיד שיחה קשה ככל שתהייה עם העוזרת תעזור, היא תצדיק את עצמה באלף הצטדקויות....

 

[ספלאש - עיצוב בשפריץ]

תקשיבי יקירה, משהו בסיפור נשמע מוזר...
חסרים פרטים קריטיים, שאמורים להשלים את התמונה ולהפוך אותה לברורה...

שאלת את הילד מה בדיוק קרה בגן? קיבלת תמונה מסודרת לפרטי פרטים??
מי אמר בוודאות שהיא זו שהעמידה אותו דווקא שם כשהוא ערום כמעט לגמרי??
אולי היא הורידה לו בגדים בפינה צדדית, והוא הלך למקום הנ"ל בעצמו?
אולי היא העמידה אותו במקום הנ"ל לבוש והוא הוריד את הבגדים לעצמו, כי היה לא לא נעים עם זה?

הייתי ממליצה לגשת לשם בבוקר, ולשאול את הסייעת בצורה נעימה:
"בוקר טוב מירי. אתמול אח שלי הוציא את דוד מהגן ואמר שהוא היה מלוכלך וללא בגדים כשהגיע לקחת אותו... למה הוא לא היה לבוש?"
כך תתחילי. בנועם. כאילו את בכלל לא כועסת!! רק רוצה לוודא פרט קטן... ולפי התשובה שתקבלי- תדעי לנווט את השיחה ולהעלות טונים כשצריך (אם צריך...)
ואז גם תוכלי לשאול ולתקוף וכל מה שאת רואה לנכון-
למה הוא היה ערום? אם היא לא יכולה להחליף לו-לא משאירים אותו כך. לפחות מחזירים את המכנסיים כמו שהם...
ולמה במרכז הגן? וכו' וכו'....

מבינה את כוונתי?

 

[אסתר כהן]

נאלמתי דום

 

[שביעית]

למה הוא היה ערום? אם היא לא יכולה להחליף לו-לא משאירים אותו כך. לפחות מחזירים את המכנסיים כמו שהם...

הוא לא היה ערום!

עמד לבוש לגמרי 'רק' המכנסיים ומה שמתחת [גטקס וכו'] היו מופשלים כמעט עד הברכיים.

ולכל התוהות אולי הוא הוריד, אולי הוא נעמד שם כו'

דבר ראשון, עם קצת טקט ומחשבה היא היתה מעמידה אותו במקום נסתר, בשרותים או בחדרון בצד. אומרת לו להרים עד שיבואו לקחת אותו.

דבר שני, אני מכירה את הילדון שלי. הוא לא היה מוריד ככה. [שאלתי את זה את אח שלי. הוא אומר שהמכנס היה מופשל בצורה מקצועית, עם קיפול למעלה.]
הוא היה מחכה בשרותים עם דלת סגורה. מחזיק בדלת שאף אחד לא יפתח בטעות.
ככה הוא. אפילו בבית.

ולגבי מה שהילד אומר-
הוא מאלה שא''א לדובב אותם. נדיר שהוא מספר מה היה בגן.
הוא די מופנם ושקט. עדינול כזה.