- הוסף לסימניות
- #41
האמת שפותחת האשכול הקדימה אותי, גם אני חשבתי לכתוב פה אולי, אבל מכיוון טיפה שונה..
אני נוסעת בבוקר באוטובוס לעבודה, מגיעה מ'ערי הספר' לבני ברק. בתחנה הראשונה בבני ברק עולים מלאאא ילדים, די קטנים... לבד, בלי ההורים. נוסעים לבי"ס, לגיטימי...
(האמת שאיפה שאני גרה ילדים בגיל הזה לא נוסעים לבד באוטובוס, אבל אני יודעת שבבני ברק זה אחרת וזה דווקא נחמד בעיני...)
בקיצור, הילדים ממש חמודים, באמת. אבל מהשניה שהם עולים לאוטובוס - מתחילה הטרטרת. הם עולים - ומיד מתחילים ב"משחק הכסאות":
"דודי, לך שב שם ליד אוריאל!" "מירי, תתפסי מהר את הרביעיה" ,"רגע אז איפה מלכי תשב?" "יעקב, לך שב שם ליד דודי ואוריאל" "דודי רוצה לשבת פה לידי?" " מלכי, תביאי את אוריאל לרביעיה ומירי תלך לשבת ליד יעקב!" והלאה והלאה והלאה....
עד סוף הנסיעה , הילדים החליפו מקומות בערך 300 פעם..
אם היו עושים מזה סרט בהילוך מהיר זה היה פשוט מצחיק..וכמובן - הכל בצעקות...
זה נראה כאילו מדובר בילדים מכמה משפחות, כנראה שכנים כי כולם מכירים את כולם, שתי ילדות בנות 8 אחראיות על כל החבורה, ומתזזות אותם מכיסא לכיסא במשך כל הנסיעה..
ואני עוד לא מדברת על החבורה של שלושת הבנים שחייבת, אבל פשוט חייבת, לשבת ביחד, ולכן אחד מהם ניגש לאישה שיושבת בכיסא שהוא שם עליו עין, ואומר לה בלי למצמץ ובלי להתבלבל: "את יכולה לעבור לשם?" (כולל הצבעה מדויקת לכיסא שהוא הועיד עבורה, אי שם בסוף האוטובוס)
בקיצור, מה שרציתי להגיד, הורים יקרים - אולי כדאי שתדברו קצת עם הילדים שלכם לפני שאתם שולחים אותם לאוטובוס. הבנות שלכם באמת מקסימות ועושות הכל כדי שכל הילדים הקטנים יהיו מרוצים, אבל אולי כדאי להרגיע טיפה, להוריד הילוך... זה לא באמת כ"כ משנה אם הם יושבים בכיסא הזה או הזה, לא באמת כ"כ משנה אם הביסקוויטים אצל דודי או אצל יעקב, ולא צריך ללכת כל 10 שניות לחלון האחורי (מעל לראשים של האנשים שיושבים שם) כדי לבדוק איזה חברה פספסה את האוטובוס ורצה לתחנה....
אני נוסעת בבוקר באוטובוס לעבודה, מגיעה מ'ערי הספר' לבני ברק. בתחנה הראשונה בבני ברק עולים מלאאא ילדים, די קטנים... לבד, בלי ההורים. נוסעים לבי"ס, לגיטימי...
(האמת שאיפה שאני גרה ילדים בגיל הזה לא נוסעים לבד באוטובוס, אבל אני יודעת שבבני ברק זה אחרת וזה דווקא נחמד בעיני...)
בקיצור, הילדים ממש חמודים, באמת. אבל מהשניה שהם עולים לאוטובוס - מתחילה הטרטרת. הם עולים - ומיד מתחילים ב"משחק הכסאות":
"דודי, לך שב שם ליד אוריאל!" "מירי, תתפסי מהר את הרביעיה" ,"רגע אז איפה מלכי תשב?" "יעקב, לך שב שם ליד דודי ואוריאל" "דודי רוצה לשבת פה לידי?" " מלכי, תביאי את אוריאל לרביעיה ומירי תלך לשבת ליד יעקב!" והלאה והלאה והלאה....
עד סוף הנסיעה , הילדים החליפו מקומות בערך 300 פעם..
אם היו עושים מזה סרט בהילוך מהיר זה היה פשוט מצחיק..וכמובן - הכל בצעקות...
זה נראה כאילו מדובר בילדים מכמה משפחות, כנראה שכנים כי כולם מכירים את כולם, שתי ילדות בנות 8 אחראיות על כל החבורה, ומתזזות אותם מכיסא לכיסא במשך כל הנסיעה..
ואני עוד לא מדברת על החבורה של שלושת הבנים שחייבת, אבל פשוט חייבת, לשבת ביחד, ולכן אחד מהם ניגש לאישה שיושבת בכיסא שהוא שם עליו עין, ואומר לה בלי למצמץ ובלי להתבלבל: "את יכולה לעבור לשם?" (כולל הצבעה מדויקת לכיסא שהוא הועיד עבורה, אי שם בסוף האוטובוס)
בקיצור, מה שרציתי להגיד, הורים יקרים - אולי כדאי שתדברו קצת עם הילדים שלכם לפני שאתם שולחים אותם לאוטובוס. הבנות שלכם באמת מקסימות ועושות הכל כדי שכל הילדים הקטנים יהיו מרוצים, אבל אולי כדאי להרגיע טיפה, להוריד הילוך... זה לא באמת כ"כ משנה אם הם יושבים בכיסא הזה או הזה, לא באמת כ"כ משנה אם הביסקוויטים אצל דודי או אצל יעקב, ולא צריך ללכת כל 10 שניות לחלון האחורי (מעל לראשים של האנשים שיושבים שם) כדי לבדוק איזה חברה פספסה את האוטובוס ורצה לתחנה....
הנושאים החמים