מידע שימושי כמעט נאות

  • הוסף לסימניות
  • #81
בת שמפריעה בשיעור והיא עם אופי סוחף ( כפי שכתבה פותחת האשכול...)
יכולה בהחלט!!
ילדה בגיל כזה אין לה ראיה מרחבית להבין ממה נובע המעשה שלה.
למורה כן.
כל עוד היא במודעות למעשיה
 
  • הוסף לסימניות
  • #82
בעיניי כל הקטע של ההליכות בתעודה מיותר לחלוטין.
ובכלל, אם אפשר להעיז - תעודות זה עניין מיותר
ובכלל, מבחנים לפעמים גם מיותרים, כמו מבחנים באנגלית (אני גדלתי בלי מבחנים באנגלית בכל היסודי, כמעט).
 
  • הוסף לסימניות
  • #83
אצלינו בבית הספר נותנים 'ראויה לשבח' אחד בלבד בתעודות של המחצית הראשונה. ההורים והבנות מודעים לכך וכל מורה בוחרת את הנקודה החזקה אצל התלמידה ושם נותנת אותה. בנוסף, לתת ר"ל בדרך ארץ במחצית א' לא יגיע בסטנדרט אלא רק במקרים מאד מיוחדים של בת שאכן מצטיינת בחלק זה.
המטרה היא, שהבנות לא יחשבו שהן יכולות לנוח על זרי הדפנה היות והן 'מסודרות'. המטרה שלנו היא שהתעודה במחצית ב' תהיה טובה יותר, תראה התקדמות (אמיתית כמובן, לא רק בשביל הכתוב) בנוסף המורות כותבות לכל בת הארה אישית, אמיתית, מחממת ומקדמת.

יכולה לספר לכן שהשנה, בת אחת בכיתתי קיבלה ר"ל בדרך ארץ. לא היתה זו השיה התמימה, אלא בת שמתמודדת עם בעיות מורכבות של קשו"ר ובעיות תחושה. היא מטופלת תרופתית ומאד מושקעת אבל - משקיעה גם בעצמה כוחות גדולים בויסות התנהגותי.
נכון, הרבה פעמים יש לה נפילות, אבל בגלל שהכיוון שלה נכון והיא מוכנה להשקיע בו כל כך הרבה היא קיבלה את הציון הזה. כן, היא ראויה שישבחו אותה בפני כל על מאמציה והשקעתה להנהגות חיובית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #84
לפני שבועיים היתה אסיפת הורים, לא אמרו לאמא מילה רעה על אף אחת מהבנות. אמרו שהן מושלמות לגמרי
זה הכי נורא בעיניי
שבאסיפת הורים מלקקים את האמהות. (ובדידי הוה עובדה)
לכן בעיניי, אחרי שהתאמצתי לבוא לאסיפת הורים ולשמוע
ובעצם אני אגלה אחרי חודש שלא שמעתי כלום והעיקר חסר מן הספר,
ארגיש שהמורה זלזלה בי.
וכן, זה ירגיז אותי גם אם מדובר בילדה גדולה שאכן מודעת למעשיה וזו "בעיתה" כשיטת המורות..
 
  • הוסף לסימניות
  • #85
יתכן והמורה נפגעה ממנה
שואלת בשביל חברה.

הבת שלה קיבלה בהתנהגות כמעט נאות והיא לא יודעת איך להגיב.
הילדה באמת לא 'טאטאלה', והיו פעמים שהתלוננו עליה בשיעור אצל מקצועיות,
אבל היא מאד משתדלת למרות שבאופי שלה היא יותר סוערת.
אמא שלה עצמה גם לא היתה ילדה טובה ירושלים, אבל מעולם לא העזו לתת לה כמעט נאות בהתנהגות.

היא שאלת איך להגיב למורה,
ואיך להגיב לילדה שאומרת בדמעות שהיא משתדלת ולמה מסתכלים רק על הנפילות.

(קיים פער בין איך שהילדה חושבת שהיא מתנהגת, לבין מה שטוענת המחנכת, שאצלה אגב היא מתנהגת יפה).

אם כל הנ"ל מדויק יתכן והמורה נפגעה ממנה באחד הימים וישב לה על הלב וסגרה את הסיפור בתעודה....
 
  • הוסף לסימניות
  • #86
בחיידר שבו בעלי מלמד לפני תקופת התעודות המנהל מדגיש למלמדים בנושא קביעת הציונים 2 נקודות חשובות: א. להסתכל על הילד ועל ההורים כמכלול, ז"א אם היו ברקע הורים שהיו בעניינים ושיתפו פעולה והראו אכפתיות ההתייחסות תהיה חיובית יותר (מדובר בגיל צעיר)
ב. להסתכל על המאמץ של הילד וההשקעה ולא רק על התוצאות.

ו2 הנקודות הנ"ל היו בדיוק נקודת שלא קיבלו את ההתייחסות הראויה בבית הספר של ביתי. כשבמשך כל המחצית אני בקשר עם המחנכת, ומראה אכפתיות והתעניינות, ומקבלת תגובות חיוביות מאוד.
ועוד יותר מדוע מורה שמחנכת כתה א' לראשונה בחייה, ולא הצליחה לשלוט במשמעת במאת האחוזים, צריה להוריד לילדה בכתה א' במקשיבה בשיעורים, ובמשתתפת לתת לה ראויה לשבח(שנה שעברה)? אני לא חושבת שילדה טובה ותמימה בכתה א' צריכה להיות קרבן לחוסר שליטה של המורה על הכתה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #88
אצלי קרה סיפור הפוך
כשהייתי בכיתה ד' המורה מאוד אהבה אותי והיתה עושה לי הרבה פרוטקציות
בתעודה המחצית א' קיבלתי 4 ראויה לשבח ובמחצית ב' 6 ראויה לשבח
כשהכלל בבית ספר הוא אין יותר מ- 3 ראויה לשבח במחצית

ובכלל כל התעודה היתה כמעט חלקה גילוי נאות - והייתי תלמידה בינונית

עד היום יש לי טעם מוזר מאותה שנה ובפרט מהתעודה
ידעתי שהיא לא אמיתית אבל שמחתי שלפחות שנה אחת מתוך 8 התעודה שלי כמעט חלקה

לא חושבת שזה גרם לי להיות יותר חוצפנית,/מזלזלת/שובבה פשוט הרגשתי מוזר:rolleyes:
 
  • הוסף לסימניות
  • #90
מהי תעודה?
חתיכת ברסטול,
מקושקשת בכחול,
ועליה רשומים,
דברי שקרים.

בכנות...
עם כל הכבוד למוסד התעודה,
ועם המודעות הרבה למאמצי רוב המורות ברוב המוסדות.

הדקלום הנ"ל לא רחוק מאד מהמציאות... ואכמ"ל.
אכן
לבת שלי הורידו בכיתה א (כמדומני) ציון על ש"ב חסרים או משו.
טיפשי ביותר, הייתי אחרי לידה, לוקח לי המון זמן להתאושש, ויחד עם זאת אני צריכה לקחת אחריות על ילדה בכיתה א, שתכין שיעורי בית כל יום...?? (לקח לנו שעתיים כל יום!!! סיוט!)
מצטערת, גדול עליי...
הסברתי לה שזו הסיבה, ושהכל טוב, והמשכנו הלאה...
תכלס יש לה מורות מהממות, שיוצרות קשר כשיש בעיה, ונרתמות ב100 אחוז לעזור לכל אחת מהתלמידות
 
  • הוסף לסימניות
  • #91
איזה אשכול ישן........
אבל מורות ואמהות יקרות (והאמת גם תלמידות לשעבר)
האם התעודה אי פעם דירבנה את הילד/ה להשתנות לטובה?
מהנסיון שלי-
חד וחלק לא!!
אגב, אצלנו הבנים לא מקבלים תעודות בכלל
אין מושג כזה. יש רק תעודות על מבחנים רציניים שבאות ממוסגרות ומעוצבות לתליה
(ואין שם ציון, רק כתוב שם שהילד החשוב נבחן על כל ....)
ואני לא רואה סיבה שלא יעתיקו את ההתנהלות הזאת גם לבנות.
באמת,
אין שום תועלת בתעודה האומללה הזאת.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

בס"ד



ווואו, חייבת לשתף במשהו,

חייבת.



אני אישית משתדלת לכבד הורים,
אוהבת את המצווה הזאת,
מבינה, ומתחברת אליה.
אבל כמו כולנו, לא תמיד קל.
לא תמיד הדבר הענק הזה-
הוא מה שבא ובזורם לעשות.

היום פגשתי חברה שלי,
חברה טובה מהילדות.
אני זוכרת אותנו קטנות,
גדלנו ביחד, התפתחנו,
היינו חברות שנים.
גדלנו, החיים עשו את שלהם,
וכל אחת פנתה לעיסוקיה,
בנתה לעצמה את החיים
שטובים בשבילה.

תמיד מאז שהיינו חברות
היה משהו שונה,
לא דיברנו עליו, אבל ידענו
אמא שלה הייתה לא נורמלית.
לא "לא נורמלית" של גרביים נוזלים,
מדברת מוזר, הולכת עקום.
לא, אמא שלה דווקא הייתה נראית
תמיד בטופ, תמיד בשיא.
אבל הפה שלה היה גדול, לא פיזי,
מילולי.

היא הייתה חולה בנפש.
היא יכלה להראות הכי נחמדה
אבל שלא היה את מי להרשים,
זה היה מסוכן,
חברה שלי עברה אלימות מילולית קשה,
בשנים שהייתה הכי צריכה לשמוע מילים טובות,
בזמנים שהכי צריך חיבוק חם, מעריך.
לחברה שלי לא היה את זה.
אני לא אפרט כי זה קשה לי לכתוב על זה,
אבל משפטים כמו "חבל שילדתי אותך", או-
"אם לא תתעוררי בבוקר- זה לא יפריע לאף אחד"
היו מילים שהיא התרגלה לשמוע.
מצמרר, כן. זה נשמה קטנה,
טובה, כל כך טובה.
ששומעת מילים שהיא לא צריכה לשמוע.
לא מגיע לה. זה לשקר לה.
זה לקרוע לה את הנפש,
שהיא גם ככה לא יציבה.

לחברה שלי לא הייתה ילדות קלה,
אבל כשהיינו ביחד, היינו שתי ילדות
נהנות, צוחקות, משחקות.
לא הבנתי כמה החיים שלה שונים.
רק כשגדלתי יותר, התחלתי להבין,
שאני לא מבינה בכלל,
ממה שהגיבורה הזאת עוברת.
אבל היו דברים שראיתי, ששמעתי.
הרווחה התערבה, המשפחה התפרקה
והיא נשארה לבד. עברה בין דירות,
חיפשה את עצמה בעולם המטורף הזה.
היו לה משברים, קשיים מכל הכיוונים
אבל היא החליטה שהיא נלחמת,
שהיא מנצחת. מול כל הסיכויים.
כששאלתי אותה מאיפה הכוחות שלה
היא אמרה לי:
"התיקון שלי זה להיות אמא,
אבל הכי טובה שאני יכולה להיות".

כל הנ"ל הקדמה למשפט ששמעתי היום
מהמלאכית הזאת.
נפגשנו במקרה, אחרי הרבה זמן.
ותוך כדי דיבור היא אומרת לי
"את יודעת, לא היה לי קל,
הנפש שלי סבלה המון, אבל
שתדעי, שאין לי אפילו 1%
שנאה על אמא שלי, שום אחוז.
ואם אני אגיד לך שכן, זה יהיה שקר.
ואת יודעת למה?
כי כל אמא בטבע שלה,
אוהבת את הילדים שלה,
רוצה לעשות את המקסימום בשבילם,
אבל לאמא שלי הייתה מוגבלות
והיא, אני בטוחה- עשתה את המקסימום,
המקסימום שלה, ביכולות שלה
אז איך אני אכעס עליה??
איך אני לא אאהב?!"

עמדתי מצומררת מול הנסיכה הזאת.
אין לי מילים, לפני שנים הייתי שם עדה,
איך היא מצליחה להוציא את המילים
הכל כך נדירות האלה מהפה שלה?
לא היה לי מה להגיב.
רק החלטתי להסתכל מחדש על המצווה-
"כיבוד הורים".

הזכות לכבד את האנשים שעושים בשבילנו-
את המקסימום שלהם.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה