עזרה בית בלאגן. מה עושים?

כן עזרת מאוד, מאוד
רק שאלה אחת, מתי הילדים אצלך הולכים לישון?
אצלי זה עיקר הבעיה...
מסיימים ארוחת ערב בסביבות 8
עד שנכנסתי לישון 9
ואז להתחיל לסדר הכל???

גדול עלי
ציינתי שהם קטנים, בני שנה ושנתיים בד"כ אין איתם בעיה בהשכבה והם נרדמים בין שבע לשבע וחצי.
ויש לי ימים שאני נמרחת עם עצמי עד 9 (קוראת בעיתון למשל, אוף, אסור לי לראות אותו הוא שורף לי זמן), ואז אני מקציבה לי שעה עד 10 לסיים הכל!
 
נערך לאחרונה ב:
כן עזרת מאוד, מאוד
רק שאלה אחת, מתי הילדים אצלך הולכים לישון?
אצלי זה עיקר הבעיה...
מסיימים ארוחת ערב בסביבות 8
עד שנכנסתי לישון 9
ואז להתחיל לסדר הכל???

גדול עלי

באיזה גיל הם?
אם הם גדולים - אין שום סיבה שלא יעזרו במהלך היום לסדר את הבית.
אבל שמדובר בילדים קטנים בגילאי שנה שנתיים... שהמקסימום שאפשר לעשות איתם, זה לעודד אותם להחזיר משחק לקופסא יותר בשבילם מאשר בשבילינו.
אני גם לא מסדרת את הבית איתם, לא מסוגלת. אבל כשהם ישנים, באזור 6, אפשר להספיק הרבה.
 
יש לי כמה עצות לחלוק איתכן, בתור אחת שגדלה כמפונקת עולמית שלא נקפה אצבע בבית עד כדי כך שיום אחד הדחתי כלים ואבא שלי אמר שהמשיח חייב להגיע... קורים ניסים! (זה פשוט הגעיל אותי ברמה שלא הייתי מסוגלת להדיח כלים ללא כפפות).
אבל מכיוון שבלאגן גורם לי לחוסר ריכוז לא היתה לי ברירה לאחרנישואי אלא להתחיל לתפעל בית.
היום ב"ה יש לי 2 ילדים צפופים (שנה ושנתיים) ואני מנסה להעמיד את הבית בכל דרך.
אז העצות שלי מתאימות לנשים צעירות עם ילדים קטנים שעובדות עד 4 ראשון - חמישי + דירה לא גדולה:
עד שילדי הולכים לישון אני לא מתעסקת כלל בסידור הבית, אני רוצה לנצל כל דקה שהם ערים ואנחנו מעבירים את אחה"צ יחדיו בצורה חוויתית (לרוב יורדים לגינה + ארוחת ערב)
1. אין ללכת לישון ללא הדחת כלים! אני קובעת בין 5 ל 7 דקות לכיור לפי המראה שלו. האתגר שלי הוא לעמוד במה שקבעתי לעצמי ואז אני צריכה לשטוף בשיא המהירות, סה"כ כרבע שעה.
2. לפני הדחת הכלים אני עוברת עם מטאטא על הרצפות במטבח, כי לכלוך עם טפטופי מים זו סגולה בדוקה לכתמי בוץ.
3. אם נשאר לי כח לאחר הטיטוא + הדחת הכלים אני מעבירה סמרטוט והמטבח מקבל מראה חדש.
כל הנ"ל לוקח באיזור 20-25 דק'.
4. עוברת לסלון - מחזירה כל חפץ למקומו, בלי להשאיר שום דבר על השולחן. יש לי ספת עור שגם זקוקה לריענון קל בעזרת סמרטוט לח (חצי דקה). את הסלון לוקח לי 5 - 10 דק' לסדר.
5. חדרי ילדים ושינה - כנ"ל, מחזירה הכל למקום כולל המשחקים של הילדים שמעצבן מאד לסדר בחושך.
6. עכשיו כשהבית מסודר אני פונה לטפל בכביסות. מגהצת פעמיים - שלוש בשבוע.
אני מאד משתדלת (לא תמיד עומת בזה לצערי) לקפל כל מכונה מיד ולא לצבור קיפולים מיום ליום.
גיהוצים כפי שאמרתי משתדלת לרכז לפעמיים בשבוע. אני מקציבה חצי שעה לגיהוצים ומשתדלת להכניס כמה שיותר, סוג של תחרות ביני לבין השעון כמה אני אספיק בחצי שעה. מפעם לפעם הביצועים משתפרים.
7. חוזרת למטבח להכין ארוחת צהריים למחר + סלט וכריכים לבוקר. מיד כשאני מסיימת מדיחה שוב כלים. (הפעם הראשונה שאני מדיחה נועדה כדי ליצור סדר בבית ואז אני יותר מרוכזת לבצע את המטלות האחרות, וחוץ מזה שיותר נחמד לבשל על שיש נוצץ וכיור נקי)
8. יום חמישי - אני לא הולכת לישון עד שאני לא מסיימת לשטוף את כל הבית ואז ביום שישי מגיע הפרס הגדול - לישון בבוקר, וואו, איזה תענוג!
אני חושבת שעברתי פחות או יותר על הכל, מקווה שעזרתי למישהי.
בהצלחה!
אסתי.
עכשיו בואי נשמע מתי את מנקה לפסח...
את הסרט הזה אני עוברת פחות או יותר כל יום וזה המקסימום מבחינתי
לא נשארת לי אחכ טיפת כח....
לא לקניות ולא לפסח
מתי את מספיקה??
 
באיזה גיל הם?
אם הם גדולים - אין שום סיבה שלא יעזרו במהלך היום לסדר את הבית.
אבל שמדובר בילדים קטנים בגילאי שנה שנתיים... שהמקסימום שאפשר לעשות איתם, זה לעודד אותם להחזיר משחק לקופסא יותר בשבילם מאשר בשבילינו.
אני גם לא מסדרת את הבית איתם, לא מסוגלת. אבל כשהם ישנים, באזור 6, אפשר להספיק הרבה.

צודקת!
אני התכוונתי בעיקר על שטיפת כלים
אם ארוחת ערב מסתמיית מאוחר כ"כ
ואח"כ אני מנסה לשבת לארוחת ערב זוגית.
הכלים נשארים עד... :(
 
עכשיו בואי נשמע מתי את מנקה לפסח...
את הסרט הזה אני עוברת פחות או יותר כל יום וזה המקסימום מבחינתי
לא נשארת לי אחכ טיפת כח....
לא לקניות ולא לפסח
מתי את מספיקה??
הגעתי למסקנה שאין לי כח להשתגע, אחרי כל הסדר היומי שכתבתי, אני בוחרת לי כמה מדפים או ארון קטן מחשבת פחות או יותר כמה זמן יקח לי לנקות אותו. נניח 2 דקות לרוקן מדף + להעביר ניגוב, 2 דקות למיין את החפצים + 3 דקות להחזיר, סה"כ 7 דקות למדף.בשעה נכנסים כמעט 8 מדפים כאלו שזה כמעט ארון שלם. אני מעמידה לידי אשפתון ענק וזורקת אליו את כל מי שמקומו שם.
בשביל הגיוון אני בוחרת כל יום חדר אחר.
כרגע סיימתי בשיטה זו כמעט את כל חדר שינה, כמה מדפים בחדר ילדים (לא כולל משחקים, שאותם אני רוצה לנקות יחד עם בן השנתיים באמבטיה) וכל הארונות הלא חמציים במטבח.
אני לא בהסטריה להספיק הכללל, אם איזשהו מדף בארון עליון ישכח אני אמכור אותו לגוי.
 
צודקת!
אני התכוונתי בעיקר על שטיפת כלים
אם ארוחת ערב מסתמיית מאוחר כ"כ
ואח"כ אני מנסה לשבת לארוחת ערב זוגית.
הכלים נשארים עד...
אנחנו אוכלים ארוחת ערב מיד אחרי שהילדים נרדמים, ז"א בשבע וחצי.
אבל זה כבר תלוי בסדר יום של כל אחד בפני עצמו.
 
עכשיו בואי נשמע מתי את מנקה לפסח...
את הסרט הזה אני עוברת פחות או יותר כל יום וזה המקסימום מבחינתי
לא נשארת לי אחכ טיפת כח....
לא לקניות ולא לפסח
מתי את מספיקה??

אני גם הייתי במצוקה הזו,
וניסיתי לראות אם אפשר להעזר בילדים.
למעשה ראיתי שאפשר גם אפשר :D
בחלק מהימים יורדים לגינה,
ובחלק מהימים מנקים מגירות וארונות.
יופי של תעסוקה לשעות אחרה"צ:cool:
(כמובן תלוי בגיל הילדים,
למי שיש רק קטנטנים, זה לא מתאים. צריך לקחת עזרה בתשלום)
 
אולי זו ההזדמנות לשאול-
איך מלמדים בעלים לשמור על סדר?
מי שלא מסודר מטבעו... מוציא הכל חופשי ולא מחזיר למקום
ובאמת לא מפריע לו.
מילא לסדר אחרי ילד בן שנתיים
אבל אחרי מבוגר זה מעצבן. וגם לבקש יותר מידי זה לא נחמד.
 
אולי זו ההזדמנות לשאול-
איך מלמדים בעלים לשמור על סדר?
מי שלא מסודר מטבעו... מוציא הכל חופשי ולא מחזיר למקום
ובאמת לא מפריע לו.
מילא לסדר אחרי ילד בן שנתיים
אבל אחרי מבוגר זה מעצבן. וגם לבקש יותר מידי זה לא נחמד.
נראה לי שאין מה לעשות
פשוט להיות אחראית לפחות שהבנים שלך יהיו מסודרים בשביל נשותיהם
 
אולי זו ההזדמנות לשאול-
איך מלמדים בעלים לשמור על סדר?
מי שלא מסודר מטבעו... מוציא הכל חופשי ולא מחזיר למקום
ובאמת לא מפריע לו.
מילא לסדר אחרי ילד בן שנתיים
אבל אחרי מבוגר זה מעצבן. וגם לבקש יותר מידי זה לא נחמד.
אולי השיטה של אמא שלי, לילדים מפונקים שמורידים בגדים ובקביעות הם נשארים על הרצפה...
היא לוקחת את הגרביים או מה שלא יהיה ומחזירה למדף של הילד, לא למדף הבגדים אלא למדף המשחקים או המחברות במקרה שזו ילדה. אני זוכרת את התגובה של אחותי כשהיא פתחה את הארון וממנו התגלגלו אליה זוג גרביים משומשות. מאז התופעה הלכה ופחתה, ומי ששכח - זכה לתזכורת מחוייכת כזו.
יכול להיות שגם על מבוגרים זה עובד, רק צריך להזהר שהם לא יפגעו. צריך להכיר את הבן אדם אם הוא לוקח דברים בצחוק או ברצינות ולפי זה לנהוג.
 
אולי זו ההזדמנות לשאול-
איך מלמדים בעלים לשמור על סדר?
מי שלא מסודר מטבעו... מוציא הכל חופשי ולא מחזיר למקום
ובאמת לא מפריע לו.
מילא לסדר אחרי ילד בן שנתיים
אבל אחרי מבוגר זה מעצבן. וגם לבקש יותר מידי זה לא נחמד.
אולי השיטה של אמא שלי, לילדים מפונקים שמורידים בגדים ובקביעות הם נשארים על הרצפה...
היא לוקחת את הגרביים או מה שלא יהיה ומחזירה למדף של הילד, לא למדף הבגדים אלא למדף המשחקים או המחברות במקרה שזו ילדה. אני זוכרת את התגובה של אחותי כשהיא פתחה את הארון וממנו התגלגלו אליה זוג גרביים משומשות. מאז התופעה הלכה ופחתה, ומי ששכח - זכה לתזכורת מחוייכת כזו.
יכול להיות שגם על מבוגרים זה עובד, רק צריך להזהר שהם לא יפגעו. צריך להכיר את הבן אדם אם הוא לוקח דברים בצחוק או ברצינות ולפי זה לנהוג.
שלא תעזי לעשות את זה לבעלך!!!
גם אם זה בצחוק זה נקרא לחנך
ובעל לא מחנכים, כלומר אם רוצים שמשהו יזוז...
 
נראה לי צריך להוולד אחת מאלה שבלגן ממש מעצבן אותם וגורם להם לחוסר תפקוד - ואז צ׳יק צ׳ק הבית מסודר.

לא מספיק שהבלגן מפריע - הוא צירך ממש לעצבן. כל מה שרשמתן - לוקח לי הרבה יותר משעה לעשות. אצלי שעה זה רק מטבח!
 
גם לי הכל לוקח כפול זמן, אולי בגלל שאני מדי יסודית. לפני שאני מדיחה כלים אני חייבת לנגב את כל הכלים המודחים ולהחזיר למקום, אחרי הכלים אני חייבת לעבור על השיש והכיורים, כשאני מנקה את השולחן זה כולל גם כסאות, להזיז את השולחן ולטאטא מתחתיו ומתחת לכסאות, כל הדברים האלה לוקחים זמן וכשאני עיפה זה לוקח כפול...
 
גם לי הכל לוקח כפול זמן, אולי בגלל שאני מדי יסודית. לפני שאני מדיחה כלים אני חייבת לנגב את כל הכלים המודחים ולהחזיר למקום, אחרי הכלים אני חייבת לעבור על השיש והכיורים, כשאני מנקה את השולחן זה כולל גם כסאות, להזיז את השולחן ולטאטא מתחתיו ומתחת לכסאות, כל הדברים האלה לוקחים זמן וכשאני עיפה זה לוקח כפול...
עדיין אני עושה את רוב הדברים פה, אף שלא כתבתי אותם במפורש, אבל בצורה קלילה יותר, בלי להתעכב בכל מקום יותר מידי. ביום חמישי שאז אני שוטפת את כל הבית ביסודיות אני מתעכבת יותר בפינות הקטנות.
זמן העבודה תלוי גם בגודל המטבח ומספר הנפשות הסועדות. ציינתי שאני אם לשני תינוקות עם דירה לא גדולה ומטבח בגודל בינוני למדי.
 
אני לא יודעת לזרוק ביגוד.
אחרי שקניתי אותו, ואני זוכרת כל בגד היכן נקנה ואיפה נלבש,
קשה לי לזרוק!
וזה לא שאני קונה ביגוד יוקרתי ומשלמת עליו הון.
תמיד אקנה במחירי סוף עונה (גם באמצע עונה), וגיסתי מתעצבנת עליי שאני מוצאת איכותי בזול, בעוד היא משלמת על זה..
גם אין לי בעיה לקבל שקיות משכנות או גיסות.
בשבת הזאת גיסתי העבירה לי שקית של הבת שלה עם ביגוד עדכני שקנתה במהלך השנה, ואין לה בנות אחריה.
אז זה לא שאני לא זוכרקת בכלל, דווקא בערב פסח מוציאה כל פעם איזה 4 שקיות ענקיות של אושר עד, אבל עדין כל פעם אני מתפלאה כמה הצלחנו לצבור במהלך השנה.
למרות שהוצאתי 4 שקיות, נשארו עוד המוני בגדים..
ויש לי חלום לגור בבית ענק, ולקנות ארון 4 דלתות מיוחד לביגוד שכבר קטן על הילדים, למיין אותו לפי גילאים/ בנים/ בנות, ואז אוכל לשמור בכיף..

אז איך בכל זאת אני מתגברת על כך?
מישהי כתבה פעם בפרוג כלל כזה: אם הבגד לא נלבש במהלך העונה האחרונה, סימן שכבר לא ילבשו אותו.
וזה מה שעשיתי עכשיו.
כשהקטנה נולדה הורדתי את הארגז של מ0-3 חוד' ושל 3-6 חוד', וכל מה שלא נלבש אפילו פעם אחת, שמתי בשקית של הגמח.
הוצאתי ככה מלא בגדים, כי תכלס שמתי לב שאני משתמשת בד"כ באותו ביגוד ומכבסת אותו, מאשר להוציא את כל הביביגרויים ולהתחיל לכבס ולבדוק אם אין כתמי חלב שנשארו.
ואני גם אוהבת לקנות חדש לתינוקות, ואם יש, המצפון שלי לא נותן לי להתחדש בכיף..

עכשיו אני עומדת לפני סידור ארון הבגדים למעלה, וצריכה לחזק את עצמי לזרוק..
(ואז לחפש בקדחתנות אחרי תקופה בגד שבדיוק מתאים לחצאית שקניתי, ולקוות בכל ליבי שלא זרקתי אותו)..:)
גם אם תגורי בבית ענק היחסיות תישאר.
כי זה תכונות שאנו מאמצים כבנים חוקיים...
 
שלא תעזי לעשות את זה לבעלך!!!
גם אם זה בצחוק זה נקרא לחנך
ובעל לא מחנכים, כלומר אם רוצים שמשהו יזוז..
שואלת בזהירות רבה:
האם לדעתכן לבעל אמור להיות תפקיד\ים קבוע בעזרה בבית?
 
אולי זו ההזדמנות לשאול-
איך מלמדים בעלים לשמור על סדר?
מי שלא מסודר מטבעו... מוציא הכל חופשי ולא מחזיר למקום
ובאמת לא מפריע לו.
מילא לסדר אחרי ילד בן שנתיים
אבל אחרי מבוגר זה מעצבן. וגם לבקש יותר מידי זה לא נחמד.

לדעתי במקום להתעצבן, לבקש בלי להיות טעונה
ואם תתני לו חלק מהאחריות על הסדר כלומר שמידי פעם הוא יעזור לך לסדר ,
זה יעזור לו להרגיש שהוא מבלגן
 
לדעתי במקום להתעצבן, לבקש בלי להיות טעונה
ואם תתני לו חלק מהאחריות על הסדר כלומר שמידי פעם הוא יעזור לך לסדר ,
זה יעזור לו להרגיש שהוא מבלגן
ילד לא חייב לשנוא לעזור בבית.
אם יש אווירה פתוחה ומאפשרת, אם נותנים לילד תפקידים גם שהוא אוהב, אם מחמיאים ומשתדלים לבקר כמה שפחות - הילד יאהב. הרי גם הוא בסופו של דבר נהנה מהסדר.
 
צודקת!
אני התכוונתי בעיקר על שטיפת כלים
אם ארוחת ערב מסתמיית מאוחר כ"כ
ואח"כ אני מנסה לשבת לארוחת ערב זוגית.
הכלים נשארים עד... :(
תוך כדי ארוחת ערב אני שוטפת כלים
(כך הם אוכלים יותר טוב.. חח)
גילאים 4/3/2
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה