עזרה יועצת לילדים-בהמשך לילד שהושפל ע''י העוזרת

  • הוסף לסימניות
  • #1
בהמשך לאשכול הזה:

השפלה של ילד בגן | פרוג - פורום חרדי מקצועי

יש ממש נסיגה בגמילה ואני חיייבת דחוףףףף ייעוץ מקצועי לפני שיקרה נזק [כי לי כבר נמאס. הוא מסכן מהמצב שלו ומחוסר הסבלנות שלי]

אני מחפשת יועצת טובה שתוכל לתת ייעוץ טלפוני [לפחות ייעוץ ראשוני.]

אשמח לשמות והמלצות.

תודה ותזכו למצוות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
נסיגה לא חייבת להיות מזה דווקא, קורה שבתהליך גמילה יש נסיגה
ולא צריך לאבד את הסבלנות > הילד מזהה את זה מהר ומוצא כר פורה לנסות את אמא שלו....

ואם את יכולה לא להתייחס לזה בכזה לחץ? אז מומלץ להתעלם
ולתת לו להתמודד לבד עם החלפת בגדים / ניקוי הרצפה - הם יודעים לעשות את זה והם לוקחים אחריות על עצמם

הצלחות!!!

אגב הוא הבכור שלך?
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
נסיגה לא חייבת להיות מזה דווקא, קורה שבתהליך גמילה יש נסיגה
ולא צריך לאבד את הסבלנות > הילד מזהה את זה מהר ומוצא כר פורה לנסות את אמא שלו....

ואם את יכולה לא להתייחס לזה בכזה לחץ? אז מומלץ להתעלם
ולתת לו להתמודד לבד עם החלפת בגדים / ניקוי הרצפה - הם יודעים לעשות את זה והם לוקחים אחריות על עצמם

הצלחות!!!

אגב הוא הבכור שלך?
ממש צודקת,מנסיון שלי עם ילדה בת 3 פלוס
ברגע שהחלטתי שזה לא קשור אלי בשום צורה,הילדה נגמלה
הרטבת?תחליפח
לכלכת?תנקי
והיא עשתה את זה מצויין,רק חשוב לא להתעצבן,ואפס דיבורים על הנושא
רק טכני שבעניין
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
נסיגה לא חייבת להיות מזה דווקא, קורה שבתהליך גמילה יש נסיגה

אני יודעת שיש נסיגה בתהליך הגמילה, רק 'במקרה' הנסיגה החלה מיד בתקרית ההיא ומאז לא היתה אפילו פעם אחת(!) שזה היה תקין. זה לא עליות ומורדות אלא ירידה תלולה... ורק בזה.
הוא בחיים לא מרטיב, רק מלכלך.

ולא צריך לאבד את הסבלנות > הילד מזהה את זה מהר ומוצא כר פורה לנסות את אמא שלו....
הוא ממש לא 'מנסה' אותי. הוא עצמו חש חוסר נעימות ומתחבא כל פעם שזה קורה.
רע לו עם זה וזה ברור.

ואם את יכולה לא להתייחס לזה בכזה לחץ? אז מומלץ להתעלם
ולתת לו להתמודד לבד עם החלפת בגדים / ניקוי הרצפה - הם יודעים לעשות את זה והם לוקחים אחריות על עצמם

אם הוא ינקה לבד - הכל ימרח עוד יותר.
ואיך אפשר לא להילחץ? לנקות ולהחליף הכל, כמה פעמים ביום ללא נקודת אור שלפעמים הוא כן מצליח ויש תקווה.
זה רק מדרדר.

וכן, הוא הבכור שלי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
ואגב, יכול באמת להיות שזה בלי קשר והנסיגה באה פתאום.
בסדר. שומעת.
אבל גם לזה אני צריכה ייעוץ. איך עוזרים לו [ולי...] להיגמל?
הילד כבר גדול ובשל בוודאות. כבר היתה תקופה שהכל הלך מושלם. אז מה עכשיו?
שום דבר לא עובד - לא פרסים, לא הבטחות, לא איומים ולא עונשים. כלום.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
גם אנחנו עברנו את זה, ילדונת בת 3+,
היתה גמולה לגמרי מגיל שנתים וקצת.
ופתאום התחילה לפספס כל יום כל הזמן (גם לא הרטבה אלא רק לכלוך)
זה מכעיס, מעצבן, מתיש ומריח...
אבל, באמת, ברגע ששחררתי והבנתי שאין לי יכולת לקחת אחריות על המערכת, נתתי לילדה את הספייס לבד, היא למדה "לנקות" את האסלה אחריה, ומיד היתה נכנסת לאמבטיה ומחכה לי...
בזמנים חריגים, כמו נסיעות/ ארוח וכו' הלבשתי טיטול.,
כמובן, הוספנו עוד תפילה קטנה בענין.
הסברתי לה על מערכת הגוף, והשתדלתי להושיב אותה בשירותים מיד לאחר האוכל, בכדי ליצור לה זמן קבוע לפינוי הגוף. כך המשיכה כמה ימים
וב"ה היא נגמלה, ביום ובלילה לגמרי!
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
כך המשיכה כמה ימים

יפה לך כמה ימים.
אני מדברת על כמה שבועות...

אני לא יודעת אם זה קשור למה שקרה בגן וזו נסיגה בעקבות טראומה וצריך לטפל בזה, או שזה סתם חלק מהגמילה וזה יעבור לבד.
אולי זה באמת חלק מהגמילה אבל כן צריך לעזור לו.
אני לא יודעת. לכן אני רוצה לשאול משהי מקצועית.

בבקשה תעזרו לי.

 
  • הוסף לסימניות
  • #8
בבקשה,
הילד לא 'מנסה' אותך,
ואל תשלחי אותו לנקות לבד לכלוך, שה' ישמור!
איך הוא אמור להשתלט על זה?
לנו קל להשתלט על דבר כזה?
לגבי נסיגה 'רגילה' - מאד קשה..
להשאר במצב רוגע זו אחת העצות היעילות כנראה,
לנשום עמוק, לדעת שזה יעבור (קל לדבר)
לומר בכל פעם משפט מעצים כמו - בפעם הבאה בעזרת השם תצליח לעשות בשירותים
אבל
כיוון שכאן היה מה שהיה,
הייתי מתייעצת עם איש מקצוע ושואלת לעצתו.
לפעמים עוזר משהו בהסתכלות או סוג של הכוונה,
זה לא חייב להיות עכשיו טיפול פסיכולוגי בן שעות...
בהצלחה רבה ממש
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
בבקשה,
הילד לא 'מנסה' אותך,
ואל תשלחי אותו לנקות לבד לכלוך, שה' ישמור!
איך הוא אמור להשתלט על זה?
לנו קל להשתלט על דבר כזה?
לגבי נסיגה 'רגילה' - מאד קשה..
להשאר במצב רוגע זו אחת העצות היעילות כנראה,
לנשום עמוק, לדעת שזה יעבור (קל לדבר)
לומר בכל פעם משפט מעצים כמו - בפעם הבאה בעזרת השם תצליח לעשות בשירותים
אבל
כיוון שכאן היה מה שהיה,
הייתי מתייעצת עם איש מקצוע ושואלת לעצתו.
לפעמים עוזר משהו בהסתכלות או סוג של הכוונה,
זה לא חייב להיות עכשיו טיפול פסיכולוגי בן שעות...
בהצלחה רבה ממש


תודה לך!!
כתבת בדיוק את מה שאני חושבת.
לפחות אחת כאן חושבת כמוני בקטע הזה...

רק בשינוי לגבי ה'להשאר רגועה' - אחרי שזה קורה פעם ועוד פעם ועוד פעם ועוד פעם , אצל הסבתא והשויגר והאחות ובגינה ובמכולת וצריך לבוא לגן פעמיים ביום, וככה המון זמן... את לא מצליחה יותר להתאפק.
באיזשהו שלב, זה כבר מוציא מהשלווה. את רוצה להירגע אבל את מותשת וכבר לא אכפת לך למה זה קרה ומה יגרם מתגובתך - את נוזפת וצועקת ומתעצבנת ומאיימת כי את כבר לא מצליחה אחרת.

בקיצור, חייבים כאן ייעוץ דחוף, אולי בעיקר בשבילי...
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
אני לא מצליחה להבין את האמהות שנותנות לילד להתמודד לבד עם הלכלוך.
מספיק הוא חש מסכן שלא הצליח לו.
וגם איך באמת הוא מצליח להסתדר עם זה בלי ללכלך את כל סביבתו?

היה לי ילד שגמלתי מדי מוקדם, ואחכ היה מאוחר לחזור בי.
הייתי בחודש תשיעי והוא היה מלכלך.
ותמיד התכופפתי וניקיתי אותו, ואמנם ניסיתי לכעוס עליו וכו.
אבל לא נתתי לו לנקות את עצמו.
נראה לי הזוי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
תודה לך!!
כתבת בדיוק את מה שאני חושבת.
לפחות אחת כאן חושבת כמוני בקטע הזה...

רק בשינוי לגבי ה'להשאר רגועה' - אחרי שזה קורה פעם ועוד פעם ועוד פעם ועוד פעם , אצל הסבתא והשויגר והאחות ובגינה ובמכולת וצריך לבוא לגן פעמיים ביום, וככה המון זמן... את לא מצליחה יותר להתאפק.
באיזשהו שלב, זה כבר מוציא מהשלווה. את רוצה להירגע אבל את מותשת וכבר לא אכפת לך למה זה קרה ומה יגרם מתגובתך - את נוזפת וצועקת ומתעצבנת ומאיימת כי את כבר לא מצליחה אחרת.

בקיצור, חייבים כאן ייעוץ דחוף, אולי בעיקר בשבילי...
אני יודעת... :( זה באמת משגע,
במיוחד אם את רגישה לריחות וכאלה.
אולי באמת תקחי את שעת ייעוץ לעצמך - בעבורו,
כשאת תהיי יותר מודרכת יהיה לך יותר קל, לא?
ליבי אתך!
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
אני לא מצליחה להבין את האמהות שנותנות לילד להתמודד לבד עם הלכלוך.
מספיק הוא חש מסכן שלא הצליח לו.
וגם איך באמת הוא מצליח להסתדר עם זה בלי ללכלך את כל סביבתו?

היה לי ילד שגמלתי מדי מוקדם, ואחכ היה מאוחר לחזור בי.
הייתי בחודש תשיעי והוא היה מלכלך.
ותמיד התכופפתי וניקיתי אותו, ואמנם ניסיתי לכעוס עליו וכו.
אבל לא נתתי לו לנקות את עצמו.
נראה לי הזוי.
היא שאלה וביקשה עצה
וככה אנחנו עושות
וכל אחת שתיקח מכאן מה שהיא רוצה ותעשה מה שבא לה
מציאות שהילדה שלי בגיל 3 וחצי ידעה להחליף בגדים שהרטיבה
ואם לכלכה כמובן שעזרתי לה אבל בלי הרבה התעסקות ודיבור סביב הנושא
וכשגדלה עוד קצת והחליטה לעשות בסיר היא ידעה לרוקן אותו ולשטוף אותו, והיא עושה את זה מצויין!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
ושביעית היקרה
נראה לי שאת בעצמך בתור אמא לקחת מאד קשה את המקרה ובצדק, לכן כרגע כל מה שאת עושה זה מרחמים עליו, ולא בטוח שהם מקדמים אותו,
לכן את צריכה לדעתי לשבת עם עצמך ולהחליט שאת מנטרלת את הרחמים ומנסה לעזור לו לחזור להיות נקי
ברגע שהוא קלט שהיית מאד היסטרית סביב הנושא, הוא קלט שדרכו יש לו תשומת לב
לכן נסי כעת לנטרל עצבים ולטפל בו במקרה כזה בלי הרבה דיבורים ומילים,
ובזמן אחר ששניכם רגועים תשבי איתו ותנסי לדובב אותו למה הוא לא עושה בשירותים? אולי הוא פוחד ששוב יוציאו אותו משם לעיני כל הגן?
אני כותבת לך את זה בתור אמא לילדה שהגמילה איתה נמשכה שנה פלוס, וכבר הגעתי לפסיכולוגית וליועצת ומה לא, ואני גם יכולה לדקלם לך מה הם אמרו, הבעיה היא שהיה לי קשה בתור אמא לשחרר ...כי תמיד הייתי מתוסכלת
בקיצור אם תרצי עוד עזרה בכיף באישי..
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
הבת שלי היתה גמולה, ממש נדיר שהיא היתה מפספסת ובגן זה לא קרה לה בחיים,
פתאום היא התחילה לפספס כמה פעמים ביום, בגן, בבית, בכל מקום, ניסנו פרסים, עונשים, לא להתיחס, שום דבר לא עזר, (תקופה של כמה שבועות)
פעם אחת כשהיא עשתה היא אמרה לי שכואב לה לעשות, עשיתי בדיקת שטן והיה לה דלקת בצורה מאוד חריפה, ברגע שהיא לקחה אנטיביוטיקה והדלקת עברה, הפספוסים נגמרו,
היא כנראה פחדה לעשות בגלל שכאב לה אז היא היתה מתאפקת עד שהיה יוצא לה,
אולי כדי לך לבדוק את זה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
הרשי לי רק לומר,
ילד יכול להלחץ כשאמא בהיסטריה -
גם כי זה גורם לו לאבד עשתונות בעצמו,
גם כי זה מבהיל,
אבל למה לקחת את זה מיד למקום של 'דרך זה הוא משיג תשומת לב'?
אני כל כך מתנגדת לדבר הזה,
ולמדתי את הגישה, קורס שלם מלא ומפורט.
לא מאלו ש'מדברות ולא יודעות מה זה שפר/חיקוייה'
זו גישה הרסנית בעיני.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
למה שאלתי אותך אם זה הבכור שלך

כי עברתי את אותה מסכת עד שאצל השלישי כבר ידעתי גם בנסיגה לדעת מה עושים
ולדעת להעביר את המושכות לידיים שלהם! נקודה זה עוזר!

וכן לנקות כמובן - זה עצה ששמעתי מאמהות רבות שזה עזר להם
וגם ממנחות הורים לפני 20 שנה וגם עכשיו לי זה עוזר...עכשיו

לא מדברת במקרים חריגים
אבל להוריד לבד את הבגדים - זה הגיוני, לשים סמרטוט על שלולית וכו'
זה נכנס להם למודעות שזה מגעיל > בפעם הבאה שלא תהיה הם ידעו שזה או נקי או לנקות

הצלחות!
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
ואגב לא למדתי שפר
מישמת עצות ממי ששמעתי שזה מוצלח
בעז"ה

שפר וחיקוייה - טוב למי שלוקחת בערבון מוגבל ויודעת איפה להרפות ואיפה להחזיק
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
אני מדברת על עקרון יסוד,
על הרצון (התת-מודע וכו', כמובן כמובן) לתפוס תשומת לב שלילית,
ולייחס לזה כמעט כל התנהגות דבר ראשון.
אבל לא אכנס לזה מעבר לכך בלי נדר,
לא הוגן להתיישב לה על האשכול...
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
הרשי לי רק לומר,
ילד יכול להלחץ כשאמא בהיסטריה -
גם כי זה גורם לו לאבד עשתונות בעצמו,
גם כי זה מבהיל,
אבל למה לקחת את זה מיד למקום של 'דרך זה הוא משיג תשומת לב'?

כמעט צלצלתי לך על זה! מסכימה מאוד!!

אבל כשקראתי את זה:

אני כל כך מתנגדת לדבר הזה,
ולמדתי את הגישה, קורס שלם מלא ומפורט.
לא מאלו ש'מדברות ולא יודעות מה זה שפר/חיקוייה'
זו גישה הרסנית בעיני.

כבר לא יכולתי לצלצל.


חבל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
לא דברתי על כלל הגישה, דברתי על הגישה של משיכת תשומת לב.
כל המשפטים בסגנון 'הוא גילה שאפשר ללחוץ על אמא, אז הוא ממשיך'
'הוא מצא דרך להשיג את תשומת לבך'
אני ממש מתנגדת לזה.
ואת לא חייבת לצלצל :)
ואמרתי שלא אגיב ושברתי את המילה,
אז עכשיו - זהו. :)
בלי נדר :)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה